דרכי תשובה - ד פט

מותר לאכול המאכל בחלב וכו' דלגבי נ"ט בר נ"ט לא חשבינן הכיסוי לבן יומו עכ"ד:

(כז) אם שניהם חמים. פי' שהיס"ב. פר"ח. ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ו ובפיה"ק סק"ז שהוכיח מלשון הרמ"א וש"פ דכל ששניהם חמין שהיס"ב א"צ לדקדק אם הזיעה עולה משום דמסתמא כשהוא מכוסה עולה ההבל של הרותחין שבקדירה למעלה וכיון שהכיסוי הוא ג"כ חם הוי כרוטב ומפליט מהכיסוי ומבליע בהמאכל עיי"ש וכל זה בסתמא אבל אם בדק וראה שלא הזיע עי' בל"י סק"י שכ' דאם זכר והסירה מיד קודם שהתחיל להזיע והיא עדיין יבשה מבפנים הכל מותר אפי' אם הסיר הכיסוי מקדירה רותחת מ"מ כל שבדק וראה שהיתה יבשה ונקיי' שרי עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' כלי ראשון אות ד' שהשיג על הבל"י דפשיטא לי' להקל אם הסיר תיכף הכיסוי קודם שהתחיל להזיע כנזכר כי מדברי הרמ"א משמע דאפי' לא שהה כלל ולא התחיל עדיין להזיע כלל והוא יבש לגמרי אפ"ה בשניהם חמין אסיר ועיי"ש במ"ש בזה ומ"מ בסוף דבריו סיים בצ"ע בדין זה עיי"ש ועי' ביד יהודה לעיל סי' צ"ב בפיה"א ס"ק נ"ה ובסי' זה סק"ו ובפיה"ק סק"ז מ"ש בביאור דין זה באורך:

(כח) שניהם אסורים. עי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות י"ד שכ' לבאר ענין זה דלמה אוסר הכיסוי להקדירה עד ס' כנגד כל הכיסוי דמ"ש מדין כף דלקמן סי' צ"ד דאין צריך ס' רק נגד מה שנתחב תוך הרוטב ואפי' אם נתחב גוף הכיסוי בתוך המאכל שבקדירה לא יצטרך ששים רק כנגד מה שנתחב מן הכיסוי בתבשיל ולא כנגד כל הכיסוי דמ"ש כיסוי מכף ועיי"ש במ"ש בזה וסיים בצ"ע אמנם יעוין בחוו"ד לעיל סי' צ"ב סוף ס"ק כ"ה שעמד ג"כ בזה ומבאר הענין דכיסוי שאני כיון שמכוסה והרוטב מגיע יעד לכיסוי הוי הכיסוי כחלק מן הקדירה ממש וכדופן הקדירה שהוא נגד הרוטב ממש עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ז ובפיה"ק סק"ח שהביאו וכתב דעדיין הדבר תימה דלמה יגרע מהקדירה עצמה דקיי"ל דאין הרוטב מתפשט למעלה למקום שהוא צונן וה"נ בנ"ד כיון דהכיסוי הוא צונן הא לא בלע מלמעלה וכתב דבע"כ לומר דכיסוי שאני משום דדרך הכיסוי להיות עגול והזיעה בא לשם ע"כ הוי כמו נגד הרוטב דלצדדים שפיר מתפשט גם בצונן אבל אם מכסה בדבר שהוא שוה מלמעלה ואינו עגול כלל יש להקל ולומר דאין הכיסוי נאסר רק כדי קליפה וא"צ בקדירה ס' נגד כולה רק נגד קליפה התחתונה עיי"ש אכן בהשמטות שבסוף הס' הוא חוזר מדבריו והעלה דאף אם הכיסוי הוא שוה מלמעלה ואינו עגול אין להקל יען טבע ההבל לעלות מעצמו ולילך למעלה ומפליט מכל הכיסוי ע"כ צריך ס' בקדירה כנגד כל הכיסוי עיי"ש:

(כט) אם התחיל להזיע עבה"ט מ"ש דצריך שתהא היס"ב בזיעה ועי' בשו"ת משאת בנימין סי' י"ט שכ' דבהי' שניהם חמים הקדירה והכיסוי לא בעינן שיהי' היס"ב בהזיע ואף שאין היס"ב בהזיע למעלה שניהם אסורים וכ' דכל זה בהי' הכיסוי ב"י אבל באינו ב"י אף ששניהם רותחין אין לאסור אא"כ הי' היס"ב בהזיעה אבל אם אין היס"ב בהזיעה יש להתיר הקדירה והתבשיל שבתוכה ולא אסור רק הכיסוי עיי"ש והביאו בכנה"ג לעיל סי' צ"ב בהגהות ב"י אות פ"ד ושפ"ד סק"ד ועיי"ש עוד בשפ"ד בס"ק שאח"ז ועי' מזה ביך יהודה בפיה"א לעיל סי' צ"ב ס"ק נ"ה ובסי' זה סק"ו ובפיה"ק סק"ז:

(ל) התחיל להזיע. אבל כשהסירו מיד שניהם מותרין אף שהכיסוי מסתמא הי' מלוכלך ויש חשש שנפל מהמאכל שהי' דבוק בו לתוך התבשיל שבקדירה אפ"ה אין לאסור דלא מחזקינן איסור לומר דנפל ועוד דגם אם נפל בודאי דבר מיעוט הוא ובודאי יש ס' בתבשיל כנגדו. בית מאיר:

(לא) להזיע. עפר"ח סק"ז שכתב דאפי' אם הי' בהכיסוי לחלוחית מ"מ אם הכיסוי צונן אין הכיסוי אסור אא"כ התחיל להזיע עיי"ש ונראה מדבריו דדוקא הכיסוי אינו נאסר בלא התחיל להזיע אבל הקדירה נאסרה ע"י לחלוחית הכיסוי שנגע בה אף בלא התחיל להזיע. אבל מדברי הבית מאיר שהבאתי (בס"ק הקודם) מבואר דלענין הקדירה אין להחמיר וצ"ע:

(לב) תחת הכיסוי. עי' ביד יהודה בפה"א סק"ח ובפיה"ק סק"ט שכ' דמ"מ אין להחמיר בזה אלא אם הנקב שבכיסוי הוא צר וגם הכיסוי מונח ממש על הקדירה לכך אסיר משום דא"א שלא יחזור ממנו להתבשיל ג"כ אבל אם אין הכיסוי מונח כ"כ ממש על הקדירה ואין הנקב צר שיש מקום הרבה לההבל להתפשט אין חוששין שיחזור נמי למטה עיי"ש ועי' מזה בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות מ' והלכ' כלי ראשון אות ד' ועי' בדברינו לעיל (ס"ק כ"ג) מ"ש עוד מזה:

(לג) הכל שרי. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דביש לחלוחית בכיסוי יש לאסור הקדירה ועי' במנח"י כלל נ"ו ס"ק ט"ו מ''ש בדברי הש"ך בזה ונראה דעתו לחלק בזה בין כ"ח לכלי מתנות וסיים בצ"ע עיי"ש אבל דעת הש"ך כאן נראה דאף בכלי מתכות אוסר דכל שהכיסוי עצמו חם נוגע עם הטפה לא נחשב לעירוי שנפסק הקילוח עיי"ש וע' ביד יהודה בפיה"א סק"ט שהעלה שכן עיקר להחמיר בזה להצריך הגעלה גם בכלי מתכות עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דמן הסתם אמרינן שיש לחלוחית בהכיסוי עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק י"א שכ' דזה דוקא בסתם כיסוי שלקחו עתה מקדירה של בשר בזה שפיר אמרינן דמסתמא יש לחלוחית עליה מהבל הקדירה אבל אם לוקח סתם כיסוי של בשר ומכסה קדירה של חלב אין להחמיר בסתמא דאין סברה לומר דבסתמא יש עלי' לחלוחית ובודאי דינו כשאר כלי עיי"ש:

(לד) ואם לאו הכל שרי. עי' בהגהות יד אברהם שכתב דזה ודאי דעכ"פ ס' נגד הלחלוחית שנפל מן הכיסוי לקדירה מיהו בעי וזה שלא כתב הרמ"א זאת משום דמסתמא איכא ס' עיי"ש:

(לה) ואם לא הי' מאכל בקדירה הכל שרי. עי' חוו"ד בחידושים סק"ז שכ' דזה קאי אדלעיל בשניהם המין דאסורין דוקא ביש מאכל אבל כשאין מאכל שניהם מותרין עיי"ש אמנם יעוין בחידושי הגרעק"א דלא נהירא לי' כן ומתמה ע"ד הרמ"א הנזכר אהיכא קאי ומה חידש בזה דאי קאי אמאי דסליק בכיסוי הם והקדירה צוננת קשה הא אף אם יש מאכל בקדירה הקדירה מותרת ואין לומר דקאי ארישא בשניהם חמים דלא אסור אלא אם יש מאכל בקדירה אבל אם ליכא מאכל אף ששניהם חמים הכל שרי דז"א דהא ודאי דאם שניהם חמים נאסר הקדירה מחמת לחלוחית שבכיסוי אף אם אין מאכל בקדירה דלא שייך לומר דהוי עירוי שנפסק הקילוח דכיון דהקדירה חם במה יפסיק חמימותה וסיים בצ"ע עיי"ש. ועי' במ"ז לעיל סוף סי' צ"ב שכתב מהנקה"כ לחלק בכלי ריקן אם יש לו דן כלי ראשון בין עומד על האש ובין הוסר מהאש דבעומד על האש בודאי דין כ"ר יש לו אך בהוכר מן האש אם הכלי ריקן אין לו דין כלי ראשון עיי"ש ועי' בס' ערך השלחן אות י"ב מ"ש בביאור דין זה וע' בדברינו לעיל סיף סי' צ"ב (פ"ק ר"א) מ"ש בזה לדינא:

(לו) מאכל בקרירה. עבאה"ט ופת"ש מ"ש מהט"ז באם עמד חלב צונן מעל"ע בקדירה וכו' דאסור מכח כבוש אפי' בקדירה ישנה וכו' ועט"ז שכתב הטעם משום דמפליט וחוזר ובולע ועחוו"ד בביאורים סוף סי' כש