דרך החיים ק

דין שאלת שלום בימי אבלו

א אבל אסור בשאילת שלום כל ימי אבלו כיצד ג' ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו לא ישיב להם ויודיעם שהוא אבל. מג' ועד ז' אינו שואל בשלום אחרים ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו משיב להם מז' ועד ל' אחרים אין שואלין בשלומו והוא שואל בשלום אחרים וכ"ש שמשיב. אחר ל' גם אחרים שואלין בשלומו אפי' הוא אבל על אביו ואמו (סי' שפ"ה): ב מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת מותר לשאול אבל האבל נותן שלום לכל אדם בשבת שהוא מכלל דברים שבפרהסיא (שם)

דין כפיית המיטה

א עכשיו אין נוהגין בכפיית המטה ואסור לאבל לישב ע"ג מטה או ע"ג ספסל וכן אין ישן ע"ג מטה רק על הקרקע ובשעה שהמנחמים אצלו צריך להיות יושב ע"ג קרקע ובשעה שאין מנחמים אצלו מותר לו לעמוד ולילך בביתו (סי' שפ"ז)

דיני כיבוס ולבישת בגדים מכובסים בימי אבלו

א אבל אסור לכבס כסותו תוך ז' ואפילו ליתן לכובסת עכו"ם לכבס ולהניח לאחר אבילות אסור אבל בגדי קטנים שמת אביהם מותר לכבס וכן האבל שהיה כסותו בקיבולת בידי אחרים מכבס אותו כדרכו (סי' שפ"ט): ב אסור ללבוש בגד מכובס בימי אבלו אפילו אחר שבעה ונוהגין שבתוך ז' אין לובשין אפילו לכבוד שבת ואחר שבעה לובש אחר תחלה הכתונת שעה מועטת ואח"כ לובש האבל ואפי' בחול ואפי' במגוהצין באבן חלקה ואם הוא מכובס במים לבד א"צ להלבישו לאחר תחילה ושרי ללבוש אחר ז' מיד (ש"ך שם): ג אסור ללבוש תוך ל' בגדי שבת ועל אביו ואמו נהגו איסור כל י"ב חודש (שם)

דיני גילוח וסריקה באבל

א אבל אסור בגלוח שערו בימי אבלו כל שלשים ואם ישב לגלח ואמרו להמגלח או להמתגלח שמת לו מת מותר להשלים הגלוח משום כבוד הבריות ודוקא שאין אחר שם אבל אם יש שם ספר אחר ואמרו להספר שמת לו מת ישלים האחר (סימן ש"ץ): ב אחר ל' מותר בגלוח שער אבל על אביו ואמו אסור עד שיגערו בו חבריו ונוהגין שמגלח שערו אחר כל ג' חדשים (שם): ג אשה אבילה אסורה ג"כ בנטילת שער כל ל' (שם): ד לסרוק ראשו במסרק מותר אפי' תוך שבעה (שם): ה כשם שאסור לגלח כל שלשים כך אסור ליטול צפרניו כל שלשים בכלי אבל בידיו או בשיניו מותר (שם)

דין שהאבל אסור בכל מיני שמחה. א אבל אסור בשמחה לפיכך לא יקח תינוק בחיקו כל ז' שלא יבא לידי שחוק (סי' שצ"א): ב אבל אסור לאכול בסעודת ברית מילה או פדיון הבן וסיום מסכתא וכ"ש בסעודת אירוסין ונשואין כל שלשים על שאר קרובים וכל י"ב חודש על אביו ואמו ובתוך ביתו אם יש סעודת מצוה מותר לאכול אבל בסעודת נשואין יש להחמיר שלא לאכול אפילו בתוך ביתו אבל אה משיא יתום או יתומה לש"ש מותר לאכול שאם לא יאכל שם יתבטל המעשה וכן מותר ללבוש בגדי שבת (שם): ג אסור ליכנס לבית נשואין כל שלשים אפי' לשמוע הברכות שמברכין שם אבל בחופה שעושין בבית הכנסת ומברכין שם ברכת אירוסין ונשואין מותר לעמוד לשמוע הברכות אחר שלשים על אביו ואמו וכן יכול האבל לאחר שלשים לברך הברכות שמברכין תחת החופה וכן יכול להכניס החתן תחת החופה כדרך שנוהגין ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה ונקראים שושבינים ויכול ללבוש בגדי שבת ובלבד שיהא לאחר שלשים (שם) ד אין לאכול בסעודת חבורות אנשים בלילה שביום המחרת יהיה לו יא"צ היינו יום שמת בו אביו או אמו (שם): ה אבל שהוא סנדק או מוהל לאחר שלשים על אביו ואמו ילבש בגדי שבת עד לאחר המילה ויכול לאכול שם על הסעודה (שם)

דין שהאבל אסור כל ל' לישא אשה

א אבל אסור לישא אשה כל שלשים אפילו בלא סעודה וכן אפילו לארס אסור אבל שידוכין מותר אפילו ביום ראשון שהוא יום המיתה ולאחר שלשים אפילו על אביו ואמו מותר לישא אשה (סי' שצ"ב): ב אם לא קיים מצות פריה ורביה מותר לישא תיכף אחר ז' אפילו באבילות דאב ואם (שם

) דין שהאבל אסור לצאת מביתו

א אבל אסור לצאת מביתו כל שבעה לטייל או לצורך מו"מ אבל אם שלח מושל אחריו או שצריך לילך לדרך או לצורך דבר האבד מותר וכן אם צריך למול את בנו הולך לבית הכנסת אפי' תוך שלשה אבל סנדק אבל לא יצא תוך שלשה ואחר שלשה יתפלל בביתו וכשמביאין התינוק למול הולך לביהכ"נ (סי' שצ"ג): ב ואם האבל הוא מוהל דינו כמו סנדק כנ"ל ואי ליכא מוהל אחר בעיר מותר אפילו ביום ראשון (שם) ומותר לו לתקן הצפרנים וכן כל דבר מצוה שא"א לעשות בלא האבל מותר לו לצאת לקיים את המצוה (שם): ג נוהגין שהאבל משנה מקומו בביהכ"נ אפילו בשבת כל י"ב חודש על אביו ואמו וכל שלשים על שאר קרובים (סימן שצ"ג)

דין שמועה רחוקה וקרובה

א מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב שחייב להתאבל עליו אם בתוך שלשים יום הגיע השמועה אפילו ביום ל' עצמו הרי זה שמועה קרובה וקורע וחייב לנהוג שבעת ימי אבילות מיום שהגיע לו השמועה ומונה שלשים ג"כ מיום השמועה ויום השמועה דינו כיום הקבורה לכל דבר ולא יניח תפילין ואותו השלשים יום שנקרא בהם שמועה קרובה היינו שמונין מיום הקבורה ולא מיום המיתה ואם הוא תוך שלשים לקבורה אף שהוא אחר שלשים למיתה הוי עדיין שמועה קרובה (סי' ת"ב נקודות הכסף דלא כמ"ש בש"ך): ב וחם שמע לאחר שלשים יום הרי זו שמועה רחופה ואין צריך לנהוג אבילות רק שעה אחת ל"ש שמע ביום ל"ש שמע בלילה נוהג שעה אחת ודי ואפילו על אביו ואמו אבל מה שנוהג על אביו ועל אמו כל י"ב חודש נוהג אפי' שמע אחר שלשים ומונה שנים עשר חודש מיום המיתה ולא מיום השמועה ואם בא לו שמועה מאביו ואמו אחר י"ב חודש אינו נוהג אלא שעה אחת אפילו באבילות שנוהג על אביו ואמו כל שנים עשר חודש (שם): ג השומע שמועה רחוקה א"צ לנהוג כל דין אבילות אלא דיו בחליצת מנעל לבד