דרכי תשובה - ד פח

הבשר ומותר לבשל בה אח"כ חלב עיי"ש ותמהני שלא הביא דברי הפר"ח שהעלה דהעיקר כדעת המהרש"ל שדחה דעת הרשב"א מהלכה בזה עיי"ש ועי' בפרי היאר סק"ב מ"ש בזה וסיים ולענין הלכה הגם כי דברי הרשב"א נכונים ונכוחים מ"מ כיין דכמה רבוותא פליגו עלי' אין לסמוך להתיר זולת היכא שהבליע פגים עד"מ קדירה של מתכות בלוע מבשר ושהתה מעל"ע שבליעת הבשר שבה פגום הוא ובישל בה אח"כ ירקות אי מים יכול לבשל בה חלב בלי שום תיקון להיותה פגים ועיין לקמן סי' קכ"ב עכ"ל ועי' בס' שערי דעה (מהגאון בעל שמן רקח) סק"ב מ"ש בדברי הנקה"כ והפרי תואר בזה ובסוף סיים להקל כדעת הנקה"כ שדבריו נכונים וברורים ואף בתוך מעל"ע מיתר לבשל לכתחלה ומיהו דוקא כשבישלו ירקות בכל הקדירה במילואה וגם שהעלה רתיחה עכ"ל אמנם יעוין במ"ז סק"ב במוסגר שכתב בהחלט דקיי"ל דלא כהרשב"א עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"א שהעלה ג"כ להחמיר בזה עיי"ש באריכות ועי' בס' יד אלימלך סי' כ"א באמצע הדיבור שהעלה דעכ"פ לסניף יש לצרף דעת הנקה"כ הנ"ל שפיסק כהרשב"א עיי"ש לדרכו:

(ב) ויש מחמירים בכיסוי. עבאה"ט מ"ש מהט"ז והש"ך משום שבנקב הכיסוי יש שם בעין דבוק מחמת הזיעה שעולה תמיד למעלה ונדבק שם וכו' אמנם יעוין בדברי זקיני הלבוש שמבואר מדבריו דאפי' אם הכיסוי נקוב למעלה שההבל יוצא אפ"ה אסור דהטעם שבכיסוי נכנס להתבשיל ומבואר מדבריו דאפי' אם אין שם בעין בראש הכיסוי במקום הנקב אפ"ה חששו היש מחמירים אלי שע"י ההבל שעולה נבלע שם ביותר ויוצא הטעם מהכיסוי ונכנס להתבשיל וצ"ע:

(כא) מחמירים בכיסוי. עבאה"ט מ"ש מהט"ז והש"ך ועי' בחכמת אדם כלל מ"ו סעי' ג' שפסק כהש"ך אמנם בגוף דברי הש"ך ע' בחידושי הגרעק"א שהתפלא דלו יהי' שיש שם מאכל בעין במקום הקצר דכיון דהזיעה עולה למעלה מ"מ עכ"פ לא גרע מדין נפלה טפה נגד הרוטב דקיי"ל דסגי בס' נגד הטפה ולא נעשה הבלוע שבקדירה נבילה וכמש"ל סי' צ"ב סעי' ז' ברמ"א וסיים שדברי הש"ך צע"ג עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"ד שפסק דבאין הפסד יש להורות כהש"ך עיי"ש אמנם בחיו"ד בחידושים סק"ד פסק דכיון דהוא רק מנהג יש להקל בזה כהט"ז עיי"ש ועי' בס' תוספת ירושלים ובס' מנחת יצחק (להרב מו"ה יצחק מו"ץ מבראד ז"ל) בחידושים ליו"ד דף ט"ז ע"ב שכתבו להכריע בזה לדינא דבנתן הכיסוי עד שלא התחיל הקדירה להרתיח דאז בכל עת שעלתה הזיעה נעשה הזיעה גופה נבילה עם הקצת בעין שבמקום הקצר ולא ידעינן כמה זיעה בלע הכיסוי ע"כ שפיר יש להורות כהש"ך להחמיר אבל אם נתן הכיסוי על הקדירה בשעה שהרתיחה דאז דינה כנפל הממשית כנגד הרוטב דא"צ ס' רק כנגד הבעין אז יש להורות כהט"ז עיי"ש:

ועיין בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג ובהגהות חכמת שלמה שכתב דאם כיסה הקדירה בכיסוי כזו והיתה מהופכת שהנקב הי' לצד חוץ תלוי בפלוגתת הרמ"א והט"ז לעיל סי' צ"ב שם ס"ק כ"ח דלדעת הרמ"א שם דס"ל דטפה שנפלה על הכיסוי דינה כדין טפה שנפל על הקדירה כנגד הרוטב וכן היא דעת הש"ך לעיל סי' ס"ו ס"ק י"ג ה"נ סגי בס' בקדירה נגד מקום הקצר לבד אכן לדעת הט"ז שחולק שם על הרמ"א וס"ל דדינו כדין שלא כנגד הרוטב ה"נ צריך ס' פעמים ס"א ועיי"ש במ"ש עוד מזה וסיים בצ"ע:

(כב) מחמירים בכיסוי. עבאה"ט ועיין בס' עיון יעקב (מהגאון בעל שבו"י) על העין יעקב בפסחים דף צ"ג (בד"ה נמצא שכל העולם ככיסוי קדירה לגיהנם) שכתב דלכאורה יש קצת ראי' מדברי הגמ' שם דאם הקדירה מלא יש בה ס' נגד הכיסוי אם הוא מכוון עליו אך לדינא ליכא למילף מהא מידי דאין למידין הלכה מדברי אגדה ויש לשער הכל ע"פ אימוד בכל מה דאפשר עיי"ש:

(כג) בכיסוי. עבאה"ט מ"ש הטעם משום שהזיעה של הרתיחה עולה למעלה ועי' בדברי זקיני הלבוש שכ' דאפי' אם הכיסוי הוא נקוב למעלה שההבל יוצא אפילו הכי אסור עיין שם (והוא מדברי הד"מ והבית יוסף לעיל סי' צ"ב) ועי' בכנה"ג לעיל סי' צ"ב בהגהות ב"י אות ע"ט מ"ש בזה ועי' בס' מאורי אור חלק קן טהור בחידושיו ליו"ד (דף ק"ו ע"א מהס') שכ' כן לדינא וכ' דמה"ט יש להחמיר גם בכף מנוקב ששואב הזוהמא המונח על פי הקדירה כמו בכיסוי שע"פ הקדירה עיי"ש אמנם יעוין בס' חמודי דניאל הלכ' בב"ח אות מ' דדוקא בכיסוי הוא שאמרו להחמיר כיון שהוא סתום מכל צד ועי"ז נתלחלח הרבה מחמת הזיעה ע"כ יש לחוש להזיעה וכאמור משא"כ אם אינו סתום מכל צד אין להחמיר ע"כ כתב בעובדא דידי' שהניחו כף של בשר על קדירה של חלב רותחת או איפכא ולא נגע הכף בהתבשיל כלל רק שנתלחלח קצת מחמת הזיעה שאין לאסור רק הכף אבל הקדירה אין לאסור שאין כח בהכף לאסור הקדירה דלא דמי לכיסוי דכיון שהוא פתוח אין שם זיעה כ"כ שיהא נבלע מהכף אל הקדירה כיון שהזיעה יוצא דרך שני הצדדים הפתוחים מכאן ומכאן עיי"ש וכ"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק ח' ובפיה"ק ס"ק ט' ובס' מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' סוף אות י"ג עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק ל"ב):

(כד) יש להתיר אם אין הכיסוי ב"י. עב"ח שכתב דכל זה בכיסוי שהיא כלי אבל בכיסוי שעושין מבצק אסיר מדינא אף כשאינו ב"י דבאוכל אין הבלוע נפגם גם לאחר מעל"ע עיי"ש והביאו בשפ"ד שם ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"ו שהביאו וסיים דנראה דאף לאחר כמה חדשים אסור בזה דאע"ג שנתייבש טובא מ"מ כיון דעדיין יכול להתפרך לא נחשב ככלי לפגום הבלוע שבתוכו במעל"ע עיי"ש:

(כה) אם אין הכיסוי בן יומו. עי' בחידושי הגאון יעב"ץ ז"ל שכתב דבכיסוי יש להחמיר עד שנדע בודאי שהוא אינו ב"י אבל בסתמא לא אמרינן דסתם כיסוי אינו ב"י (כדקיי"ל בשאר כלים להלן סי' קכ"ב דסתמן אינם ב"י) משום דדרכו להשתמש בכיסוי תדיר מקדירה לקדירה וכל זמן דלא ידעינן בכיסוי שאינו ב"י אמרינן דמסתמא הוא ב"י ובעי ס' נגד כל הכיסוי עכ"ד:

(כו) בן יומו. עי' בשו"ת משאת בנימין סי' י"ח שכ' דלא בעינן שיהי' בהקדירה בשר או חלב ממש דה"ה אם הי' שאר דברים בקדירה כל שהי' הקדירה והכיסוי ב"י אסור אכן אם הי' הכיסוי אינו ב"י אף דנוהגין להחמיר דנחשב כב"י מ"מ לענין זה אין להחמיר ואין לאסור כשהי' הכיסוי אינו ב"י אלא אם כיסו בה בשר או חלב ממש אבל כשלא הי' בקדירה בשר או חלב ממש רק שאר דברים דהוי נ"ט בר נ"ט אין להחמיר עיי"ש והביאו בבל"י סק"ח ושפ"ד ס"ק י"ח ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הא' אות כ"ח שהביאו וכ' דמ"מ אפי' בכה"ג הכיסוי עכ"פ אסור דהא המנהג לאסור אותו שאינו ב"י כמ"ש הרמ"א להלן סי' צ"ד סעי' ה' אכן אם גם הקדירה אינה ב"י אע"ג דנוהגין לאסור הכלי שאינה ב"י לא חיישינן בכה"ג דלא חשבינן לענין זה הכיסוי לב"י לאסור הקדירה וכן אם הי' הקדירה לא של בשר ולא של חלב וכיסוהו בכיסוי שאינה ב"י של בשר