דרכי תשובה - ד עח

לענין התבשיל אבל הכיסוי נאסר אע"פ שלא התחיל להרתיח עיי"ש וע' בפר"ח סוף ס"ק ל"ד ובחכמת אדם כלל מ"ה סעי' ט' דכל זה אם עכ"פ הכיסוי חם שהיס"ב אבל אם אין היס"ב סגי בהדחה עיי"ש:

סעיף ח (קסב) של חלב. פי' שיש בהמחבת חלב. ערך לחם (להמהריק"ש). וע' מזה בדברינו להלן (ס"ק קס"ז):

(קכג) תחת קדירה של בשר. עי' בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קס"ב שנשאל בשני קדירות שהי' שפותות על הכירה הנקרא ענגיליש"ע קי"ך בקדירה א' הי' בה חלב רותח ובקדירה השני' הי' בארש"ט עם בשר בהמה ונשפך חלב מהקדירה סמוך לקדירה השני' ולא נגע הקילוח בהקדירה רק שעלה הבל גדול ממקום השפיכה מחמת שהי' הכירה רותחת מאוד והי' נראה שעלה הזיע מהחלב הנשפך על הקדירה שעם הבשר ורצה השואל להתיר הבארש"ט דזה לא דמי לדין דמחבת שבסעי' זה שהי' הקדירה על המחבת משא"כ בזה דהזיע הוא בצד הקדירה והשיב דאין להקל משום זה כלל דהא ודאי דהזיע הולכת ג"כ מן הצדדים ודע שבמרחץ יוכיח וכו' והדבר תלוי בקרבת המקום והתרחקותו שאם יתרחק עוד יותר מהצד לא יגיע הזיע לשם כלל וגם תלוי בכמות החמין ואיכות החים וכ' שם דלכאורה אם נשפך מעט חלב רותח סמוך לקדירה של בשר כיון שלא נתפשט הזיע לצדדים רק מעט בכמות א"כ אם יש ספק אם הגיע הזיע אל הקדירה לצדדין יש להתיר התבשיל של בשר מס"ס כמו בספק זב שבסוף סי' צ"ז אכן לענין להתיר הקדירה אין להקל די"ל דהוי ספק חסרון ידיעה דהבקי יוכל לשער לפי כמות החלב אם הגיע הזיעה אל הקדירה אך כל זה לענין הקדירה אבל לענין התבשיל שבקדירה יש להקל משים דהוי ספיקא טובא דעכ"פ גם חם הגיע לקדירה שמא לא הגיע רק זיעה מועטת באופן שיש בהתבשיל ששים ע"כ יש להתיר הבארש"ט רק שהקדירה אסורה עיי"ש:

(קסד) הזיעה עולה עי' בפת"ש מ"ש לענין זיעת אוכלין ועש"ך להלן סי' צ"ג סק"ד שכ' מהת"ח כלל פ"ה דחמיר זיעה וריחא מאיסור עצמו שהוא הטעם עצמו עיי"ש וע' בשו"ת משאת בנימין סי' כ"ח שכתב באמצע התשו' לענין יי"ש של חמץ וז"ל וכ"ש דחמץ גמור הוא כי הוא נעשה מהעשן והאד ומזיעה המחומצת והעשן הוא עיקר המאכל וכו' וכן השיב הגאון מהר"א אשכנזי להגאון מהרי"ק ז"ל בעל ב"י והש"ע שמטעם זה מחמרינן לאסור הכיסוי אפי' שאינו ב"י מפני שהכיסוי הוא מקבל טעם המאכל ע"י זיעת העשן האיד והוא טעם העיקרי והמובחר שבתוך המאכל וכו' עכ"ל וע' בס' דברי יוסף סי' תר"כ ובשו"ת אבן שתי' חיו"ד סי' מ"ז ובס' חקר הלכה אות ת' ערך תערובות אות ב' ובשו"ת הרד"ם חיו"ד סי' ס"ה מ"ש בענין זה באריכות והנה ראיתי בשו"ת נפש חי' חיו"ד סי' כ' שהביא במה ששמע ממיפלג א' מצד השכל נראה דהזיעה מחלב הוא רק מים בעלמא והא ראי' שאם ינתן כלי זכוכית על כלי של חלב רותח יתהוו בו מים צלולים והרי קיי"ל בסי' פ"ז דמי חלב אינו אוסר בשר רק מדרבנן וה"נ הזיעה של חלב כיון שהוא רק מים בעלמא לא עדיף ממי חלב דשם דהוי רק מדרבנן ומה"ט פסק שם במחבת של חלב שנתנו תחת קדירה של בשר ורוטב באופן שהזיעה עלה תחת הקדירה של בשר והי' צריך ס' בהקדירה בשר כנגד החלב ונשפך הרוטב של הקדירה ולא נודע אם יש כאן ששים נגד החלב שיש להקל וכ' שם דאפי' נתבשל בהקדירה בשר בהמה יש להקל כיון דגם בשר בהמה עם מימי חלב לא הוי רק מדרבנן ובדרבנן מקילין בנשפך עיי"ש אמנם יעוין בס' יד אלימלך סי' ט"ז שהשיג עליו מכמה מקומות שמשמע להדיא דהזיע מתבשיל הוא כגוף התבשיל ואין ראי' ממה שנראה רק כמים משום דנקלש טעמו ע"י הבישול אבל אעפ"כ יש בו עיקר הטעם ושמנונית של החלב ואם הי' בהקדירה בשר בהמה הו"ל בב"ח דאורייתא ואם נשפך ולא נודע אם יש ששים נגד החלב יש להחמיר כמו בכל איסור דאורייתא דקיי"ל להחמיר בנשפך עיי"ש ותמהני שלא הביאו מדברי המ"ב והת"ח שהבאתיו לעיל ולדבריהם בודאי אין שום מקום להקל ח"ו אפי' לצרפו לסניף כל דהו:

ולענין גוף דברי הפרמ"ג שכ' מהרמב"ם לחלק בין זיעת משקין לזיעת אוכלין עייין בשו"ת בית שלמה חלק א' מיורה דעה סימן קס"ב וסימן קס"ד שהאריך בזה והביא ראי' דגם באוכלין הזיעה כמותו ושכן הוא דעת הטור באו"ח סי' תנ"א וכ"כ הפרמ"נ בעצמו באו"ח סי' תנ"א בא"א סק"ל עיי"ש וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב חמישאה סי' ד' ודחה ראיות הפרמ"ג וכ' להוכיח מכמה פוסקים דגם זיעת אוכלין אוסר עיי"ש ועי' בשו"ת זקיני הפני יהישוע חלק ב' סי' ט' בס' על הש"ס פני יהושוע בקונטרס אחרון למס' קדישין בפסק חדש בדרך השלישי ובשו"ת חכם צבי סי' כ' ובחק יעקב סי' תמ"ב סק"ד ובמהר"ם טיקטין בהגהות הרי"ף בהקדמה לסדר נשים ובשו"ת צמח צדק החדשות חלק או"ח סי' מ"ג איברא כי בת"ח כלל ל"ה דין ו' כתב כן די"ל דדבר יבש מעלה זיעה והזיעה הוי כמו ריחא בעלמא שאין בו ממש עיי"ש ועי' בשו"ת פרי הארץ חלק ב' ביו"ד סי' י"ד באריכות גדול מזה ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק נ"ג מ"ש בזה ועי' בס' גנזי יוסף על הפתיחה הכוללת חלק ג' אות י"ח ס"ק מ"ב מה שהאריך טובא בענין זה בכמה דפין ולבסוף העלה להלכה דמדאורייתא זיע של כל מיני אוכלין אפי' של בשר לא הוי כמותן רק ממשקין אבל מדרבנן גם זיע של אוכלין אסור עיי"ש:

(קסה) עולה ונבלע בקדירה. עי' בפרי תואר ס"ק ט"ז שכתב דנראה דגם המחבת אסורה אך כ' לחלק בזה דהיכא שהיתה המחבת רחבה כ"כ כשיעור שהזיע הקדרה מההבל ותפול הזיעה למחבת אז הוא שיש לאסור אבל אם הוא באופן שיש כח להאש לגבור שיתייבש הזיע בלתי תפול למחבת יש להתיר המחבת עיי"ש אמנם בשו"ת פרי הארץ שם פסק דהמחבת אינה נאסרת בכל גווני עיי"ש והביאו בערך השלחן הספרדי אות י"ד עיי"ש וכ"כ ביד יהודה שם וכתב דמשמע כן מלשון הפוסקים דזיעה עולה דוקא ולא יורדת לכך אינה חוזרת ואוסרת המחבת עיי"ש וע' בשפ"ד שם שכתב באמת דאם הזיעה נפלה למחבת גם המחבת אסור עיי"ש ונראה מדבריו דס"ל דאם הוא בגווני שיש לחוש שתפול הזיעה למטה להמחבת אוסרין גם המחבת וכ"כ בדגול מרבבה ובמחצית השקל באו"ח שם ס"ק מ"ד ממשמעות המ"א דאם היס"ב בהזיעה גם המחבת אסורה דחיישינן שהזיעה תפול למטה עיי"ש ועי' בהגהות אמרי ברוך על הדגול מרבבה שכתב לחלק בזה דהיכא שהוא רק פתיח קצת מן הצד למעלה לא נאסרה המחבת כיון שהזיע אינה יורדת למטה שיב רק בעליותה מן המחבת הולכות אל הקדירה ולחוץ אבל אם הוא פתוח לגמרי כל שטח רוחב המחבת שפיר יש לחוש שנופל הזיע למטה ואוסרת המחבת עיי"ש:

(קסו) ונבלע בקדירה. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק נ"ה ובפיה"ק ס"ק ע"ב דאותן שיש להם יורות גדולות קבועים בתנור בית החורף ולמטה בוער האש תחת היורה ומבשלים שם אצל האש תחת היורה לפעמים בשר ולפעמים חלב יש לחוש ולאסור היורות הללו מפני ששולי היורה אינו מרוחק הרבה מהקדירה ואף שיכול להיות שאין היס"ב עוד בהזיעה שם מ"מ יש לחוש לדברי האחרונים שכ' דכל שהקדירה מרותחת בפ"ע אף שאין היס"ב בהזיעה אסור וכ' שכן הי' עובדא כזו לפניו וצוה להגעיל היורה ולהגביהה שיהי' מרוחק הרבה ממקום שמבשלים עיי"ש ועי' מזה בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' ק"ס שנשאל בא' שהי' לו בביתו יורה מתכות קבוע בתנור בית החורף והאש בוער תחת היורה וכעת נודע לו שבני ביתו העמידו תמיד קדירות עם תבשילין לבשל אצל האש תחת היורה הנ"ל לפעמים בשר ולפעמים חלב ולפעמים ביום א' מבשלין קדירה עם חלב ואח"כ באותו יום קדירות עם בשר וביורה הנ"ל יש בה תמיד מים חמים ולקחו תמיד מן המים הן לתבשילי בשר ולהדחת כלי בשר והן לתבשילי חלב ולהדחת כלי חלב כשהיס"ב ולאחר זמן רב נתוודע להבעה"ב אשר שלא כדין עשו ב"ב עד עכשיו יען כי הזיע מהבשר וחלב שמבשלין תחת היורה נבלע ביורה וא"כ יש חשש איסור על הכלים שהשתמשו בהם מן המים של היורה והשיב דאם בעת שנודע שיש איסור במים שביורה הי' הכלים אינו ב"י יש לצדד להתירן כיון שהי' רק ספק איסור אם נאסרו המים דהיינו הספק שבש"ס אם בישול מפעפע בכל הכלי וא"כ כיון שלא נדע עד שנעשו הכלים אינם ב"י הוי ספיקא דרבנן ויש להקל בהפ"מ כיון שיש בזה עוד ספק אם קדירה רותחת