דרכי תשובה - ד צח

מזה בס' קהל יהודה הספרדי ועי' בט"ז ובמ"ז סק"ג ובדברינו להלן (ס"ק מ') (לה) וי"א דסגי בפעם א' ס'. עבאה"ט ועבמ''ז לעיל סי' צ"ב סק''ב (בד"ה ועוד יש לחקור) ועי' ביד יהודה לעיל סי' צ"ב בפיה"א סק"ב מ"ש לחלק בדין זה ובמ"ש בזה לדינא ועי' בדברינו להלן סי' צ"ח (ס"ק ע"ח):

(לו) בפעם א' ס'. עי' בחכמת אדם כלל מ"ו סעי' ז' שכ' דפשוט הוא דדוקא אם תחב אותו הכף עצמו הוא דסגי בפעם א' ס' כיון שאינו נ"ט אבל אם תחב אח"כ כף אחרת אפי' נודע בנתיים צריך ס' כנגד שניהם דקיי"ל חוזר וניעור אם ניתוסף איסור הראשון וכן אפי' באותו הכף רק שבנתיים חזר ותחב אותו לקדירה של בשר וחזר ותחבו בחלב דלכ"ע צריך כ"כ ששים כפי הפעמים שתחב בו שהרי בכל פעם היא תחיבה חדשה עיי"ש אמנם יעוין בס' שערי שמחה שער ג' סי' י"ד שנשאל בעובדא כזו שתחבו ב' כפות של חלב בקדירה בשר בזה אחר זה אם אמרינן חוזר וניעור וצדד להתיר כדאמרינן בנותר דהוא נ"ט בר נ"ט טעם א' בקדירה וטעם הב' בבשר טרם שנעשה נותר וה"ה בזה כיון דבתחיבת הכף הראשון לא הי' נאסר הבשר משום בב"ח כיון שהי' ס' נגד הכף וממילא אח"כ גם כשתחב הכף השני הגם דליכא ס' נגד שניהם ליכא למימר חוזר וניעור ולא אמרינן שהטעם היוצא מהכף השני מצטרף עם הטעם שיצא מהכף הראשון דכיון דהטעם של הכף הא' הוא נ"ט בר נ"ט כנזכר ולא הוי ההיתר בזה משום ביטול אלא דבלא זה מותר דבבב"ח רק דרך בישול אסרה תורה והיכא דלא נרגש הטעם אינו דרך בישול א"כ לא מצי לחול עליו בתחיבת הכף הב' איסור דבב"ח כמו גבי נותר וכתב דלכאורה לפי דברי הכו"פ סק"ה שמבואר מדבריו דאף היכא דאיכא ס' בחלב ולא נאסר החלב מ"מ טעם הבשר שקיבל טעם מהחלב נאסר משום בב"ח ולפ"ז גם בנ"ד דבתחיבה הראשונה נהי דהבשר לא נאסר מטעם החלב שבכף כיון דאיכא ס' נגדו מ"מ מעט החלב שמכף שנבלע בו טעם בשר נאסר משום בב"ח וא"כ בתחיבת הכף השני' הגם דאינו חוזר וניעור להבליעה של חלב מכף הראשונה לאסור משום בב"ח מ"מ הא' הבליעה השני' מחלב נאסר ג"כ משום בב"ח וחוזר וניעור הבליעה הראשונה שנאסרה משום בב"ח וא"כ נהי דאין לאסור הבשר בהנאה כמ"ש האחרונים דלגבי איסור הנאה לא אמרינן טכ"ע דאורייתא שיהי' נהפך ההיתר לאיסור הנאה אבל באכילה בודאי נאסר הבשר אמנם לדינא העלה דגם באכילה אין לאסור הבשר שדברי הכו"פ נדחים עפ"ד הר"ן בסוגיא דנ"ט בר נ"ט שכתב בשם הרמב"ן דבב"ח בעינן שיקבלו טעם זה מזה והיכא שא' לא קיבל טעם מהב' גם הא' לא נאסר וא"כ ממילא דהכא כיון דאיכא ס' בבשר נגד החלב גם טעם החלב שבכף לא נאסר ג"כ וא"כ ממילא בנ"ד בתוחב שני כפות של חלב בזה אחר זה כיון שיש ס' נגד הכף הראשונה שוב לא נאסרה בקדירה בתחיבת כף השני' דלא שייך לומר חוזר וניעור כיון דהטעם מכף הראשון הוא נ"ט בר נ"ט דהתירא עיי"ש ועי' בשו"ת נפש חי' חיו"ד סי' כ"ח שהרחיב ג"כ הדיבור בדברי החכמת אדם הנזכר והעלה ג"כ דלא שייך בזה חוזר וניעור כיון דבפעם הא' הי' ס' והי' נ"ט בר נ"ט והביא כן גם מהגהות הגרעק"א באו"ח סי' תנ"ב שכ' כן בפירוש ועיי"ש במה שפלפל בזה ובסוף דבריו סיים דעכ"פ נראה דהיכא דהוי ספק אם תחב שני כפות זה אחר זה או לא תחב רק כף א' ב' פעמים דכשר להרמ"א בפשיטות דהא גם לו יהי' שתחב ב' כפות הוי נ"ט בר נ"ט אין להחמיר בספיקו ואף דאנן קיי"ל דצריך ג' נ"ט מ"מ הרי קיי"ל דגם בב' נ"ט היכא שיש צירוף עוד קולא לא מחמרינן ע"כ יש להקל בספיקו עיי"ש:

(לז) וכן נוהגים. עפת"ש סק"ד מ"ש מהחמודי דניאל ועי' במנח"י כלל פ"ה סק"ה שכ' וז"ל ואם לקחו עם הכף מן התבשיל לחוץ וחזר ושמוהו לתוכו צריך ששים גם נגד אותו תבשיל שנעשה נבילה בתוך הכף וכו' וכ"כ בתמים דעים סי' ק"א עכ"ל ועי' בחוו"ד בחידושים סק"ו שכ' דאם לקחו בכף כמה פעמים חלב וחזרו ונתנוהו לקדירה זו עצמה צריך ששים נגד כל פעם ופעם שחזר ונתנוהו לקדירה עיי"ש והיינו חוץ ממה שצריך ששים נגד התבשיל צריך ששים ג"כ נגד גוף הכף שחזר ושמוהו לקדירה זו ועי' בחמודי דניאל הלכות תערובות הא' אות ח' מ"ש בענין זה במה ששכיח כמה פעמים שמגיסין הקדירה של בשר בכף של חלב ומגביהין מעט תבשיל ומחזירין להקדירה דנעשה בכל פעם נבילה ולכאורה יש להצטרך ששים נגד כל פעם ופעם שהגיס והחזיר התבשיל להקדירה והביא מדברי הפר"ת ריש סי' צ"ב דבמין במינו אין מדקדקין כולי האי כיון שיש ספק שמא כבר פלט כל הבלוע שבתוכו בתחיבה הראשונה עיי"ש אמנם להלן בהלכ' תערובות הב' אות ב' כתב לחלק בזה בין בב"ח לשאר איסורין דכשהי' בקדירה איסור משאר איסורין יש להקל דסגי רק בפעם א' ששים וכנזכר אבל בבב"ח יש להחמיר קצת הואיל ובכל פעם נעשה נבילה מן התורה ואע"ג דעכשיו הוא מין במינו עם החלב שבקדירה מ"מ כיון שניתוסף בכל פעם האיסור ולא נודע בנתיים יש להחמיר קצת אכן אם יש שום ספק בדבר יש להקל כמו בנשפך דלהלן סי' צ"ח עיי"ש ועי' בבינת אדם שער או"ה סי' ס"ה מ"ש בענין זה בעובדא שעמדה קדירה של בשר על הכירה והתחיל הקדירה להרתיח הרבה ולצאת חוץ ולקח כף של חלב ב"י ושאב בו מן הקדירה והחזיר לתוכו כדרך שעושין כשמטפחין ע"פ קדירה מרותחת וכן עשה כמה פעמים וכנגד הכף הי' ששים אך אם נצטרך ששים נגד כל התחיבות אין בו ששים והביא דברי המנח"י הנזכר והעתיק גם לשון התמים דעים והעלה דאפי' לפי הכרעת הרמ"א דלהלן סי' צ"ט בנפל איסור בין בנודע בין בלא נודע אמרינן חוזר וניער מ"מ בנ"ד בדבר שבא ע"י בלוע אין חילוק בין בנודע בין בלא נודע בין בבשר בחלב ובין בשאר איסורין לא אמרינן חוזר וניער ואם לקח התבשיל בכף והחזיר התבשיל לקדירה זו אין צריך אלא פעם א' ששים אלא שיש חילוק בזה בין אם התבשיל שתוך הכף הוא יותר מן גוף הכף או שגוף הכף הוא יותר מן התבשיל שבתוכו דכף שנחשתו דק והתבשיל שבתוכו מרובה באופן שתבשיל שמוציא בכל פעם עם הכף הוא יותר מן הכף גופא אזי צריך ששים נגד התבשיל שהוציא בכף ובכף הפרור של עץ שהכף הוא יותר מן התבשיל שבתוכו צריך ששים נגד הכף ע"כ בעובדא זו שהי' שעת הדחק וביטול שמחת יו"ט יש להקל דסגי בפעם א' ששים עיי"ש באריכות והנה בשו"ת עטרת צבי סי' ח' ובשו"ת יד יוסף סימן נ"ד כתבו דאם תחב הכף כמה פעמים לשאוב הזוהמא בעינן ס' בקדירה נגד כל תחיבה ותחיבה כיון שבכל פעם נעשה הכף נבילה מחדש מחמת הזוהמא שלקח בו עיי"ש ומבואר מדבריהם דאפי' בשאר איסורין ואפי' באיסור דרבנן יש להחמיר ואם כי המה העלו שם להקל בשאלה שלהם הנה המעיין יראה שם שהם לא הקילו בנידון דידהו רק מחמת שהי' שם. טעמים וסניפין אחרים וצדדים שאין שם איסור כלל אבל בעלמא היכא שלא שייכי הצדדי היתר והסניפים שהי' שם נראה דעתם להחמיר להצריך ס' נגד הכף של כל תחיבה ותחיבה אמנם דעת הפרמ"ג לא נראה כן שכתב בשפ"ד סק"ו שאלה כף של בשר ב"י שתחבו לקדירה מלאה חלב כמה פעמים ונתנו מן החלב