דרך החיים ד

ס"ק י"ב ע"ש]: (י) השכים בבוקר קודם עלות השחר ונטל ידיו אח"כ כשיאיר היום צריך ליטלם פעם שנית בלא ברכה ולכן כשאומרים סליחות שמשכימין קודם אור היום צריכין ליטול ידיהם שנית כשיאיר היום [שם]: (יא) ישן ביום כשיעור שיתין נשמין יטול ידיו בלא ברכה אבל פחות משיעור שיתין נשמין אין צריך ליטול ידיו [שם]: (יב) אלו דברים צריכי נטילה במים הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ והנוטל צפרניו והחולץ מנעליו בידיו והמשמש מטתו והנוגע בכינה והמפלה את כליו אפי' לא נגע בכינה והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל ידיו אם ת"ח הוא תלמודו משתכח ממנו ואם אינו ת"ח הוא יוצא מדעתו [שם]: (יג) צריך ליזהר בתפלה שלא יגע בשוק או בירך ובמקומות המכוסים באדם לפי שיש שם מלמולי זיעה וכן שלא לחכך בראשו אבל במקומות המגולים בראשו ובפניו ומקוה המגולה שבזרועותיו היינו עד הפרק שנקרא (עלענבאגין) אין להקפיד וכן מותר ליגע בצוארו עד החזה [שם]: (יד) ואם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי וצריך לנקות אפילו גב היד ויברך על נקיות ידים ויועיל לתפלה אבל לא להעביר הר"ר שעליהן [ואף שלתפלת מנחה אין מברכין מן הטעם דסגי בנקיות עפר הכא צריך לברך על נקיות ידים משום דבלילה נוגע במקומות המטונפים וחיוב גדול לנקות ידיו לכן צריך לברך שחרית אף כשמנקה בצרור או בשאר מידי דמנקי] [שם בפ"מ במ"ז ס"ק ד']: (טו) לא תיקנו נט"י אלא לתפלה אף כשישן בבתי ידים ובודאי לא נגע במקום המטונף אבל שאר ברכות השחר יכול לומר אם ישן בבתי ידים אף בלא נטילה [פ"ח שם] ואף אם ישן בלא בתי ידים ואין לו מים אצל משכבו תיכף כשיעור משנתו יאמר בלא נטילה מודה אני כו' רבה אמונתך שאין בה לא שם ולא כינוי: (טז) כל הדברים המנוים לעיל [בסעיף י"ב] הצריכים נטילה צריכין נטילה משוה רוח רעה לכן אפילו לא נגע רק באצבע קטנה צריך ליטול עד הפרק ולכל הפחות עד קשרי אצבעותיו אבל אם לכלך ידיו בטיט או ברפש א"צ לנקות רק מקום המלוכלך בלבד [פ"מ שם]: (יז) הניעור בלילה אין צריך לברך רק אם נגע במקום מטונף או עשה צרכיו צריך לברך [א"ר שם] [משום דלהרא"ש הטעם שצריך לברך בשחרית משום שידיו אינן נקיות אף דלתפלת מנחה א"צ לברך אף כשנוטל ידיו משום שאינן נקיות מ"מ בשחרית תקנו חכמים שחייב ליטול ידיו וצריך לברך אם כן אם עשה צרכיו או נגע במקום המטונף צריך לברך להרא"ש וגם לטעם הרשב"א שכתב הטעם שנטילת שחרית משום שנעשה בריה חדשה מכל מקום אף שלא ישן צריך לברך משום דעל חידוש העולם צריך לברך אף שאינן נהנה כמ"ש הרשב"א בתשובה סי' קנ"ג וכיון דלדעת הרא"ש והרשב"א צריך לברך ענט"י ראוי לסמוך עליהם]

דיני כוונות

הברכות

(א) יכוין בברכות פירוש המלות וכשיזכיר השם יכוין פי' קריאתו באדנות שהוא אדון הכל ויכוין בפירוש כתיבתו בי"ה שהוא היה הוה ויהיה ובהזכירו אלקים יכוין שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם [סי' ה']

דיני ברכת אשר

יצר

(א) הטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך להטיל מים פעם אחרת א"צ לברך רק פעם אחת אשר יצר ואפילו לא השתין רק טפה אחת צריך לברך אשר יצר [בסימן ז' בש"ע ומ"א]: (ב) כשניעור משנתו בלילה ודעתו לישן שנית יאמר אלהי נשמה בלא חתימה ואח"כ כשרוצה לישן יברך המפיל בלא שם ומלכות וכשיקום בבוקר יאמר אלהי נשמה בחתימה שנית [סימן ו' במ"א]

דיני ברה"ת וברכות

השחר

(א) אין לענות אמן אחר ברכת לעסוק בדברי תורה עד לאחר המלמד תורה לעמו ישראל כי הכל ברכה אחת היא ודבוקה למעלה סי' מ"ז] ולכך צ"ל והערב נא בוא"ו [שם סי' מ"ז]:

(ב) אין לומר פסוקים קודם ברכת התורה אפי' דרך תחינה ובקשה לכן מהראוי ונכון לומר בה"ת קודם סליחות [שם]:

(ג) מהרהר בדברי תורה אין צריך לברך בה"ת [שם] אבל הכותב דברי תורה לעצמו דרך לימודו חייב לברך [שם]:

(ד) המשכים קודם אור היום יברך ברכת התורה ואף אם ישן אח"כ בין ביום ובין בלילה א"צ לחזור ולברך [פ"מ סי' מ"ז דלא כפר"ח] והטעם שדעת כל אדם לפטור בברכה זו עד שינת הלילה שלאחריו:

(ה) ניעור כל הלילה חייב לברך בה"ת דאין דעתינו רק על מעל"ע [מ"א וא"ר] אך נכון אם אפשר שישמע בה"ת מאיש אחר ויאמר לו שיכוין להוציאו והוא יכוין להוציא את עצמו ויענה אמן ומהני [מטעם דבאמת יש מחלוקת הפוסקים בזה ע"ש במ"א לכן הדרך הנכון להוציא א"ע מפלוגתא ויעשה כנ"ל וכ"כ המ"א סי' תצ"ד ע"ש]:

(ו) אם מסופק אם בירך בה"ת תייב לברך פעם שנית [שם] ורק ברכת אשר בחר בנו [תשו' שאגת אריה]:

(ז) אם קראוהו לעלות לס"ת קודם שבירך בה"ת ובירך ברכת אשר בחר בנו על הס"ת א"צ לברך פעם שנית ברכת אשר בחר בנו רק יברך ברכת לעסוק בדברי תורה והערב נא עד לעמו ישראל וידלג ברכת אשר בחר בנו ויתחיל מיד יברכך כו' [סי' קנ"ט] ואם בירך בה"ת ותיכף קראוהו לעלות לתורה צריך שיברך על התורה אשר בחר בנו כו' ומ"מ צריך שיאמר קודם שיעלה לתורה הפסוק יברכך [מ"א שם]:

. (ח) המשכים קודם אור היום יאמר אלהי נשמה מיד אחר ברכת התורה וא"צ להמתין עד עלות השחר וא"צ לומר פעם שנית בבוקר אפילו כשישן עוד הפעם [ע' ס"ס מ"ז בפ"מ וע' טור וב"י] וה"מ כשהיה דעתו שלא לישן אבל כשדעתו לישן עוד אח"כ לא יאמר כשישכים ברכת אלהי נשמה רק יאמר בלא שם ומלכות ואח"כ כשישן וישכים שנית יאמר עם שם ומלכות [מ"א סימן ו']:

(ט) הניעור בלילה לא יאמר ברכת אלהי נשמה [א"ר סי' מ"ו אות י"ב] ונכון לומר בלא שם ומלכות:

(י) המשכים קודם אור היום לא יברך ברכת אשר נתן לשכוי בינה עד שיאיר היום ואפילו שמע קול תרנגול יש ליזהר לכתחילה ובדיעבד יצא אפילו לא שמע קול תרנגול ודוקא בירך לאחר חצות אבל קודם חצות אפילו שמע לא יצא וצריך לברך פעם שנית [באה"ט סי' מ"ו]:

(יא) אפי' במדבר שאינו שומע קול תרנגול חייב לברך. גם חרש יברך ברכת הנותן לשכוי בינה [שם]:

יב) אם קדם ובירך שלא עשני אשה אפ"ה יברך אח"כ שלא עשני גוי ושלא עשני עבד אחרונים סי' מ"ו וכן מסתבר] וה"ה קדם ובירך שלא עשני עבד קודם שלא עשני גוי מ"מ יברך אח"כ שלא עשני גוי [עיין ט"ז ומ"א וא"ר שם בסימן ח"י]:

(יג) סומא מברך ברכת פוקח עורים [ועי' סי' מ"ו במ"א ועי' פר"ח והכי מסתבר דהא גם יוצר המאורות מברך]:

(יד) אם קידם ובירך זוקף כפופים קודם שבירך מתיר אסורים שוב לא יברך מתיר אסורים [שם]:

(טו) אין לענות אמן אחר ותנומה מעפעפי כי הכל ברכה אחת עד לעמו ישראל לכן נכון לומר ויהי רצון בוא"ו [שם]:

(טז) אם ניעור כל הלילה לא יאמר ברכת המעביר שינה בשם ומלכות כמ"ש באלהי נשמה [א"ר סי' מ"ו אות י"ב]:

(יז) אחר שמע ישראל שאומרים אחר לפיכך יאמר בשכמל"ו וגם פרשה ראשונה נכון לאומרה אך יתכוין שלא לצאת עתה מצות ק"ש בכדי שיקיים המצוה כתקונה שיקראנה אח"כ עם הברכות אם לא שירא לנפשו שהציבור יעברו זמן ק"ש וכפי שנתבאר לקמן זמנה [עיין מ"א