שו"ת די השב יט

ידיד דהויא שבח ואינה כברכת הפירות והמצות ואינה. הפסק הא ברכה אחרונה דפירות ומצות הויא הפסק וכו' ע"ש ולא ראה תשו' הרשב"א במקומה והיא בח"א סי' שפ"ב וז"ל דברכה אחרונה זו שבירך אינה הפסק דהא אפש' דמל ב' בחדא ידא ומברך ברכה אחרונה על הראשונה וכההיא דאמרי' התם וכו' ע"ש הרי שאין הטעם משום דהויא שבח דקושטא הוא דאפי' ברכת שבח הויא נמי הפסק אלא משום דאפש' דמל ב' בחדא ידא וכו'. ומ"מ יש להביא ראיה מתשו' הרשב"א הלזו דדוקא בכה"ג דאפשר דמל ב' בחדא ידא הוא דלא הויא ברכה אחרונה הפסק הא לא"ה הויא ברכה אחרונה הפסק. עוד יש לחלק דברכה אחרונה דמילה לא קאי על מצות המילה דהא אמרי' בפ' בא סימן דאין מברכין על המצות לאחריהם וכתב הרשב"א עצמו בתשו' הביאה הב"י סי' מ"ז. שאלת כשאנו מברכי' על התורה בכל בקר למה אין מברכי' לאחרי'. תשובה קריאת התורה מצוה ואין מברכי' על המצות לאחריה' וכו' ואל תשיבני מקריאת התורה בבה"כ דמברכי' לאחרי' דהתם תקנה וכו' ועל התקנות מברכים לפניהם ולאחריהם וכו' ע"ש א"כ ברכה אחרונה דמילה לא חשיב' הפסק דלא קאי ברכה אחרונה על המילה משא"כ ברכת התורה דודאי דקאי על התורה ומשו"ה חשיב' הפסק וצריך לחזור ולברך ברכה א'. ואע"ג דקי"ל דאם שח בין ראשון לב' צריך לחזור ולברך י"ל דברכה אחרונה לא דמי לשח ולא חשי' הפסק דחשיבא כצרכי מילה כמו שכתבו הפוסקים והביאם מרן הב"י בסי' הנז' דאם שח בצרכי עילה לא חשי' הפסק. איברא דהיא גופא ק' על הרשב"א דלמ"ל למי' טעמא דלא חשי' הפסק משום דאפשר דמל ב' בחדא ידח וכו' ותיפוק ליה דלא חשיבא ברכה אחרונה על מצות המילה ומשו"ה לא חשיבא הפסק

סימן י"א בדין מצה כפולה

הנה דין מצה כפולה פסקו מור"ם בסי' תס"ה דמצה שנתכפלה בתנור ודבוקה עד שאין שולט שם האש אוסרים אותה תוך הפסח ע"ש והרדב"ז ח"ב סי' תצ"ד ערער וכתב דאש התנור מיד מקפה את הבצק ואין מניחו להחמיץ וכו' ואפי' מה שבין הכפלות וכ"ש במצות שלנו שהן דקות ומי יתן ויודיעוני מה חילוק יש במצה כפולה ממצה עבה כפי שיעור הכפל למה בזה שולט האור ואינו בא לידי חימוץ ובזה אין שולט האור ובא לידי חימוץ ואע"פ שאתה רואה שמה שבתוך הכפל הוא רך כאלו עדיין הוא בצק לא מפני שלא נאפה אלא שלחלוחית הבצק מתקבץ תחת הכפלי' ע"ש ונראה דיש לחלק דהעיסה כשהיא עבה הרי היא מחוברת ודבוקה בכל חלקי הבצק שבה לעצם א' וכששולט האש במקצתה הוא שולט בכולה וכשנאפית נאפית כולה בכללות משא"כ מצה כפולה אע"פ שנראית לעין שהיא דבוקה אפ"ה אינו דיבוק גמור רק בקירוב זה על זה דאינו נדבק לגמרי להיות עצם א' אלא ע"י עריכה וגלגול הבצק זה עם זה דאז נדבק לגמרי ומשו"ה יש לחוש שלא שלט האש במקום שהוא דבוק וזה נמי נראה טעם הא"ח הביאו מרן הב"י ופסקו מור"ם שם בסוף הסי' וז"ל וכן יש ליזהר שלא יגעו זה בזה בתנור בעודם לחים כי אין האור שולט במקום נגיעתם ובאים לידי חימוץ ע"ש ולכאורה יש להבין מה חילוק יש בין מצה זו שנוגעת בחברתה למצה רחבה וגדולה כשיעור אלו שנדבקו והרי האור שולט על פני רוחב כל התנור אלא הטעם הוא כמ"ש דשאני כשאינן נוגעות דאינן מחוברי' לגמרי ואין האור שולט במקום נגיעתן

ודע דהרב תה"ד בסי' קכ"ד כתב היכא שהעיסה רכה לא יוסיף בה קמח מפני שהקמח שמוסיפים אינו נילוש ונגבל יפה ונשאר מעט בעין בתוך העיסה ואפי' לאחר אפיה עודנו בעין ושמא לא נאפה יפה אותו קמח ויש לחוש שמא יפול במרק בקערה ותחמיץ ע"ש משמ' מדבריו דמה שיש לחוש לזה הוא דוקא שמא יפול במרק בקערה ויתחמץ ויש לדקדק דאמאי לא חיישי' נמי שאותו הקמח עצמו וגם הבצק הסמוך לו שהכל יתחמץ כיון שנשאר בעין בתוך העיסה ואותו קמח מפסיק ומעכב לאפות העיסה למה שסמוך לו גם הקמח עצמו כיון שקבל לחות מהעיסה ע"י שהיתה רכה ומתוך שאין האור שולט בו הרי הוא חמץ גמור ומ"ש ממצה כפולה דחשבינן לה כחמץ ע"י שאין האור שולט בה וצ"ע

סימן י"ב כדת מה לעשות במצות שלאחר אפייתן נפל עליהם קמח

הנה מרן הב"י בסס"י תס"א כתב בשם המרדכי והגמי"י בשם הרוקח צריך ליזהר אחר שאופין המצות שלא יתנום במפה או בכלי שיש בו קמח שמא ידבק הקמח במצה ואח"כ ישרה המצה במרק עם הקמח שעליה ויבא לידי חימוץ ע"כ ופסקו מור"ם בסס"י תנ"ט ע"ש ומהרשד"ם בחא"ח סי' כ"ו בענין הפיוקא"ש שלוקחים מדה א' קמח וחציה לשין אותה במים והאשה עורכת אותה בידה ואח"כ חותכת ממנה שיעור עוגה קטנה לשוט אותה בעץ הפרור על הדף ומהקמח אשר נשאר במדה שמה בכל פעם אשר היא שטה אותה עד אשר נעשית גדולה ודקה ולפניה עשת ברזל על האח מבוערת ושמה אותה על העשת של ברזל ותכף כהרף עין מגלגלת אותה ותכף מוציאה ומן הצדדים שנראה לאסור אותה בפסח מפני שקרוב לודאי שלא נאפה אותו קמח יפה וכו' ע"ש שצידד להתיר והעלה דשומר נפשו ירחק מהם ע"ש והפר"ח בסי' תס"א כתב דל"ד לההיא דתה"ד סי' קכ"ד שאם לשו עיסה רכה במים שאין להוסיף עליה קמח לפי שאינו נילוש ונגבל ונשאר מעט בעין בתוך העיסה אף לאחר אפיה ל"ד דשאני התם שהקמח נכנס בתוך העיסה אבל הכא אינו כן אלא שהקמח הוא למעלה בפני העוגה וא"כ תכף נאפית בעשת ברזל וכו' ע"ש ויש לדחות דבהני פיו"קאש נמי ע"י דחיקת עץ הפרור שממתח העוגה אחר נתינת העוגה פעם אחר פעם הרי הקמח נכנס בתוכה וא"כ דומה ממש לההיא דת"ה. אמנם נראה דעיקר ההיתר בהני פיוקא"ש משו' דלרוב דקותם שנאפים תכף גם הסולת שבתוכה נקלה עמו משא"כ בההיא דת"ה דמיירי במצות דמסתמא המצות יש בהם עובי וממשות משו"ה יש לחוש שלא יאפה הסולת שבתוך המצה

ולפי זה באלו הרקיקים שעושי' במקומותינו שיש בהם עובי וממשות קצת שאופים בתוך התנור אם נתן עליהם קמח בשעת מתיחתן לכאורה נראה דאסור וכההיא דהתה"ד. ומ"מ נראה כיון דחום התנור רב ביותר ואלו הרקיקים עכ"פ אינם עבים כמו המצות י"ל ג"כ דאין לחוש דלא יאפה אותו הסולת דכיון דחום התנור רב ביותר הא ודאי לרוב חומו הם נאפי' יפה