דרכי תשובה - ד פו

המאכל הנ"ל לא בישלו בה המאכל הזה רק שבישלו בכלי אחרת ואח"כ עירו מכלי ראשון המאכל לקדירה זו והרי ע"י עירוי לא נבלע בה רק כ"ק ויש במים ס' נגד הקליפה ואף את"ל שאין ס' במים נגד הקליפה מ"מ בהפ"מ יש לסמוך על מש"ל סי' צ"ב דבלח בלח בשאר איסורין בהפ"מ אמרינן דלא נ"נ וכאן הפליטה מקדירה למים לח בלח הוא וכו' וכשנתערב ברוטב בודאי יש ששים כנגד הבלוע דכיון דלא נ"נ אמרינן דאינו מדמע אלא לפי חשבון וכי תימא ניחוש שמא שמשו בקדירה זו מחלב תוך מעל"ע ובבב"ח גם בלח בלח אמרינן חנ"נ זה אינו חדא דסתם כלי של עכו"ם אינו ב"י ועוד בשר טריפה עם חלב י"א דלא נ"נ מה"ת וכו' ועכ"פ בהפ"מ יש להתיר משא"כ הלאקשי"ן שבישלו בקדירה זו לא רצה להתיר דיש כאן קצת ס"ס לחומרא שמא שמשו היום בקדירה זו בכלי ראשון ושמא עירוי מבליע בכולו וכיון דהלאקשי"ן לא הי' הפ"מ כ"כ לכן אסיר הלאקשי"ץ והתיר הקדירות של בשר ורוטב כיון שהי' של כמה ב"ב והפ"מ ולצורך שבת עיי"ש ועי' במנחת שי שם מ"ש בביאור דברי הפרמ"ג בזה ועי' בס' גמי יוסף על הנהגות הנשאל שם סק"ג מ"ש בביאור דברי הפרמ"ג ובגוף הפסק שהחמיר לגבי הלאקשי"ן מתמה עליו דאין טעם לאסור ובפרט כיון שבין הכל יש הפסד מרובה אין לחלק הלאקשי"ן מהרוטב וסיים בצ"ע עיי"ש:

(ז) אסור בנותן טעם. ואם איסור זה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן הנה בכרתי ופליתי סי' צ"ח סעיף קטן ב' מסתפק דאפי' להרמב"ם וסייעתו דס"ל טכ"ע דאורייתא והוא משום דילפינן לה מגיעולי נכרים מ"מ י"ל דדוקא בליעת איסור בכלי של נכרי אסור מה"ת וזהו חידושה דגעולי מדין אבל בליעת איסור בכלי ישראל י"ל דאינו אסור מה"ת עיי"ש ועי' בפרמ"ג בשער התערובות חלק ג' פרק ג' (בד"ה והנה בסוף הדיבור שם) שכתב דלמ"ד דס"ל בעלמא בשארי איסורין לא הוי טכ"ע מה"ת אף דבב"ח לכ"ע הוי דאורייתא מ"מ בטעם היוצא מכלי אפשר דלא הוי רק מדרבנן אף בבב"ח דלא דמי לטעם היוצא מאוכל ממש עיי"ש אכן בפתיחה לבב"ח (בד"ה טעם כעיקר) נסתפק בזה ולא החליט לדינא עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת נו"ב קמא חיו"ד סי' ק"א שכתב דאפי' לדעת האומרים דטעם כעיקר לאו דאורייתא מודה דפליטת כלים הוי דאורייתא עיי"ש ועי' מזה בשו"ת יד יוסף סי' ס"א בס' מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות י"ז מ"ש בענין זה:

(ח) וצריך לשער. עפת"ש מה שציין לדברי המרכבת המשנה בביאור חשבון זה ע"פ המופת ועי' בס' שורש מיעקב הראשון בסי' זה שהאריך ג"כ בחשבון זה ומצייר ענין החשבון הזה במדה ארוכה עיי"ש ועי' בס' ערך השלחן הקטן ריש סי' זה מ"ש בזה ועיי"ש עוד לעיל סי' ס"ט סעי' ט"ז ע"ד הש"ך ס"ק מ"ה שמבאר החשבון הזה בדרך מרווח יותר וכתב שם כי חכמי החשבון יעידו כי בכלים המרובעים ומעוקבים אשר ישווה בהם הרוחב והגובה לא יהי' בהם ששים נגד הקליפה אם לא יהי' בהם שלש מאות עובי הקליפה ברוחב חללם אבל לא כן בכלים הגבוהים למעלה אשר יש שיהי' בהם ששים גם בהיות רוחב חללם רק מאתים וחמשים עובי הקליפה בערך וכו' ולא כן בכלים הנמוכים כי כל אשר תקצר קומתם מהראוי שיתרבה רוחב חללם לעומתו למען יהי' בהם ששים נגד קליפתה וכו' ועיי"ש במה שמבאר סדר החשבון בזה באריכות:

(ט) לשער. עבאה"ג ועי' פרי תואר סק"א שהניח להמחבר בצ"ע בזה ועשפ"ד סק"א שמתמה על תמיהתו של הפרי תואר ועיי"ש במ"ש על דבריו בזה:

(י) נגד כל הקדירה. עבאה"ט מ"ש דאין חילוק בזה בין קדירה של מתכות או של חרס ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ח (ס"ק ס"ח) ועי' בש"ך מ"ש א"נ משכחת לה לפעמים וכו' ועי' בהגהות לבושי שרד שכ' די"ל עוד נ"מ לדינא לענין שתי קדירות שבסוף סי' קי"א דהיכא דשניהם בספק מצטרפין א"כ אם בישלו בקדירה זו ועוד בקדירה חולבות ולא נודע איזהו מצטרפין שניהם לבטל קדירה זו עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט שאם בישלו בשר תוך מעל"ע של בישול בשר א' אפ"ה א"צ לשער רק נגד הבשר הב' עשש"ד סוף סק"א שכתב דאם הי' בחלב דברים חריפים והרבה פלפלין וכדומה משערין גם נגד הבשר הראשון עיי"ש ועי' ביד יהודה לעיל סי' ס"ט בפיה"א ס"ק ע"ד ובסי' זה בפיה"ק סק"ג שפסק דגם אם בישל בה בתוך מעל"ט דבר חריף לא נעשה ב"י וא"צ לשער רק נגד הבשר הב' עיי"ש ועי' בדברינו להלן סי' צ''ד (ס"ק פ"ג ופ"ד):

(יא) כל הקדירה. עי' בפרמ"ג או"ח בהנהגת הנשאל באו"ה סדר ב' אות ה' שכתב בפשיטות דעכ"פ יש בתוך מה שבקדירה שלשים כנגד הקדירה עיי"ש וכ"כ במחצית השקל באו"ח ה"פ סי' תנ"א סק"מ עיי''ש ועי' בנשמת ארם הלכות פסח סי' כ"ב שכתב ודל ואע"ג דאין כלי שיש במה שבתוכה ששים מ"מ איכא בודאי שלשים ויותר עכ"ל וע' בשו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' ק"כ שמצדד ג"כ לומר כן דנגד חצי הקדירה יש במה שבתוכה ששים עיי"ש אמנם יעוין בס' דרכי היראה חלק ב' פרק י"ט ובגנזי יוסף על הנהגות הנשאל שם סק"ג שהתפלאו על דברי הפרמ"ג הנ"ל דמנ"ל הא דלא נמצא כן בשום פוסק דיש בתבשיל שלשים נגד הקדירה ועיי"ש בגנזי יוסף שכתב די"ל דאין כוונת הפרמ"ג דיש מה שבתוכו ל' נגד כל גוף הכלי אלא דר"ל מד קליפת הכלי עיי"ש ועי' בשו"ת שואל ומשיב קמא חלק ג' סי' כ"ט מ"ש בזה וע' בדרכי היראה שם שסיים דמ"מ לעת הצורך יש לצרף דעת הפרמ"ג הנזכר כגון באינו ב"י וכיוצא עיי"ש באריכות ועי' ביד יהודה הלכ' מליחה בפיה"א סי' ס"ט ס"ק ס"ד (דף ס"ט ע"ב) שכ' ע"ד ששמע אומרים דסתם כלי הוא חלק ל' מד מה שבתוכו וסמכו עצמם על הפרמ"ג בהנהגות או"ה דז"א דהוא רק חלק ששית וכן שערתי לעצמי דפעמים הוא יותר עיי"ש ועי' בספר מנחת שי על הנהגות הנשאל באו"ה שם מ"ש בזה ולבסוף כ' ג"כ דבע"כ כוונת הפרמ"ג שם הוא שיש שלשים רק גד קליפת הכלי כי באמת אין ליתן כלל לזה כי הכל תלוי בגודל הכלי ולפי עובי הדפנות וכתב שהוא מדד יראה שבכלי קטנה אין בתוכה אפי' ששה פעמים נגד הדופן וביירות גדולות שנחשתן דק אז איכא שלשים עיי"ש ועי' בס' גילוי דעת בסוף הספר (לאחר לוח התיקון) מ"ש בענין זה וכתב ג"כ שאין ליתן כלל על זה שהיא מדד וראה שהכל הוא לפי גודל וקוטן ועובי הכלי ומ"מ כמעט תמיד יש ערך ד' פעמים ויותר ולפ"ז כתב שאפשר לשער במה שהיא שכיח שנופל קילוח של חלב על קדירה של בשר וכדומה דאם המקום שנתלחלח אינו רק חלק ט"ו מכל הקדירה תמיד יש ששים ובכלי גדול יש להקל יותר עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל סי' ס"ט ס"ק רע"ו ולהלן סי' צ"ה ס"ק י"ט וסי' צ"ח ס"ק נ"ה):

(יב) הקדירה. עבאה"ט מ"ש דאם ידעינן כמה בלע א''צ לשער אלא כנגד הבלוע בו ועי' חוו"ד בחידושים סק"א דר"ל דאם נשתמש בה בכזית בשר עם מים א"צ לשער נגד כל הכזית רק לפי שיעור המדומע במים עיי"ש (ועי' בחכמת אדם כלל מ"ד סעי' ט' וכלל מ"ו סעי' ז' מ"ש בזר) ועי' במ"ז לעיל סי' צ"ב ס"ק כ"ד ובשפ"ד בסי' שאח"ז ס"ק כ"ב שכ' כן לדינא דקדירה חדשה או שאינה ב"י שנתבשלה בה כזית בשר או יותר ברוטב ובתוך מעל"ע בישלו בה חלב א"צ ששים נגד כל הבשר אלא לפי חשבון עיי"ש ועי' בלב"ש בחידושי דינים ס"ק ק"מ שכתב דר"ל דיש לשער שכשם. שנבלע בקדירה כך נבלע במים ובאופן זה ישער לפי חשבון עכ"ד וכ"כ בחמודי דניאל הלכ' תערובות הנכפל אית כ' ועי' בס' משמרת שלום במ"ז לעיל סי' צ"ה ס"ק כ"ד שהביא בזה מהחוו"ד להלן סי' ק"ג סק"ו ושו"ת בית שלמה חלק או"ח חלק ב' סי' פ"ז בהגה (והבאתי דבריהם להלן סי' ק"ג ס"ק מ"ג) דהא דאמרינן דא"צ לשער רק כפי ערך המדומע כנזכר הוא דוקא אם יש בהיתר לחוד עכ"פ כפי ערך חרסית הקדירה אבל היכא דהתבשיל הוא פחות מערך חרסית הקדירה ויש בו חלק איסור לעולם משערין נגד כל האיסור דמי גרע אם הי' האיסור לבד בהכלי דמשערין בכל האיסור כיון דלא ידעינן כמה בלע א"כ מה מועיל שיש