דרכי תשובה - ד צו
Darkhe teshuvah part 4 96 · דרכי תשובה - ד · free full Hebrew text
Open in the reader →ס"ק כ"ב לחלק בין אוכל לכלי וה"נ שמא להבלוע בכלי אף ע"י דוחקא אינו מבליע בכלי שני מה"ת וא"כ הוי ס"ס שמא אינו מבליע מה"ת ואת"ל שהוא מבליע מ"מ שמא הלכה בכ"מ דאינו חם כולו להוליך בלוע בכולו ובנ"ד אף שערבו בצד השוה מ"מ סגי בס' נגד צד העגול לבד ונגד הצד העגול יש ס' בהיי"ש וע"כ שרי היי"ש והטעלי"ר מיהו הכף אסור אם ידוע שהשתמשו בו פעם א' בכלי ראשון דנגד הטעלי"ר בודאי אין ס' דאין במה שבתוך הכלי ס' כנגד הכלי עיי"ש באריכות:
(יז) ששמשו. עבאה"ט מ"ש אבל כף של איסור כשלא הי' במים ס' נגד הכף וכו' ועי' בחוו"ד בחידושים סק"ג דה"ה כשהוציא מעט מים מן הכלי חושבין מעל"ע משעה שהוציא המים ומ"מ במקום הפסד קצת שרי אכן אם הי' שימוש המים אחר הלילה של שימוש האיסור מותר אפי' בלא הפסד כלל עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ד ובפיה"ק סק"ז. ועי' עוד בחיו"ד שם שכתב דאם בישלו בקדירה בשר וחלב זה אחר זה בתוך מעל"ע ואח"כ בישלו בקדירה זו מים והי' בין החלב למים לילה מותר אף שבתוך המעל"ע למים בישלו בו היתר כיון שהוא אחר מעל"ע להחלב שנאסר אא"כ הוא תוך מעל"ע להחלב אז אסיר אפי' כשהוא אחר מעל"ע להבשר עיי"ש ועשפ"ד סק"ב מ"ש בזה:
(יח) בו. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דה"ה אם עירו מכלי ראשון על כלי שהוא מלוכלך מבשר נחשב כאלו השתמשו באותו כלי בכלי ראשון ועי' בנקה"כ שהשיג על הט"ז בזה וכתב דא"צ ס' רק נגד הקליפה כיון שאין עירוי מבליע יותר מכדי קליפה עיי"ש ובש"ך להלן סי' צ"ח ס"ק י"א וכתב במ"ז סק"ב דהא ודאי דיש בקדירה ס' נגד קליפת הכף עיי"ש וכ"כ בהנהגות הנשאל באו"ה בסדר ב' אות א' וכ"כ בחכמת אדם כלל מ"ו סעי' י"א לדינא עיי"ש ובבינת אדם שם סי' מ"ו עיי"ש וע' בדלתי תשובה ס"ק י"ד שכ' דזה פשוט דלפמ"ש הט"ז להלן סי' צ"ה ס"ק י"ב דע"י עיראות הרבה בלע איסור בכולו ממילא דאם עירו בתוך המעל"ע הרבה פעמים על הכף צריך ס' נגד כולו עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סי' צ"ה ס"ק ס"ב ולעיל סי' ע"א ס"ק י"ז):
(יט) בכלי ראשון. עט"ז להלן סי' ק"ה סק"ד שכ' דכל החומרות שנזכר בסי' זה בענין כף שתחבו לקדירה כשהוא ב"י ששמשו בו בכלי ראשון יש להחמיר במקום שאין הפ"מ גם אם שמשו בו בתוך מעל"ע בכלי שני עיי"ש ועי' בבית מאיר שהשיג עליו דזה אינו דהא אינו נאסר רק כדי קליפה עיי"ש ועי' ביד הודה בפיה"ק סק"ב מ"ש בזה וכ' דאם השתמשו בו בכלי שני במקום הפסד א"צ ביטול כלל ושלא במקום הפסד דעת הט"ז הנ"ל בולע בכולו ולדעת הש"ך שם אינו בולע אלא כדי קליפה אך כל זה הוא בכף של עץ אבל בכף של מתכות אף שלא במקום הפסד א"צ לשער כלל עיי"ש וע' בדברינו להלן סי' ק"ה (ס"ק ס"ב):
(כ) תוך מעל"ע. עפת"ש מ"ש מתשו' תו"י באופן שאתמול בשעה זו הי' עדיין חם שהוא יותר מפושרין ששיערו כחמימות הרוק נראה לאסור אבל לפמ"ש בפת"ש להלן סי' ק"ה סק"ח (הנדפס מחדש) מגליון הגאון ר' בצלאל ז"ל מווילנא יש להקל גם אם הי' חם יותר מחמימות הרוק כל שלא הי' יותר מחלב בעת שחלבו אותו מהפרה ועיי"ש בדברינו (ס"ק נ"א):
(כא) שאם הכף של מתכת וכו'. עי' בשו"ת הרדב"ז חלק ששי סי' ב' אלפים שי"ח שכתב דבמקום שנהגו להחמיר לומר חם מקצתו חם כולו הוא אפי' בכלים העשויים משני חתיכות ומחובר במסמורים כגון הכלים שיש להם בית יד ארוך ואין הבית יד מגוף הכלי אלא שהוא מחובר במסמורים עיי"ש:
(כב) הכף של מתכת, עי' בהגהות חכמת שלמה סוף סעי' זה שכתב שיש להסתפק במה דאמרינן דבכלי עץ וחרס לא אמרינן חם מקצתו חם כולו אם נימא דזה דוקא אם נשתמש בו איסור בדרך הניחתו בשוה ולא הי' חלק החם למטה אבל אם הי' חלק החם למטה ונפל בו איסור י"ל דתתאה גבר ונאסר כל הכלי אף חלק העליון וסיים בצ"ע עיי"ש וע' ברמ"א להלן סי' ק"ה סעי' ג' ובש"ך שם סק"י מה שחולק עם המהרש"ל אם אמרינן בכלי דין תתאה גבר וע' שפ"ד סוף ס"ק ג' וע' בדברינו להלן סי' ק"ה שם (ס"ק צ"ב) מ"ש בזה באריכות ומשם תלמוד לכאן:
(כג) וסברא ראשונה עיקר. עפת"ש ועשפ"ד סק"ג שמבואר מדבריו דכל זה אם הי' הכף קר בשעה שתחבו לקדירה אבל אם הי' חם כולו מתחלה ותחבו לקדירה אפי' לא תחבו רק במקצת צריך ס' כנגד כלו ועיי"ש עוד במ"ז סק"א שכ' וראוי שתדע דהא דאמרינן דגם במתכות לא אמרינן חם מקצתו חם כולו להפליט ולהבליע היינו כשהכף צונן ותוחב לקדירה רותחת דאין כח לרוטב להפליט מלמעלה לתבשיל כיון דצונן הוי אבל אם הכף כולו רותת שהסירו מכ"ר ויס"ב אה"נ אם תחבו לקדירה חולבת או להיפך צריך ס' עד כל הכף דפולט מכולו לתבשיל כמו בנפלה טפה על הקדירה שלא כנגד הרוטב דצריך ס' פעמים ס"א בתבשיל נגד הטפה עיי"ש ועי' בשו"ת מראה יחזקאל סי' קנ"א שכ' דבע"כ בעינן שיהי' היס"ב מקודם בכל הכף אבל המקום שאין היס"ב לא נחשב לחם דבחלק שאין היס"ב אינו מוליך בליעתה ולא אמרינן חם מקצתו חם כולו עיי"ש וע' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ט' שכ' דכל זה בנתחמם בכולו בקדירה אחרת כנ"ל אז אמרינן דמוליך בליעתו בכולו אבל אם נתחמם כולו ע"י מקצתו אף שרואין שכולו חם לא אמרינן דמוליך בליעתו בכולו ועיי"ש מזה עוד לעיל סי' צ"ב בפיה"א ס"ק ל"ו ובפיה"ק ס"ק מ"ז שכ' דאם הי' מקודם כל הכף חם אף שהי' הכף רק במקצת בתוך האש ועי"ז הרתיח למעלה מחמת חום התחתון אפ"ה כל שהוא בלא"ה חם מחמת האש הוא מפליטו מכולו וצריך ס' כנגד כל חלק מהכף שהי' חם עיי"ש ועי' בשו"ת קול יהודה (מהרב הגאון מחאראסקוב ז"ל) סי' כ"ז שנשאל בכף של חלב אינו ב"י שתחבו כולו לקדירה שאינה של בשר ולא של חלב ונתחמם שם ואח"כ תחבו חצי הכף לקדירה של בשר ואח"כ תחבוהו לקדירה של חלב רותח כל הכף ולא הי' ס' בהחלב כנגד כל הכף רק כנגד החצי כפי ערך שנתחב ממנו קודם לקדירה של בשר והביא דברי הפרמ"ג הנ"ל דאם הי' הכף חם בלא"ה צריך לשער כנגד כולו וא"כ ה"נ כיון שהי' הכף תם בשעה שתחבו לבשר אף שלא תחבו רק חצי ממנו בלע בכולו וממילא דצריך אח"כ בהחלב ס' כנגד כל הכף אמנם לדינא כתב דאין להחמיר כיון דלא נתחמם הכף בתחלה מחמת האש רק שתחבוהו בקדירה רותחת כיון שהוציאוהו אח"כ מהקדירה אע"פ שהוא עדיין חם שהיס"ב לא הוי חום דכלי ראשון וא"כ אח"כ כשתחבוהו חצי ממנו לקדירה בשר לא נאסר רק חצי הכף ולא בעינן אח"כ בהקדירה של חלב ס' רק כנגד חצי הכף עיי"ש באריכות:
(כד) ראשונה עיקר. עבאה"ט של מהרי"ט ופת"ש ועי' בבינת אדם שטר או"ה סי' ס"ב וס"ג שפסק כהמ"א דחם מקצתו חם כולו לענין שמוליך בליעתו שכולו עיי"ש אמנם בחוו"ד לעיל סי' צ"ב ס"ק ט"ז פסק להקל כהש"ך דלא אמרינן שמוליך בליעתו בכולו עיי"ש ועי' בפרי תואר סק"א שכתב דכיון דמסתבר יותר בפשט הענין דחם מקצתו חם כולו הוא גם להשליט בליעתו כדרך כל דבר חם ומי יעמוד בסודו לומר כי חום זה אינו מוליך בליעתו ומה גם בספק דאורייתא ומה גם דגדולי המורים וכו' ע"כ יש להחמיר בזה כוותייהו זולת במין במינו יש לסמוך להקל כיון דבלא"ה מה"ת ברובא בטל עכ"ד ועי' בהנהגות הנשאל באו"ה (להפרמ"ג) סדר ב' אות י"ד שכ' שצריך המורה לחקור בדין זה כי יש לצדד ולומר דדוקא להפליט הבלוע של הכף במקום שלא נתחב לא אמרינן חם מקצתו חם כולו אבל להבלוע בכולו י"ל דאף שלא נתחב כולו מוליך בליעתו בכולו והראה מקום לדברי הש"ך להלן סי' קכ"א ס"ק י"ז ובמ"א סי' תנ"א ס"ק כ"ד עיי"ש ועי' בשו"ת בית ישראל סוף סי' מ"ג בעובדא שתחבו מקודם חצי כף של מתכות בקדירה של בשר להסר הזוהמא ואח"כ באותו מעל"ע תחבו הכף הזה בחלב