דרכי תשובה - ד ח

הסלת למנחה והפרי מגדים הנ"ל שהחליטו להחמיר בזה והעלה דדוקא בטיגון בחמאה בכלי הוא שאסור מן התורה דזה הוי שפיר דרך בישול אבל בצלי שאצל האש י"ל דאינו אסור מה"ת ובמקום שיש עוד צדדים או במקום הפ"מ יש לצדד להתיר צלי בהנאה עיי"ש אמנם יעוין במחזיק ברכה אות י"ד מה שהאריך בזה והעלה שכן עיקר לדינא כהסלת למנחה דצלי הוי בכלל בישול ואסור בב"ח מן התורה ועיי"ש עוד באות טו"ב (בד"ה ומה שרצה) ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"א מ"ש בזה ולדינא העלה ג"כ דהעיקר הוא כמ"ש הפר"ח דצלי הוי כמו בישול ועובר גם בצלי משום בישול בב"ח עיי"ש ועי' בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' רצ"ג שכ' לחותנו הגרעק"א ז"ל לחלק בענין זה בין שומן לכחוש דבשומן הוי צלי כבישול אבל בכחוש לא הוי כבישול עיי"ש ועי' בדברי יוסף סי' תקס"ג אות י"א מ"ש בדברי הח"ס בזה ועיי"ש במ"ש בזה לדינא ועי' בשו"ת אורי וישעי מהד"ק סי' ס' ובשו"ת בית יצחק (מהגאון מלבוב ני') חלק א' מיו"ד סי' קי"ט אות י"א ובשו"ת נפש חי' חיו"ד סי' ו' ובשו"ת אוהל יוסף להרב מהר"י מלכו ז"ל) חיו"ד סי' כ"ד:

ועיין בחוו"ד בביאורים להלן סי' צ"ב סק"ט שכ' שם אגב אורחי' דהא ודאי דאם יבשל כזית בשר ביורה של חלב אף שמקצת החתיכה הוא בחוץ בודאי דחייב גם על החלק שחוץ להחלב ואף שחלק זה לא הוי דרך בישול מ"מ כיון שהחלק שבתוך החלב הוא דבוק בה נחשב כל החתיכה דרך בישול עיי"ש לדרכו (יד) התורה. עבאה"ט ופת"ש ועי' בחידושי הגרעק"א להלן סוף סי' צ"א שכ' דלפי מה שמבואר באו"ח סי' שי"ח דכ"ר נא הוי רק כשעומד אצל האש אבל לאחר שהעבירו מעל האור לא מבשלה י"ל דאם נפל בשר שור לתוך כ"ר חלב שהעבירו מן האור כיון דלא מבשלה א"כ אף דבלע ופלט מ"מ אינו אסור מה"ת משום בישול בב"ח והוי רק כמו כבוש ומותר בהנאה עכ"ד ולפענ"ד נראה דמדברי הש"ס חולין דף ק"ד ע"ב דאמרינן גזירה שמא יעלה באלפס רותח ופריך סןף סוף כלי שני הוא וכ"ש אינו מבשל ומתרץ אלא גזרה שמא יעלה באלפס ראשון עיי"ש ואם נימא דבבשר שור לא הוי בישול רק בעומד אצל האש קשה מדוע פריך הגמ' כן רק אבשר עוף הו"ל להקשות אבשר בהמה גופי' ש"מ דאפי' שלא כדרך בישול אסור דאי תימא דלא אסור אלא בדרך בישול מדוע אסור לעלות גם בשר שור הרי בבשר שור א"א לבוא בדרך העלאה לידי איסור דאורייתא דכל שהוא על השלחן ואינו אצל האש ממש אינו מבשל ובע"כ לומר דכיון שיש מין בשר שעוברים עליו גם בעומד על השלחן גזרו גם על בשר שור משום לא פלוג ממילא שלא יקשה גם על בשר עוף דגם בשר עוף הוא משום לא פלוג אלא לומר דעל בשר שור לא ס"ד להקשות כי גם בבשר שור אם העלהו על השלחן בכלי ראשון עובר עליו וע"כ פריך דייקא רק בשר עוף ולזה מתרץ גזירה שמא יעלה באלפס ראשון ומבואר דגם בבשר שור אף שכבר הוסר מהאש והאלפס של חלב עומדת על השלחן מ"מ כל שהוא רותח עדיין מחום כ"ר תן בתוכה בשר הו"ל דרך בישול ונאסר מה"ת ככל בב"ח ואין להביא ראי' מדין שבת לבב"ח וכמ''ש במ"ז ריש סי' זה עיי"ש לדרכו. שוב נתעוררתי מחכם אחד שדבר זה תלוי אי אמרינן דיש בבב"ח בישול אחר בישול דהא לפימש"ל (סק"ד) דבבב"ח יש בישול אחר בישול אין ראי' מש"ס שם דשפיר גזרינן שמא עלה בשר שור שכבר נתבשל באילפס רותח דכלי ראשון:

ומ"ש הפת"ש מהפרמ"ג דאף שאינו אסור מה"ת יזהר ליתנם לעכו"ם קודם שיבשלנו דאם יבשלו ישראל יאסר בהנאה וגם יהי' חייב משים בישול עי' מזה בחידושי הגרעק"א ועי' עוד במ"ז להלן סי' ק"ה סק"ב (בד"ה אמנם ובד"ה עוד למדתי) ועי' ביד יהודה להלן סי' צ"א בפיה"א ס"ק כ"ב מ"ש בזה וע' בדברינו להלן סוף פי' צ"א (ס"ק צ"א וס"ק צ"ג):

(טו) אלא דרך בישול. עבאה"ט ופת"ש ומ"ש הבאה"ט וצונן לתוך חם וכו' עי' ביד יהודה בפיה"א סק"א ובפיה"ק סק"ב שהעלה דאף צונן לתוך חם אסור מדאורייתא עיי"ש ועי' בשו"ת כור הבחינה סי' א' שהביא ג"כ ראי' דבשר צונן שנפל לחלב רותח דקיי"ל דתתאה גבר ומבשל אסור בב"ח מדאורייתא אך כתב דנהי דתתאה גבר מ"מ כשנותן צונן ברובה מבטל החמימות ואינו מבשל כדקיי"ל לענין שבת עי"ש ועי' בדברינו להלן סי' צ"א (ס"ק ט"ו) שכתבתי כן גם מהפרמ"ג או"ח עיי"ש:

ועיין בפרמ"ג ביו"ד שם שכ' דחם לתוך צונן אף דנאסר כדי קליפה מ''מ הקליפה בודאי לא אסור מה"ת רק מדרבנן דאמרינן אדמיקר לי' בלע אבל לא אדמיקר לי' מבשל עיי"ש:

ומ"ש הפת"ש מהפרמ"ג דחם בחם בלא רוטב ג"כ לא אסור כ"א מדרבנן ועי' בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות כ' שכ' ג"כ הכי דחתיכת בשר שנגעה בגבינה חם בחם בלא רוטב לא נאסרו מה"ת רק מדרבנן דלאו דרך בישול הוא ומותר בהנאה עיי"ש ובמ"ז סק"א ושפ"ד סק"ג וע' ביד יהודה שם שכ' דהמעיין במהרש"ל יראה שגם הוא לא כ' כן בהחלט רק בד אפשר וגם המהרש"ל לשיטתו וכו' אבל לדידן גם חם בחם בלא רוטב אסור מדאורייתא עיי"ש ועי' בהגהות יד אברהם להלן סי' צ"ד שהתפלא על הפרמ"ג כאן שסותר לדברי עצמו במ"ש שם במ"ז ס"ק י"ד דדבר גוש עם דוחקא מבשל ממש ואסור בהנאה וזה פשוט דדוחקא לא עדיף מכלי ראשון אצל אש עיי"ש לדרכו ועי' במשמרת שלום בפתיחה לבב"ח שעמד בזה וכ' דבע"כ מ"ש הפרמ"ג כאן דבנגעו זה בזה חם בחם בלא רוטב אינו אסור אלא מדרבנן ומותר בהנאה מיירו דוקא בנגעו זה בזה שלא בכלי ראשון אצל האש רק בכלי שני וקמ"ל דאף דקיי"ל בעלמא דדבר גוש אף בכלי שני הוי ככלי ראשון מ"מ עכ"פ לא הוי דרך בישול ומותר בהנאה ורק לענין מפליט ומבליע הוא דהוי ככלי ראשון אבל אם מונחים בכ"ר אצל האש ונגעו זה בזה בודאי דהוי דרך בישול אף דהם בלא רוטב עיי"ש (ועי' בדברינו לעיל ס"ק י"ג ולעיל סי' ע"ג ס"ק כ"ה):

(טז) אלא דרך בישול. עבכנה"ג בהגהות הטור אית י"ב שכ' די"ל דכל שנתבשל מעיקרא כל או"א בפ"ע ונתערבו אח"כ חם בחם אע"פ שלא נתבשלו שניהם ביחד אסור מן התורה אם לא כשהוא צונן בצונן ועיי"ש עוד שכתב בשם הדמש"א דכל מ"ש דרק דרך בישול אסרה תורה היינו אם אוכל רק הבשר לבדו שנבלע בו טעם חלב או חלב לבדה שנבלע בה טעם בשר בזה בעינן מה"ת שנבלע דרך בישול דוקא דלאכול גוף בשר בחלב כל שכל א' הי' מבושל בפ"ע ונתערבו אח"כ אפי' צונן בצונן הו"ל איסור דאורייתא עיי"ש ועי' בס' לשון לימודים (להרב ברזלי יעב"ץ ז"ל) אות ד' (סוף דף ה') ובשו"ת חקרי לב חלק א' מיו"ד סי' נ' שהתפלא על דברי הדמש"א והכנה"ג בזה שדבריהם הם היפך הסוגיא דר"פ כל הבשר שמבואר דאפי' כי אכיל להו כי הדדי צונן בצוק ליכא איסור תורה דדרך בישול אסרה תורה ומשמע שם אפי' אם כבר נתבשלו כל או"א בפ"ע עיי"ש באריכות:

(יז) דרך בישול. עבאה"ט מ"ש מהפר"ח דעירוי אף שמבשל כדי קליפה לא אסיר רק מדרבנן ועי' מזה בשו"ת גנת וורדים חיו"ד כלל ג' סי' ה' ובשו"ת דרכי טעם סי' ה' ובס' ערך השלחן הספרדי אית ה' ובספרו ספר הזכרון מערכת אות עי"ן סי' ו' באריכות ועי' בפרמ"ג שם שכ' דעירוי מכלי ראשון שלא נפסק הקילוח הוי הכדי קליפה איסור תורה עיי"ש ועי' ביד יהודה שם מ"ש בזה והעלה דהוי ודאי איסור תורה עיי"ש ועי' בשו"ת התשב"ץ חלק ג' סי' רצ"ה שכ' להדיא דהמערה חמאה נתכת חמה על בשר הרי זה עובר בלאו דבישול בב"ח ואם מכרו עובר בלאו הנאה עיי"ש. ודע דכל זה במערה חלב על בשר או שומן על גבינה דהיינו צלול על גוש אבל במערה צלול לתוך צלול דהיינו חלב או חמאה חמה לתוך רוטב או שומן צלול עפרמ"ג או"ח סי' שי"ח בא"א ס"ק ל"ה שכ' דאם עירה רוטב צלול חם לתוך חלב אע"פ שמתערבים יפה ונאסרו באכילה שרי בהנאה דלאו דרך בישול הא עיי"ש וכ"כ בחוו"ד להלן סי' צ"א בביאורים סוף סק"ה דאפי' כשהתחתון רותח אם נתן לתוכה צוננים כ"כ עד שאין היס"ב אין בו משום בישול בב"ח עיי"ש ועי' מזה בדברינו להלן פי' צ"א (ס"ק ט"ו) באורך (יח) בישול. עבאה''ט ופת"ש ומ"ש הפת"ש מהפרמ"ג דבהפ"מ ש להקל דטיגון לא הוי בכלל בישול