דרכי תשובה - ד פ

(וכמ"ש הש"ך ס"ק ל"ג מהמהרש"ל) והנה בס' זכרון אברהם (מהגאון מו"ה אבלי הכהן ז"ל) התפלא על דין זה דמ"ט יאסר אף אם הזיעה נופלת על התבשיל דהא מ"מ הזיעה גופא לא נאסרה רק כדי קליפה והרי קיי"ל דהיכא דאין הקליפה ניכרת אין אוסרת אם נתערבה עיי"ש אמנם יעוין בס' מגדים חדשים אות ח' שמתמה על תמיהתי דהא מ"מ גם לפי דבריו עכ"פ הקדירה אסירה כיון דנאסר כ"ק רק התבשיל מותר לפי דבריו עיי"ש ועי' ביד יהודה שם שכ' כן לדינא ומדייק כן מלשין זקיני הלביש דמ"מ אף אם הקדירה רותחת אין לאסור רק הקדירה ולא התבשיל עיי"ש:

(קעד) סולדת. ואם הוא ספק אם היד סולדת בזיעה יש להקל אא"כ הוא בענין שאין מקום להזיעה להתפשט חוץ מהמחבת אז יש להחמיר גם בספק אם היס"ב. תשו' הב"ח החדשות סי' כ"ד והביאו בחידושי הגרעק"א. ועי' בהגהות חכמת שלמה בעובדא שהי' לפניו בכיסוי קדירה של בשר שהיתה גדולה ורחבה והיתה מונחת על קדירה שהבשר בתוכה הי' רותח ע"ג האש ואצל הקדירה של בשר עמד קדירה קטנה של חלב ובתוכה חלב מעורב עם מים והכיסוי היתה בולטת מן הקדירה של בשר עד שנתפשטה וכיסתה גם הקדירה שהי' בה חלב ונמצא שהי' מכוסה בכיסוי אחת שתי הקדירות של בשר ושל חלב יחד אך הי' ספק אם הי' הקדירה של חלב חם שהיס"ב או לא הי' חם כ"כ וכ' דלכאורה י"ל דשניהם אסורים כדין כל ספק תורה לחומרא אך לדינא מצדד כיון דהוי ספק אבעיא אי בישול מפעפע בכל הכלי או לאו א"כ הוי כאן ס"ס דלמא לא הי' עדיין היס"ב ולא הזיע כלל ואת"ל שהזיע דלמא אין בישול מפעפע בכל הקדירה ולא נאסר רק חלק הכיסוי שכנגד החלב אבל החלק שכנגד הבשר לא נאסר ומצדד לכאן ולכאן וסיים דשלא בהפ"מ יש להחמיר די"ל דלא הוי ס"ס מעליא אבל בהפ"מ יש להקל עיי"ש:

(קעה) אם אין הי"ס בזיעה הכל שרי. וכתב בשו"ת משאת בנימין סי' י"ט דכל שאין הי"ס בהזיעה אין לאסור אף שהן נוגעות זו בזו ואין שום הרחקה בין המחבת להקדירה דלאו בהרחקה תליא מלתא דאם אין הי"ס בהזיעה אין שים טעם לאסור בשביל הנגיעה ואין אוסרת אפי' נוגעות בגוף האיסור עיי"ש:

(קעו) הכל שרי. אבל מ"מ עכ"פ צריך הדחה כדלעיל סי' צ"א. ס' תוספת ירושלים:

(קעז) תולין בשר לייבש וכו'. ע' בשו"ת ב"ח החדשות סי' כ"ד שכ' דמדברי הרמ"א משמע דאפי' בתנורים שלנו שיש להזיעה מקום להתפשט בצדדים אפ"ה כל שעולה גם למעלה על הבשר אם היס"ב בהזיעה במקום הבשר דהיינו שהבשר תלוי בנמוך באןפן שמחמת חום הזיעה של התבשילין היס"ב בבשר אסיר אמנם כיין דמדברי הפוסקים להלן סי' ק"ח מבואר דכל שיש מקים להזיעה להתפשט גם לצדדים אפי' אם היס"ב בהזיעה במקום שעולה למעלה מותר משום דריחא היא ע"כ עכ"פ ביש ספק אם הי' היס"ב אין לאסרו מספק מאחר דאפי' אם היס"ב שרי מדינא אלא שאנו מחמירים וחוששין לדעת הרמ"א אבל עכ"פ בספיקי יש להקל עיי"ש:

(קעח) ולא חיישינן לזיעה שעולה. עי' ביד דוד לעיל סי' צ"א בהגהות הטור אות י"ד ע"ד המנהג שתולין בשר ליבש למעלה מן הכירה שעומדים שם קדירות של חלב שכתב מהס' חיי עולם שאין לחוש לאסור בדיעבד הואיל ואין היד סולדת בהזיעה וסגי להדיח הבשר היטב יפה יפה קודם הבישול וההדחה מעכב בזה אפי' בדיעבד כיון שתמיד עולה הזיעה מהחלב ויש על הבשר זיעה הרבה מחלב ונאסר ע"י הבישול וא"א לשער בששים ועיי"ש עוד בסוף סי' זה בהגהות הטור שכ' דכל זה אם הי' הבשר תלוי בגובה מקום למעלה במקום שאין היס"ב בהזיע אבל אם תלוי נמוך וקרוב להתבשיל ממש באופן שהיס"ב בהזיע במקום שבא על הבשר יש לאסור אבל בספק אם היס"ב אין לאסור בדיעבד עיי"ש וע' מזה בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות ל"ו שכתב דכשתולין בשר למעלה מן הקדירה ולמטה מבשלין תדיר חלב וסומכין ע"ד הרמ"א כיון שאין היס"ב למעלה יש לזהר עכ"פ שירחצו הבשר היטב יפה יפה כי עכ"פ יש זיעה מחלב אלא דקיי"ל דכל שאין היס"ב אינו נבלע ודבר דלאו אורחי' למיכלי' בלא הדחה שרי ע"כ צריך עכ"פ להדיחו מדינא ואם נתבשל כך בלא הדחה אני חוכך לאסור כי א"א לשער בששים עיי"ש ועי' במנחת שי על הפרמ"ג שם שכתב הטעם שהחמיר הפרמ"ג בזה לאסור אף בדיעבד אע"ג דקיי"ל דכל דבר שצריך הדחה אם נתבשל בלא הדחה מותר בדיעבד וכמ"ש החוו"ד בסי' צ"א סק"ג מ"מ הכא שאני כיון דהזיעה עולה תמיד ונדבק הרבה הוי יותר ממשהו וי"ל דליכא ששים ועיי"ש עוד שכתב דאפי' אית בי' פילי בבשר מהני לי' הדחה ורחיצה יפה כי כשתולה הבשר באויר הבקעים מתקבצים עיי"ש וע' מזה בס' שבילי דוד אות י"ז ומה שכתב בביאור דברי הפרמ"ג בזה (ועי' בדברינו להלן ס"ק קפ"ה):

(קעט) מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו. עי' בהגהות חכמת שלמה שכתב דאם נבלע איזה איסור בבגד ואח"כ כרכו בו קדירה דינו כדין ב' קדירות שנוגעות זו בזו וכשר עיי"ש:

(קפ) אשתי קדירות נוגעות זו בזו. עי' בתורת יקותיאל להלן סי' ק"ה סק"ח שכתב דמ"ש הרמ"א בפשיטות להקל בשתי קדירות הנוגעות זו בזו וכ"כ האחרונים צ"ע דמה חילוק יש בין פליטת הכלי למאכל או מכלי לכלי דכיון דאמרינן דמכלי יכול לצאת גם בלא רוטב א"כ מ"ט לא יבלע הכלי שבצדה ועוד קשה טובא הלשון שכ' בסתם ב' קדירות נוגעות זב"ז מותר משמע דאפי' אם הקדירה בלוע מאיסור שמן המפעפע ג"כ מותר בפשיטות וזה בודאי צ"ע כיון דקיי"ל דאיסור שמן יכול לצאת ממאכל בלא רוטב מכ"ש מכלי דבודאי יכול לצאת ועכ"פ לא עדיף מבלוע שבמאכל וא"כ אמאי אינו אוסר הקדירה שבצדה כמו היתר הבלוע מאיסור שמן שאוסר ההיתר שבצדו אפי' בלא רוטב ומנ"ל להקל בכלי יותר מבמאכל וסיים וז"ל וכעת צ"ע גדול ולפענ"ד נראה מי שרוצה להחמיר על עצמו בב' קדירות הנוגעות זב"ז הרי זה משובח עכ"ל ועי' בס' דברי יוסף סי' תל"ד בריש התשו' שם מ"ש בזה ע"ד התורת יקותיאל הנזכר עיי"ש ועי' בכנפי יונה שהאריך ג"כ בזה והביא כמה ראיות דשתי קדירות הנוגעות זב"ז אסיר עיי"ש ועי' בהגהות יד שאול שהביא דבריו וכתב שאין ראיות הכנפי יונה מוכרחות להחמיר רק בשאר איסורים אבל בבשר בחלב אם בישלו בקדירה א' בשר ובהב' חלב אין ראי' מכל המקומות שציין הכנפי יונה להחמיר דאף אם נימא דמדופן לדופן ג"כ מפעפע מ"מ עכ"פ אינו טעם גמור רק טעם קלוש ואנן קיי"ל דבבב"ח אינו אוסר טעם קלוש אמנם לענין עיקר הדין הביא הוא ז"ל ראי' מדברי הש"ס להתיר עיי"ש ועי' בשו"ת כתב סיפר חיו"ד סי' נ"ד מ"ש בענין זה ודעתו לחלק בין בלוע כחוש לשמן דבהי' בתוך הקדירה בלוע שמן אסור בב' קדירות נוגעין זה בזה דבלוע שמן יוצא מקדירה לקדירה גם בלא רוטב עיי"ש אמנם יעוין בס' דברי יוסף סי' תרכ"א שמדחה ראייתו והעלה להתיר אפי' בבלוע שמן עיי"ש וכה ראיתי בהגהות אמרי ברוך שהביא דברי התורת יקותיאל הנ"ל וסיים דלדינא יש להקל אפי' בהי' הבלוע שמן עיי"ש ועי' בשו"ת ברכות משה סי' ט' בתשו' הגאון מפיעטרקוב מ"ש בדברי הכנפי יונה והתורת יקותיאל הנ"ל ולדינא כתב ג"כ דאפי' אם הקדירה בלוע משומן אין להחמיר וחלילה לנו לחדש פסק המוחלט מרבינו הרמ"א ואחריו כל אבות ההוראה הט"ז והש"ך וכל הגאונים בעלי הוראה וע"ז וכיוצא בזה אמר הח"ס החדש אסור מה"ת בכל מקום אפי' להחמיר עיי"ש. וע"ל סי' קי"ח סעי' י"א ברמ"א ובבאה"ט שם ס"ק כ"ב ובדברינו שם:

(קפא) קדירות. עי' בשו"ת ברכות משה בקונט' התשו' סי' ח' שרצה השואל לחלק בזה דהא דאמרינן דב' קדירות אין אוסרין זו את זו בנגיעה זה דוקא בכלי מתכות אבל בכלי חרס דטבעה שמתמצה מגבה ופולטת מדופני החיצון שפיר בולע קדירה רותחת הנוגעת בה ממה שנתמצה מגבה והוא השיב שאין להחמיר נגד סתימת כל הפוסקים שכ' סתם דב' קדירות אין אוסרין וסתם קדירות מחרס הן ואף דמדאורייתא לא חששו להו לאסור ועיי"ש עוד בתשו' שאח"ז שהעתיק תשו' הגאון מפיעטרקוב ז"ל בענין זה שהסכים עמו שאין להחמיר כלל בזה עיי"ש ועי' מזה בשו"ת נטע שורק חיו"ד סי' ל"ה באריכות:

(קפב) נוגעות זב"ז. עבאה"ט מ"ש מהט"ז להתיר כשהושיבו דירה של בשר בתנור במקום שאפו שם פלאדי"ן של חלב וע' בנקה"כ להלן סי' צ"ז אות ג' שהשיג על הט"ז עיי"ש ועי' במנח"י כלל נ"ו ס"ק כ"ב שכ'