דרכי תשובה - ד פד

על המפה ונשרפה המפה וגם השלחן נחרך והחלות שעל השלחן נחרכו ונסתפק השואל אם יש לחוש דלמא הלכה הבליעה עד החלות וכ' הנה מהנראה שהנרות עמדו מרחוק קצת מהחלות אף דלכאורה יש לאסור דבודאי החלב נמחה קודם והולך למהלאה מהאש כידוע בחוש בנר דולק הנופל שהחלב הולך סביבו מכל הצדדים והאש הולך ומתלהב וא"כ כאשר החם השלחן ע"י האש הלכה הבלוע שבצד השני לצד החלות כיון שהוחם מקום החלות וא"ל שהאש שרף החלב לגמרי קידם שנבלעה דאדרבא מבליעו מתחלה ע"י האור וזה דמי ממש לנר שנפל ע"ג הכלי כשהוא דולק דאוסרין הכלי אמנם לדינא יש להקל דיש ספק ספיקא ספק אם מפעפע בכל הכלי וגם ספק אולי יש ס' בהחלות נגד החלב שניתך וגם י"ל דהחלב הוי נטל"פ ע"כ יש להתיר החלות ואפילו קליפה א"צ עיי"ש באריכות:

(קצז) שנפל ממנו וכו' צריך הגעלה. עשפ"ד ס"ק ל"ח שהתפלא על זה דמשמע מזה דעירוי אוסר בכולו וע"כ צריך הגעלה והרי אנן קיי"ל דעירוי אינו איסר אלא כ"ק וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש בפסקיו לסי' זה שהכריע דהעיקר לדינא דלדידן דקיי"ל דעירוי גמור אינו אוסר רק כדי קליפה ה"ה בזה יש להקל דסגי בקליפה עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' כלי ראשון אות ג' מ"ש בדברי התה"ד והשפ"ד בזה וכתב דלכאורה נראה דלהכי כתב התה"ד שצריך הגעלה משום דמיירי בכלי שא"א בקליפה אבל בכלי שאפשר לקלפה סגי לדידן בקליפה אבל לדינא כתב דאין לסמוך על זה דיש לומר דס"ל להתה"ד אף אם נימא דעירוי אינו מבליע רק כ"ק מ"מ בזה צריך הגעלה דלא ברירא לן אם זה אינו בלוע יותר משאר עירוי ולכן אין להקל בלא הגעלה וסיים בצ"ע עיי"ש:

(קצח) טפה על כלי. עפר"ח שם בעובדא שבא לפניו בכ"ח חדש שקנה מן העכו"ם ומצא בדופנה מבחוץ חלב מהותך ופסק לאסור הכלי וגם מה שנתבשל בהכלי באותו מעל"ע אף שנגרר החלב דמוכחא מלתא שנפל עלי' נר של חלב מבחוץ ונתעכבה שם מעט עד שהותך החלב ממנה ונבלע בהקדירה ולו יהי' שהוא ספק שמא נטף עליה טיפין מרחיק דסגי בגרידה לדעת המחבר הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וכתב שם דאסור להחזיר הכלי לאותו עכו"ם שמא יחזור וימכרנה לישראל אא"כ לא גרר החלב ונשאר החלב דבוק עלי' שרי להחזירה להעכו"ם עיי"ש והביאו הבל"י והבאר אברהם סוף סי' זה לדינא ועי' בפרי תואר ס"ס זה שכ' ס"ד הפר"ח וז"ל ולפענ"ד נראה דהגם דנאסר הכלי אין לאסור התבשיל דאין לך ס"ש גדול מזה ספק שמא נפלו טיפין בהפסק ואינו אוסר רק כ"ק הכלי הוא במקום קליפה ואת"ל שנפל עליו באופן האוסר שמא עבר עליו מעל"ע ונפגם ושרי אם גררו החלב מבחוץ עכ"ל ועי' בבית יצחק (מהשו"ב מפעסט) בתקה"ב סק"ד שכ' דמ"ש הפרי תואר להתיר התבשיל הוא ה בדיעבד אבל לכתחלה בודאי אסור לבשל בקדירה זו אם לא לצורך גדול שאין נו קדירה אחרת עיי"ש ועי' בסלת למנחה סוף כלל נ"ה בהגה מבהמ"ח שכ' דהכל תילין במצוי דהיכא דמוכח מלתא שנפל עלי' הנר באופן המטריף יש להחמיר אבל מן הסתם אין להחמיר דתולין בדבר המצוי לטפטף עלי' מנר של חלב ולא מחזיקינן אסורא שנבלע ע"י האור וסגי בגרירה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק סוף סימן זה מ"ש בזה. ובגוף דברי הפר"ח דאוסר למכור הקדירה לעכו"ם עי' בדעת תורה סי' נ"ז ס"ק נ"ו וס"ק נ"ט מ"ש בביאור דברי הפר"ח בזה:

(קצט) כלי. עכאה"ט בסוף הס"ק מ"ש אבל אם נפל על הברזל נועץ עשרה פעמים קרקע ודיו ועי' בכנה"ג בהגהות ב"י סוף סי' זה דר"ל היכא דנפלה הטפה באופן דבכלי אחר א"צ כ"א גרידא אבל אם הוא באופן דבכלי אחר צריך הגעלה לא מהני נעיצה להסכין אלא בבא להשתמש בה בצונן אבל בבא להשתמש בה רותח צריך הגעלה או ליבון למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' להלן סימן קכ"א ואי"ה להלן סי' קכ"א יבואר עוד כי שם מקומו:

(ר) צריך הגעלה. עט"ז סוף סי' זה שהעלה דהכלי ששאב מן הכלי ראשון והוציאו עם משקין מן הכלי ראשין דין כלי ראשון יש לו ועי' במ"א סי' תנ"ב סק"ט שכ' שלא ישאב עם כלי אחר מקדירה דזה מקרי כלי שני אא"כ הוא שוהה את הכלי ששואב עמו תוך המים שמעלין רתיחות מקרי שפיר כלי ראשון וכ"כ בחק יעקב ס''ק ט"ז ובשיורי כנה"נ או"ח סי' תנ"א בהגהות הטור אות ז' לדינא עיי"ש ועי' בשו"ת חו"י סי' ק"ב מ"ש בזה וכתב דמי יחלוק על הט"ז מסברת הכרס להקל עיי"ש וכפי הנראה שגם המ"א לא כתב זאת אלא להחמיר דלענין הגעלה כיון דבעינן מה"ת כלי ראשין י"ל דלא מהני לחשבו לכלי ראשון כיון דבעינן רותח יותר אבל להקל עי"ז לא אמר וגם הוא מודה שיש להחמיר לחשבו לכלי ראשון ועי' בחוו"ד בביאורים ס"ק כ"ז מה שהרבה להשיב ע"ד הט"ז אמנם בחידושים בסוף הסי' סיים שיש להחמיר כהט"ז בזה עיי"ש ומבואר מדבריו דאפי' אם הוציאו ריקן יש להחמיר דיש לו דין כלי ראשון לחומרא איברא כי להלן סי' ק"ה בביאורים סק"ט וחידושים ס"ק י"ג פסק בפירוש דיש לו רק דין כלי שני עיי"ש ועי' במ"ז סק"ל שסיים בצ"ע גדול היכא שהריק המאכל בכף מהקדירה אם נעשה עי"ז כלי שני עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סוף סי' זה מ"ש בזה ועמ"ז סוף סי' שכתב מהש"ך בנקה"כ דהוי ספק אם הוא כלי ראשון עיי"ש ועי' בחידושים להרמב"ם שבסוף תשו' אוהל יצחק פרק ט' מהלכ' מאכלות אסורות הלכה טו"ב מ"ש בדברי הט"ז הנזכר ולדינא העלה להקל דהוי הכף כלי שני אמנם הוא סותר את דבריו שלמעלה בתשו' סי' ג' שפסק להחמיר דהוי הכף כלי ראשון עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש בפסקי דינים שבסעי' זה אות ב' שכ' דלדינא הוא תלוי בפלוגתת הפוסקים דיש אומרים דאם שהה הכלי בתוך הכ"ר עד שהמים שבתוכה הרתיחו יפה יפה יש לו דין כ"ר לכל דבר אבל אם לא שהה בתוכה כשיעור זה אע"פ ששהה עד שהמים שבתוכה העלו רתיחות הוי ספק אם דינו ככלי ראשון ויש אומרים דסגי כששהה עד שהמים העלו רתיחות וא"צ לשהות עד שהרתיחו יפה יפה וסיים דלמעשה צ"ע כי מסתימת הפוסקים משמע דהוי ספק עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' כ"ר אית א' באמצע הדיבור שכתב שם אגב אורחי' שיש לחלק בדין זה דאם שאב מכלי ראשון שעומד אצל האש אז שפיר יש לומר שיש על הכלי ששואב בו ג"כ דין כלי ראשון כיון שהי' אצל האש אבל אם העבירו הכלי ראשון מהאור ושאבינהו אף שיש עלי' עדיין דין כ"ר מ"מ אין בה כח לעשות גם את הכלי ששואב בו כלי ראשון כיון שהכלי ששואב בה לא הי' אצל האור לעולם וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בשו"ת צמח צדק החדשות חיו"ד סי' ע"ד שנשאל בעובדא שבשלו בשר טריפה עם גרויפי"ן ואחר גמר הבישול היתה עדיין בתנור איזה עת בלא בישול ולקחו הקדירה בידים והעמידו על איזה מקום ולקחו מעליון הקדירה בלא עירוב בקדירה מקודם ושפכו כף אחת בקערה והסכים לדברי השואל להתיר הקערה שיש צדדים להקל כיון שיש ספק שמא לא הי' היס"ב ברוטב שבקדירה ועוד כיון שלא שהה הכף בתוך הקדירה כלל ובכה"ג נוטה הסברה יותר שלא נעשה הכף כלי ראשון ע"כ נכון להשהות הטעלע"ר מעל"ע ובדיעבד גם אם נשתמשו בטעלע"ר זה בתוך המעל"ע ג"כ מותר מדינא עיי"ש באריכות וע' מזה בשו"ת שארית הפליטה הנספח לתשו' מעט מים סי' כ"א באריכות ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' מזה בשו"ת שער שלמה סי' נ"ד:

(רא) הנעלה. עט"ז מ"ש דקדירה שהריקוהו מהתבשיל דין כלי שני יש לו ולא כלי ראשון אמנם באו"ח סי' שי"ח ס"ק י"ח כתב הט"ז בעצמו דהוי כלי ראשון דמבשל עיי"ש וא"כ כ"ש הוא שהוא מפליט ומבליע ועבמ"ז כאן סוף סי' זה שכתב דז"פ דבע"כ כל זה מיירי דוקא לאחר שהוסר מהאש דבעודו על האש לכ"ע בודאי בולע אם היס"ב. אמנם בעיקר הדין של הט"ז כתב במ"ז שם דקדירה רותחת שהוסר מהאש והורק ממנה התבשיל ואח"כ נפל איסור צ"ע עכ"ל וע' בעצי לבונה סוף סי' זה מה שמצדד בזה וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בס' פרי אלימלך בסוף הס' מ"ש בדין זה באריכות ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בדברינו להלן סי' צ"ג (ס"ק ל"ה) מ"ש בזה מהפרמ"ג וציינתי שם לדברי הרב ערך השלחן הספרדי שם אות י"ב ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הא' אות כ"א מ"ש בדין זה והעלה דאם עירו התבשיל מכלי ראשון אף שנשאר הקדירה ריקנית שעירו ממנה כל התבשיל אפ"ה הוא עדיין כלי ראשון אמנם אם לקחו כף מקדירה של איסור שמבשלין בו בשר איסור או שהוא ב"י והכף ריקנית והניחו הכף בכלי בשר נגוב ונפרש מן הכף להלוחית על הכלי הנה לפמ"ש הש"ך סי' צ"ג סק"ו גבי כיסוי קדירה דאע"ג שהכיסוי הוא ריקנית מ"מ חשיב הלחלוחית שעלי' ככלי ראשון וה"כ בדין זה