דרך החיים לב

סעודה היה על פירות שלא היה לו דברים אחרים בסעודה יאכל מעט עם פת תחלה ושוב א"צ ברכה. ומשקין ששותה בתוך הסעודה א"צ ברכה. ויין צריך ברכה אפילו בתוך הסעודה אם לא ששתה יין לפני הסעודה. וכן הדין בפת כסנין ולחמניות אותן שדרכו לאכול בתוך הסעודה למזון ולשובע ודעתו לכך כמו פירגי"ש וקרעפלי"ך פטור. אבל דברים שדרכן לאכול בלא סעודה כמו לעקי"ך וקיכלי"ך ודעתו הוא לקינוח חייב בברכה לפניו ולא לאחריו אם לא שדעתו לאכול מהן שיעור שביעה דהיינו ג' או ד' ביצים ברכת המוציא פוטרן:

ט על פירות מז' מינין שנשתבחה בהן ארץ ישראל מברך ברכה אחרונה על העץ. ועל היין מברך ברכה אחרונה על הגפן. ומזכירין בה מעין המאורע בשבת ויום טוב וראש חודש ואם לא הזכיר יצא [מ"א סימן ר"ח ס"ק י"ח]. ואם אכל מיני מזונות וגם פירות מז' מינים יכללם בברכה אחת ויקדים המחיה ואח"כ הגפן ואח"כ פרי העץ ומסיים ונודה לך על המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות בא"י על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות:

י אכל פירות מז' המינים ואכל תפוחים וכיוצא בהם א"צ לברך בנ"ר על התפוחים לפי שהם בכלל ברכת על העץ ועל פרי העץ אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בנ"ר על התפוחים ואפילו חתם על הארץ ועל הפירות. אבל אם אכל ענבים או צמוקים ושתה יין ובירך על הגפן ועל פרי הגפן נפטר מברכת העץ של ענבים או הצמוקים לפי שגם הם פרי הגפן והוא שנתכוין לפוטרם אבל בסתם אינו פוטרם הואיל וברכתם המיוחדת להם אינה פרי הגפן אלא פרי העץ לפיכך לכתחלה לא יתכוין לפוטרם בברכת הגפן אלא יכלול אותם בפירות כמש"ל. וכן בברכה ראשונה לא יתכוין בברכת היין לפטור גם הענבים או הצמוקים אלא יברך עליהם ברכה המיוחדת להם. ואם נתכוין לפטרם או שטעה ובירך על הענבים או צמוקים בפה"ג יצא:

יא ברכת שלשה אינה פוטרת מעין ג' שאם אכל פירות מז' המינים וטעה ובירך בהמ"ז לא יצא חוץ מתמרים ויין הואיל והם סועדים את הלב ואפי' לא אמר עליהם אלא ברכת הזן לבדה בין על התמרים בין על היין יצא אע"פ שלא אמר מעין ברכת הארץ וירושלים וא"צ לחזור ולברך מעין ג' מ"מ אם נזכר עד שלא חתם בברכת הזן לא יחתום אלא יתחיל מיד ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה וכו' ויסיים בברכת מעין ג' וברכת הזן שבירך הוא במקום על הגפן או על העץ של תמרים וכ"ז בדיעבד אבל לכתחלה צריך לברך על כל דבר ברכה המיוחדת לו ולא יפטור תמרים ויין בברכת המזון. ואפילו כבר אכל פת ורוצה לברך ברכת המזון צריך לברך תחלה מעין ג' על התמרים שאכל קודם אכילת הפת:

יב ברכת בנ"ר אינה פוטרת מעין ג' לפיכך כל דבר שנסתפק בברכתו אם ברכתו מעין ג' או בנ"ר ורוצה לאכלו שלא בתוך הסעודה יאכל עמו דבר שברכתו בנ"ר ודבר שברכתו מעין ג' מאותו המין שמסתפק כגון אם מסתפק בתבשיל אם ראוי לברך אחריו על המחיה או בנ"ר יאכל מיני מזומת ודבר אחר שברכתו בנ"ר בודאי ויברך על המחיה ובנ"ר ופוטר תבשיל זה ממ"נ ואם מסתפק בפרי אם הוא מז' מינים יאכל פרי אחר מז' המינים בודאי ויברך על העץ ועל פרי העץ ויוצא גם על פרי זה ממ"נ וא"צ דבר אחר לברך עליו בנ"ר. אבל אם אין לו פרי אחר אין לו תקנה ע"י שישתה יין ויברך על הגפן או לאכול תבשיל מחמשת המינין ויברך על המחיה ולכלול על העץ ועל פרי העץ בעל הגפן או בעל המחיה על הספק. ואם כבר אכל יברך על העץ ועל פרי העץ שהוא יוצא בה ממ"נ אבל לא בנ"ר שהוא ספק ברכה לבטלה. ואם הוא תבשיל שברכתו ספק אם היא על המחיה או בנ"ר לא יברך אחריו כלל לא מעין ג' ולא בנ"ר אא"כ יש לו דבר אחר לברך אחריו בנ"ר (מ"א סי' ר"ח ס"ק כ"ו):

יג כל מה שאוכל ושותה לרפואה ואין החיך נהנה ממנו א"צ ברכה. אבל שתה משקה טוב לרפואה שהחיך נהנה ממנה מברך ברכה הראוי' לו

דיני ברכת הריח

א אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך עליו קודם שיריח. דבר דעבידא לריחא יכול לברך עליו אפי' כשהניחו ע"ג שולחן ומריח בו ונהנה ואף שלא נתכוין להריח בו ואם לא עבידא לריחא א"צ לברך עליהם אפי' נתכוין להריח בהם ואם נטלם בידו להריח בהם הוי כעבידי לריחא וצריך לברך עליהם (פ"מ במ"ז סי' רי"ז): ב צריך לברך על כל מיני בשמים ברכה הראוי' לו כמו שיתבאר לקמן ובדיעבד אם בירך על כל מיני בשמים בורא מיני בשמים [שהיא ברכה כוללת כמו שברכת שהכל כוללת כל מיני מאכל] יצא (סי' רט"ז): ג על מין עץ שאינו מין מאכל שמריח מברך בורא עצי בשמים ואם הוא מין עשב שאינו ראוי לאכילה מברך בורא עשבי בשמים (ט"ז) ואם הוא לא מין עץ ולא מין עשב כגון המוסק שקורין פיז"ם מברך בורא מיני בשמים (שם): ד על פרי המריח שראוי לאכילה אפי' רק ע"י תערובות בין אם הוא מין עץ או פרי אדמה נטלו להריח בו מברך הנותן ריח טוב בפירות ואם נטלו לאכלו ולהריח בו לא יתכוין להנות מן הריח ער שיאכל ויברך תחלה על האכילה ויאכל מיד ואח"כ יברך על הריח הנותן ריח טוב בפירות ומריח בו ואם נטלו רק לאכלו ולא נתכוין להריח בו אף שמעלה ריח טוב אינו מברך על הריח (שם ובפ"מ שם): ה על צימרינד ונעגליך יש מחלוקת מה לברך עליהם לכן יש לברך עליהם בורא מ"ב (שם בט"ז): ו היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כ"א ברכה הראויה לו וצריך להקדים עצי בשמים לעשבי בשמים [שם]. ואם נתערבו כמה מינים יחד או שהם באגודה אחת וא"א להריח מכל מין בפ"ע מברך עליהם במ"ב (א"ר שם): ז אין להריח בפת חם משום דיש פלוגתא אם מברך עליו לכן אין להריח בו שלא יכניס א"ע בספק ברכה (שם): ח הנכנס לחנותו של בושם והריח שם ריח בשמים אף שהנכנס לא נתכוין להריח רק שנכנס שם לצרכו לקנות לו שם איזה דבר מ"מ כיון שעשוי להריח שהבושם מתכוין שיריחו בו ומריח בו ונהנה צריך לברך במב"ש אבל אם מונח בשמים בחדר שלא אצל הבושם בחנות דהתם לא עבידא לריחא אף שנתכוין הנכנס שם להריח בהם א"צ לברך אם לא שנטלו בידו להריח בו אותה נטילה משוי ליה עבידא לריחא וצריך לברך (סי' רי"ז ופ"מ שם): ט אם בירך בחנות של בושם א' ואח"כ הלך לחנות של בושם אחר צריך לברך בחנות האחר פעם אחרת (שם) ואם יוצא ונכנס בחנות האחד אפי' כל היום כולו או כשיצא היה דעתו לחזור שם לאלתר כשחוזר א"צ לברך שני' (שם): י אגודות בשמים שמונחים על השלחן להריח בהם אם נטלו פעם אחד להריח בו ומברך עליו וחוזר ומניחו על השולחן אם היה דעתו לחזור ולהריח בו אצ"ל עליהן כשחוזר ומריח בהם ואפי' יצא מביתו ודעתו לחזור מיד א"צ לברך עליהם כיון שהיה דעתו מתחלה להריח בהם בכל שעה ואם הלך לעסקיו או להתפלל בבהכ"נ אז הוי הפסק וצריך לברך שנית (פ"מ שם במ"ז)

דיני ברכות פרטיות

א היוצא ביומי ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהן בני אדם ואינו מברך אלא פעם א' בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד שגדלו הפירות לא יברך עוד (סי' רכ"ו): ב על הברקים מברך עושה מעשה בראשית ועל הרעמים מברך שכחו וגבורתו כו' ואם ראה ברק ושמע רעם בפעם אחד אינו מברך אלא עושה מעשה בראשית (פ"מ סי' רכ"ז) כל זמן