דרך החיים יט

שהשלים תפלתו חוזר לראש כיון שהטעות היה בג' ראשונות אבל אחר שהשלים תפלתו אינו חוזר (סי' קכ"ו):

מד אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו. ובשאר ימות השנה אם אמר אינו חוזר ויתבאר טעמו לקמן בסעיף פ"ז אצל יעלה ויבוא אי"ה:

מה יחיד העומר בתפלתו וכשהגיע למקום קדושה היו הציבור אומרים קדושה דסידרא או קדושת יוצר אינו אומר עמהם אבל קדושה דשחרית ומוסף יענה עמהם (סי' ק"ט ועיין לעיל דין אם איחר לבא לבה"כ כו'):

מו אם טעה וסיים האל הקדוש בעשי"ת אם תוך כ"ד נזכר ואמר המלך הקדוש יצא אבל אם שהה לאחר האל הקדוש כ"ד לא יצא ויחזור לראש התפלה דדין ברכות ראשונות כחד חשיבי (עיין סי' תקפ"ח וסי' קי"ד). ואם אמר בשאר ימות השנה המה"ק אינו חוזר (ס"ס ק"ח באחרונים וע"ס קי"ט):

מז אם שכח לומר הבדלה בחונן הדעת במ"ש ולא נזכר עד שאמר בא"י אינו חוזר ואינו אומר כלל אפילו בין ברכה לברכה וגם בשומע תפלה לא יאמר מפני שיבדיל על הכוס (סי' רצ"ד) ואם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומרו במקומו וחוזר לומר עוד הפעם וחננו מאתך כו' (למען יהיה מעין החתימה סמוך לחתימה):

מח טעה ולא הבדיל בתפלה וטעם קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהתפלל ולומר הבדלה דהיינו אתה חוננתנו ואח"כ יבדיל על הכוס ואם כבר הבדיל על הכוס חוזר להתפלל וא"צ להבדיל על הכוס וה"ה אם עשה מלאכה קודם הבדלה ולא אמר קודם עשיית מלאכה המבדיל בין קודש לחול (שם וע' א"ר) ודוקא מלאכה גמורה כמו כותב ואורג אבל טילטול דבר מוקצה או הדלקת הנר לא (וע' סי' רצ"ז ולקמן מה שאכתוב אי"ה בסדר הבדלה). טעה ולא אמר אתה חוננתנו בברכת אתה חונן ואין לו כוס וסובר שגם למחר לא יהיה לו כוס (ולא מהני מה שיהיה לו למחר בלילה) צריך לחזור ולהתפלל אך אם נזכר קודם שומע תפלה יאמרנה בש"ת (שם):

מט תשעה באב שחל להיות באחד בשבת וטעה ולא הבדיל בתפלה במ"ש א"צ לחזור ולהתפלל כיון שיבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב ואם טעה ועשה מלאכה גמורה קודם דינו כדלעיל בסעיף מ"ח (שם) (ויתבאר לקמן אי"ה בדיני הבדלה ע"ש):

נ אם שכח להתפלל מעריב במ"ש ומתפלל ביום יתפלל ויאמר אתה חוננתנו אף שהבדיל על הכוס בלילה (שם):

נא אם טעה באמצע השבוע ואמר אתה חוננתנו א"צ לחזור ולהתפלל ויתבאר טעמו לקמן אי"ה אצל דיני יעלה ויבוא סעיף פ"ז (ועיין ס"ס ק"ח בט"ז) וע"ש:

נב בתענית צבור כשיש עשרה שמתענין ומשלימין עד צאת הכוכבים או עד שהלבנה זורחת בכח ומאירה על הארץ (סי' תקס"ב) אומר הש"ץ בחזרת התפלה בקו"ר עננו בין גואל לרופא וחותם בא"י העונה בעת צרה בין בשחרית בין במנחה (סי' תקס"ו) וה"ה בת"ב יש לאמרו אף בשחרית (א"ר סי' תקנ"ט דלא כט"ז סי' תקנ"ז) מיהו אף כשאין עשרה שמתענין או שאינן משלימין יאמר עכ"פ בש"ת בלא חתימה כדלקמן סעיף נ"ד (א"ר סו' תקס"ו ע"ש):

נג אם שכח מלומר עננו ונזכר קודם שחתם ברכת רפאנו אפי' אמר ברוך אתה הואיל ולא אמר השם חוזר ואומר עננו עם חתימה ואח"כ חוזר ואומר רפאנו ואם לא נזכר עד לאחר שאמר השם בחתימה של רפאנו לא יאמר עוד רק בשומע תפלה כיחיד בלי חתימה רק יחתום בשומע תפלה לבד (א"ר ואחרונים דלא כמ"א סי' קי"ט) ואם שכח גם בש"ת עיין בסעיף הסמוך:

נד וכן אם לא היו עשרה בבהכ"נ שמתענין ובאו אחר ברכת רפאנו יאמר בש"ת כנ"ל (מ"א שם) ואם שכח גם בש"ת יאמר ברכה בפ"ע אחר הש"ע בלא חתימה קודם אלהי נצור (שם ועיין א"ר) ולא יאמר בין ש"ת לרצה (ט"ז דלא כחולקין):

נה ואם אמר עננו קודם ראה נא יאמר ראה נא ואח"כ יחזור ויאמר עננו כדי שיהא בין גואל לרופא (א"ר ועיין מ"א שם סי' קי"ט):

נו בת"צ לא יתפלל ש"ץ שאינו מתענה אבל אם כבר אירע ועמד לפני התיבה או שאין ש"ץ אחר ואמר עננו בש"ת כיחיד ולא בין גואל לרופא (מ"א סי' תקס"ו) ויאמר עננו ביום צום התענית הזה (שם) ואם טעה ואמר ביום צום תעניתנו ואפי' בין גואל לרופא מ"מ א"צ להתענות (עיין סי' תקס"ה פ"מ ומ"א):

נז ש"ץ שמתפלל מנחה שמתענה תענית יחיד יאמר בלחש במנחה עננו בש"ת ולא בחזרתו בקו"ר ואפילו אם לא התפלל בלחש כגון ששכח לומר טל ומטר דקיי"ל דא"צ לחזור ולהתפלל וסומך על חזרתו בקול רם מ"מ אינו אומר עננו בקול רם רק אחר תפלתו בקול רם כשאומר בלחש אלהי נצור יאמר ג"כ עננו (א"ר וא"ז סי' תקס"ו בשם רש"ל דלא כשכנה"ג):

נח אם התחיל הש"ץ להתפלל בקול רם והיו אז עשרה שמתענין ואח"כ הלכו מקצתן קודם שהתחיל הש"ץ עננו לא יאמר עננו ואם כבר התחיל עננו ויצאו גומר (עיין סי' ק"ה ודו"ק שם כי הוא עיקר שכיון שהתחיל גומר אותו הדבר):

נט והיכא שגזרו להתענות שלא לשום צורך רק כדי לשוב בתשובה וכה"ג שיש עשרה שמתענין ומשלימין כנ"ל בסעיף נ"ב אם יש להש"ץ לומר עננו בין גואל לרופא כדין ת"צ תליא במנהגא ונהרא נהרא ופשטא (סי' תקס"ו):

ס יחיד החוזר תפלתו עם הש"ץ והוא ת"צ לא יאמר עמו עננו בין גואל לרופא רק בש"ת כיחיד אף שאומר עמו בשוה שאר דברים כמו לדור ודור (עיין מ"א סי' ק"ט ס"ק ז'):

סא מתחילין לומר טל ומטר בתפלת ערבית של יום ס' לאחר תקופת תשרי ויום התקופה הוא בכלל כגון אם התקופה הוא ביום א' חל יום ס' ביום ד' ומתחילין לומר בלילה השייך ליום ד' ולעולם הוא שני ימים בין התקופה לשאלה ואז יכריז השמש בתפלת ערבית לאחר הקדיש קודם התפלה טל ומטר בכדי שידעו לומר ותן טל ומטר ואם לא הכריז אעפ"כ יאמרו (סי' קי"ז ועיין סי' רל"ו):

סב אם שכח לומר טל ומטר ונזכר קודם שהתחיל תקע אומרו במקום שנזכר התחיל לומר תקע יאמרנו בש"ת (ואם היה לו תענית יאמר עננו לאחר שאמר ותן טל ומטר) ואם לא נזכר בשומע תפלה יאמר בין שו"ת לרצה שכח גם שם אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ויתחיל ברך עלינו ויתפלל כסדר ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אע"פ שלא עקר רגליו כעקורין דמי. אבל אנו שרגילין לומר אלהי נצור לאחר התפלה והוא הדין אם רגיל לומר שאר תחנונים לא הוי כעקר רגליו עד שיגמור כל תחנות שרגיל לומר תמיד. ואם הסיח דעתו עוד מלומר תחנונים ואמר יהיו לרצון כו' הוי כהסיח דעתו מלהתפלל וכעקורין דמי וחוזר לראש התפלה (שם ועיין מ"א סי' תכ"ב) וכל זה אם לא שאל מטר אף ששאל טל אבל אם לא שאל טל ושאל מטר א"צ לחזור (שם):

סג פוסקים מלומר טל ומטר במעריב של מוצאי יום טוב הראשון של פסח (שם):

סד ואם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו לראש הברכה:

סה מיהו אם נעצר המטר בימות החמה וצריכין למטר אם טעה ושאל מטר אין מחזירין אותו ודוקא יחיד אבל ש"ץ בקול רם חוזר (שם):

סו אם טעה הש"ץ ולא הזכיר טל ומטר בלחש או שאמר בקיץ אפי' נזכר קודם שגמר תפלתו ואף שנזכר באמצע התפלה ודומין לברכות לבטלות כיון שזכר טל ומטר מ"מ אינו חוזר להתפלל מפני טורח הציבור כיון שהוא בברכות אמצעיות אלא סומך על תפלתו בקול רם דהא תפלת לחש לא נתקן לש"ץ רק התפלה של קול רם ולאחר שהשלים תפלתו בקו"ר יאמר בלחש אלהי נצור ויפסע ג' פסיעות כדין יחיד (ע' סי' קכ"ו וסי' קכ"ג וס"ס קי"ט):

סז ש"ץ שטעה בחזרתו בקו"ר דינו כמו ביחיד בלי הבדל רק בנעצר המטר יש חילוק בין יחיד לש"ץ כמבואר לעיל בסעיף ס"ה:

סח לאחר שלשים יום דהיינו צ' תפלות או אם אמר צ' פעמים ביום אחד אם נסתפק אח"כ אינו חוזר דחזקה שאמר כמו שהרגיל עצמו ע"ל בדיני משיב הרוח ותדרשנו לכאן (ע"ש בסעיף מ' ומ"א):

סט אם התפלל מנחה ואמר טל ומטר לפני יום שמתחילין לומר טל ומטר האיך יתנהג בהשלמתה במעריב ע' לקמן אצל דיני תשלומי תפלה:

ע כשצריך לחזור ולהתפלל כל התפלה