שו"ת די השב מ
Dei Hashiv Responsa 40 · שו"ת די השב · free full Hebrew text
Open in the reader →לב' כיתות מחלוקת שהיא לש"ש והסכימו הב' כיתות ויפרדו איש מעל אחיו על אופן זה דהיינו שנחלקו לב' קהלות תוונסא יצ"ו וק"ק פורטוגיזיס יצ"ו ועל ראשיהם מלמעלה הרבנים הגדולים נ"נ שיהיו באותו הדור זי"ע אלה מפה ואלה מפה מב' הצדדים ואחריהם שריהם ופרנסיהם ומנהיגיהם אלו לעצמן ואלו לעצמן לחזק כל בדק ולפרוע פרעות כל צרכי ציבור וקופות של צדקה לפרנסת עניים ות"ח הן וכיוצא בהן. ומכללא אתמר בהיות כי עיקר ויסוד קופה של צדקה במדינה זו מדורות קדמונים קמאי דקמאי הוא מעזר מכירת הבשר הנה כי כן בעת ובעונה ההיא שנחלקו לב' קהלות כל קהל בפ"ע עשו בית המטבחים לעצמן וכל העזר וההכנס' כל קהל לעצמו לעזר ולהועיל לחלק ע"י נאמני הקהל ההוא מידי שבת בשבתו לת"ח ולעניים של קהל בפ"ע. ובענין ארחי ופרחי יחד עשיר ואביון הבאים מכל תפוצות הגולה הן עוברי אורח הן הבאים להתגורר ולהשתקע במדינה זו הנה מנהגי הקהלות אשר שמענו ונדעם ידיעה נאמנה מדור דור מיום הוסדה ועד עתה כך הם כל אשר יעבור מכל תושבי מדינות ישמעאל ממזרח וממערב מצפון ופרס ומדי ומכללם כל בני אשכנז ופולוניא הכל נגררים אחר ק"ק תוונסא יצ"ו להתפלל עמהם ולתת צדקה עמהם ולקנות בשר מבית המטבחים שלהם ואם דל הוא ואין ידו משגת הלוך ילך לדייני ולגזברי ק"ק תוונסא יצ"ו לתת לו די מחסורו אשר יחסר לו וגם צדה ל'ו עשו להם. ולעומת זה כל הבאים מתפוצות ישראל במדינות אדום בכל ערי איאורופ' פרנצייא ואנגילטירא איטלייא ורומנייא ומכללא אתמר אנוסי זמני הגירוש גלות ירושלם אשר בספרד ופורטוגאל וכיוצא אשר יעבור עליהם רוח טהרה ותטהרם לשוב לדתנו שתת' הכל נגררים אחר ק"ק פורטוגיזיס יצ"ו להתפלל עמהם ולתת צדקה עמהם ולקנות בשר מבית המטבחים שלהם ואם דל הוא ואין ידו משגת הלוך ילך לדיינים וגזברים ק"ק פורטוגיזיס לעשות עמו כנימוס לכל אשר יחסר לו. הן אלה קצות עניני חלוקות הב' קהלות קדושות ק"ק תוונסא יצ"ו וק"ק פורטוגיזיס יצ"ו לבד משאר ענינים ידועים ומפורסמים
והנה בכל הפרטים הנז"ל לא ערער אדם מעולם בשום צד ואופן זה מ"מ מאה שנים מיום שנחלקו לב' קהלות אלא מתנהגים והולכים בתום דרך ויושר לבב לעשות משפט כתוב א' לא' ע"פ דרך הנז"ל באין פוצה פה ומצפצף קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ולא יעבור: הן היום שמועה שמענו יצאו עוררים ק"ק תוונסא יצ"ו באומרם ליחידי' מבני עמנו מתושבי ק"ק גיבלטא"ר יע"א היושבים בעיר זו כמה שנים עם ק"ק פורטוגיזיס יצ"ו כמנהג הקדום ככל הכתוב ומפו' לעיל ויאמרו אליהם רב לכם שבת עם ק"ק פורטוגיזיס יצ"ו כי לכם יאתה לשבת עמהם בק"ק תוונסא ולקנות בשר מבית המטבחים שלהם ואם לאו ח"ו נלכדים בחרם שהחרימו הרבנים נ"נ על כל איש מבני ק"ק תוונסא שלא לקנות בשר מבית המטבחים של ק"ק פורטוגי' ואתיא מכללא באמרם עוד אליהם שהחרימו ג"כ על כל הבאים מתפוצות ישראל אשר לא מבני ק"ק פורטוגי' המה שלא יוכלו לקנות מבית המטבחי' של ק"ק פורטוגי' אי לזאת שאול ישאלו יחידי ק"ק גיאלטא"ר יצ"ו המתגוררים פה עמנו היום אם יש ממש בערעור זה
תשובה תמיהא מלתא טובא מאין הרגלי' לערעו' זה אחר מאה שנים וכי מי הכניס בני ק"ק גיבלטא"ר עם תושבי ערי ישמעאל הלא המה תחת ממשלת אינגלטיר"א ממלכי אדום ויציבא מלתא גלוי ומפורסם שכל איש ואשה תינוק ותינוקות הבאים מכל מלכיות אדום הם בכלל ק"ק פורטוגי' ככל אשר כתבנו למעלא ועדותינו זו מבוררת ומפורשת באר היטב אשר אנחנו בני ק"ק פורטוגי' זנין ומפרנסי' לכל העניי' הבאים מק"ק גיבלטא"ר יע"א וקוברים מתיהם בכבוד כיד ה' הטובה עלינו וכל היחידים הבאים מק"ק הנז' הם עמנו היום כל א' לפי כבודו הם ובניהם ובני בניהם עד היום הזה ואם כה יאמרו שאין רשות ליכנס עם ק"ק פורטו' אלא דוקא בני ליוורנו יע"א שכן ק"ק פורטוגי' מכונים ונקראים בשם גראנא ובהסכמה שלהם כתוב שאין רשות לקנות בשר מבית המטבחים של הגראנא אלא דוקא גראנא גם זה שכבר הוחזקו זה מאה שנים שכל הבאים מתפוצות הגולה מכל מלכיות אדים הם בכלל ק"ק פורטוגי' יצ"ו ולא ערער אדם מעולם ואם כה יאמרו המערערי' דשאני הני בני גיבלטא"ר מכל בני איאורופא משום שעיקרם ותולדותיהם הם מבני המערב שהלכו לדור שם והרי הם בכלל מדינות ישמעאל גם זה אינו דהא כיון שעקרו דירתם מארץ ישמעאל וקבעו דירתם בארץ אדום אינם נקראים עוד בשם בני ארץ ישמעאל כדקי"ל בח"מ סי' קס"ג דכל הדר בעיר יב"ח או שקנה בה בית דירה נותן עם בני העיר בכל הדברים הצריכים וכו' ע"ש וכ"פ בי"ד סי' רי"ז סל"ב ע"ש וא"כ דינא הוא על כל בני ארץ ישמעאל שעקרו דירתם ונתיישבו בארץ אדום ונעשו בני עיר ה"נ הבאים מהם לעיר זו אחת דתם ליכנס עם בני ק"ק פורטוגי'
ודע דכל וה שהוצרכנו להאי טעמא דמשום שעקרו דירתם מארץ ישמעאל ונחשבים בבני ארץ אדום ליכנס עם בני ק"ק פורטוגי' הוא משום היות המנהג וישוב העולם כדי שלא יהיה ח"ו שום בלבול ופרוד בין הקהלות אבל לענין דינא מאין הרגלים להחרים ליושבי מדינות אחרות שבאו לכאן לקיים הסכמתם ואפי' למה שפס' מרן בי"ד סס"י רי"ד וז"ל קבלת הרבי' חלה עליהם ועל זרעם וכו' וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתם וכו' ע"ש ה"ד היכא דליכא בעיר אלא קהל א' אבל בנ"ד שיש במדינה זו ב' קהלות כבר כ' מהרשד"ם בחי"ד סי' קכ"א ובחח"מ סי' שצ"ח שכבר עלת' הסכמת חכמי העיר הזאת שאלוני' בין החכמים הקדושים אשר בארץ המה בין אשר הם חיים עדנה שכל קהל וקהל ועיר בפ"ע היא ע"ש וכ"כ הרא"ם ומהרד"ך הביא דבריהם הפר"ח במנהגי' ע"ש א"כ מלת' דפשיטא הוא שכל הבא מארץ אחרת לדור במדינה זו תורת כל א' בידו ליכנס עם איזה קהל שירצה ולקנות בשר מאותו הקהל ואפי' כיוונו בהסכמתם על כל מי שיבא ממדינה אחרת שלא לקנות בשר אלא מבית המטבחים שלהם הא ודאי לא חלה הסמכת' וא"כ ה"נ ודאי שכל הבא מארץ אחרת אפי' מארץ ישמעאל לא חלה ההסכמה והחרם עליו ויכול לקנות בשר בכל אשר תאוה נפשו לאכול בשר אא"כ מעיקרא קבע עצמו עמהם וכ"כ המבי"ט ח"א סי' של"ז וז"ל וא"כ בנ"ד כשעושים הסכמה בעיר א' על זרעם ועל כל הנלוים אליהם היינו אותם שיתלוו אליהם שיבא לדור עמהם בעיר ההיא וע"כ יהיו נתפסי' בהסכמה כיון שרוצים לדור בעיר ההיא אבל קהל א' שעשו הסכמ' וחרם ע"כ הנלוים אליהם כיון שהנלוים אליהם יש להם בית מנוס ללכת לבה"כ אחר שבעי' אינם יכולים להכריחם וכו' ומ"ש הריב"ש