דרך החיים יח

טז אם באמצע תפלתו נתעורר לו תאוה בין לגדולים בין לקטנים מעמיד עצמו עד שיגמור ולא יפסיק ודוקא שאינו מתאוה כ"כ שיהא. משום בל תשקצו אבל אם יש משום בל תשקצו יכול להפסיק ואם השתין מים לא יתפלל עד שישהה כדי הילוך ד"א משום ניצוצות וכן המתפלל לא ישתין עד שישהה כדי הילוך ד"א (שם):

יז היה עומד בתפלה וביקש לצאת ממנו רוח מלמטה ומצטער הרבה וא"י לעמוד על עצמו אם מתפלל בביתו הולך לאחוריו ד' אמות ואם אינו יכול לילך לאחוריו ילך לצדדין ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה הריח ואומר רבון עולמים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתינו חרפה וכלימה בחיינו רימה ותולעה במותינו וחוזר למקום שפסק ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש (עיין א"ר) אמנם אם יכול לעמוד על עצמו אף ע"י דוחק רב ליכא משום בל תשקצו. וכל זה כשמתפלל בביתו אבל בציבור דהוי ליה ביוש גדול א"צ כלל להרחיק לאחוריו וגם לא יאמר הרבון רק ימתין עד שיכלה הריח וחוזר למקום שפסק ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש כנ"ל (סי' ק"ג דלא כמ"א):

יח אפילו נטל ידיו שחרית אם הסיח דעתו צריך לחזור ולטול ידיו אם יש לו מים אע"פ שאין להם שום ליכלוך ולא יברך וכן אפי' ידיו מלוכלכים ונגע במקומות המכוסין מ"מ אם אין לו מים א"צ לחזור אחר מים רק ינקה ידיו בצרור או בקיסם וכן אם נזכר באמצע תפלה שנגע במקומות המכוסין יחכך ידו בכותל או בכל מידי דמנקה (סי' צ"ב):

יט לא יגהק ולא יפהק בתוך התפלה ואם צריך מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא יהא נראה פתיחתו (סי' צ"ז):

כ וכן אסור לו לרוק בתוך התפלה ואפילו בתחנונים שאחר תפלתו אסור כ"ז שלא פסע ואם א"א שלא ירוק שמצטער הרבה ויהא טרוד בתפלתו מבליע בכסותו בענין שלא יהא נראה על הבגד ואם הוא איסטניס וא"י להבליע בכסותו שמאוס לו או שאינו יכול להשהותו בתוך פיו עד שיבליע בכסותו זורקו לאחוריו ואם א"א לאחוריו זורקו לשמאלו ואם א"א לו לשמאלו יזרוק לימינו ואם א"א לימינו יזרוק לפניו (שם וא"ר בשם הב"ח):

כא אם כינה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסירה שלא יתבטל כוונתו אבל לא יסירנה בידו (שם ועיין א"ר):

כב היה עומד בתפלה והתחילו מי רגלים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו מימי רגליו וחוזר לקרות אפילו אם נפלו על בגדיו ויש בהם טופח ע"מ להטפיח כיון שהם מכוסין בבגדיו אבל אם הם מגולין צריך להסירם אך בתפלה אסור לזוז ממקומו וא"צ להסיר המי רגלים אפילו הם מגולין ואם היו שותתין על גופו צריך לקנח את גופו ובאופן שהבגד המקונח לא יגע על בשרו ואם נפלו בארץ מרחיק ד' אמות (סי' ע"ו וע"ח):

כג אם עמד להתפלל בצפון או בדרום יעמוד במקומו ויחזיר פניו למזרח ואם עמד למערב לא יחזיר פניו כלל רק יעמוד במקומו ויתפלל (סימן צ"ד בט"ז) ואם מתפלל בציבור ושכח והתחיל להתפלל לרוח אחרת ואוושא מילתא אם יכול לצדד פניו באופן שאין כל כך היכר שפיר דמי ואם לאו יהפוך עצמו לצד שהקהל מתפללין (עיין פ"מ וע' סי' ק"ד דהליכה לא הוי הפסק כ"כ וע' מ"ש מ"א סי' קכ"ד):

כד כשעומד עם הציבור ומתפלל אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הציבור אא"כ השעה עוברת ואין הציבור מתפללין כגון שמאריכין בפיוטים או לסיבה אחרת אז מותר להתפלל אפי' בבהכ"נ ואין צריך לילך לביתו אפי' יש לו שהות (סי' צ' ע"ש במ"א וא"ר):

כה אינו פוסק בתפלתו לא לקדיש ולא לקדושה ולא לברכו אלא ישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ ויהא כעונה ובקדיש לאחר שאמרו יתברך הדר לצלותיה (סי' ק"ד):

כו באבות תחלה וסוף כשאומר ברוך יכרע בברכיו מעט וכשיאמר אתה ישתחוה עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וגם ראשו יכוף כאגמון ולא ישתחוה כ"כ עד שיגיע ראשו נגד חגורה של מתנים ויכרע במהירות בפעם אחת וכשיאמר השם יזקוף בנחת ראשו תחילה ואח"כ גופו דרך הכנעה (סי' קי"ג):

כז זקן או חולה ואינו יכול לשחות עד שיתפקקו כל החוליות כיון שהרכין ראשו דיו הואיל וכבד עליו (שם):

כח אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר (סי' תקפ"ב):

כט הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וכו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה וטעמו יתבאר אי"ה לקמן בסעיף פ"ז בדיני יעלה ויבוא ע"ש:

ל בתפלת מוסף של שמ"ע מתחילין לומר משיב הרוח כו' דהיינו שיכריז השמש קודם התפלה משיב הרוח ומוריד הגשם ואז יאמרו הציבור בתפלת מוסף של לחש ואם לא הכריז השמש לא יזכירו בתפלתן לא הציבור ולא הש"ץ בתפלת לחש אמנם אם בא לבית הכנסת וכבר התחילו הציבור להתפלל מוסף ולא שמע אם הכריז השמש מ"מ יאמר (סי' קי"ד):

לא אפי' חולה או אונס שמתפלל בביתו לא יתפלל תפלת מוסף קודם שיתפללו הציבור לכן בני הישובים המתפללין בלא מנין ימתינו בשמיני עצרת מלהתפלל מוסף עד סמוך לסוף שש שעות ואז יתפללו מוסף ויאמרו משיב הרוח (שם):

לב אם טעה והזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם במעריב של שמ"ע או בשחרית אינו חוזר (ב"ה שם):

לג בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם ואמר מוריד הטל במקומו אם לא התחיל עדיין השם של ברכת מחיה מתים אומר מוריד הגשם במקום שנזכר אבל לאחר שכבר התחיל השם אינו אומר כלל ואינו חוזר הואיל ואמר מוריד הטל (שם):

לד אבל אם לא אמר כלל לא מוריד הגשם ולא מוריד הטל אם לא התחיל עדיין ברכת אתה קדוש אומר במקום שנזכר אפי' כבר סיים הברכה אומר מוריד הגשם בלא חתימה אך נכון כשנזכר שיאמר מיד לבל ימתין לאחר כ"ד ואם נזכר כשאמר השם קודם שאמר מחיה מתים יאמר מקודם מחיה מתים ותוך כ"ד ימהר ויאמר מה"ר כו' וכן כל היכא שנזכר היכא דלא סליק עניינא יסיים לענין ואח"כ יאמר מה"ר כו' כגון שנזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו קודם שאמר לישני עפר יאמר קודם לישני עפר ואח"כ משיב הרוח כו' [עמ"א סי' ס"ו ס"ק ג' ומ"ש לעיל בטעה בברכת יוצר ועיין כאן בט"ז] וכל זה כשנזכר קודם שאמר אתה קדוש אבל אם נזכר לאחר שכבר התחיל אתה קדוש חוזר לראש התפלה (שם):

לה פוסקין לומר משיב הרוח במנחה של יום טוב הראשון של פסח שכבר שמעו מהש"ץ שפסק מלומר בתפלתו בקול רם אבל במוסף בלחש גם הש"ץ יאמר (שם) אך אם אינו מתפלל רק לאחר שכבר התפלל הש"ץ בקול רם אינו אומר (מ"א סי' תפ"ח ס"ק ד'):

לו בני הישובים שמתפללין בלא מנין יקדימו להתפלל תפלת מוסף ביו"ט ראשון של פסח ולא יאחרו (עפ"מ):

לז אם טעה במעריב של פסח או בשחרית ומוסף ולא הזכיר מה"ר אינו חוזר (דבאמת מדינא צריך להפסיק במעריב. וכן להתחיל במעריב של שמ"ע רק משום שלא יהא כאגודות אגודות ול"ש בדיעבד כ"כ האחרונים וכ"מ בכמה דוכתי עיין סי' קי"ד):

לח אם אמר מוריד הגשם בימות החמה אפי' הזכיר גם טל מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה לאתה גבור ואם סיים הברכה אפי' לא התחיל עדיין אתה קדוש חוזר לראש התפלה (עיין א"ר שנסתפק בזה וכאשר כתבתי מסתבר וכ"נ להדיא מדברי הש"ע):

לט אבל אם נזכר כשאמר משוב הרוח קודם שאמר מוריד הגשם אינו חוזר לראש רק פוסק וגומר התפלה (א"ר וב"ח):

מ כל מקום שאמרנו חוזר לראש הברכה הנ"מ שוגג אבל במזיד ובמתכוין חוזר לראש התפלה (שם):

מא אם נסתפק בימות החמה אם לא אמר מוריד הגשם וכן אם נסתפק בימות הגשמים כל שלשים יום חוזר דחזקתו שאמר כמו שרגיל לאחר שלשים יום אינו חוזר ודוקא שהתפלל צ' תפלות באותן הימים שאז הורגל לומר (ד"מ ושאר אחרונים וא"ר דלא כט"ז שדבריו צ"ע):

מב אם אמר בשמ"ע צ' פעמים מן מחיה מתים עד לאחר מוריד הגשם אם נסתפק אח"כ חזקה שאמר וכן אם אמר בפסח צ' פעמים מן מחיה מתים עד לאחר מכלכל חיים. ג"כ אינו חוזר אבל אין לעשות לכתחילה כן דיש חולקין (שם):

מג ש"ץ שטעה בקו"ר הדין כמו יחיד ואם טעה הש"ץ בלחש ולא אמר משיב הרוח אם נזכר קודם