עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת די השב

שו"ת די השב כב

Dei Hashiv Responsa 22 · שו"ת די השב · free full Hebrew text

Open in the reader →

אפי' היה אפשר ללבנו מעי"ט שרי ללבנו ביו"ט כיון שמדינא אין צריך ליבון אלא שנהגו ללבנם לא חשי' תיקון וכו' ע"ש ומעתה אתי שפיר מכ"ש דטרפא אכל היא גופה קשה על מהר"א מפרא"ג דא"כ אפי' מעיו"ט שרי כמ"ש ה' מג"א וצ"ע

והנה הרדב"ז ח"ג דפוס פיורדא סי' ת"ב כתב דהגעלת כלים מכשירי או"נ הוא ואסור ביו"ט בכל גוונא ול"ד לטבילת כלי' שאין שם מלאכה אבל הגעלת כלי' יש מלאכה ואסו' וכן תמצא במרדכי בסוף ע"ז ע"ש הרי שהבין בדעת המרדכי דלעולם הגעלת כלי' ביו"ט ואפי' שנאסרו ביו"ט עצמו אסור ולכאורה ק' דהא קי"ל במכשירי' דכל שאי אפש' לעשותה מעי"ט שרי וא"כ אפי' הגעלה נמי כל שנאסר הכלי ביו"ט אמאי אסור להגעי' ביו"ט ושמא י"ל דהרדב"ז ס"ל כדעת הה"מ לדעת הרי"ף והרמב"ם דלית הלכתא כר"י במכשירי' כלל כמ"ש מרן הכ"מ בפ"ד מה' יו"ט דין ט' עש"ב

עוד כתב הרדב"ז שאם היה צריך למים רותחים מותר להגעי' בכלי ע"י עירוי וכו' וא"ת נהי דליכא טעמא דמכשירי או"נ מיהו תאסר מטעמא דמחוי כמתקן מנא כדאמ' רבא גבי טבילת כלים א"נ שמא ישהה כליו בטומאה כדאמ' ד"פ וז"ל דכלי' הצריכים טבילה לא חזו למידי ומשו"ה מחזי כמתקן למר או שמא ישהה כליו בטומאה למר אבל כלים הבלועים מאיסור הא חזי לאישתמושי בהו ביבש או בצונן וליכא הנך טעמי דאיכא בטבילת כלים עכ"ל ואין דבריו מובנים דאע"ג דחזו לאישתמושי בהן ביבש או בצונן מ"מ למ"ד שמא ישהה אמאי לא חיישי' שמא ישהה ואדרבה כיון דחזי לאישתמושי בהו ביבש או בצונן הא דמשהה להו לאו משום יו"ט הוא אלא משום דחזי ליה לתשמישי יבש וצונן ובלא"ה יו"ט נמי הוא משהה להו ומשו"ה ליכא למגזר דילמא משהה להו ליו"ט. ולולא דברי הרדב"ז יש לחלק עוד דלא גזרי' שמא ישהה אלא דוקא בטבילת כלים דבנקל יכול להטביל אבל בהגעלה דאסור להחם חמין כדי להגעי' אלא דוקא היכא דנזדמנו לו חמי' בכה"ג לא גזרי' שמא ישהה משום דדילמא לא מזדמני ליה חמין. מיהו הר"ב במקובצת כ' וז"ל דלרבא הגעלה אסו' מפני שנראה כמתקן כיון שהיה הכלי אסור ע"ש

תם ונשלם חלק אורח חיים. בעזרת מלך חפץ בחיים: