דרכי תשובה - ד עז

שיש להתיר הכל אפי' הקדירות מטעם ס"ס שמא לא נשפך תחת שום קדירה ואת"ל שנשפך שמא הי' באופן שיש במה שבתוכן ס' כנגד הנשפך תחתיהן שנשפך תחת קדירה א' לבד באופן שלא הי' בהתבשיל ס' כנגד החלב הנשפך הרי יש עוד ספק בעיקר הדין שמא אין בישול מפעפע להבליע ולהפליט בכלי וממילא דגם כל הקדירות מותרות דהקדירה א' שחוששין שנשפך תחתי' בטילה בב' הקדירות שלא נשפך תחתיהן וא"ל דהקדירות הוי דבר חשיב דלא בטל דבודאי לא גרע מדין חביות קטנות של יי"נ שכ' הרמ"א להלן סי' קל"ד סעי' ב' דאינם חשיבות ובטלים ומותר להשתמש בכל הג' קדירות דאף דבעלמא בכה"ג מחמירין לערבם יחד כדלקמן סי' ק"ט מ"מ בנ"ד כיון שיש בלא"ה ס"ם אין להחמיר כלל עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת שואל ומשיב. תניינא חלק ב' סי' מ"ה שנשאל בקדירה בשר ורוטב שעמדה על הכירה אצל האש מרותח ושם אחר הכירה הי' שם טעלע"ר של חלב ונסתפקה המבשלת אם כאשר שפתה הקדירה של בשר כנהוג עם הכף אם לא נשפך מהשפיתה מהכף על הטעלע"ר של חלב שעמד למטה במקום שזרקה השפיתה כי לא היתה יודעת שהטעלע"ר הוא של חלב להיות נזהר ואח"כ כאשר נודע לה שהוא של חלב חפשה ומצאה קצת רושם על הטעלע"ר שנראה שהוא מן השפיתה אבל על כל זה יש עוד קצת ספק אם הוא מן השפיתה וכ' דאם לא הי' הרושם בהטעלע"ר אין מקום להחמיר כלל דאין להחזיק ריעותא אכן כיון שיש רושם יש לעיין ועיי"ש במה שמצדד בזה ובסוף דבריו סיים דלדינא חלילה להקל כל שיש רושם עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' ר"א שנשאל בנידון מחבת של חלב מלאה שעמדה על הכירה כל הלילה ובבוקר ראו שנשפך החלב ונזחל על הכלים שעמדו על הארץ ולא ידעו אם הי' החלב רותח או צונן בשעה שניתז על הכלים והמורה התיר הכלים מטעם ס"ס שמא הי' החלב קר ואת"ל שהי' חם שמא נפסק הקילוח וכתב דאם כי אין זה ס"ס דהכל הוא חדא ספיקא אם הי' חם בשעה שנפל על הכלי או לאי אך בזה בלא"ה יש להתיר מטעם ב' חזקות שיש בזה חזקת היתר של הכלים ובצירוף חזקה דשעת מציאתן כיון דהשתא צונן הוי עיי"ש:

(קנו) אסור. ע' בס' דברי יוסף סי' תרי"ז מה שהאריך בענין זה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש:

(קנז) כמו שנתבאר לעיל סי' צ"א. סעי' ד' וע' עוד להלן סי' ק"ה סעי' ג' (קנח) על גבי כיסוי קדירה. ע' בבאה"ט של מהרי"ט שכ' ואם נשברה חתיכה מן הכיסוי או שאין הכיסוי מונחת יפה על הקדירה בענין שיש להזיעה דרך לצאת במקום הנקב ע' בדמש"א דף ק"ז ע"ב (ט"ס וצ"ל דף שמ"ו) עכ"ל ור"ל שכ' שם בדמש"א דדוקא כשהכיסוי שלם ומכסה כל פי הקדירה אבל אם הכיסוי נקוב למעלה או שנשבר חתיכה מן הצד או שאין הכיסוי מונחת יפה על הקדירה בענין שיש להזיעה מקום נקב לצאת אין להחמיר בזה עכ"ד אמנם יעיין בכנה"ג בהגהות ב"י אות ע"ט שהביאו והביא מדברי זקיני הלבוש להלן סי' צ"ג שכ' דאף שהכיסוי נקוב באופן שיש מקום לההבל לצאת דרך שם יש להחמיר ולאסור עיי"ש:

(קנט) שהתחילה הקדירה להרתיח. עבאה"ט ופת"ש ומ"ש הבאה"ט שהמהרש"ל אוסר בנפל על הכיסוי עמ"ז ס"ק כ"ח דר"ל דס"ל דצריך בתבשיל ס' פעמים ס"א נגד הטפה כמו בנפלה נגד הריקן ומ"ש הבאה"ט והפת"ש שהפר"ח והבית יעקב חולקים על המהרש"ל והט"ז ופוסקים כהרמ"א ע' כו"פ ומנח"י כלל נ"ו ס"ק י"ב שפסקו ג"כ כהרמ"א להקל בזה ודלא כהמהרש"ל והט"ז עיי"ש ומה שסיים הפת"ש ועיין בפרמ"ג ר"ל כי במ"ז שם נותן פנים מסבירות לדעת המהרש"ל והט"ז להחמיר באיסור דאורייתא בזה עיי"ש וע' בחוו"ד בביאורים ס"ק כ"ה בחי' ס"ק כ"ט שנותן ג"כ פנים מסבירות לדעת המהרש"ל והט"ז ומתרץ קושית הפר"ח ומדחה דחיותיו אך כתב דכיון שכ' הט"ז דאין להחמיר בזה רק באיסור דאורייתא ממילא דאין להחמיר בזה רק כשהכיסוי בלוע מבשר ונפל עלי' חלב דאז חנ"נ מדאורייתא ועכשיו מבשלין קדירה זו ירקות דאז הוי הבלוע שנבלע בקדירה מין בשאינו מינו עם מה שבקדירה דהוא ג"כ דאורייתא אבל בשאר איסורין דקיי"ל דמה כהבלועה נ"נ הוא רק מדרבנן וכן אפי' בב"ח כשמבשלין בה עכשיו ג"כ בשר דהבלוע עם הבשר שמבשלין עכשיו בקדירה הוא מין במינו דאינו רק מדרבנן יש להקל עיי"ש אמנם יעוין בדברי יוסף סי' תרי"ט מ"ש להשיג ע"ד החיו"ד בזה והעלה דהעיקר כהרמ"א דסגי בס' כנגד הטפה עיי"ש וע' בס' יד אלימלך סי' י"ז שהתפלא ג"כ על החיו"ד בזה היתכן שנאמר שאם בישל עכשיו ירקות הוא חמור מאלו מבשל כעת בשר ומ"ש החוו"ד דבבישלו בה עכשיו בשר הוי מין במינו והוי רק ספק דרבנן ז"א דזה הוי ספיקא דאורייתא שנעשה מדרבנן ע"י גלגול דלא אזלינן לקולא ולא שייך לומר מה שבלוע בהכיסוי הוי מין במינו עם הקדירה משום דלגבי הכיסוי עצמה הוי נ"נ מדאורייתא ונעשה דרבנן ע"י גלגול דקיי"ל להחמיר בספיקו ואוסרת הקדירה עד ס' פעמים ס"א עיי"ש וכדברים האלה כתב ג"כ בהגהות חכמת שלמה והשיג על החוו"ד בזה והעלה דאף אם בשלו עכשיו בשר נאסר התבשיל שבקדירה אף שהוא מין במינו עם הבלוע שבכיסוי לא מהני כיון שנולד גוף הספק בדאורייתא שאנו דנין על הכיסוי בעודה על הקדירה אם הבלוע נעשה בה נבילה ע"י הטפת חלב או לא דזה הוי ספק תורה ממש וספיקא דאורייתא לחומרא עיי"ש באריכות:

(קס) הקדירה להרתיח. עמ"ז שם שכ' דמ"ש הרמ"א לא התחיל להרתיח בע"כ ר"ל שלא התחיל להזיע או אף שהתחיל להזיע רק שאין היס"ב בהזיע למעלה אצל הכיסוי והכיסוי הוא צונן אבל אם הכיסוי הוא חם אע"פ שאין הזיע יס"ב כדלקמן סי' צ"ג ע"ש ועי' בס' זכרון אברהם (מהגאון מ' אבלי ז"ל) מה שהתפלא על הפרמ"ג בזה במ"ש דאם הכיסוי הוא חם אע"פ שאין היס"ב בהזיע אסיר דלפמ"ש הש"ך סי' צ"א סק"ט דהיכא דאין הקליפה ניכר שנתערבה אינה אוסרת התבשיל ה"נ הרי הזיע גופה לא נאסרה רק כדי קליפה כ"ז שאין היס"ב וכיון שלא ניכר אינה אוסרת כלל עיי"ש (ועי' עוד מ"ה בדברינו להלן ס"ק קע"ג):

ועיי"ש עוד במ"ז שכתב דאם הי' הכיסוי צונן ולא נתחמם הזיע עדיין וגם לא הי' היס"ב בהזיע אז התבשיל מותר אבל הכיסוי אסיר עיי"ש ועיין בשפ"ד להלן סי' צ"ג סק"ד מ"ש מהמ"ב אמנם יעוין בס' זכרון אברהם שם שהתפלא על הפרמ"ג גם בזה דאם הכיסוי צונן וגם אין היס"ב בהזיע מדוע נאסרה הכיסוי וכי תאמר דכיון דהזיע רותחת ותתאה גבר גם הכיסוי חשיבה רותחת אע"ג דהיא צוננת זה לא ניתן להאמר דלא אמרינן תתאה גבר אלא לענין להבליע ולהפליט מזה לזה אבל לא להבליע דבר המונח על הצונן וזה פשוט ומוכח בכמה דוכתא וכו' עכ"ד:

ועיין ביד יהודה בפיה"א ס"ק נ"ב וס"ק נ"ה ובפיה"ק ס"ק ס"ז שכתב דכל זה הוא אם בעת שנפלה הטפה כבר הי' היס"ב בהזיעה למעלה תחת הכוסוי אבל אם לא הי' היס"ב בהזיעה למעלה ושהה על הקדירה עד שהרתיח הזיעה ונעשה רותחת למעלה תחת הכיסוי עד שהיס"ב אז אם הוא של חרס צריך ששים לכ"ע נגד כל הכיסוי דנ"נ ואין להקל אף בע"ש וצורך גדול דזה חמור יותר מנפלה כנגד הריקן דכיסוי גרע כיון שאין לו התחברות כלל עם הקדירה אא"כ הכיסוי הוא של ברזל אז יש להקל בהפ"מ ועיי"ש במ"ש בזה כמה חילוקי דינים ועי' בהגהות חכמת שלמה שם שכ' דאם נפלה הטפה על הכיסוי בעודה צוננת כנ"ל יש להחמיר אף אם אין הכיסוי ב"י בשעה שנפל עליה הטפה ולא אמרינן דסגי שיהיה בקדירה ששים נגד הטפה לבד דתיכף שהתחילה להזיעה מעט טרם שעלה הרתיחה היטב כבר נבלע בהכיסוי פעם הבשר ונעשה נבילה ע"י החלב שעלי' ולהיות נחשב כמעורב יחד זה לא נעשה רק ע"י רתיחה היטב וכבר נ"נ עיי"ש:

(קסא) להרתיח. עבאה"ט מ"ש דאם לא התחיל להרתיח לא נאסר מה שבקדירה וכ' בשפ"ד ס"ק ל"ז ובחוו"ד שם דכל זה הוא