דרכי תשובה - ד צט
Darkhe teshuvah part 4 99 · דרכי תשובה - ד · free full Hebrew text
Open in the reader →לקדירה אחרת חולבות ב' פעמים עם זה הכף ובקדירה הראשונה והשני' יש ששים נגד הכף מה הדין תשובה דבר פשוט הוא דצריך ששים בקדירה שני' נגד כל התבשיל שהוציא בכף זה מקדירה הא' ונתנוהו בתוכה דבכל פעם שהוציא התבשיל בכף נעשה התבשיל שבכף נבילה ואפי' באיסור דרבנן הדין כן אך כל זה הוא בבשר בחלב וכאמור אבל אם הי' הכף של איסור ותחבוהו לתבשיל ויש ששים נגד הכף יש להקל בהפ"מ וצורך גדול דאף כשלקח בכף זה כמה פעמים מעט תבשיל ונתנו בקדירה אחרת אפ"ה מותר דיש לסמוך בכה"ג על הסוברים דבשאר איסורים בלח בלח לא אמרינן חנ"נ עיי"ש הרי דגם בבב"ח שהחמיר לא הוצרך בקדירה הראשונה ששים על כל תחיבה אף שהוציא הכף מלא מתבשיל רק שבקדירה הב' הוצרך ששים נגד החלב שבכף אבל לא נגד גוף הכף ועי' בס' מנחת שי (שעל הנהגות הנשאל באו"ה) בסוף הספר שדעתו בפשיטות להקל בזה דאם לא החזיר התבשיל לקדירה הראשונה רק החזירו ריקם אף שהוציאו בכל פעם מלא תבשיל אפ"ה א"צ בקדירה הראשונה רק פעם א' ששים עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תרכ"ח ועי' במשמרת שלום בחידושי דינים שבסוף סי' זה אות ג' שכתב דפשוט הוא דמ"ש הפרמ"ג בלשונו ונתנו בקדירה אחרת וכו' לאו דוקא נקיט דה"ה אם לקחו בכף זה של בשר כמה פעמים חלב וחזרו ונתנו לקדירה זו עצמו דצריך ס' כנגד כל פעם וכמ"ש החוו"ד עיי"ש והנה אם אמנם כי בחמודי דניאל בהלכ' תערובות הב' סי' ב' הביא דבנתן לקדירה אחרת חמור יותר דהוי כמו שנפל האיסור בכל עת לקדירה אחרת דצריך ששים בכל קדירה וקדירה שנפל עיי"ש אמנם יעוין בס' מנחת פתים שהתפלא על החוו"ד בזה דמה הבדל יש בין קדירה זו לקדירה אחרת דכמו שמסתבר להחמיר בקדירה אחרת כן מסתבר להחמיר גם בהחזיר לאותה הקדירה עצמה עיי"ש ועי' בשו"ת מהר"מ מרוטינבורג האחרונים חיו"ד סי' י"ג שהאריך בזה טובא והעלה דהמקיל בזה בהפ"מ או לצורך גדול דסגי בפעם א' ס' לא הפסיד עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קכ"ח מ"ש בזה באריכות. ועי' עוד בחמודי דניאל שם שכתב דכל זה בנתן החלב לקדירה של חלב דהוי מי במינו וכאמור אבל אם נתן החלב בכף זה בכל פעם לתבשיל אחר שאינו של חלב יש להחמיר דהוי שלא במינו עיי"ש ועי' בס' שערי דעה סק"ד שכתב דאם ידוע שהתבשיל הי' מעלה רתיחה בעת שתחב הכף וגם ידוע שתחב כל הכף אין להחמיר להצריך ס' נגד התבשיל שלקח עם הכף דהא באמת הקשה הסמ"ק דביש ס' אמאי הכף אסור יהי' חשוב כהגעלה והתירץ הוא משום דחיישינן דלמא אתי למטעי היכא דלא נתחב הכף כולו בקדירה ושמא לא יהי' התבשיל רותחין כ"כ עד שמעלה רתיחות וכמ"ש הב"י ע"כ נהי שחוששין להחמיר גם בידוע בודאי שתחב כולו וגם אם הי' רותחין אבל עכ"פ לא הוי רק מצד חומרא ובאמת מדינא לא נעשה התבשיל שבכף נבילה וגם בלא"ה לדעת כמה פוסקים לא אמרינן באיסור בלוע חנ"נ ע"כ בידוע שהי' רותחין וגם תחב כל הכף אין להחמיר להצריך ס' גם נגד התבשיל שלקח עס הכף עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה מ"ש בענין זה וכתב וראיתי לבאר כאן הדין דאם לקחו כף חולבות ותחבו לתוך קדירה של בשר והי' בהקדירה ששים נגד הכף ולקחו מן הקדירה רוטב בכף הזה ושמו לקדירה אחרת וכן חזר ועשה כן כמה פעמים ובכל פעם שתחב הכף הוציא רוטב ושפכו לקדירה ובצירוף כולם לא הי' בקדירה של בשר ששים דלכאורה י"ל כיון שהוציא הכף עם התבשיל בכל פעם נאסר וחזר ונבלע המאכל בכף ויצטרך כ"כ פעמים ס' כפי מספר הפעמים שתחב אבל כד דייקינין הא ליתא אלא דגם בכה"ג א"צ ס' רק פעם א' דמבחוץ הוי הכלי כדין כ"ש ואף שכתב הט"ז לעיל סי' צ"ב דאף בחוץ יש לו דין כלי ראשון היינו רק לפלוט למה שבתוכו אבל לא לחזור ולבלוע ממנו ואין בו כח להפליט ולהבליע כאחד (עי' בדברינו לעיל סוף סי' צ"ב ס"ק קצ"ט) והיינו דאף דכניס דברי הט"ז דגם לאחר שהוציאו מהקדירה יש לו עדיין חום כלי ראשון היינו רק באותו רגע דייקא כשהוציאו מן הקדירה אמרינן שיש לו דין כלי ראשון להפליט הבלוע מתוכו אבל לאחר אותו רגע שהפליט כשהוא צריך להבליע הלא כבר נצטנן קצת ע"י האויר ואין בו כח לחזור ולבלוע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"י ובפיה"ק ס"ק י"ד מ"ש בזה ופסק לדינא דאם תחבו כף של חלב בקדירה של בשר או איפכא והוציאו עם התבשיל אף שמחזיר התבשיל לקדירה זו עצמה צריך ב' פעמים ס' ואף שלא שהה הכף בהקדירה שיתחמם כ"כ עד שהי' היס"ב בהכף אפ"ה מחזירין דיש על התבשילין דין כלי ראשון ובולע מהכף וכן הדין בכף של איסור לדידן דחנ"נ גם בשאר איסורין מיהו כל זה דוקא כשלא נודע בינתיים אבל אם נודע בינתיים סגי בפעם א' ס' עיי"ש:
(לח) נוהגים. עפת"ש מ"ש מהחמודי דניאל באם תחבו לקדירה ואח"כ תחבו לקדירה אחרת ולא הי' ששים וכו' ועי' בהגהות חכמת שלמה שכתב ג"כ הכי דאם תחבו לקדירה א' שהי' ס' ואח"כ תחבו לקדירה ב' שהי' בו ג"כ ס' וחזר ותחבו לקדירה הראשונה דפשוט הוא דסגי בקדירה הראשונה פעם א' ס' אך אם לא (כצ"ל) הי' ששים בהקדירה השני' אז בודאי בעינן בהקדירה הראשונה ב"פ ס' עיי"ש אמנם יעוין בס' ערך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק) סעי' י"ג שהשיג על החמודי דניאל בזה במ"ש דאם חזר ותחב אח"כ לראשונה צריך ב"ש ס' דאף דטעמו מסתבר לכאורה דכיון דנתחדש בהכף איסור חדש שאסרה הקדירה השניה וכל מה שבלעה מהשניה הוי ודאי איסור על כן אם חזר ותחבוהו לראשונה צריך ב"פ ס' מ"מ לדינא לא נראה לומר כן דכיון שהבלוע לא נעשה נבילה א"כ ממילא דאין חילוק בזה בין אם חזר ותחבוהו לקדירה הראשונה או לאו שהרי הכף בעצמו גם מתחיבה הראשונה נאסר ועכ"ז א"צ ס' רק פעם א' וא"כ גם כשאסר את הקדירה הב' לא ניתוסף בהכף עצם איסור והבלוע לא נעשה נבילה עיי"ש:
ועיין בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ל"ז שנשאל בעובדא שתחב סכין חולבות לחתיכת בשר שבקדירה של בשר אצל האש והעלה את החתיכה מן הקדירה ונתנו לקדירה אחרת וכנגד הסכין שתחב הי' ס' בהקדירה הראשונה אבל נגד החתיכה שנתחב על הסכין אין ס' לא בראשונה ולא בשניה והעלה להתיר הקדירה הראשונה דא"צ ס' נגד כל החתיכה דסגי בס' נגד הסכין לבד דסכין אינו איסור המפעפע ואינו אוסר רק כדי נטילה והקדירה השני' אם היתה חמה דכ"ר אם הי' בה ס' נגד הכדי נטילה במקום תחיבת הסכין מותרת ואם לאו אסורה והסכין פשיטא דאסור עיי"ש ועי' ביד אפרים לעיל סי' צ"ב סעי' ד' שהביאו והתפלא עליו במ"ש דסגי להחתיכה בנטילה במקום שנתחב וכן בקדירה השני' א"צ בה ששים רק נגד הכדי נטילה דהא קיי"ל דע"י דוחקא הוא בלע בכולו וכו' ועיי"ש במ"ש בזה והעלה דמ"מ לדינא אין להחמיר בזה רק דעכ"פ אם בלע הסכין ב"י דבר המפעפע אין להקל בזה כ"א בהפ"מ עיי"ש:
סעיף ג' (לט) ס' לבטל הכף. ע' באו"ה כלל י"ד דין י' שכתב דאם נתחב בקדירה של ירקות ב' כפות א' של בשר וא' של חלב ואין בקדירה לבטל שניהם רק א' מהם המאכל מותר ואח"כ כתב דאף שאין בקדירה לבטל אף א' מהם בלי צירוף חבירו כל א' מסעיית לבטל חבירו דממ"נ אי א' פולט גם השני פולט עיי"ש והביאו הבל"י לדינא עיי"ש אמנם יעוין בד"מ להלן סי' צ"ח שהשיג על האו"ה בזה במ"ש שא' מסייע לבטל חבירו ופסק דאין כף א' מסייע לבטל כף הב' עיי"ש והביא דבריו הל"ח בחולין פרק גה"נ סי' קפ"ב והפר"ח להלן סוף סי' צ"ח והשפ"ד כאן סק"ז ועיי"ש בפר"ח שכ' דמבואר מדברי האו"ה דבתחב כף איסור של מתכות לתוך קדירה של היתר של מתכות ואין בהתבשיל לבד ס' נגד הכף זולת בצירוף גוף הקדירה בשר דהיכא דהכף והקדירה הם של מין א' מצטרף גוף הקדירה לבטל טעם הכף של איסור ודוקא אם הם מב' מינים כגון שהכף הוא של עץ והקדירה הוא של מתכות או להיפך וכיוצא ודחה דבריו והביא כן גם מהד"מ שהשיג עליו וכתב שאין לסמוך עליו אלא אף אם הם ממין א' אין גוף הקדירה מצטרף לבטל הכף עיי"ש (וע"ל סי' צ"ח ס"ק קי"ג):
(מ) אבל הכף אסור. עבאה"ט מ"ש מהט''ז דלא אמרינן דמה שנתחב הוי כהגעלה וכו' וע' בכרתי סק"ט ובפלתי סק"ה מ''ש בזה וע' בחכמת אדם כלל מ"ו סעי' ח' שעמד על המחקר באם עבר על הכף לינת לילה בין תחיבה א' לתחיבה ב' (עד"מ שתחב כף של בשר לקדירה של חלב קודם ערבית והי' ס' ולמחר בבוקר חזרו ותחבו אותו שוב לחלב ואין ס') די"ל דהוי ס"ס שמא הוי התחיבה הראשונה הגעלה ופלט הכף הכל ונעשה כמין שתחבו בראשונה ושמא הלכה כהמ"ד דלינת לילה פוגם והניח בצ"ע עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סי' ק"ג ס"ק פ"ט) אמנם יעוין במ"ז סק''ג שדעתו שאין לעשות זה לספק כלל שמא הוי כהגעלה אלא דהוי דבר ברור דלא הוי כהגעלה ועיי"ש עוד שכתב ויראה לי דאם תחב כף בשר לקדירה חלב שהעלה רתיחה ואח"כ