דרכי תשובה - ד צ

זה שכ'. דלרווחא דמלתא כ' הט"ז כן דבודאי אף במקום שאינו מפליט כגון ע"י מליחה שאינו מפליט או ע"י עירוי שאינו מפליט ומבליע כאחד אפ"ה אסור עיי"ש ועמ"ז סוף סי' זה שכתב בשם חכם א' שדעתו להיפך דאם מלח בשר בכלי ישנה חולבות דהקדירה שרי משום דטבע לבלוע ואין מבליע אא"כ מפליט שלו וכיון שאין מליחה לכלים להפליט א"א לבלוע והפרמ"ג מדחה דבריו והעלה שיש להחמיר ואין למצוא שום קולא בזה עיי"ש ועי' בעצי לבונה וביד יהודה סוף סי' זה מ"ש ע"ד הפרמ"ג בזה ומ"ש הבאה"ט דמ"ש הט"ז דאם נתן דבר היתר בכלי אסור מעל"ע בצונן אסור אינו נ"ל דהא אחר מעל"ע נטל"פ ע' בדברינו להלן סי' ק"ה (ס"ק י"ד) מ"ש בזה לדינא:

(לז) בקדירה. עבאה"ט ופת"ש מ"ש לענין קדירה חדשה שהנקה"כ חולק על הט"ז ועי' בכנפי יונה שהשיב ע"ד הנקה"כ והעלה דהעיקר כהט"ז להחמיר דהא קיי"ל בכל דבר ספוגי שהוא בולע אפי' בצונן גם בפחות מעל"ע וה"נ בכלי חרס דומה לשאר דבר ספוגי דבולע דחזינן דמדייתי וכמו שאנו רואין בכל קדירות של חרס שלנו דכשנתמלאו בצונן ועומדים שעה מועטת הוא מזיע מבחוץ עיי"ש ועי' בחוו"ד בחידושים סק"ז שפסק כן לדינא כהט"ז דכלי חרס חדש בולע בצונן אפי' לא נשתהה בתוכו מעל"ע אבל אם כבר עמד בתוכו משקה ג' ימים שהוא כבר שבע מלבלוע שוב אינו בולע בצונן בלא נשתהה בתוכו שיעור כבישה וכו' עכ"ל ועי' במ"ז סק"ב שדעתו דבהפ"מ יש לסמוך על הנקה"כ ורק באין הפ"מ יש להחמיר כהט"ז דכלי חרס חדש אפי' בחצי מעל"ע אוסר עיי"ש אמנם להלן ריש סי' ק"ה כתב דאף בהפ"מ אין לסמוך על הנקה"כ בזה ואין להורות היתר בזה וכלי חרס חדש בולע מיד ואוסר אף בצונן וא"צ מעל"ע עיי"ש וכ"כ בלב"ש בחידושי דינים סעי' נ"א לדינא עיי"ש והנה ראיתי בס' דלתי תשובה ס"ק ט"ז שכתב שבספרו באר יעקב העצה לחלק בזה דדוקא מים ויין בולע כ"ח חדש מיד משא"כ שאר משקין אפי' כ"ח אינו בולע מיד וצריך מעל"ע. עיי"ש וספרו הנ"ל אינו תח"י ולא ידעתי טעם לחלק בזה בין מים ויין לשאר משקין ולא ראיתי בשום פוסק חילוק בזה וכן כל האחרונים נקטו לדינא להחמיר בכל המשקין וגם בנתן חלב בכ"ח חדש קיי"ל להחמיר וכמבואר בכל האחרונים ואין לסמוך ע"ז להקל כלל ועי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג ובהגהות חכמת שלמה שכתב וז"ל ונראה דאף להסוברים דכלי חרס חדש בולע מיד מ"מ אינו בולע רק כדי קליפה כמו עירוי כיון שאינו כבוש ממש לכן אם הי' חלב בקדירה ואח"כ בשלו בו בשר התבשיל מותר והקדירה אסורה וכן פסקתי הלכה למעשה עכ"ל ועי' בס' ישועות חיים סוף סי' זה שהביאו וסיים דאף דמדברי הט"ז כאן לא נראה כן מ"מ אפשר שיש לסמוך עליו בצירוף דעת הפוסקים דאינו בולע כלל בפחות ממעל"ע עיי"ש ועי' בשו"ת מנחת עני חיו''ד סי' ל"ד מ"ש בענין זה איברא כי מדברי הכנפי יונה הנ"ל שהביא ראי' דחזינן להו דמדייתי ונראה הבלוע מצד חוץ נראה שיש להחמיר ולחוש לדעת הפוסקים שהוא בולע בכל הקדירה וצ"ע ועי' ביד יהודה בפיה"ק סוף סי' זה שפסק בזה לדינא כך דקדירה חדשה שנתן בה חלב צונן אף אם לא שהה בה החלב כלל אין להשתמש בה בבשר עור ויש ליחדה לחלב אבל בדיעבד אם בישל בה בשר אף בתוך מעל"ע של נתינת החלב יש להתיר התבשיל והקדירה יש לאסור עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סק"א ובסי' ס"ט ס"ק ל"ו ולהלן סי' ק"ה ס"ק י"א):

וכל זה הוא בסתם כלי חרס אבל בכלי חרס גלייזיר"ט עבמ"ז בריש סי' ק"ה שם שכ' דאם הי' הכ"ח גלייזיר"ט יש להקל אף בהפסד קצת דגם כשהוא חדש אינו בולע מיד דאף שהגלייזיר"ט שלנו אינו דומה למצופה באבר מ"מ יש להקל כנ"ל עיי"ש ועי' ביד יהודה להלן ריש סי' ק"ה שכתב לדינא דאם הכ"ח הוא מצופה יפה ואין בהם בקעים כלל יש להתיר בדעבד עיי"ש ומבואר מדבריו דר"ל אפי' בלא הפסד קצת (ועי' בדברינו להלן סי' ק"ה שם):

ולענין השיעור עד כמה הוא נקרא כלי חרס חדש או ישן עי' בלב"ש שם שפסק לדינא בהחלט דכל שבישלו בה מקודם ב' פעמים אז נקרא כ"ח ישן ואינו בולע בפחות ממעל"ע כמו שאר כלים ועיי"ש בביאורו ס"ק קמ"ז שהערה מקור דין זה מהמ"ז ריש סי' זה עיי"ש אמנם יעוין בס' בגד ללבוש בחידושיו לסי' זה שהתפלא על הלב"ש בזה כי המ"ז אלי לקוחים מדברי המחבר להלן סי' קל"ה סעי' ד' ושם מיירי בנתן מים צוננים בזה הוי פלוגתא אי בעינן ב"פ או ג' פעמים אבל בבישול לכ"ע סגי בפעם א' ועיי"ש בעובדא הבא לפניו בכלי חרס שבשלו בה בשר פעם אחת ועירו אח"כ לתוכה חלב צונן לערך שעה ואח"כ בישלו בה בשר שנית והתיר בפשיטות הבשר דבישל בה עכשיו דכיון שכבר בישלו בה פעם אחת דינו כישן וצריך מעל"ע דוקא וכתב שכן הסכים עמו הגאון מהרש"ק ז"ל עיי"ש ועי' בשו"ת הרי בשמים מה"ת סי' קמ"ד מ"ש בזה והעלה ג"כ דבבישל כל שנתבשל בה אפי' רק פעם א' מחשש ישן דע"י בישול אפי' בפעם א' מלבלוע אכן אם נשתמש בה רק בצונן בעינן ב' או ג' פעמים לפי שבתחלתי הוא רכיך ובלע וכל מה שמשתמשין בו יותר נבלע יותר ומתקשה טפי אך אם עמד בה רביע היום אפי' רק פעם א' הוי שבע מלבלוע עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם דה"ה אם הי' המים צוננים בהקדירה רק פעם א' רק ששהה בה שש שעות יש לה דין ישן ואם לא שהה החלב שם אח"כ מעל"ע אין לה דין כלי חלב ויכול ליחדה עוד לבשר דאין בולעת עוד בצונן בפחות ממעל"ע עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קל"ד מ''ש להשיג ע"ד הפרמ"ג והלב"ש הנזכר והעלה לדינא דכל שעמד בקדירה אפי' רק פעם א' חלב או מים בצונן שעה אחת דינו כשבע מלבלוע ומכ"ש בבישל אפי' בישלו בה רק פעם א' ואפי' לא הי' בישול ממש רק שהי' מחמימות כלי ראשון באופן שאם הי' איסור היה נאסר הכלי בשביל זה אז בודאי דנעשה שבע מלבלוע ודינו ככלי ישן לכל דבריו עיי"ש:

(לח) כשתי קרירות שנגעו זו בזו. עי' ברמ"א לעיל סי' צ"ב סעי' ח' ובדברינו שם (ס"ק ק"פ) סעיף א התוחב כף. עבאה"ט ופת"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"א מ''ש לענין אם יש ספק אם תחב כלל הכף של חלב כגון שהי' ב' כפות א' של בשר וא' של חלב ותחב כף לקדירה של בשר ואינו יודע איזה כף אזי אם תחבו לקדירה של בשר בהמה יש להחמיר מספיקא להצריך ששים נגד הכף אבל אם הקדירה הוא מבשר עוף יש להקל בספיקו דהוי ספיקא דרבנן ולקולא אכן אם הי' הקדירה ב"י עדיין מבשר בהמה שבישלו מקודם ועתה מבשלין בה עוף אע"פ דמה שנבלע כעת בהבשר עוף הוי נ"ט בר נ''ט אפ"ה יש להחמיר לדידן דאמרינן דנתערבו הפליטות בלי אמצעות המים כמש"ל סי' צ"ה עיי"ש ועי' בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קע"ה שנשאל בעובדא שהי' מונחים במקום א' הרבה כפות של בשר וכולם אינם ב''י רק כף א' הי' ב"י מבשר ולקחה כף א' מהם והגיסה בה קדירה של, חלב ולא הי' ס' בחלב נגד הכף וכתב דכיון שהרוב כפות הי' אינם ב"י אמרינן דמרובא פריש ולקחה מהרוב שאינם ב"י ואין לאסור עיי"ש וע' בשו"ת יד מאיר סי' ט"ו וע' בשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב ני') חלק ב' מיורה דעה בקונטרס אחרון סי' כ"ח בעובדא שהי' מונחים ב' כפית של חלב א' ב"י ואחד אינו ב"י ונערה אשה בכף א' קדירה של בשר ואינה יודעת אם נערה בכף ב"י ולאחר שנערה שפכה מים לקדירה ויש עתה ששים בקדירה נגד הכף רק שיש ספק אם גם בעת שנערה הקדירה ה' ג"כ ששים או לא והסכים לדעת השואל להתיר מטעם ס"ס ספק אם תחב הב"י או האינו ב"י וספק אם הי' ששים אכן אם הי' ג' כפות שנים ב"י וא' אינו ב"י ויש ספק אם