שו"ת די השב מג

בדרכי האמת ורצה בטובו לבלתי נשוב ליטמא בתוכם וכו' ע"ש ולפי טעם אין חילוק בהולך למצרים מא"י או משאר ארצות דלעולם אסור ומאי דשרי לילך בסחורה ה"ט כיון דאינו אלא ישיבת עראי שרי דליכא למיחש אך לדברי הרא"ם צ"ע. ותו ק"ט ע"ז מההיא דאמרי' ספ"ב דסנהדרין דכ"א ע"ב אר"י ב' מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהם גדול העולם כתי' לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתי' לא ירבה לו סוסים אמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתי' ותצא מרכבה ממצרים ע"ש והשתא א"א שאין האיסור אלא לשוב מדרך א"י למצ' א"כ למה נכשל שלמה בזה בהיות שבקל יכול להרבות סוסים ע"י שלוחים שישלח אותם מדרך אחר למצרים ולא היה בא לידי איסור זה כלל שאינו שב בדרך הזה דהיינו מא"י למצ' דרך ישר ונראה שאין כונת הרא"ם על הדרך עצמה שאסו' לילך מדרך א"י למצ' דא"כ אינו אסור אלא מדרך המדבר ים סוף דהיינו הדרך שהלכו בו יש' אלא הכונה היא שלא ילך מא"י למצ' ואפי' הולך בדרך אחר שזהו עיקר האיסו' ולא בדרך הדבר תלוי ונר' שלזה כיון הסמ"ג שכ' הרא"ם וז"ל לא אסרה תורה אלא בדרך הזה כלומ' מא"י למצ' אבל משאר ארצות מותר ע"ש

אך אכתי ק' דהיה יכול לשלוח שלוחים מישר' הדרים בח"ל שילכו משם ממקום תחנותם דהיינו מח"ל למצ' שהוא בהתר גמור וכיוצא בזה יש לחקור לפמ"ש מהר"י אברבנאל בפי' התורה בפ' כי תבוא ע"פ והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לכם לא תוסיף וגו' ופי' הרב שמאמ' בדרך אשר אמרתי לכם לא תוסיף עוד לראותם בא לתת טעם למאמ' באניות כלומ' הנה אמרתי שתשובו למצ' באניות בעבור שאמרתי לכם לא תוסיף וכדי לאמת דברי שלא תראו עוד אותו הדרך צריך שתהי' התשו' שמה באניות באופן שלא יהיה ביבשה בדרך אשר אמרתי לכם וכו' ע"ש א"כ לפ"ז אמאי נכשל אותו צדיק בהיות שהיה יכול לשלוח דרך אניה בלב ים וצ"ע

ואין להק' בפשטא דשמעת' כיון שאמ' אני ארבה ולא אשוב משמ' דבלא"ה יכול הוא להרבות סוסים מכאן וממקומות אחרים ולא יצט' להשיב את העם למצ' וכ"כ הרמ"ה וז"ל אני ארבה ולא אשיב שהרי יכול לקנות מן הנמצאים כאן ע"ש א"כ למה נכשל בזה עד שישיב את העם למצ' להבי' לו סוסים די"ל דהיה דעתו בתחלה להרבות לו סוסים מכאן וממקומו' אחרים אלא שלא הספיק לו ונכנס בלבו חשק ריבוי הסוסי' עד שנכשל ושלח למצ' א"נ י"ל מה שאמ' שלמה אני ארבה ולא אשיב היינו ממצ' עצמה שהוא מקום הסוסים אלא דמעיקרא דעתו היה שישלח שלוחי' שיקנו לו וחוזרים לא"י ולא שיקבעו דירתם שם שאין בזה איסור לבל ישיב את העם מצ' דאין זה אלא כמו סחורה וכבר אמרו בירוש' לישיבה א"א חוזר אבל אתה חוזר לפרקמטי' ובזה היה הכשלון דכיון ששלח שלוחי' יחוייב מזה שיתיישבו שם כדי שיהיו שולחי' לו הסוסי' כמ"ש הרא"ה במצוה תק"י ע"ש אך למ"ש הר"א ממיץ ק' למה נכשל בזה כיון שיכול לשלוח שלוחי' משאר ארצות או דרך אניה ולמה שלח. אותם מא"י למצרים שאין מן הצורך למבוקשות למען הרבות סוס. איברא דלכל הדברות הא ק"ט דלמה נכשל שלמה בזה שהרי יכול לשלוח שלוחים גוים למצ' ולא ע"י ישר' דמה הכרח יש בזה עד שישלח ישראל וצ"ע

והנה רבי' בחיי' בפ' שופטי' כתב שאיסו' דירת מצ' היא מצות שעה שהיו רשעים מאוד ואינה מצוה לדורות שיאסו' הכתוב הדירה במצ' לעולם והרי אנו רואים כמה קהלות דרים שם ע"ש ויש לתמוה מסוגיין דקאמ' אמ' שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתי' ותצא מרכב' ממצ' וגו' ומזה מוכח דהיא מצוה לדורות ואפשר לומר דכיון שהטעם הוא מפני שהיו רשעים ורעים וחטאים א"כ כ"ז שמלכות מצרים קיימת עדיין הם באיסי' ובזמן שלמה המלך עדיין הית' מלכות מצרים קיימת ורבינו בחיי מיירי לאחר שבא סנחריב ובלבל העולם כאמ' בפ"ד דברכו' דכ"ח גבי יהודה גר עמוני שהתירו ר"י מיד מהך טעמא דבא סנחריב ובלבל העולם. מיהו אכתי ק' מדאמ' בפ' החליל דנ"א ע"ב שהביאו הר"א ממיץ שם והסמ"ג דקאמ' דאנשי אלכסנדריאה דקטלינהו אלכסנדרו' משום דעברי אהאי קרא לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד ע"ש וק' דאמאי נענשו דכיון דכבר בא סנחריב ובלבל העולם

איברא דבפ"ק דסוטה ד"ט הא דתניא אר"י מנימין גר מצרי הי"ל חבר מתלמידי רע"ק אמ' אני מצרי א' ונשאתי מצרית א' וכו' וכ' רש"י בד"ה אשיא וכו' מנימין לית ליה הא דאמר בברכות שהעמוני והמצרי מותרים לבא בקהל שכבר בא סנחריב ובלבל את כל האומות וה"נ קתני בתר דהך מלת' בתוספתא דקידושין א"ל רע"ק מנימין טעית שכבר בא סנחריב ובלבל וכו' אלמ' מצרים נמי בכלל בלבול דסנחריב הוה וע"ש בתו' שהאריכו בזה ומסקנת דבריהם דלאו דוקא קאמ' דמצרים בלבלה סנחריב לא דבלבלה נבוכדנצר ע"ש ולכל הדברות ק' מההיא דפ' החליל דאלכסנדרוס היה בזמן בית ב' ואפ"ה איענשו משום לא תוסיפו לשוב בדרך הזה מיהו כבר כ' רש"י שם בד"ה סטיו וז"ל שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילי' לאחר חרבן בית א' ונתיישבו שם ואע"פ שעלה שם נ"נ והחריב את מצרים כמו שנתנבא עליהם ירמיה עלו שם בניהם לגדול' ועושר עד שהחריבם אלכסנ' ע"ש ובזה ניחא נמי מה שהקשינו דמה שנענשו הוא משום עון אבותיהם שהלכו שם למצרים בזמן איסור' עד שלא נתבלבלה ולפ"ז נתיישבו דברי רבי' בחיי דמאי דאיענשו אנשי אלכסנדריאה הוא משום שהלכו שם קודם שבלבלה נ"נ ואה"ן דאחר שבלבלה נ"נ מותר לילך שם

והנה הרמב"ם פי"ב מה' א"ב כ' כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל אומות וכו' ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הם שכל הפורש מהם להתגייר חזקתו שפי' מן הרוב לפיכך כשיתגייר הגר בזה"ז בכ"מ בין אדומי בין מצרי מותרים לבא בקהל מיד וק' דבפ"ה מה' מלכי' כ' ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרי' ע"ש וסתמ' משמ' דלעולם אפי' בזה"ז אסו' לשכון בה ומאי שנא מהבא להתגייר דמותר לבא בקהל מיד משום דאחרים הם וכבר עמדו בזה המפ' ועיין לה' פר"ח ולה' חיים שאל ח"א סי' צ"א ואפש' לומ' דאף על גב שבלבל סנחריב העולם מ"מ לא נתרוקנה מצרי' לגמרי מן המצריים שעדיין נשארו בה הרבה מדלת העם שהרי בישראל נמי כשעלה נ"נ למצרים ואמ' הנביא על ישראל ח"ו גזירת חרב וכו' ואפ"ה נשארו הרבה מהם ויפרו וירבו כפלים כיוצאי מצרים כדא' התם בפ' החליל כ"ש במצרים עצמם שהם תושבי המקום ופשיט' דנשתיירו מהם הרבה הלכך גבי גרים אמרי' כיון שזה בא להתגיי' ופירש מהם אמרי' כל דפריש מרובא פריש ומותר מיד אבל לענין דירה לדור שם אע"ג דמיעוט מצריים הוא דנשתיירו אפ"ה אמרי' כל קבוע במחצה על מחצה דמי ואסו' לדור שם מפני שהיו רעים וחטאים. ומ"מ בזה"ז שנתבטלו לגמרי המצריים הקדמונים ונכנסו כולם תחת