שו"ת די השב מח

אנו צריכים לעדות הגוים כלל אלא ודאי שהגוי הוא המגיד את כל הענין אלא שקיצר הסופר בקבלת העדות וכעין זה כ' מהר"ם מלובלין בתשו' סי' ח' שתולין שבתחל' דבריו קיצר הסופר הענין ע"ש וה"נ דכוות' י"ל שכך היה שהגוי היה מכירו וסיפרו כל הענין וכיון דהגוי הוא מגיד את כל הענין הרי נז' בדבריו שמו ושם עירו ודעת רוב הפוסקים דבהזכיר שמו ושם עירו סגי

ועוד נר' לומר דאפילו את"ל שכל סיפור זה הוא דברי העד הישראל שאומר שמו ושם עירו וכו' ולא שמע מהגוים אלא ענין הריגתו בלבד ויש להסתפק אם הגוים ג"כ אמרו שמו ושם עירו מ"מ נר' דיש להקל דכיון שהישראל מעיד בפשיטות על זה שלמה השוכן בבאג'א ומספר כל המאורע מתחלה ועד סוף ועל זה מסיים עדות הגוים מענין הריגתו מתבאר הענין שע"ז שלמה הוא שהעידו הגוים וכמ"ש הר"ן בתשו' הביאה מרן בסי' י"ז שאע"פ שאמרו בתוספת' אין מעידים עד שמכירין שמו ושם עירו לא בא למעט אלא שאין סומכי' על אומד הדעת כגון שמעידין על גופו דארוך או גוץ וכן למעט שאין סומכי' על עדות שמו ולא שם עירו אבל ודאי כל שמעיד בדבר ברור שא"א לספק באחר משיאין את אשתו אע"פ שלא נזכר שמו ודבר ברור הוא זה מדאמ' בפ' האשה שלו' וכו' ע"ש ותשו' הר"ן הלזו מסייע ליה למהרשד"ם בתשו' בחא"ה סי' פ' שכ' וז"ל גם הספק הב' שלא הזכיר אלא שמו לבד קל ההסרה הוא שהרי מה שצריך שמו ושם אביו וכו' כל זה פשיטא. . דלאו מלתא בלא טעמא הוי דנימא דבר זה חק וגזירת מלך וכו' אלא טעמ' רבה איכא וכו' וא"כ נראה שאין הכונה רק שנכיר על איזה איש מדבר וכו' ע"ש וכ"כ מהריק"ש בתשו' בס' אהלי יעקב סי' י"ב והביא ראיה מתשו' הר"ן ע"ש וא"כ ה"נ כיון שהישראל מספר והולך כל המאורעות שאירעו לזה שלמה וע"ז הביא עדות הגוים שהעידו עליו מסתמ' שעליו הם מעידים באופן שאין לספק באחר שוב הוגד לנו ששאלו לה"ר אברהם העד הנז' גופא דעובד' היכי הוה ואמ' איך שכל הסיפור הלז סיפר הגוי הראשון עצמו שבא אצל הר' שלמה הנעלם לילך עמו למקומו וישב עמו ששה ימים וכו' וא"כ נתברר שזה הגוי יודעו ומכירו בשמו ועליו הוא מעיד וכבר כתבו הפוסקי' דבכה"ג לא הוי חוזר ומגיד

עוד יש להסתפק בעיקר העדות שאמ' הר' אברהם שזה העדות ששמע מן הגוים יש מהם שהעידו ע"י שאלה ויש מהם מל"ת והנה לא נתבאר בדבריו אם הב' כתי עדי גוים הללו שהעידו שיש מהם ע"י. שאלה ויש מהם שהיו מל"ת אם היו כולם במעמד א' או לא הנה מור"ם בהגה בא"ה סי' י"ז סט"ו כ' וז"ל אבל שאלו אותו תחלה איה חברנו וא"ל שמת אין זה מקרי מל"ת ודוקא ששאלו אותו הגוי עצמו אבל שאלו גוי אחר וכו' ובא גוי מל"ת שמת אעפ"י שהיה אצל הגוי ששאלו מקרי מל"ת וכ' הח"מ סק"ל כלומ' אע"פ שהגוי מל"ת היה אצל הגוים הנשאלים והם הגידו לו שהיהודים חוקרים. ודורשי' אפ"ה כל שלא שמע הגוי המעיד מפי היהודי השואל איה חברנו הוי מל"ת אבל אם ב' גוים או הרבה עומדים ביחד והיהודי שואל לאחד מהן איה פ' והב' משיב מת ודאי לא הוי מל"ת כל שהמגיד שמע מפי היהודי שחוקר ודורש אף שלא שאל אותו מ"מ מקרי משיב לשואל ע"ש ויש לתמוה עמ"ש הרב אע"פ שהגוי המעיד לפי תומו היה אצל הגוים הנשאלים והם הגידו לו שיהודים חוקרים ודורשים אפ"ה כל שלא שמע הגוי המעיד מפי היש' השואל איה חברנו הוי מל"ת ואלו לקמן בסקל"ב עמ"ש מור"ם ובלבד שלא שאלו אותו בפני ישראל כ' וז"ל ונר' פשוט דכ"ש אם שאלו אותו בשם ישראל אף שלא בפני ישראל דכל שהגוי יודע שיש תועלת לישראל בהגדתו אין זה מל"ת ע"ש וזה נר' הפך ממ"ש בסק"ל דכל שלא שמע הגוי מפי ישראל השואל מקרי מל"ת אע"פ ששמע מגוי אחר ששאל אותו ישראל וכבר נרגש בזה ה' באה"ט ס"ק נ"ג שכ' שדבריו שבכאן סותרי' למ"ש סק"ל וכו' ע"ש ואפשר לחלק דהיכא שא"ל הגוי שהישראל חוקרים ודורשים אה"נ דמקרי מל"ת מידי דהוה ביצא קול שכ' מהר"ם בתשו' מיי' ס' נשי' הלכות גירושין דאע"פ שהקרובים הוציאו קול בכל העיירות דדמי קצת לאיה חברנו ל"ד דהתם שיילי ליה להדיא אבל הכא דלא שיילי להאי גופי' מקרי שפיר מל"ת אע"ג דידע שמחפשים אותו משא"כ בא"ל הגוי בשם ישראל ששאלו הוי כאלו שאלו היש' עצמו וזה הגוי שלוחו של יש' הוא

איברא דלולא דברי ה' ח"מ היה אפשר לומר דמ"ש מור"ם אע"פ שהיה אצל הגוי וכו' אין הכונ' בזה שיודעים אנו בבירור שהגוי א"ל מידי אלא דר"ל דאע"ג דיש לתלות שמא הגוי א"ל אפ"ה מספק' לא תלינן שא"ל מידי ותלינן להקל וחשיב שפיר מל"ת ומה גם דהוי ס"ס ספק שמא הגוי א"ל מידי או לא א"ל מידי ואת"ל שהגוי דיבר עמו בפרט זה שמא לא א"ל בשם ישראל ואפי' את"ל שא"ל בשם ישראל שמא לא אמר לי' שיש' חקר ודרש אותו אלא שא"ל שהישראל מחפשים אותו כההיא דתשו' מהר"ם ומעתה בנ"ד דלפי פשטן של דברים משמ' שהגוים המל"ת הם היו במעמד א' כששאלו ישראל לגוים האחרים וא"כ לפ"ז לא חשיבי מל"ת

האמנם נר' דכיון דהענין יסבול נמי שלא היו במעמד א' אלא שהוא אומר ששמע מגוים רבים יש מהם ש שהיו ע"י שאלה ויש גוים אחרים ששמע מהם בלא שאלה אלא מל"ת ולא היו כלל במקום א' ובמעמד א' אלא אלו לעצמם ואלו לעצמם וא"כ כיון דלא ידעי' היכי הוה הולכי' להקל וכה"ג כ' מהר יב"ל ח"א סי' ט' בגוי שהעיד ע"י שאלה דנתבטל אותו עדו' וכו' דאם לא ידעי' אם בתחלה העיד ע"י שאלה ואח"כ מל"ת או אם בתחלה העיד מל"ת ואח"כ ע"י שאלה תלי' להקל הביאו ה' מש"ל בפי"ג מה' גירושין דין י"ד ע"ש וה"נ דכות' דלא ידעי' אם אלו שהעידו לפי תומם היו במעמד א' או לא תלי' להקל. איברא דאין זה מוסכם שהרי מור"ם בהג"ה סעיף ט"ז גבי גוי מל"ת מפי גמל"ת שאם מספק"ל אם היה הגוי הא' מל"ת או לא דיש חולקי' בזה וס"ל דא דאזלי' לחומר' והיא דעת הר"ן וכן מתבאר מדברי מרן הב"י שהבין כן בדברי הר"ן ע"ש ועיין לה' כנה"ג הגב"י אות ק"ם שהביא כמה פוסקים שחלקו על מרן בזה בדעת הר"ן ועיין עוד שם אות רמ"א ע"ש וכן פסק הרדב"ז בתשו' ד' ויניציא סי' תרנ"ז ע"ש ומ"מ נר' דאפי' לדעת הסוברי' דבספק' לא תלי' להקל הכא בנ"ד כ"ע מודו משום דיש כאן ס"ס ספק אם היו במעמד א' או לא ואת"ל שהיו במעמד א' שמא אלו הגוים המל"ת הם שהתחילו להעיד ואח"כ שאלו היש' לגוים אחרים והעידו ע"י שאלה אמנם נר' דמ"מ אין להתיר ע"פ עדות זו דאפי' בס"ס המתהפך פלוגתא דרבוותא היא אם מתירים בעדות אשה כמו שהאריך בזה הכנה"ג בא"ה סי' י"ז הגב"י אות צ"ו ע"ש

איברא דבעיקר דברי ה' ח"מ הנה הרב עבודת הגרשוני סי' פ"ו חלק עליו וכ' דבכה"ג