שו"ת די השב נג

ליה משו' עירו מתורת מל"ת וכ' ע"ז הכנה"ג דנראה דס"ל דדוקא כשנשאל באותו הפרט הוי מל"ת אבל מהרח"ש בתשו' א"ה סי' מ"ד כ' בפשיטות להיתר באומ' מת ואח"כ שאלו לו שם עירו והעלה הרב כדעת מהר"י קנדיוטי והביא ראיה דהא הך מלת' דגמל"ת שנשאל ופי' כל הענין דהוי מל"ת נלמד מעובד' דפונדקית כמ"ש הרי"ף והרא"ש ומההיא עובדא ליכא למילף אלא דוקא כשהגיד מל"ת וחזרו ושאלו לו על הפרט שהגיד שהרי בברית' הודיעה שמת והם שאלו לה איה חברנו והיא השיבה שמת אבל בגמל"ת בפרט א' ושאלו על פרט אחר והגיד לא שמענו מעובד' דפונדקית ע"ש ואח"ה נר' דבכה"ג נמי שפיר שמעי' מעובד' דפונדקי' דהא בההיא דפונדקית נמי תחלת הדברים שהגידה היינו מה שבכת' ובבכית' זו לא הודיע' שמת שהרי אינו מבורר על מה היא בוכה ואפשר שהיתה בוכה על ענין אחר שאירע לעצמ' ולא חשיבא פרט וענין א' על מה שהגידה אח"כ דהא מבכית' לא נתברר שום ענין על מיתת חבריהם וכיון דבכה"ג אע"ג דלא נתברר בתחלת דבריה שהיא מל"ת אלא ע"י שאלת איה חברנו שאז הוציאה להם מקלו וכו' א"כ ה"נ כל שהתחיל הגוי לדבר מל"ת להדיא וא"ל מי הוא היהודי חשיב שפיר מל"ת. ונר' דנקטי' כדעת מהרח"ש דבאומר מת אע"פ ששאלו לו אח"כ מי הוא היהודי דחשיב שפיר מל"ת וכ"כ מהר"ש ויטאל בתשו' נדפסה בס"ס יד אהרן מ"ק סי' ד' וגדולה מזו דבגוי מל"ת וא"ל זה האדם שאת' אומר שהרגוהו הוא פ' ואמ' הן חשיב שפיר מל"ת לדעת כמה פוסקי' שהביא ה' יד אהרן במ"ק הגה"ט אות ע"ה ובמ"ב הגב"י אות ע"א ע"ש וכן דעת מהריט"ץ בסי' ל"ו אך מה שהביא ראיה מתשו' הרמב"ם על יהודי והעידו היהודים שא"ל גויה א' לאין אתם הולכים וא"ל לכפר פ' וא"ל לא תזוזו מכאן שמא יארע לכם מה שאירע ליהודי א' וכו' והרגוהו א"ל מאין תדעי זה האיש אמרה הוא היה מודעתנו והוא היה עושה מלאכתנו וסיפרה להם דמותו וכו' השיב הרמב"ם האשה הזאת מותרת לינשא שזה גמל"ת אע"פ שחזרו ושאלו אותה כמעש' התמרי' וכו' אע"פ שלא הזכירה אותו בשמו כמעש' צידן ואנטיוכי' וכו' הרי דלא אמרה מי האיש עד ששאלו אות וכו' אין זו ראיה לנ"ד דהכא השאלה בענין אחר זה שא"ל מאין תדעי זה האיש ולא הית' שאלתם על שמו אלא דכיון דנכנס' עמה' בדברי' הגידה כל מה שיודעת מעניינו ובכה"ג חשיב שפיר מל"ת אבל היכא ששאלו מי הוא פ' אפשר דחשיב' שאלה ויצא מכלל מל"ת מ"מ כבר כתבנו דעת כמה רבוותא דס"ל כדעת מהריט"ץ דאע"פ ששאלו מי הוא חשיב שפיר גמל"ת

אך מ"מ בנ"ד אכתי יש לספק שהרי הגוי לא הזכיר לא שמו ולא שם אביו רק שם עירו שהוא מתושבי באג'א ולדעת רוב הפוסקי' לפחות בעי' תרי מגו תלת דהיינו שיזכיר שמו ושם עירו או שמו ושם אביו אמנם כבר כתב הרמב"ם בפי"ג מה' גירושי' יש' שאמ' מת איש יהודי וכו' אבל אם אמר א' יצא עמנו מעיר פ' ומת מחפשי' באותו העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו והוא מהתוספתא וכ' מר"ן בתשו' חא"ה סי' ח' ע"ד הרמב"ם ואין לומר דלא מהני חיפוש אלא כשישר' אומ' כן אבל לא בגוי וכו' דהא ודאי דחיפוש דקתני בסיפ' אפי' אם אומ' גוי מהני ע"ש וכ"כ בהדיא מהר"ם בתשו' מיי' דשייכי לס' נשים והביא מר"ן עצמו וז"ל אחר שהגוי לא העיד בפי' פ' נהרג אלא אמר היהודי מעיר פ' בסתם יבדק שלא יצא מאות' העיר שום יהודי הדר שם ולא חזר כי אם בזה וכו' ע"ש וה"נ כיון שנתברר שלא נחסר מעיר באג'א אלא זה היהודי שלמה משיאין את אשתו ועוד דהכא בנ"ד העיד הגוי שהיהודי מוכר סחורות וכבר כ' ה' דרכי נועם בחא"ה סי' ח' דהזכרת אומנותו חשיבא שפיר כחניכתו וע"ש בסי' י"ד שכ' בשם הפוסקי' שאומנותו הוי כאלו אמרי פב"פ ואפי' שהוא מחזיר בעיירו' ומוכר סחורות חשיב לי' אומנות כנר' מדברי הרב שם ולכאורה היה נר' דלא מקרי אומנות אלא מלאכה ממש כגון תופר בגדים וכיוצא בזה אבל מוכר סחורות לא מקרי אומנות שהרי כל אדם בנקל יכול לעשות כן למכור סחורות ולא חשיב סי' ודלא כהרב הנז' אך מההיא דשלהי קידושין דאמרי' אשרי מי שאומנותו בשם ופירש"י מוכר בשמי' ע"ש הרי דאפי' מי שהוא מוכר סחורו' נק' אומנו' וא"כ הכא אע"ג דלא הזכיר שמו כלל מ"מ ע"י שם אומנותו דחשיבא כחניכתו חשיב כאלו הזכיר שמו והרי הזכירו שמו ושם עירו ודעת רוב הפוסקי' דבתרי סגי. איברא דאין דין זה מוסכם שהרי כ' מהריב"ל ח"ג סי' שאם הועד פ' הרצען או הצורף מת אין זו עדות ואפי' למ"ד דבשמו ושם אביו סגי והביאו הכנה"ג הגה"ט אות ר"ח וע"ש באות רל"ה בשם ה' מ"צ ח"א סי' ס"ח פ' הקאזא"ז לא הוי כמזכיר שמו ושם אביו וה' פני משה ח"א סי' כ"ב והביאו ה' יד אהרן בהגה"ט אות פ"ג הסכים כדעת מהריב"ל וכ' עוד דאפי' את"ל דשם אומנו' מהני ה"ד באומנות בקבע כגון רצען או צורף אבל סאפונג'י שאין להם חנות אלא על רגליהם עומדים אפש' דאפי' שם אומנות ליכא ע"ש וא"כ לפ"ז אלו המחזרי' בעיירות למכור סחורות פשיט' להו מלת' דלא חשיבא שם אומנות כלל וההיא דשלהי קידושי' דמוכר בסם חשיב אומנות י"ל דה"ד לענין פרנסה לאפוקי יושב ובטל אבל לענין דחשיב סי' להכיר שהוא פ' אה"ן דלא חשיב אומנות ומ"מ בנ"ד יש לסמוך אתשו' מהר"ם שכתבנו דכל שאמ' היהודי מעיר פ' בסתם ובדק שלא יצא מאות' העיר שום יהודי הדר שם וא"כ הוי כמו שמעיד בדבר ברור וכל שמעיד בדבר ברור שא"א לספק באחר משיאין את אשתו וכמ"ש הב"י בתשו' כתבנו לשונו לעיל בעדות הר' אברהם. וכן דקדק ה' משפטי שמואל סי' פ"א והביאו הכנה"ג בהגה"ט אות ר"ה מדברי רבי' ישעיה ושכ"כ מהרש"ך ח"ג סי' לדעת רבי' ישעיה דאם לא הזכיר שמו והזכיר שם עירו סגי ע"ש

ובר מן דין בכה"ג דנ"ד שאמר אל יהודי מסכין קתלו והוא שאכן פ'י באג'א ר"ל היהודי העני הרגוהו והוא מתושבי באג'א כיון שאמ' היהודי בה"א הידיעה משמ' שהוא ידוע להם כמ"ש מהרשד"ם חא"ה סי' נ"ג על גוי שאמ' הלא ידעת איך הרגו שם היהודי י"ט אין ספק שעל י"ט משאלוניק"י אמ' דאל"כ לא הי"ל לומר אלא איך הרגו יהודי שמו י"ט ולא בה"א הידיעה אלא בהיות י"ט משאלוניק"י אמר היהודי י"ט הידוע אליו ע"ש וכ"כ ה' צמח צדק סי' מ"ח על נדון שלו שהגוי אמ' שהרג היהודי מעיר פ' שעל היהודי הידוע שניכר להם ויודעים היו שנאבד והיה הרגיש עליו לבני העיר הוא מגיד עליו לכך אמ' היהודי מעיר אותו שהוא שהוא ידוע להם וכאשר באמת היו מבינים על מי הוא מגיד ואמרו חבל על היהודי מעיר פ' ע"ש וה"נ דכות' בנ"ד שאמ' היהודי מעיר באג'א ובאמת היהודי העד הוא מבין בפשיטות שעל היהודי שלמה הנאבד הוא אומר: