דרכי תשובה - ד פב

(ד"ה אם) שכתב דאם כפה כלי על נר דולק והדעה למעלה או שהכלי העליון הוא חמה שהיס"ב מכלי ראשון אוסר עכ"ד. עוד בד"ק שם שכ' שש לחוש ג"כ במאכלים וכלים העומדים על השלחן סמוך להנר מצד נצוצות של חלב שניתז מהנר כמו שרואין שבנייר המונח בצד הנר ניכר נצוצות מהחלב אך כל זה דוקא בעומדים בסמוך להנר כנ"ל אבל כשעומדים ברחוק קצת מהנר אפי' לא רחוק הרבה אין לחוש משום שיש כמה ספיקות וצדדים לקולא עיי"ש:

(קפח) של חלב. עבאה"ט של מהרי"ט ופת"ש מ"ש לענין אם מותר להדליק שפופרת של טאבא"ק מנר של חלב ועי' בשו"ת בעי חיי (מהכנה"ג) חיו"ד סי' קמ"ב שכ' לאסור להדליק מנר של חלב או הטיטו"ן בין אם הוא למעלה או למטה עיי"ש ועי' בדג"מ תניינא להלן סי' ק"ה סעי' ג' שהובא כן מהכנה"ג דאף בדיעבד אם עשנו הטיטו"ן בנר ש"ח אסור הטיטון לשתותו עיי"ש עי' בשו"ת סמא דחיי סי' ה' שהעלה ג"כ להחמיר בזה וכתב דאפי' אינו מדליק בעצמו רק שחבירו הדליק הפיפ"ה בנר של חלב אסור לעשן הטיטו"ן הזה ויותר מזה העלה שם דמי שדרכו תמיד להדליק מנר של חלב אותה הקנה של הפיפ"ה אסור לשתות בו הטיטו"ן לעולם לפי שהקנה ההוא בלוע מחלב וכתב דמי שמיקל בזה ונותן לחבירו פיפ"ה שהדליק מגר של חלב הרי זה עובר על לאו דלפני עור עיי"ש ועי' בס' בני חיי ביו"ד סי' ק"ה בהגהות ב"י אות ד' שכתב דבמה שנוהגין לזהר מלהדליק הטיטו"ן בנר של חלב הי' סבר מתחלה שהוא רק ממדת חסידות ולא מדינא הן עתה האר עיניו וראה שאסור מדינא כי מבואר מדברי הרמב"ם פ"ז מהלכ' טומאת אוכלין שעשן החמין אף שאין בו ממש הוא חשוב כמשקין ומבואר משם שלהב הנר הנמשך מן החלב מתערב בטיטו"ן ונמצא ששואף חלב עיי"ש ועי' בשו"ת דברי דוד (להרב מו"ה דוד מילדולה ז"ל) סי' נ' שהאריך בענין זה והביא דברי הרב סמא דחיי והרב בני חיי הנ"ל ומפלפל בדבריהם ולדינא העלה שאין איסור מצד הדין דלא גרע זה מאיסור ע"ז דקיי"ל דמותר להנות משלהבת דבשלהבת אין עוד שם שום ענין לחלוחית ושום טעם איסור ואם עולה מן החלב איזה לחלוחית השלהבת בעצמו שורפו ומקלי קלי לאיסורא ואינו מגיע לתוך פיו כלל ועיקר עיי"ש באריכות אמנם יעוין בעקרי הד"ט חיו"ד סי' ז' שהביא דעת הרבה מחברים שמקילין בזה והוא ז"ל מתמה עליהם ודעתי לאסור לכתחלה עיי"ש וע' בשו"ת צרור הכסף חיו"ד סי' ד' מ"ש בזה וסיים כיון שהרבנים המחמירים הם מעולם אנשי שם יש להחמיר כוותיהו לאסור לכתחלה עיי"ש ועי' בס' יד דוד בהגהות ב"י אות כ"ז שהביא מכמה מחברים שמדברים מענין זה הללו איסרין והללו מתירין וסיים הנה רואה אני שיש לנטות בזה לכל צד ע"כ אין למחות ביד מי שמקיל בזה כי המקילין הם רוב נגד המחמירים עיי"ש ועי' בדעת קדושים שם שכ' דאם כי משורת הדין יש ללמד זכות על המקילין בזה אבל מצד מדת חסידות יש למנוע עיי"ש וע' בבאה"ט של מהרי"ט שסיים דעכ"פ ת"ח בודאי אסור לעשות כן עיי"ש:

(קפט) חלב. עכו"פ סוף סי' זה שכתב דבנרות שלנו העשוין מחלב שעמד ימים רבים ומוסרח למאוד טרם שנעשה הנרות יש להקל בכל מקום בזה דהוי נטל"פ עיי"ש והביאו בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' כ' לדינא עיי"ש ועי' בישועות יעקב בפיה"ק סוף סי' זה שכ' וז"ל וראיתי באחרוים שכ' דחלב שעושין ממנו נרות הבאיש ולא עמד טעמו בו והוי נטל"פ והחוש מגיד בקצת נרות שמסריחין ויש לסמוך על זה במקום הפ"מ עכ"ל אמנם יעוין בס' מאורי אור בחלק קן טהור בחידושיו ליו"ד כאן (בדף ק"י ע"א מהס') שהתפלא על הכו"פ בזה דהלא ריח החלב הוא מוטבע בו בטבע וגם חלב חדש ריחו רע וא"כ איך משכחת לה חלב אסיר ובע"כ צ"ל דאע"פ שריחו רע מ"מ עכ"פ טעמו משובח ע"כ אין לסמוך להקל בזה כלום עיי"ש ועי' בתוספות ירושלים שכתב ג"כ ששמע דנרות דידן רובן נ"ט לשבח עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ע"ו שכ' ג"כ דלדינא אין לסמוך ע"ד הכו"פ להקל בזה דכיון דעינינו רואות דהנרות שלנו אין להם שים ריח כלל ואף אם הי' מוסרח מתחלה משביח אח"כ ע"י בישול וכן שמע שהגוים נותנין הנרות בקדירה לשומן ע"כ אין להקל כלל בזה וסיים שכן עמא דבר עיי"ש וע' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רל"ז שנשאל על עשייני"ק של חרס גלייזיר"ט שנפל נר של חלב בתוכה וכו' ואסרו המורה וקמו עליו עוררים עפ"ד הכו"פ דהוי נטל"פ והשיב שיפה הורה המורה בזה לאסור וחס להזכיר ולומר דהחלב הוי לפגם ושום מורה אינו מורה כן ואף בהפ"מ ח"ו להורות כן עיי"ש אולם בד"ק שם בריש הסי' מצדד להקל בנרות של חלב כיון ששוהה הרבה קודם שמהתכין אותו והוי ספק נטל"פ עיי"ש וכן ראיתי בס' מנחת יצחק (מהרב מו"ה יצחק מאהליר ז"ל מו"ץ דק' בראד) באמצע הספר (בד"ה ועוד שהרי הכו"פ) שכ' ג"כ דנכונים דברי הכו"פ להקל בסתם נרות מטעם נטל"פ דאף אם נימא דהוי רק ספק נטל"פ ואף אם נימא עוד יותר דרוב אינה נטל"פ אפ"ה יש להקל כיון דהספק הוא בעת בישול הנרות אם הוי בהאי שעתא נטל"פ ואז הי' להחלב חזקת היתר מדאורייתא דהאוכל חלב חי פטור מה"ת ואינו אסיר רק מדרבנן (עי' בדברינו לעיל סי' ס"ד ס"ק א' וסי' פ"ז ס"ק י"ח) וא"כ סמיך מיעוטא שהם פוגמים לחזקת היתר מדאורייתא של חלב חי והו"ל פלגא ופלגא וא"כ מוקמינן לכלי אחזקת היתר דילה מדאורייתא וסמך ע"ז בצירוף עוד סניף להקל בנידון דידיה עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תרכ"ב מ"ש בדברי הכו"פ הנ"נ ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש ועי' בס' צמח צדק החדש בפסקי דינים שבסוף סי' זה אות א' ובשו"ת בית שלמה חלק אה"ע סי' ו' שכתב דמ"מ אין לסמוך ע"ד הכו"פ הנזכר אלא בצירוף סניפים עיי"ש ועי' בגליון מהרש"א שכ' דבכלים השועים שא"א לגררם ונטף עליהם טפה יש לגבב היתרים להשהות הכלי עד שיהי' איני ב"י ולצרף דעת הכו"פ דחלב הוי נטל"פ וגם יש לצרף דעת המחבר להלן סוף סי' צ"ט דבכלי שדרכו להשתמש בשפע אין להחמיר דנגד הטפה יש תמיד ס' והוי כל שימוש שמשמשין אח"כ בכלי זו שימוש בשפע לגבי הטפה גם יש לצרף לסניף כיון שכשרוחץ החלב ממנו ולא נודע מקום שהיה הטפה נתבטל איתו בשאר חלקי הקערה עיי"ש (ועי' מזה בדברינו לעיל סי' צ"א ס"ק ס"ז) ועי' בשו"ת גור ארי' יהודה חיו"ד סי' ק"ט שכתב ג"כ בעובדא שנפל נר של חלב דולק על הקערה פארציליי"ן יקרה והטפה הי' מעט באופן שכל מה שישתמשו יהי' תמיד ששים נגד הטפה והורה כיון שהכלי היא יקרה והוא הפ"מ יש להתירה לאחר מעל"ע ולסמוך בכה"ג ע"ד המחבר בכלי שדרכה להשתמש בה בשפע עיי"ש ולפי האמור הי' לו לצרף לסניף גם דברי הכו"פ הנ"ל דחלב הוי נטל"פ וכנזכר וע' בשו"ת תפארת אדם חיו"ד סוף סי' י"ג בעובדא שמצאו על כלי א' טיפין טיפין של חלב דבוק ומראה הטיפין נוטה לשחרות וירקות ככרתי כנראה שהי' סמוך להנר של חלב שנתנו על פיו גחלת כדי להתיך החלב המקובץ שם מנרות שהדליקו בו כבר כדי להדביק שם נר אחר ומחמת שדחקו שם את הנר בכח עלה החלב המהותך וניתז על הכלי וכ' דנראה להתיר כיון שניכר שהלב זה שניתז הוא מזוהם ומאיס כאשר חזיתי' מוכיח עליו שנשתנה מראיתו מלובן לשחרות וירקות ואפי' העכו"ם שא כלין חלב הם בדלים מכזה כי מראה זה נעשה מחמת המחבת כי כן דרך השמן או השומן המבושל בכלי מתכות שאינו מצופה בבדיל מה שנשאר דבוק בו איזה ימים חוזר לירוק ככרתי והוא ניכר ומורגש בפה כדבר ארסיי וגם הוא נטל"פ כי כשנשארה סוף הפתילה דולקת בפיו נופל שם האפר והפחם והעשן ומחמת זה נוטה לשחרות וכו' עיי"ש:

(קצ) א"צ כ"א גרידה. עש"ך להלן סי' צ"ג סק"ו וסי' צ"ו ס"ק כ"ג וע' מנח"י כלל נ"ה ס"ק ט"ז וע' בדברינו להלן סי' צ"ו (ס"ק ע"ז) וע' עוד במנח"י כלל י"ג סק"ג שכ' דגם בכלי חרם שייך גרידה דאפשר גם כ"ח לקלוף מעט עי"ש וכ"כ בחגורת שמואל ס''ק מ"ט עיי"ש ועי' בישועות יעקב בפיה"ק סוף סי' זה שכתב וז"ל והא דמבואר לעיל