שו"ת די השב מו

יודעי' האמת את"ד ע"ש ואין נר' כן מדאמרינן בפ"ק דכתובות ד"ט ע"א האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו ופירש"י שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו ולגבי נפשי' הוי נאמן לשוויי עלי' ח"ד ע"ש ופסק הרמב"ם בפ' י"ח מה' א"ב דין יו"ד וז"ל כהן שקידש וכו' ואח"ז בא עליה וטען שמצאה דרוסת איש נאסרת עליו מספק וכ' ה"ה שם דמיירי במכחשת וטוענת בתולה שלימה וכו' ע"ש משמע דאפי' חזר בו נאסרת לעולם כיון דשוי' אנפשי' ח"ד וכן מתבאר דעת הרמב"ם שכ' דנאסרה עליו מספק דומיא למ"ש שם לעיל מזה בדין ט' באשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי דאסוד' לעולם ע"ש בהשגת הראב"ד

והנה ה' צ"צ דחה לדברי מאן דבעי למימר כן ממ"ש מהר"ם מפדואה בתשו' סי' ל"ד על אשה שסיפרה לבעלה שזינת' עם שמעון והיה מסופק אם יש להאמין וגירש' וחזר ונשאה אי מותרת לו או לא כ' וז"ל אם באנו לאוסר' משום הודאת פיה הלא הלכה כמשנה אחרונה דאינה נאמנת שמא עיניה נתנה באחר ומבואר מדבריו שאם חזרה ונתנה אתמלא לדבריה מותרת אבל בלא אתמלא לא אע"ג דאין הדבד נוגע אלא לה לבדה שהרי לגבי בעלה ליכא איסורא כלל שהרי לא הית' נאמנת כשאמרה שזינת' את"ד עש"ב ואח"ה ליתא דהא דמשמ' מדברי מהר"ם מפדואה דאפי' בחזרה מדבריה הראשוני' אינה מותרת אלא בנתנה אתמלא לדבריה ה"ד היכא שעמדה בדיבורה לאחר שגירש' דאז פשיטא דקושטא קאמרה דהא אין לנו לתלות עוד דשמא עיניה נתנה באחר ומש"ה צריך אמתלא אבל אם לאחר שגירש' תכף לא עמדה בדיבורה ואמרה שטהורה היא ה"נ דמותרת לחזו' משום דהיא יודעת האמת וז"ל ה' דרכי משה כ' מהר"ם מפדואה באשה שאמ' שזינת' אע"ג שאינה נאמנת אם עמד בעלה וגירש' ועומדת בדבריה אסור להחזיר' ע"ש וכ"כ ה' ח"מ משום דלאחר שגירש' תו לא שייך לומר שמא עיניה נתנה באחר וקושט' קאמרה אבל אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ע"ש

ובר מן דין הן דברים תמוהים דה"נ כשגירש' שוי' אנפשי' ח"ד כיון שהאמין לדבריה וגירש' וא"כ הדבר נוגע ג"כ לבעל וכ"כ הרדב"ז בס' דברי דוד סי' יו"ד על איש שהוצוא את אשתו משום דבר מכוער או מפני שא"ל עד אחד שזינת' וסמך עליו והוציאה לפי שלבו היה מאמין בדבר ועתה רוצה להחזיר' וכו' לכאור' היה נ"ל דאסור ואם עבר ונשאה מוציאי' אותה ממנו כיון דשוי' אנפשי' ח"ד שגירש' משום זנות תו לא שריא עיין שם

סימן ב'

אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי ומת בעלה ועמדה ונשאת לכהן אחר אם מוציאי' אותה ממנו או לא

כתב הרמב"ם בפי"ח מה' א"ב דין ט' אשת כהן שאמר' לבעלה נאנסתי אע"פ שהיא מותרת לבעלה ה"ז אסור' לכל כהן שבעולם אחר שימות בעלה שהרי הודית שהיא זונה ואסרה עצמה ונעשית כחתיכ' האסור' ע"כ והראב"ד השיגו דלמה אינה נאמנת ע"י אמתלא וה"ה כ' שדינו של רבי' מהסוגיי' דפ' האשה שנתארמלה דאמר התם בנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי והוא אומ' לא כי וכו' ר"ג אומר נאמנת ואמר שם מנו דאי בעי' אמרה מוכת עץ אני תחתיך דלא קפסלא נפש' מכהונה וקאמרה נאנסתי דפסלה נפש' מכהונה וכו' ע"ש והרב מש"ל תמה עליו דההיא באשת יש' אמרו דלכ"ע שויא נפש' ח"ד כיון דלבעלה מותרת והראב"ד לא יחלוק ע"ז אלא גבי אשת כהן מטעמא דכיון שלא נתקבלו דבריה כיון שהותרה הותרה לגמרי וכו' ע"ש ויש לתמוה עליו דאפילו איירי באשת כהן נמי אכתי ק' על ה"ה דלא דמיא לההיא דמשארסתני נאנסתי דהתם שאני משום דמתסר' נמי אפי' על בעלה וכדקאמר ר"ג דנאמנת ולכך היא נאסרת על כל הכהנים משא"כ הכא כיון שלא נתקבלו דבריה על בעלה י"ל דכיון דהותרה הותרה ועיין לה' מהר"י הלוי כלל ה' סי' ל"ג בתוך התשו' ע"ש

והנה ראינו לה' בני דוד שהק' על הראב"ד למה לא השיג ג"כ בפי"ב מה' גירושי' עמ"ש הוחזק' א"א ואמרה גירשני בעלי אינה נאמנת להתיר עצמה לשוק אבל פסלה עצמה מן הכהונה לעולם ע"ש ותי' דאפש' לחלק דהתם בגירושין שהית' רוצה לינשא בלא גט אם לא היה אמת לא הית' עושה איסור כזה מש"ה לא מהני אמתלא משא"כ בטמאה אני לך ע"ש וכ"כ עוד ה' הנז' ברפ"כ מה' גירושי' בשם ה' מש"ל ע"ש והן דברים תמוהים דהתינח אם עמדה ונשאת דאז אמרי' דאם לא היה אמת לא היתה עוש' איסו' כזה אבל כל זמן שלא נשאת מה איסו' עשתה בזה כדי להאמינ' במה שאמרה גרושה אני ולא תועיל אמתלא דהא י"ל דלא הית' אומרת כן אלא להפקיע עצמה מבעלה משום קטטה וע"ק דלמה לא השיג הראב"ד עמ"ש הרמב"ם בפ"ח מה' תרומות דין ט"ו וכל אשת כהן שאמר' טמא' אני ה"ז אסור' לאכול בתרומה ולא שייך תי' זה

והנה בעיקר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד דלדעת הרמב"ם נאסרה לעולם ואפי' ע"י אמתלא ולדעת הראב"ד מהני אמתלא מ"מ אם עברה ונשאת לכהן אחר אחרי מות בעלה נר' מדברי הרמב"ם דלא תצא שהרי בפי"ז מה' א"ב דין י"ט כתב הרמב"ם יצא עליה קול איש פ' כהן כ' גט לאשתו וכו' אין מוציאי' אות' מתחת בעלה ואם נשאת לכהן אחר תצא מן הב' ומדלא כתב נמי הכא דאם נשאת תצא מבוא' דס"ל דאם נשאת לא תצא וכ"כ הב"ח והב"ש ע"ש ודוק' התם כיון דאיתחזק קלא דגירושי' הו"ל כמו קלא דמקמי נישואי דהוי' מגורשת משא"כ הכא דאינה אסו' אלא על פיה שאמרה נאנסתי ועיין בתשו' בשמים ראש סי' ק"ע שכתב דדין זה דטמאה אני דינה כיצא עליה קול לאחר נישואי' דמותרת לבעל ולא לאחר מותו ע"כ ונר' דלאו דוקא דינה לגמרי כיצא עליה קול דהתם אפילו נשאת תצא אבל הכא אם נשאת לא תצא אבל לבעלה שניהם שוין

סימן ג'

שאלת על איש א' שנתעלם וזה טופס העדויות שנתקבלו

א במותב תלתא כחד' הוינא ואתא קודמנא היקר וחשוב הר' אברהם חי בליתשי והעיד עדו' גמורה וברורה ומוצדקת אחר האיום וגיזום וכך העיד בזה הלשון בלי שלמה אוכו ר"י חי מעארך כאן שאכן פי באגא וגא גוי לשלמה וקאלו אמשי מעאיא לבלדאי ותביע אסלעא מתאעך ומשא שלמה מעא