דרכי תשובה - ד צג

הס"ק שכ' וז"ל ומה שנוהגין העולם לשער בחצי טא"פ י"א ב' קוואר"ט וי"א קוואר"ט וחצי וטוב לשער באימוד יפה ע"י מדידה שימלא כלי מלא מים ואח"כ יתחוב הכף לתוכן והמים היוצאין הם שיעור הכף עכ"ל ובס"ק ז' כתב מהאו"ה וז"ל שיעור לשער נגד הכף ממלאין כלי מלא מים ותוחבין ס' פעמים הכף ובכל פעם ממלאין הכלי כבראשונה והמים היוצאין הם שיעור ס' והעולם נהגו לשער בג' קוואר"ט והכל לפי ראות עיני המורה עכ"ל אמנם בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות י"ג כתב דלעת הצורך יש להקל דבקוואר"ט וחצי יש ס' ואין חילוק בזה בין כף עץ או מתכות או חרס עיי"ש ועי' ביד יהודה שם שכ' דהעולם נהגו לשער בא' וחצי קוואר"ט פולי"ש מיהו הכל לפי גודלו ועוביו של הכף וכף של מתכות הוא דק הרבה מכף של עץ ודי בפחות עכ"ד וע' בס' משמרת שלום בשפ"ד סק"ז שכ' ששמע מרבנים שיש מקילין לשער בכף של מתכות בקוואר"ט ורביעית ויש מקילין בקוואר"ט וכל א' לפי ראות עיניו ומקומו אבל בכף של עץ הכל מודים דבעינן ב' קוואר"ט ובהפ"מ קוואר"ט וחצי אמנם כל זה הוא בסתם כף אכן בכף הפרור של עץ שמשתמשים בו על הכירה בעת הבישול שהוא גדול הרבה מסתם כף מזה לא דברו המחברים ובזה צריכין לשער באימוד יפה ע"י מדידה לפי גודל הכף ועובי' עיי"ש ועי' בס' גנזי יוסף על הנהגות הנשאל שם סק"ט מ"ש בזה וראיתי ביו"ד של הגאון המנוח מו"ה חיים צבי מאנהיימיר ז"ל אבד"ק אונגוואר שכתב על הגליון בכת"י שהוא דקדק ושיער דכף של בדיל בינינו מזמה"ז הוא חלק א' משמונים להאלב"ע שלנו אבל כף של כסף ושל באקפע"ן שדרכם להיות עבים יותר קצת הם א' מששים מהאלב"ע שלנו ועפ"ז יכול המורה לשער בכל מה שבא לפניו עכ"ד וע' בס' מים רבים על היו"ד בכללים באו"ה שבריש הס' אות י' שכתב שהוא מדד ובחן ב' פעמים בהכפות שאוכלין בהם גם כעת גם בהגדול מהכפות שבערך ב' רביעיות לוג וחצי יש ששים ע"כ על שיעור קוואר"ט א' יוכל כל אדם לסמוך כי בזמן הפרמ"ג הי' הכפות יותר גדולים משלנו עיי"ש שוב ראיתי בס' גילוי דעת בסוף הס' (אחר לוח התיקון) ובס' מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה שם שכ' שניהם שמדדו בזה ומצאו כדי מדתם דכפות שלנו שהם דקים וקטנים ממה שהי' בימים הקדמונים שהכפות שבזמה"ז נראה להדיא שבשיעור ליטע''ר א' יש ששים נגד כף של עץ בינינו שבגלילותינו וכנגד כף של בלע"ך דק סגי ברבע ליטע"ר וחצי וכנגד כף של באקפין סגי בחצי ליטע"ר והיינו מקום העגול ששואבין בו לבד אבל נגד כל הכף צריך יותר עיי"ש:

(יא) ממנו. עבאה"ט מ"ש מהכנה"ג מהרדב"ז דהא דמשערין בכל הכף דוקא בודאי איסור אבל בספק יש להקל דא"צ ס' רק נגד הפליטה ועי' במ"ז סק"א ובערך השלחן הספרדי להלן סי' צ"ח אות כ"א (בד"ה וראיתי) שהשיגו על הרדב"ז והכנה"ג בזה והעלו לדינא דאף בכף שבלע ספק איסור משערין בכולו עיי"ש ועי' ביד יהודה בהשמטות שבסוף הלכ' תערובות סי' צ"ח סעי' ד' מ"ש ג"כ להשיג ע"ד הבאה"ט מהכהנ"ג בזה וסיים דאפי' יש עוד ספק אין לסמוך ע"ד הכנה"ג בזה דאין לצרף סברה זו לשום ספק עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט לענין אם ידעינן כמה בלע וכו' עי' בספר שערי שמחה שער ב' סי' ט"ז מה שהאריך בדין זה והוכיח מדברי הפוסקים דבכ"מ לא אמרינן אין המדומע וכו' רק דאמרינן כמו דבולע מהאיסור כמו כן בולע מההיתר וכשפולט אח"כ פולט גם מההיתר ומסייע ההיתר הנפלט לבטל אבל זה לא אמרינן דאם תחב כף במאכל של חלב והי' בו ב' חלקים מים וחלק א' חלב ותחבו אח"כ לתוך מאכל של בשר דא"צ ס' רק עד שליש מהכף דנימא דהגם דבכל הכף נבלע מהתבשיל הראשון מ"מ נבלע רק שליש מהחלב ושני חלקים הי' מים דז"א דאע"פ דלא נבלע בהכף ממשות החלב רק שליש הכף מ"מ יוכל להיות דלאחר שהי' הכף שבע מלבלוע בלע רק טעם החלב גרידא ולא ממשו וטעם החלב בלא ממשו יכול לבלוע תמיד גם כשהוא שבע מלבלוע ויכול להיות שנכנס הטעם של החלב מכל החלב שהי' בתבשיל ודי לן אם אין משערין רק נגד הכף ורק כיון שהי' ב' חלקים מים וחלק א' חלב אמרינן דכמו שבלע חלב בלע ג"כ מים וכשנפלטים המים מצטרפים לבטל וא"צ רק נ"ח זיתים לבטל הכף אבל לומר כ"כ אין המדומע וכו' שא"צ לשער רק נגד שליש הכף זה לא אמרינן וסיים בצ"ע גדול עיי"ש איברא כי הגאון המחבר שם בעצמו סיים דלפ"ד הט"ז לעיל סי' צ"ב ס"ק כ"ד ובמ"ז שם מבואר דמשערין רק כפי חשבון החלב וא"צ לשער רק נגד שליש הכף עיי"ש וכ"כ הפרמ"ג באו"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות ב' בפשיטות לדינא שצריך המורה לחקור בבא לפניו עובדא כזו כמה הי' חלב בתבשיל ע"ד משל קדירה חולבות של ירקות ומעט חמאה בתוכה ותחבו כף לשם ומשם לבשר א"צ לשער כ"א לפי חשבון ערך המדומע מהחמאה שבתוך התבשיל וכמ"ש הט"ז בסי' צ"ב ס"ק כ"ד עיי"ש וכ"כ בשיורי ברכה אות א' ובערך השלחן הספרדי אות ב' וביד יהודה בפיה"ק סק"ג ובגליון מהרש"א ובחכמת אדם כלל מ"ו סעי' ז' לדינא עיי"ש:

ועיי"ש עוד בחכמת אדם שכ' דכל זה בתבשיל של חלב או בתבשיל שנתנו בתוכו שומן לפטמו כנהוג אבל בתחב כף לקדירה של בשר ורוטב ואח"כ לחלב צריך לשער כנגד כל הכף דהרוטב נחשב הכל כמו בשר עצמו דהוי שם בשר על כל המים שברוטב כמ"ש המרדכי עיי"ש ועי' מזה בשו"ת שואל ומשיב רביעאה חלק ב' סי' קמ"ה ועי' בשו"ת הואיל משה (מהגאון בעל תשו' דבר משה ז"ל) סי' י"ז שהביא ג"כ מנהג המורים דברוטב אין משערין לפי המדומע וחושבין שגם המים הוא בשר ועיי"ש במ"ש בזה ועי' בתשו' הרב מו"ה יהודה ליבש ז"ל מפאלטשען סי' י"ד שהרחיב הדיבור בזה והביא בשם הגאון מהרש"ק מבראד לחלק בין אם הרוטב עב בין אם הוא צלול דאם הרוטב הוא עב דינו כבשר וכמ"ש בט"ז לעיל סי' פ"ט בשם הגה"מ דמרק של בשר דינו כבשר ממש ועיי"ש במ"ש בזה באורך. ועיין בס' מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה שם סק"ב שכתב דלפמ"ש בתשו' פני ארי' סי' מ"ח מבואר דבתחב כף לתבשיל שיש בו שומן דיינינן כאלו תחב לשומן ממש כיון שהשומן צף למעלה על התבשיל הרי נגע הכף בגוף השומן שלמעלה על התבשיל אבל לדעת הפרמ"ג נראה שאין לחוש לזה אלא דגם בהי' השומן צף על הרוטב מלמעלה א"צ לשער רק כפי ערך המדומע עיי"ש ועי' בהגהות חכמת שלמה ריש סי' זה שעמד בזה וכתב וז"ל נשאלתי למה המנהג לשער בכף בשר בכלי חולבות בשני קוואר"ט וחצי וכמ"ש הפרמ"ג והרי בהקדירה יש שם בשר ורוטב וכיון שאין בהקדירה שתחבו בו הכף מתחלה בשר לבד רק בצירוף מים וא"כ נשער רק בשיעור המדומע הנה כבר עלה ברעיוני זה זמן זמנים טובא אך אעפ"כ אני מחמיר בזה מתרי טעמים חדא דאפשר שהכף נוגע בהבשר עצמו ונבלע ממנו בכולו ועוד לפעמים כשהקדירה נח מהרתיחה עומד השומן למעלה על הרוטב כפי אשר יעיד החוש ואז כשתוחב בו הכף בולע מכולו שומן דהמים נשאר למטה והשומן לבדו צף למעלה כדרך השומן מיהו הכל לפי הענין אם הקדירה חולבות אינו ב"י דאז הוי דרך חומרא לאכול המאכל במין הכלי שהוא ב"י בזה אני מקיל בכף לשער כפי ערך המדומע כיון דבלא"ה הוי רק חומרא בעלמא כן אני נוהג להלכה ולמעשה ודו"ק עכ"ל וכדברים אלו כתב ג"כ בספרו טוטו"ד תליתאי סי' קפ"ג ובסוף דבריו סיים דבהי' הרוטב של בשר עוף ואח"כ נתחב לחלב כיון דהוי ספיקא דרבנן יש לסמוך על זה לשער לפי ערך המדומע אבל בבשר בהמה כיון דהוי ספיקא דאורייתא צריך לשער נגד כל הכף אכן גם בבשר בהמה אם