שו"ת די השב פב

ח"א סי' קמ"ח וז"ל ולצררי לא חיישי' שהרי מת במקום שלא היו שם ישראל שהרי מת פתאום וכתבו הפוסקים דמי שמת פתאום לא חיישי' לצררי ע"ש ומבואר מדבריו דאם מת בע"ה במקום שישראל מצויים חיישינן שמא אתפס' צררי ע"י ישראל אחר שזיכה לה על ידם ועיין בתשו' מהר"ש דוראן בס' חוט המשולש ח"ד מהתשב"ץ סי' ח"י כל זה כתבנו להלכה ולא למעשה עד אשר יסכים עמנו מר ניהו רבה עט"ר רבינו הגדול מר"ן מלכא תפארת גדולה ועטרת ישוע'ה. ואנו ליה וליה עינינו מלכא לעלמין חיי עוד כל ימי הארץ בשובה ונחת שבע רצון ומלא ברכת ה' ממעייני הישועה. ולתשובתו הרמת'ה אנו מצפים לדעת מה יעשה ישראל את הדרך אשר ילכו בה באמתה של תורה גדול דעה. הכ"ד צעירי הצאן יד עניי אנן נא"ה דש"ו כל הימים תשלומ'י ארבעה

הצעיר יהודה הלוי ס"ט ע"ה דוד בונאן ס"ט

אנכי הרואה את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת הרבנים המורים שהאריכו למעניתם לפלפל בדברי הפוסקים והעלו דבנ"ד הגם שמתה האלמנה ולא נשבעה יורשיה יורשים כתובתה מתרי טעמי תריצי אי משום דנכסי נדונייתה עדיין קיימים ואי משום כיון דהבעל מת פתאום גובה בלא שבועה דלא חיישינן להתפסת צררי וכל דבריהם חזקים ככלי מוצק אכן מרוב ענותנותם עלו בהסכמ'ה שאף ידי תכון עמהם ולעשות רצון צדיקים הנני הולך ומסכים עמהם לדינא דשבועה אין כאן מתרי טעמי הנז' וה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ולא אכשל בדבר הלכה

כ"ד איש צעיר ישועה בסיס ס"ט

סימן י'

על דבר ראובן שנל"בע וחל"ש ולו ב' נשי' או תבאנה ב' נשים לגבות שטר כתובת' עיקר ונדוניא ותוס' לכל א' מהנה יש לה חש"ק מראובן הנזכר והא' אפיקא שטרא מתותי ידה דקודם שנשא הב' ייחד לה כל ספרי הקדש הנמצאים אצלו בעת ובעונה ההיא כאשר נקבו בשמות הס' הנז' שהיו מצויים בעת ההיא ודבר שהיה בכלל ששעבד לה ג"כ כל מה שעתיד לקנות מסה"ק אגב אד"ק מפאת סכי כתובת'. תו אפיקת שטרא אחרינא איך שבעלה ראו' הנז' לקח מנ"מ שלה איזה סך וזקפן ע"ע בח"ג ומלוה זקופה ושאלה אשה ג"כ לגבותו והב תפסה כל המטלטלים אשר אתה בבית ומכללם תפסה ג"כ הספרים הנמצאים בבית שהם ממה שקנה אח"כ ונמצא בבית הב' יתר על סכי כתובת' איזה סך ולא' אין לה שיעור כתוב' אפילו אחר שתגבה כל הספרים ולא מקום לגבות השט"ח הנז'

תשובה נראה ברור דתפיסת הב' בספרים לא הויא תפיסה כלל שהרי כתוב ביד הראשו' ששעבד לה ג"כ כל מה שעתיד לקנות מן הספרים אגב אד"ק וא"כ אע"ג דהוו מטלטלין דינם כקרקע דאם קדם האחרון וגבה ב"ח מוקדם מוציא ממנו כדקי"ל בח"מ סי' ק"ד ע"ש ואעג"ב דגם לשניה כתוב בכתובתה שקניתי ושעתיד אני לקנות וא"ב היה ראוי דתפיסת הב' בספרים מהניא לה לגבותן שאם לא תפסה לא היתה גובה אלא דוקא ברביע כמ"ש מרן בח"מ סי' ק"ב ס"ד שני מלוים שהוציא כל א' שטרו וכו' וטוען המוקדם כשלוה ממנו כבר קנה הנכסים והמאוחר טוען שלאחר שלוה משניהם קנאם וכו' דאם יש עדים שקנאם אלא שאינן יודעים מתי קנאם חולקים החצי שחולקים עליו ע"ש וא"כ הכא שיש עדים שקנאם אלא שאין יודעים מתי קנאם דינא הוא שהב' לא תטול בהם אלא רביע אמנם השתא דקדימת הב' ותפסה אע"ג דיש לספק שמא קנאם קודם שלקח הב' וא"ב הרי הם משועבדים לא' או אם קנאם לאחר שלקח הב' וא"כ משועבדים לשתיהן אפ"ה מהניא תפיסה ואע"ג דספיקא איכא אם קנאם קודם שלקח הב' או אחר כך מהניא תפיסה דהמע"ה כדקי"ל בסי' ק"ד דאם קדם המאוחר וגבה מעות אין מוציאין מידו וכו' והו"ל כמו לוה ולוה באגב וחזר וקנה שזכה התופס

ודע דהרב כסא אליהו בח"מ על דין זה דסי' ק"ד דב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה כתב בשם הרשב"א והביא דבריו הרדב"ז בתשו' ח"ב סימן תשס"ג דוקא היכא שאין ב"ח מוקדם מפסיד את חובו כגון שהניח מקום לגבות ממנו ואפילו לא הניח אלא זיבורית אבל לא הניח לו בלום לגבות ממנו אף על פי שהגבו לו ב"ד וכו' לא איבד שעבודו ע"ש ויש לתמוה עליו שדברי הרשב"א הללו בבר הביאם מרן ב"י ופסקם בש"ע שם רס"י ק"ד דה"ד במקרקעי דיש שעבוד לראשון עליהם אבל במטלטלים דאין בהם דין קדימה פשיטא דאפילו תפס הכל ולא הניח בלום להראשונ' אפ"ה מהניא תפיסה וכמו שכתבנו ולפ"ז זבתה הב' בתפיס' הספרים

אך אמנם ראה ראינו שבכל הכתו' שלנו אין כותבים אגב דא"ק ואם כן אע"ג דכתוב בה דאקנה לא מהני מידי לענין שעבוד מטלטלין אלא דוקא לענין שעבוד קרקעות ואע"ג דכתב מרן בא"ה סימן ק' ס"א ועכשיו נוהגים לכתוב בכל הכתובות ששעבד לה נכסיו מקרקעי ומטלטלי מטלט' אג"מ דקנאי ודאקנה ע"ש מ"מ בכתובות שלנו אין נוהגים לכתוב כן וכדעת מור"ם שם סי' ק"ב ס"ב ועיין להרב נחלת שבעה בדיני משפטי הכתובות סי' י"ב ס"ק נ"ט וא"כ הספרים הם משועבדים לא' וטורפת אותם מן הב' כדקי"ל בח"מ ר"ס ס' וקי"ג ס"א דאם שעבד לו המטלטלים אג"מ דקנינא ודאקנא טורף אף ממטלטלים שקנה אחר שלוה ומכרן או נתנן כשם שהוא טורף מהקרקעות ע"ש ואע"ג שכתב מרן שם דאם מכר או נתן אינו טורף משום תקנת השוק י"ל דה"ד מכר או נתן דאיכא תקנת השוק אבל גבי ב"ח אחר בא הא' ומוציא מידו דלא עשו בזה תקנת השוק כמבואר בסי' ק"ד ס"ה ובסי' קי"ג ס"ג ע"ש

באופן דתפיסת האשה השנית בספרים לא הויא תפיסה כלל ובאה הראשונה ומוציאה אותם מידה אבל בשאר מטלטלין תפיסת' תפיסה אמנם צריכים אנו לבאר אופן התפיסה דמהני לגבי אלמנה הנה הרב בנ"הג בחא"ה סי' ק"ב הגה"ט אות י"ג כתב וז"ל צריך שתהא תפיסה גמורה בא' מדרכי הקניות כמ"ש הריב"ש סימן שס"ד ומיהו יש לדון אם צריך שתהא התפיסה מסימטא ומר"ה או אפילו שתפס מרשות המת מהר"א גאליקו בתשו' כ"י סי' פ"ו ע"כ ויש לתמוה דהאי מלתא דתפיסה אם צריך שתהא מסימט' או מר"ה או אפילו שתפס מרשות המת היא פלוגת' דרבוות' ומור"ם בהג"ה בסי' צ"ג כתב וז"ל י"א דלא הויא תפיסה אלא מר"ה או מסימט' אבל לא מרשות היורשים הר"ן בפ' א"נ בשם רש"י ויש חולקים וכך משמע מדברי הריב"ש סי' שס"ד ע"ש וכן מתבאר מדברי הריב"ש בסי' ק"ז ע"ש: