עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דרכי תשובה - ד

דרכי תשובה - ד פז

Darkhe teshuvah part 4 87 · דרכי תשובה - ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

עוד יתר רק היכא דידעינן דאין כח בהכלי לבלוע הכל אז אמרינן לשער בהכלי לפי ערך הבלועה משניהם עיי"ש ועי' בס' ישועית חיים בהתשו' שבסוף סי' זה אות ח' שכתב בביאור ענין זה דמשערין כפי המדומע בדרך משל אם חלל הקדירה מחזיק עשר פעמים כנגד דופן הקדירה א"צ לשער רק נגד חלק עשירית מהכזית דהא כיון דהמים הי' מחזיקין עשר פעמים כנגד דופן הקדירה לא בלעה מהבשר ג"כ רק חלק עשירית ומה"ט כתב שה בעובדא שבשלו מאכל שקורין גרי"ץ בקדירה של חלב שאינה ב"י ונתנו לתוכה חמאה כנהוג ולאחר שעירו הגרי"ץ מתוכה בישלי בקדירה זו בשר בתוך המעל"ע דלפי האמור מותר הבשר והרוטב כיון שיש עכ"פ ששים בהבשר ובהרוטב נגד החמאה לפי חשבון אבל הקדירה אסורה כדין מבשל בקדירה שאינה ב"י. אך שצריך לזהר שלא לערות הבשר והרוטב מן הקדירה לכלים של בשר בעוד שהקדירה רותח אם לא כשהוא לצורך אז מותר לערות גם כשהיא רותח אך אם לא הי' ששים בהגרי"ד נגד החמאה רק ההיתר היא מטעם שעכשיו יש ס' לפי חשבון כנ"ל צריך לזהר שלא לערות מעט מעט כשהוא רותח רק יערה כל הקדירה בשפיכה אחת עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סי' צ"ב ס"ק קי"א וקי"ב):

ועיי"ש עוד במ"ז לעיל סי' צ"ב שם שכתב דכל זה הוא רק בבשר בחלב משא"כ בשל איסור נ"נ וצריך ס' נגד כל הקדירה מיהו אין התבשיל הב' אסיר מה"ת כשיש ס' לפי ערך כיון דחנ"נ מדרבנן הוא ויש להקל בספיקו עי"ש וכ"כ בלב"ש שם סעי' מ"ז וביאורו שם ס"ק קמ"ג וקמ"ד לדינא דאם בישלו בקדירה תבשיל ונפל בו איסור באופן שנאסר התבשיל ואח"כ בתוך מעל"ע בישלו בקדירה זו תבשיל היתר צריך ס' בתבשיל הב' נגד כל הקדירה משום דכל מאכל הראשון נ"נ ונאסרה כל הקדירה אכן אם יש איזה ספק כגון שנפך ולא ידעינן אם הי' ס' נגד הקדירה וידוע עכ"פ שהי' בתבשיל הב' ס' נגד האיסור אפי' לא נמדד כולו אלא לפי חשבון שרי וכתב שם עוד ובביאורו ס"ק קמ"ה וקמ"ו דיש עוד צד קילא גם בלא נשפך כגון שהאיסור הי' ספק איסור ולא נודע עד אחר שנפל לתבשיל הראשון ואחר כך בתבשיל השני יש ששים נגד האיסור לפי חשבון שרי דכיון דלא נודע הספק קודם שנתערב בתבשיל הראשון דאז התבשיל נ"נ רק מדרבנן ממילא דלאחר שנודע הספק הוי ספיקא דרבנן ולא נ"נ אבל אם נודע קודם שנתערב בתבשיל הראשון דאז הוי ספיקא דאורייתא שע"י גלגול נעשה דרבנן שאין הולכין בו להקל. וכתב עוד דאפשר י"ל דבעינן שלא נדע עד שנתבשל בה תבשיל השני דוקא די"ל דכיון דבתבשיל הראשין אין נ"מ אם נ"נ או לאו א"כ אין הידיעה פועלת אז כלום ולא הוי אז כלל ספק איסור אלא נעשה מיד ודאי איסור ושוב של תבשיל הב' הוי ספיקא דרבנן ע"י גלגול דלא מהני משא"כ בעת הכני דאז נעשה דרבנן ואם לא נודע הספק עד אז שפיר נחשב ספיקא דרבנן וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בדברינו להלן סי' ק"ג (ס"ק פ"ז):

(יג) אכל אם כהה מעל"ע. עבאה"ט סוף סק"א מ"ש מהש"ך שא"צ לשער רק נגד בשר השני ועי' בדברי שאול ויוסף דעת לעיל סי' צ"ב סעי' ה' שהביא במה שנתווכתו ב' רבנים הגדולים מהבד"צ רבא מלבוב שדיין אחד אמר במה שאירע כמה פעמים ששמשו בכף חלב ואח"כ שמשו בתוך מעל"ע חלב עם מים ואח"כ לאחר מעל"ע משימוש הראשון שמשו בו בשר דמהראוי שלא להצריך ס' רק נגד מה שבלע בפעם שני חלב עם מים דנגד החלב הראשון א"צ לשער דהוי אינו ב"י וכיון שהי' בפעם הב' החלב מעורב במים א"צ לשער רק לפי המדומע והדיין הב' אמר שיש לשער נגד כל הכף דכיון ששמשו בו בתוך מעל"ע של הבישול הראשון נעשה הבלוע דקודם מעל"ע לשבת וצריך לשער עד מה ששימש בכף בפעם הראשונה והדיין המקיל הביא ראי' לדבריו מדברי הש"ך סק"א הנזכר וכתב שיפה כיון הדיין המקיל שא"צ לשער רק עד החלב השני שבלע וכפי המדומע וכנזכר עיי"ש:

(יד) אם שהה מעל"ע. ופשוט הוא דכל זה הוא אם הי' הכלי נקי שכבר הדיחו אותה מהתבשיל שבשלו אתמול אבל אם לא הדיחו אותה עוד בודאי צריך שיהי' בהתבשיל ס' עכ"פ נגד הבעין שהי' דבוק בהכלי ועי' במנח"י כלל נ"ז ס"ק י"א וס"ק י"ח דמסתמא אמרינן שיש בהתבשיל ששים נגד השומן הדבוק בהקדירה. עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות כ"ד שכ' דמ"מ צריך לשאול אם הי' הקדירה מלא דאם לא הי' מלא אין ששים ואע"ג דאין התבשיל נוגע בהבעין שלמעלה אפ"ה צריך ס' כנגדו דע"י נענוע הכלי נוגע המאכל בכל הדפנות ועיי"ש בעובדא שטיגנו קרעפלי"ך עם מעט חמאה במחבת של בשר שאינה ב"י רק שלא היתה נקי' שהיתה מלוכלכת בשומן שטיגנה בה לפני איזה ימים וכ' שם דאם הי' המחבת מלאה והי' חמאה כ"כ שנחשוב לבישול מותר הכל דודאי יש ששים בכל הקרעפלי"ך נגד השומן הדבוק אבל אם לא הי' רק מעט שומן באופן שא"א לחשבו לבישול רק כאפי' או צליי' צ"ע אם סגי בששים דלפי דעת הש"ע להלן סי' ק"ה סעי' ה' לא סגי בששים לבד וצריכין עוד נטילה ולהדעות המובא' בש"ך שם ס"ק ט"ו גם בזה סגי בששים וא"צ נטילה אמנם אפי' לדעת הש"ע שם אף שכ' הט"ז סי' צ"ד ס"ק י"ג דכנגד השמנונית הדבוק בהסכין יש ששים בכדי קליפה מ"מ הכא אפשר דבהמחבת דבוק שמנונית יותר מעל הסכין דבסכין אינו נדבק שמנונית אלא דרך חתיכה אבל בכלי זו הי' שומן בתוכה ונרתח בו ונדבק בו יותר אמנם בלא"ה יש לעיין אם מצטרפין כל הקרעפלי"ך (אף אותן שלא נגעו בהשומן הדבוק) לבטל ואפשר יש לומר שצריכין שיהי' בכל קרעפי"ל ששים נגד השומן הדבוק בהכלי אמנם לזה י"ל דלו יהיבנא שאותן שהיו סמוך להכלי ונגעו בה נאסרו מ"מ בודאי דאותן אמצעים שלא נגעו בהכלי הם יותר מאותן שנגעו וא"כ ממילא אמרינן דאותן שנאסרו בטלים חד בתרי בהאמצעים כדין יבש ביבש דבטל חד בתרי אלא דלפ"ז צריך לזהר לאכלם כדין חד בתרי דלהלן סי' ק"ט אם לא כשיוכל לשער כמה הי' דבוק שומן בהמחבת וגודל הקרעפלי"ך שי' בכל קרעפי"ל הנוגעת בהמחבת ששים בה לבדה אז יש להתיר בכל גוונא עכ"ד:

(טו) הו"ל נטל"פ ומותר התבשיל. ואם בישל בשר בקדירה חולבות שאינה ב"י ובעוד התבשיל על האש נזכר שהקדירה הוא של חלב אסור לגמור הבישול בקדירה זו וצריך לסלק תיכף הקדירה מעל האש דהשתא הוי ודאי לכתחלה ונטל"פ אסור לכתחלה והתבשיל יגמור בשולו בקדירה של בשר תשו' קול אלי' חיו"ד סי' י' וערך השלחן אות ז':

(טז) ומותר התבשיל. עי' בשו"ת הרדב"ז חלק ג' סי' אלף מ"ג (ובדפוס ישן ס' תרי"ז) דכל זה הוא אם בישל בשוגג אבל אם בישל במזיד קנסינן לי' ואסרינן לי' התבשיל עיי"ש:

(יז) אבל הקדירה אסור לבשל בה. עי' בתשו' הרדב"ז שם שכ' דאף דאיסור זה אינו אלא מדרבנן מ"מ עכ"פ הוא בכלל איסור דרבנן דאית לי' עיקר מן התורה עיי"ש והנ"מ ידועה:

(יח) אבל שאר דברים מותר. עבאה"ט מ"ש דכאן סתם הרמ"א הדברים לענין דינא ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות כ' שכ' דמ"מ גם מצד הדין אסור לבשל בה דבר חריף דהא עכשיו יהי' טעם הבשר וטעם החלב לשבח ונעשה עכשיו נבילה ואם אירע שבשלו בה דבר חריף אסור שוב לבשל באותו קדירה אפי' שאר דברים לעולם אפי' לאחר מעל"ע דהא הי' בה פעם א' איסור לשבח עכ"ד:

(יט) שאר דברים. עט"ז סק"ב שכ' בשם הרשב"א דאם בשלו בשר בכלי מתכות ואח"כ בשלו בו מים והי' ס' במים נגד הבשר שבישלו בה קודם ואח"כ בישלו בה חלב דמותר דנקלש בלע הבשר מכח בישול המים שהי' בהן ס' והביא ע"ז בשם המהרש"ל דלדינא לא קיי"ל כוותי' ועי' בנקה"כ שהש"ך הסכים להרשב"א ודלא כהמהרש"ל עיי"ש ועי' בחוו"ד שכתב דהעיקר לדינא כהרשב"א והש"ך בנקה"כ להקל בזה וכתב דלאו דוקא כשבישלו בה מים הדין כן אלא אף אם בישלו בה חלב והי' ס' בהחלב נגד הבשר שבישלו בה קודם נקלש טעם