שו"ת די השב ל

מנכסי אביו זו דעת הרא"ה והר"ן עכ"ל וכ"כ הרשב"א בתשו' ח"ג סי' קכ"א ע"ש הרי מבואר דס"ל דמתנה לא שכיח' והניחהו על הדין וה"נ י"ל דה"ט דמבעי' לן במתנ' מאי דכיון דהא דאין נפרעי' מנכסי' משועבדי' במקום שיש ב"ח היא תקנתא דרבנן משום פסידא דלקוחות מש"ה מבע"ל במתנה דהויא מלתא דלא שכיחא אי עבוד נמי רבנן תקנתא או דלמא דכיון דהוי מלתא דלא שכיחא הניחהו על הדין

איברא דיש בזה מקום לחקור דבהך בעיא דפ' הנזקי' כתבו הרי"ף והרא"ש וז"ל ש"מ דבמתנה נמי עבוד רבנן תקנתא וכן הלכת' ואע"ג דדחי' ואוקימנא בב"ח וכו' ההיא דחיתא בעלמא היא ולא סמכי' עלה וכ"פ הרמב"ם בפי"ט מה' מלוה והטור וש"ע בסי' קי"ג ורי"ו בס' מישרים נ"ו ח"ו והרשב"א בתשו' ח"א סי' תרי"ח הרי דכל הפוסקים פסקו הכא דמתנה כמכר אע"ג דהוי מלתא דלא שכיחא דהוי בכלל תקנתא דרבנן ואלו בהך דקטן פחות מבן ך' דתקין רבנן שלא ימכור בנכסי אביו לפי הפסק שפסקו כל הפוסקים בההיא דהנזקי' דמתנה כמכר ה"נ אית לן למפסק הכי דאין מתנתו מתנה דעבוד רבנן תקנת' נמי במתנה משו' דמתנה הוי כמכר ואנן איפכא שמעי' דבמתנה מתנתו מתנה משום דהוי מלתא דלא שכיחא כמ"ש הרשב"א בתשו' ח"ג והנ"י שכתבנו לשונו לעיל וכ"פ הרמב"ם בפ"ט מה' מכירה והרא"ש והטור ח"מ סי' רל"ה והמרדכי בפ' הנזקי' והעיטור במ' מכירה ועיין בתשו' הריב"ש סי' תס"ח שכ' דהסכימו המפ' דמימ' דאמימר אפי' בנכסי אביו אמרה למלתי' ע"ש ורי"ו בס' משרים ני"ט הביא מחלוקת בזה דהראב"ד ס"ל דבנכסי אביו לא שנא מכר לא שנא מתנה ובן מיגש כ' כי ה"ה נכסי אביו במתנה וכן הרשב"א עכ"ל הרי נמי דעת בן מיגש והרשב"א כדעת הרמב"ם ודעמי' דס"ל דלא עבוד רבנן תקנתא במתנה וצ"ע מאי שנא מההיא דהנזקי' דפסקו דעבוד רבנן תקנת' במתנה נמי ונראה דזה טעם הראב"ד דס"ל דלא שנא מכר ל"ש מתנה וכ"ד הרשב"א בתשו' ח"א סי' תקצ"ח ונר' מדבריו שם דכן דעת הרי"ף ע"ש ומה שק' לזה ממ"ש רי"ו בשם הרשב"א דבמתנה מתנתו מתנה וכן נראה מדבריו בתשו' ח"ג סי' קכ"א ע"ש כבר עמד בזה הרב שמחת יהודה סי' צ"ג ע"ש. אמנם לדעת הפוסקים דבמתנתו מתנה ק' מ"ש מההיא דהנזקי' ואפשר דס"ל כמ"ש הרמ"ה בפ' מ"ש סי' קמ"ז וז"ל ומסתברא דה"ה נמי בנכסי אביו כיון שהגיע לכלל שנותיו והביא סימנין אף על גב דלא ידע בטיב משא ומתן ולא הוי בן ך' מתנתו מתנה דע"כ הא דאמור רבנן ולמכור בנכסי אביו עד עד שיהי בן ך' שנה תקנת' דרבנן היא ומשום דמחוסר דעת הוא דתקנו ליה הכי אע"ג דחריף טפי מ"ד אקטן פחות מבן י"ג שנה אע"ג דחריף לית ליה לזבוני משום דרובא דקטנים לאו בני דעת נינהו ה"נ כיון דרובא דפחותים מך' לא שלימי בדעתייהו תקינו רבנן דלא ליהוו זבינייהו זביני בנכסי דאבוהון דמשום דממונא דלא טרח בי' הוא ואיכא למיחש דלא קפיד עליה ואזיל ומזבין לכולהו נכסי' וכי היכי דגבי בן י"ג שנה ויום א' שהביא סי' היכא דאין יודע כטיב משא ומתן אע"ג דזביני' לאו זביני אף בנכסי עצמו מתנתו מתנה ה"נ בנכסי אביו אף על גב דזביני' לאו זביני משום דלא שלים בדעתיה מתנתו מתנה כי היכי דלעבידו לי' מילי' עכ"ל ע"ש

ודע דבעיקרא דמלתא דאמור רבנן בס"פ יש בכור מתנה כמכר אמרינן עלה כגמרא התם דטעמייהו דכתי' תשובו לרבות את המתנה ובת"כ דרשי' מינה נמי תשובו לרבות המוכ' ובא בנו ונגאלה שחוזרת לאביו ביובל ולכאורה ק' בהא דגרסי' בפ"ט דערכין דל"ב ע"ב לצמיתות לרבות את המתנה מ"ט צמית צמיתות כמאן דלא כר"מ דאי כר"מ האמר מתנה אינה כמכר אפי' תימא ר"מ שאני הכא דרבי רחמנא לצמיתות ופרכי' והא גבי יובל דכתיב תשובו לרבות את המתנה ור"מ לא קמרבי אלא ודאי דלא כר"מ ע"ש ומאי פריך והא גבי יובל וכו' והאיכא דלעולם הכא דריש משום דרבי רחמנא לצמיתות וגבי יובל דלא דריש משום דאיכא דרשא אחרינא לרבות המוכר ובא בנו וגאלה אבל הכא גבי צמיתות דליכא דרשא אחרינא י"ל דמודה ר"מ דדרשי' לרבות את המתנה וי"ל כלפי מ"ש שם בש"מ בס"פ יש בכור וז"ל תשובו לרבות וכו' היה יכול לומר שובו מדקאמ' תשובו לרבות את המתנה עכ"ל וק"ק דאמאי לא פי' בפשיטות דמקרא יתירא קדריש דהא כבר נאמר ושבתם איש אל אחוזתו כפירש"י שם ואולם נראה דהוק"ל לפירש"י דהא מיתורא דקרא דרשי' לרבות את המוכר ובא בנו וגאלה לכך פי' דהכא משובו תשובו קדריש ולפ"ז שפיר פרכי' בערכי' והא גבי יובל דכתי' תשובו את המתנה ור"מ לא קמרבי וליכא למימר דהתם שאני משום דאית ליה דרשא אחרינא לרבות האב שמכר וכו' דההיא מייתורא דקרא דרשי' לה אבל לרבות את המתנה דרשי' לה משובו תשובו דומיא דצמית צמיתות וע"כ דר"מ דלית ליה דרשא לרבות את המתנה אמנם לדעת רש"י דס"ל לרבות את המתנה נמי מייתורא דקרא דרשי' לה הדרא קושי' לדוכתה דמאי פריך ותו לעיקר פירש"י דהא ייתור' דקר אצט' למוכר ובא בנו וגאלה כמו שכתבנו וי"ל ע"פ מ"ש ה' מנחת יהודה בס' דעת זקנים פ' בהר בד"ה תשובו וז"ל פירש"י והלא כבר נאמר ושבתם איש אל אחוזתו אלא לרבות המוכר ובא בנו וגאלה שחוזרת לאביו ביובל וק' הא למ"ל קרא ת"ל מק"ו ומה גבי מקדיש שאם גאלה אחר אינה חוזרת לו ביובל גאלה בנו חוזרת לו ביובל מוכר שאם מכרה לא' ממשפחתו חוזרת לו ביובל אינו דין שאם גאלה בנו שחוזרת לו ביובל וי"ל מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא עכ"ל וק"ק דמאי ק"ל למ"ל קרא והא אצט' לדרשא אחרינא לרבות את המתנה והיכי כ' דמלתא דאתיא בק"ו טרח וכ' ל"ק והא בלא"ה דרשי' תשובו לרבות את המתנה וי"ל דהך דרשא דלרבות את המתנה לא אתיא אלא אליבא דרבנן דס"ל מתנה כמכר אבל לר"מ ע"כ לא דריש אלא תשובו לרבות המוכר ובא בנו וגאלה ושפיר ק"ל למ"ל קרא וכו' ולפ"ז ניחא דההיא דרשא דמוכר ובא בנו וגאלה מק"ו אתיא ואפ"ה ר"מ לא מוקי לה לרבות את המתנה א"כ ע"כ דלר"י אע"ג דאיכא ריבויא אפ"ה לא דריש לרבות המתנה וה"נ אע"ג דאיכא ריבויא ע"כ לא דריש ולא אתיא כר"מ. ולפי האמור י"ל מאי דק"ל על הרמב"ם שהשמיט להך דרשא דת"כ דדריש תשובו לרבות המוכר ובא בנו וגאלה שחוזרת לאביו ביובל אכן מתורתו של ה' מ"י ניחא דכיון דאתיא מק"ו ממקדיש והרמב"ם פ' להך דינא דמקדיש בפ"ד מה' ערכין דין ך' מש"ה לא פסקה רבי' להך דמוכר ובא בנו וגאלה דאתיא במכ"ש דמקדיש

והנה ה' יוסף אומץ סי' ס"א הק' בהך סוגיי' דפ' יש בכור דהרי מלתא פסיקתא אמרי רבנן מתנה כמכר ומשמע אפי' אב לבנו וכן משמע בת"כ ובפסיק' דדרשי ושבתם איש אל אחוזתו לרבות בנו והביאו