דרכי תשובה - ד עו

אם יש שם לחלוחית יש לאסור עיי"ש ולפי האמור שם הרי נכון מנהג העולם ע"פ רבותינו האו"ה והד"מ דאם לא נתפשט הלחלוחית מקדירה זו לזו אין מחמירים וכדין ב' קדירות ובע"כ דאין חילוק אם נבלעה בהקדירה מבחוץ או מבפנים כל שלע"ע לפנינו לא נרא' לחלוחית מבחוץ אין אוסרין כן גם הקדיר' כיון שלא נרא' לחלוחית שם אין להחמיר וכה ראיתי בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רכ"ו שנשאל בכירה שעמדה עלי' קדירה של בשר ונשפך אצלה רוטב הרבה באופן אשר בודאי לא הי' ס' בקדירה נגד הרוטב אשר תחת הקדירה וקצת מן הרוטב אשר סביבות הקדירה ומצד השני של הכירה עמדה קדירה של חלב ונשפך מן החלב ג"כ אצלה בקילוח גדול באופן שלא הי' בהחלב שבקדירה ס' כנגד הנשפך והקילוחים לא נגעו זה בזה והכירה הי' חמה מאד שהיס"ב והשואל חשש לאסור ב' הקדירות דלמא מפעפע הנשפך מזו לזו ונאסרו הקילוחים משום בב"ח והשיב שאין להחמיר כלל דאף דהקילוחים בודאי נאסרו וממילא שנאסרו גם הב' קדירות אבל הבשר והרוטב שבקדירה א' והחלב שבקדירה הב' אם יש עכ"פ ס' כנגד הלחלוחית שיש תחת הקדירות ממש אע"פ שאין בכל קדירה ס' כנגד הנשפך מותר אכן אם אין בכל קדירה ס' כנגד הנשפך שתחת הקדירה ממש אז גם המאכל שבקדירה אסור עיין שם:

(קנב) והוא כלי ראשון. עי' בשו"ת שואל ומשיב תניינא חלק ב' סי' מ"ה בעובדא שעמדו כלי של בשר וכלי של חלב אצל האש על הכירה ונתזה מא' לחבירו אבל לא נודע אם היה חם ורותח כאשר ניתז או לאו וכתב דלכאורה כיון שהי' רותח מתחלה יש לחוש ולהחזיק איסור מזמן לזמן כדקיי"ל בכ"מ דמזמן לזמן מחזיקין ריעותא אבל באמת ז"א דדוקא דכשהוא כמו שהוא כעת לפנינו הוא ג"כ טריפה אז אמרינן דמחזיקין מזמן לזמן דגם קודם הי' כן משא"כ בנ"ד דכיון דעכשיו כמו שהוא לפנינו אין איסור דהוא אינו חם עוד אין להחזיק ריעותא לומר שמתחלה הי' חם שהיס"ב ואין לאסור עיי"ש באריכות:

(קנג) דתתאי גבר. עבאה"ט מ"ש מהש"ך מהמהרש"ל דאם הקדירה מרותחת מחמת האש אפי' הנשפך הוא צונן אסור אפי' התבשיל וכו' ועי' במנח"י כלל ק"ה ס"ק כ"א ושפ"ד ס"ק ל"ב שהביא מדברי המהרש"ל דמיירי שהקדירה עומדת עדיין אצל האש דוקא עיי"ש וע' בחמודי דניאל הלכ' כלי ראשון אות ו' מ"ש בזה באורך והעלה דשלא בהפ"מ יש להחמיר אפי' אם הקדירה רותתת אינה אצל האש ממש והנשפך הוא צונן אמנם במקום הפ"מ או לכבוד שבת אין להחמיר אא"כ הוא אצל האש ממש עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תרט"ז:

(קנד) גבר. עבאה"ט ס"ק כ"ח מ"ש מהש"ך בהתירוץ הב' כיון שהקדירה עומד במקומו הוי הקדירה תתאה וכו' ועפר"ח ס"ק ל"ב שכ' דמ"מ אין לאסור כשהקילוח הוא צונן אלא כשהוא מקלח על הקדירה או אצלה בצדה אבל אם זב עד תחת הקדירה יש לו דין תתאה גבר ואינו אוסר התבשיל שבתוך הקדירה עיי"ש וכ"כ בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' י"ג לדינא. אמנם יעוין בבאה"ט של מהרי"ט ס"ק ל"ח שהביא דברי הפר"ח הנזכר וסיים אבל לפי דעת המהרש"ל והש"ך דכתבו דאם הקדירה הוא רותח מחמת האש אפי' אם הנשפך הוא צונן אוסר התבשיל ממילא דאפי' החלב תחת הקדירה נמי אוסר התבשיל וכן לפי דעת הט"ז אם מקום הכירה חם שהיס"ב והוי החלב ככלי ראשון אוסר נמי התבשיל אף שזב תחת הקדירה. עכ"ד וכ"כ בשפ"ד ס"ק ל"ה דאין לחלק בזה בין אם נזחל החלב מן הצד ובא על צד הקדירה ובין אם נזחל תחת הקדירה כל שגם הקדירה היא חמה נאסר גם כל התבשיל שבקדירה עיי"ש אמנם יעוין בחוו"ד שם שהתפלא דא"כ לפ"ז אם הי' מונח בשר כבר מקודם ואח"כ הניח גבינה אצלו הוי הבשר תתאה כיון שהבשר מונח כבר במקומו ולפ"ז לא נקרא זה אצל זה רק כשנעקרו שניהם ממקומן והניחם זה אצל זה בפעם א' וזה לא ניתן להאמר כלל אלא דבע"כ צריך לומר דכל דבר הנסמך על חבירו כמו הכא שהקילוח נסמך על הקדירה הוי הסומך תתאה והנסמך עילאה אבל בשני דברים שאין א' נסמך על חבירו רק מונחים זה בצד זה ונוגעים בהדדי מקרי זה אצל זה וכתב דלפ"ז בע"כ לומר דאם החלב הי' זב תחת הקדירה ודאי דהחלב הוי תתאה עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט בתירוץ הג' מהש"ך כיון שמקלח על הקדירה וכו' עשפ"ד ס"ק ל"ו שכ' דר"ל אף שמקלח על צד הדופן מ"מ הוי כמו עלאה והקדירה תתאה והכל אסיר עיי"ש ולזה י"ל דגם החוו"ד מודה ודו"ק:

ומ"ש הבאה"ט מהט"ז משום דדמי למליחה ע' בחידושי הגרעק"א מ"ש ע"ד הט"ז בזה:

(קנה) דכולו אסור. עי' בשו"ת עונג יו"ט חיו"ד סי' פ"א שעמד על המחקר בחלב רותח שעמד סמוך לקדירת בשר רותח ומסופק אם נשפך החלב על הבשר או לאו ועתה א"א להכיר ועיי"ש במה שהאריך בזה ובמ"ש בזה לדינא וע' בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' י"ט שם דאם לא ראה בשעה שזב אלא שמצא שקרקע הכירה הוא לח בין קדירה זו לזו אבל אינו יודע אם נגע איזה קדירה או לאו וגם אינו יודע כמה זב נראה לי דאפי' שניהם עומדים אצל האש מותר דהוי ס"ס שמא לא הגיע הקילוח עד הקדירה ואת"ל שנגע שמא הי' ששים דכל דלא חזינן להדיא שזב תחת הקדירה לא מחזקינן איסורא עיי"ש וכיוצא בענין זה כ' ג"כ בס' חמודי דניאל הלכות כלי ראשון אית א' שכ' באמצע הדיבור שבנזחל על קדירה וספק אם נפסק הקילוח קודם שבא אל הקדירה כמו שהוא שכיח ע"פ הרוב יש להקל ועיי' עוד בהלכ' תערובות הנכפל אות י"ג שכ' שפעם א' אירע לפניו שנשפך מקדירה של בשר עד סמוך לקדירה של חלב והי' ספק אם זב תחתיו והי' איזה ת"ח שאמרו להחמיר כיון שהי' קרוב כ"כ תלינן במצוי יותר שבא הקילוח תחתיו אבל הוא ז"ל מדחה דבריהם דאין להחמיר בזה מספק וכ' דהמאכל בודאי מותר דיש ג' ספיקות שמא לא זב תחת הקדירה ושמא לא מפעפע לפנים ושמא הי' במאכל שבקדירה ס' כנגד הבלוע אמנם לענין הכלי אם היא כלי שמשמשים בה בשפע עד שא"א לבוא לידי נתינת טעם יש לסמוך בכה"ג ע"ד הפר"ח שפסק כהמחבר דלהלן סי' צ"ט סעי' ז' עיי"ש אמנם יעוין בס' משמרת שלום במ"ז ס"ק כ"ה סוף אות ד' שכ' דבעובדא כזו פשוט לדעתו דעכ"פ הקדירה צריך לאסור בזה דלגבי הקדירה לא הוי רק ספק א' אם נגע בה החלב או לא עיי"ש (וע' בדברינו לעיל סי' צ"א ס"ק כ"ז) ועי' בס' גילוי דעת בסוף הס' (אחר לוח התיקון) שהביא דברי החמודי דניאל הנזכר להביא מש"ס זבחים דף ט"ו ע"א דקאמר לבראי נפק לגוואי לא עייל ומשני במקום מדרון דמבואר משם דאם אין שם בכירה מדרון לצד אחר שיש לתלות יותר שנתפשט הקילוח רק לצד הב' אמרינן דמסתמא נתפשט גם לצד זה שהקדירה עומדת שם ולא הוי ספק כלל ואין להקל אא"כ יש קצת מדרון לצד שכנגדו שיש לתלות יותר שלא זב לצד זה של הקדירה אז יש להקל בפשיטות עיי"ש וע' בשו"ת מנחת יהודה חיו"ד סי' ט' בעובדא שעמדה קדירה עם חלב בצד א' של הכירה ובצד הב' מהכירה עמדה קדירה של בשר ונשפך מהחלב ע"ג הכירה אבל לא נשפך כלל תחת הקדירה של בשר וזה ידוע אלא שהם מסופקים אולי התיז למרחוק טפה אחת של חלב ע"ג הקדירה של בשר שלא כנגד האש אמנם אפי' אם ניחוש שהתיז עלי' כנזכר אין שאלה על התבשיל כי בודאי יש בהתבשיל ס' כנגד הטפה רק שהספק הוא על הקדירה אם יש לאסרה מספק והשיב שיש להתיר גם הקדירה כיון דלשיטת הט"ז אפי' בודאי התיז על הקדירה אם יש בהתבשיל ששים כנגד הטפה גם הקדירה מותרת והספק הוא רק לדעת הש"ך שאוסר הקדירה בכ"מ הנה גם הש"ך אינו אוסר הקדירה רק מטעם ספק דחיישינן שמא לא פעפע הכל לפנים ונשאר משהו בדופן הקדירה ויצא אח"כ וא"כ כיון שיש בנ"ד עוד ספק שמא לא התיז כלל הו"ל ס"ס ובפרט כיון שיש להקדירה חזקת היתר בודאי אין לאסרה מספק בכה"ג ע"כ יש להתיר הקדירה עכ"פ לאחר מעל"ע עיי"ש וע' בס' מ''י הנ"ל בריש הס' שם שכ' בדבר השכיח שעמדו ג' קדירות של בשר ותבשיל של בשר על הכירה כל א' מחזיק ב' קוואר"ט וקנקן עם קאפ"ע רותח מעורב עם חלב היתה עומדת ברחוק להם והחלב המעורב לא הי' רק חלק ששית מרביעית ונשפך הקאפ"ע עם החלב תחת הקדירות הנ"ל ונכנסו כולן בספק ואם הי' ידוע שנשפך עכ"פ תחת ב' קדירות הי' בודאי כל התבשילין כשר שיש בודאי במה שבתוך הב' קדירות ס' נגד החלב המעט שהי' בהקאפ"ע שנשפך והחשש הוא רק שמא לא נשפך בתחלה רק תחת קדירה א' ובקדירה א' אין ס' כנגד הנשפך וכ'