דרך החיים לד

מחשבין בזה כי יש בזה פלוגתא) אמנם בדיעבד אם התפלל לאחר ששה שעות ומחצה יצא (אבל קודם לכן אפי' בדיעבד לא יצא) מיהו אם צריך לאכול או לצאת לדרך מותר להתפלל לכתחלה מו' שעות ומחצה כנ"ל (סי' רל"ג ועסי' פ"ט):

ב ולענין עד מתי המשך זמנה הוא כך. אם מתפלל מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע על היום אין לו להתפלל שוב מעריב אפי' ביום אחר עד צאת הכוכבים ואם מתפלל מעריב ביום לאחר י"א שעות פחות רביע על היום לא יתפלל שוב אפי' ביום אחר מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע (דהוא פלוגתא בגמ' מתי מתחיל זמן מעריב והפסק זמן מנחה לכן לא יעשה תרתי דסתרי אהדדי להתפלל מנחה ומעריב בזמן אחד שהוא זמן מנחה או מעריב (שם) ועיין מ"א סי' רס"ז) מיהו בצבור הואיל וטירחא לילך ולאספם הקילו בזה ונהגו להתפלל שניהם יחד אבל יחיד יזהר בזה אם לא בשעת הדחק ומכ"ש שבדיעבד יצא (שם) ואם טעה ביום המעונן והתפלל מעריב מפלג המנחה עד הלילה שסבר שכבר הגיע הלילה ואח"כ זרחה החמה אם אירע זה ביחיד חוזר ומתפלל בלילה (סי' רס"ג סעיף י"ד וע' בא"ר דה"ה בחול) אבל בציבור אם אירע זה א"צ להתפלל שנית בלילה (שם):

ג נהגו האידנא לאכול סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה (היינו מו' שעות כנ"ל) וסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה (והיינו מט' שעות כנ"ל) והיינו משום שקורין לבהכ"נ להתפלל והוא הולך לשם להתפלל בציבור (אבל אם מתפלל בביתו אף שקורין לבהכ"נ לא מהני) (עי' מ"א סימן רצ"ט) ליכא למיחש שמא ממשך אמנם מיד שקורין לבהכ"נ צריך להפסיק ולהתפלל (וזה מוכרח דאם לא כן מאי תקנתי') אבל סעודה גדולה כמו סעודת נשואין או מילה להתחיל סמוך למנחה קטנה אין להתיר בזה (ט"ז ומ"א סי' רל"ב) והיינו חצי שעה קודם הזמן (והוא ג' שעות זמניות קודם הלילה) וכן יש באמת להחמיר בסעודה גדולה אפי' סמוך למנחה גדולה חצי שעה קודם (שם) דלא כמנהג:

ד וכן מותר לילך למרחץ אפי' בכל מידי דמרחץ אפי' סמוך למנחה קטנה מטעם שנתבאר הואיל וקורין לבהכ"נ ואף שסעודה גדולה אסורה אפי' למנהג סמוך למנחה קטנה כו' ובגמ' מדמי' להו להדדי אמנם היינו טעמא דסעודה גדולה דכיון דשכיח שכרות לא נהגו כמו שצוות רמ"א גם סמוך למנחה גדולה וע' מ"א משא"כ מרחץ לדעת ר"ת ור"י ורא"ש דליכא משום יתעלף רק דאתי לאמשוכי מותר וכמו שנוהגין לדון אפי' תחלת דין אפי' במנחה קטנה (עי' אורים ותומים ס"ס ה' וע' א"ר):

ה וכל זה בעיר שקורין לבהכ"נ אבל כשאין קורין לבהכ"נ כמו בכפר וכה"ג אפי' בעיר רק שהוא מתפלל ביחיד בביתו (עיין מ"א סי' רצ"ט ס"ק ב') אסור לאכול סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה וכן סעודת נשואין או מילה אפי' סמוך למנחה גדולה דהיינו מחצות ואילך אסור. ואם התחיל (דהיינו משנטל ידיו או התיר חגורו אפי' לא נטל ידיו מי שנוהג להתיר חגורו קודם אכילה) אם קודם ג' שעות זמניות קודם הלילה התחיל אפי' סעודה גדולה אין מפסיקין (ואפי' כשיש מנין ואין קורין לבהכ"נ ויעבור זמן תפלה בציבור אין מפסיקין) (א"ר בשם פסקי תוס') אבל אם התחיל לאחר ג' שעות אפי' עדיין יש שהות הרבה אלא שיודע שימשוך סעודתו עד הלילה פוסק מיד (שם) ובשתיה שלאחר הסעודה לאחר בהמ"ז או שתיה בלא אכילה פוסק (ע' סי' רצ"ט ובמ"א סי' פ"ט):

ו וכן תספורת אסור סמוך למנחה קטנה כנ"ל בסעיף ה' (והתחלת תספורת הוא משיניח סודר המספרים על ברכיו) וכן בספר אסור ללמוד כשהגיע זמן מנחה רק יתפלל מקודם (שם) אבל חצי שעה קודם מותר ללמוד ואם התחיל ללמוד בחצי שעה אינו פוסק אם יש עוד שהות ואם התחיל משהגיע הזמן פוסק ומתפלל (עי' סי' תל"א בח"י ומ"ש לעיל בדיני תפלה ע"ש):

ז הא דאסור לאכול סעודה קטנה היינו כשקובע לסעודה אבל אכילת פירות מותר וכן לאכול פת כביצה וכן בשתיה יותר מכביצה מותר (שם) וכן תבשיל העשוי מה' מיני' אם אינו קובע עלייהו וכן בבשר וגבינה דינו כתבשיל הנ"ל (סי' תרל"ט)

דיני תפלת מנחה

א אם יש לו מים צריך ליטול ידיו לתפלה ואפי' עומד מלימודו ואינו יודע להם שום ליכלוך אבל לא יברך ואם אין לו מים א"צ לחזור אפי' פחות ממיל (סי' רל"ג): ב אין לומר אשרי שקודם מנחה אא"כ שיש מנין בבכה"נ כדי שיאמר עליו הקדיש שלפני תפלת מנחה ואם אמרו בלי מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור אחר ואח"כ יאמרו קדיש (סי' רל"ד) ואם התחיל להתפלל ויצאו מקצתן נתבאר אצל דיני קדיש בי' וכו': ג אין להתעטף בטלית בין אשרי לקדיש רק קודם אשרי אם לא שלא היה לו מקודם (עיין בסימן נ"ג ובט"ז סימן רל"ד ס"ק א'): ד אם התחיל השליח צבור להתפלל בקול רם קודם שהציבור מתפללין בלחש מחמת שהשעה דחוקה אין להקל להתחיל עם הש"צ רק לאחר שסיים ברכת האל הקדוש ויענו אמן אז יתחילו אם לא שהשעה עוברת ועיין סימן ק"ט וסימן רל"ב) וע"ל אצל אם איחר לבא לבהכ"נ וכו' דינים כיוצא באלו: ה מי שבא לבהכ"נ ומצא ציבור מתפללין תפלת ש"ע של מנחה מתפלל עמהם ש"ע ואינו אומר אשרי רק אחר שהתפלל (מ"א סימן ק"ח סק"ה) מיהו כשכבר הגיע הלילה אחר תפלת מנחה א"צ לומר אשרי (ע"ש בא"ר וס"ס רל"ד): ו אם בא לביהכ"נ בשעה שהציבור מתפללין מעריב והוא לא התפלל עדיין מנחה מותר לו להתפלל מנחה באותו בהכ"נ הואיל והתפלות שוות אבל ע"ש וערב י"ט לא יתפלל מנחה באותו בהכ"נ שהציבור כבר אמרו ברכו או מזמור שיר ליום השבת הכל כפי המנהג (עיין סי' רס"א) דהוי כקבלת שבת (עיין סי' רכ"ג סעיף ט"ו וסי' ק"ח במ"א ס"ק י') אלא ילך חוץ לבהכ"נ ויתפלל מיהו אם בא סמוך לקבלת שבת מותר לו להתחיל להתפלל וא"צ להפסיק אח"כ הואיל והתחיל בהיתר ואפי' יודע שלא יוכל לגמור התפלה קודם ברכו מותר (דהולכין בזה לקולא ועיין א"ר וט"ז) וכל זה שלא ענה ברכו עם הקהל אבל ענה עם הקהל ברכו לא יתפלל מנחה של חול רק ערבית שתים של שבת הראשונה לחובה והשניה לתשלומין של מנחה לכן אין נכון לענות ברכו דשוב לא יוכל להתפלל מנחה רק ילך חוץ לבהכ"נ (עיין ב"י בשם מהרא"י ועיין א"ר בשם אגודה דלא יענה והכי מסתבר בפשיטות ועיין סי' רס"ג בט"ז ומ"א וא"ר): ז מי ששכח להתפלל מנחה האיך יתנהג בתשלומין וכן במזיד וכה"ג הכל נתבאר לקמן בדיני תשלומי תפלה וכו' תדרשנו לכאן: ח כל דיני הש"ע ודיני תחנון ועלינו הכל באר היטיב נתבאר בשחרית ע"ש וכן אם התחיל להתפלל בעשרה ויצאו מקצתן ע"ל אצל דיני קדיש בי' וכו'

דיני תפלת ערבית

א זמן תפלת ערבית מאימתי מתחיל כבר נתבאר לעיל אצל מנחה שהיחיד שנהג להתפלל מנחה לאחר י"א שעות פחות רביע זמניות על היום לא יתפלל מעריב עד צאת הכוכבים דהיינו שלשה כוכבים קטנים ובציבור הואיל וטריחא מילתא נהגו להתפלל מנחה ומעריב ביחד אמנם יש ליזהר מאוד לבלי יתפלל מעריב קודם י"א שעות פחות רביע זמניות דאז צריך לחזור ולהתפלל (עיין סי' רל"ג ורל"ה): ב מותר להתפלל ולקרות ק"ש עם הציבור מבעוד יום (ובלבד שיהא אחר י"א שעות פחות רביע כנ"ל): רק נכון לנהוג שיקרא כל הג' פרשיות בלי ברכות ק"ש טרם ישכב ויתכוין בזה לצאת ידי חובת ק"ש ובעת אמרו אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים יכוין לצאת מצות זכירת י"מ וזה דרך הנכון