דרכי תשובה - ד עה

להקל בספק זה עיי"ש:

(קמג) הוי בעירוי. עבאה"ט ומ"ש מהפר"ח דכל שהיס"ב אף שנפסק הקילוח אסור עי' בדברינו להלן סי' ק"ה (ס"ק ס"ד) מ"ש בזה לדינא ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קע"ה בעובדא בתנור של ברזל שקורין שפאה"ר והתנור עומד ע"ג רגלים ותחת התנור עד הקרקע הוא גבוה לערך עשרה טפחים ותחת התנור עמדו קדירות הרבה של בשר ומהם קדירות של חרס ונשפך מהתנור קדירה של חלב רותח ע"ג הקרקע צוננת שתחת התנור ומשם נזחל ע"ג הקדירות ולא נזחל מן התנור על הקדרות רק קודם נשפך ע"ג הקרקע ואח"כ נזחל על הקדרות וספק אם הי' היס"ב בהחלב על הקרקע וכתב דאם כי התנור של ברזל בודאי נתחמם הרבה כיון דעכ"פ הי' על הקרקע תחלה א"כ נצטנן מן הקרקע לכן כיון שנפסק הקילוח יש להתיר כל הכלים לגמרי עיי"ש:

(קמד) והקדירה הצוננת וכו'. עמ"ז לעיל סי' צ"א סק"ה שכתב ממשמעות הב"י מהתה"ד דמיירי אף כשהקדירה עומדת ג"כ על הכירה אצל ראש מ"מ כל שעדיין צוננת היא שייך בה דין תתאה גבר אפי' בעומדת אצל האש עיי"ש:

(קמה) אם היד סולדת בקלוח הנוגע בקדירה. עי' בס' ערך השלחן בסי' שאח"ז אות י' שכתב דכיון דעירוי אינו אוסר כ"ק רק מדרבנן ע"כ אם הי' ספק אם היס"ב יש להקל וע"כ כתב בעובדא שבשלו קדירה של חלב והעבירוה מעל האש ושהתה על הקרקע זמן מועט עד שנעשה ספק אם היס"ב עוד ועירו החלב לתוך קערה של בשר יש להתיר החלב וגם הקערה דהוי ספק דרבנן שמא אין היס"ב עיי"ש וע' מזה בשו"ת הרד"ם חיו"ד סי' כ"ד מ"ש בענין זה ג"כ שיש חילוק בין אם הכ"ח עמד אצל האור או הוסר מהאור דבעומד אצל האור דאז אם היס"ב ולא נפסק הקילוח הוא מבשל ואוסר מה"ת יש לילך בכ"מ בספיקו להחמיר אבל בהוסר מהאור דאז הוי עירוי שלא נפסק הקילוח רק מדרבנן יש להקל בספיקו וכ' דבכ"מ יש לשער בזה לפי הענין דכשנזחל במקום רב ובמקום הקר וכן כשנזחל עד תחת הכירה הקרה ובאויר הקר הוא מתקרר ויש לתלות יותר דאין היס"ב יש להקל וכן תלוי לפי המין אם טבעו להחזיק החום כגון חלב או דבר אחר. וכ' ועוד נראה דמקום הכירה שחום האש שם תמיד אינו מתקרר כ"כ אפי' כשאין שם אש וכן תלוי כל זה לפי שאר איזה ענין שבגופא דאיכא וכשנראה לפי הענין להתיר אין לפול לב האדם כ"כ עליו מאחר שהתה"ד אמר זה רק מסברא והכל לפי מה דמסתבר הענין עכ"ד:

(קמו) והתבשיל שבתוכה שרי. עי' במנח"י כלל כ"ו ס"ק כ"ג שחולק על דין זה במה שמתיר התבשיל וכ' דאם החלב זב תחת הקדירה אפי' אם הקדירה צוננת יש לאסור גם התבשיל דאמרינן תתאי גבר וכדין צונן לתוך חם דאוסר כולו ואין להתיר התבשיל רק בזב ונגע רק אל דופן הכלי דאז יש לו דין נוגעין זה בזה וכן אם נפל על הקדירה או לתוך הקדירה הוי כדין חם לתוך צונן עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תרי"ז מה שהאריך בזה והעלה לדינא דיש להקל אפי' אם זב החלב תחת הקדירה ממש דהא גם החוו"ד בס"ק כ"א כתב דלא נאסר התבשיל שבקדירה רק כשהחלב הי' נוגע כנגד המאכל אבל בלא"ה אף שמכסה כל עובי השוליים של הקדירה לא נאסר התבשיל ואף דלא קיי"ל כן מ"מ בדין זה דעירוי וזב תחתיו כיון דבלא"ה יש מקילין יכולין לצרף דעת הנך פוסקים שלא לאסור התבשיל אפי' כשזב תחת הקדירה ממש עיי"ש באריכות (קמז) דאין עירוי אוסר רק כ"ק עי' בס' חיי עולם הלכ' ד' מה שהאריך בזה והעלה דכל זה מיירי רק בעירוי מכ"ר וקדירה שהוסר מן האש אז אינו אוסר רק כדי קליפה אבל עירוי מכלי העומדת אצל האש והאור מהלך תחתיו דינו כחלוט שמבליע בכולו וסיים כן נראה להלכה ולא למעשה עיי"ש אמנם יעוין בשפ"ד להלן סי' צ"ה ס"ק י"ח שהוכיח דאף כשהכלי ראשון עומד אצל האש אפ"ה אין הקילוח היוצא ממנה אוסר רק כ"ק עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' כ"ר אות א' מה שהאריך בזה:

(קמח) עירוי אוסר רק כדי קליפה. עבאה"ט ועי' בגליון מהרש"א שכ' דכל זה הוא רק באירע כן רק פעם א' או שתים אבל אם אירע כן הרבה פעמים ה"ז אוסר גם התבשיל כולו וכמ"ש הט"ז להלן סי' צ"ה ס"ק י"ב דע"י עירויות הרבה בולע בכולו עכ"ד אמנם יעוין בדברינו להלן שם (ס"ק ס"ב) שדין זה אינו פשוט כ"כ ואין להחמיר אא"כ הי' כמה עירויות רצופין באופן שנתחמם הקדירה ע"י העירוי וקודם שנתקרר עירוי זו עירה עלי' עוד הפעם ואח"כ עוד ועוד והכל קודם שנתקרר וכמ"ש שם:

(קמט) רק כדי קליפה. עי' מנח"י כלל נ' סק"א שכ' דהא דקיי"ל דאין עירוי אוסר יותר מכ"ק הוא רק בשעורו על דבר צונן אבל אם התחתון הוא חם מחום כ"ש אוסר בכולו עיי"ש וכדברים אלו כתב שם עוד להלן כלל נ"ה ס"ק כ"א עיי"ש אמנם יעוין בחמודי דניאל הלכות כלי ראשון סוף אות ד' שהשיג עליו והוכיח דאף אם התחתון הוא חם בחום כלי שני אין עירוי אוסר יותר מכ"ק ועיי"ש עוד בסוף אות א' מזה:

(קנ) אבל וכו'. עבאה"ט ס"ק כ"ח מ"ש בתירוץ הא' מהש"ך דהכא כיון שבא הקילוח מלמעלה הוי כמו עילאה ועחוו"ד בביאורים ס"ק כ"ד שמדקדק דהא הכא מיירי בנזחל על הכירה ומן הכירה זב לקדירה א"כ איך נחשב שהקילוח בא מלמעלה וכתב דבע"כ צ"ל דמיירי שיש בהכירה גומא והקדירה עומד בגומא למטה והקילוח בא עלי' מלמעלה עיי"ש:

(קנא) אם הקדירה היא חמה. עבאה"ט ס"ק כ"ח במוסגר מ"ש דאם מקים הכירה הוא חם שהיס"ב הוי החלב בכ"ר וכו' ועי' בס' זכרון אברהם (מהגאון מו"ה אבלי הכהן ז"ל) להלן סי' ק"ח (בד"ה ומימי) שתימה הוא שכמה פעמים שכשמבשלים ב' קדירות של בשר ושל חלב על כירה רותחת וזב מקדירה של חלב ואח"כ מן הקדירה של בשר וכל זמן שלא ניזב תחת הקדירה שני' אין מורין שום איסור ולדעת הש"ך להלן סי' צ"ז ס"ק ב' שכתב דכשזב מן הפשטיד"א אפי' לא זב תחת הפת אסור הפת משום דמפעפע בכל התנור ונעשה כל התנור בלוע מחלב ונאסר הפת מהבלוע שבתנור וא"כ ה"נ בנ"ד אפי' לא ניזב תחת הקדירה של בשר איסור גדול הוא דהא כל הכירה הוא בלוע מחלב ובולע הקדירה של בשר מחלב שבכירה וכשעומדים בב' צדדי האש אפשר שנתלבן אותו מקום שבנתיים באופן שאין הבלוע הולך מצד זה לצד זה כיון שהאש בוער ואינו מניח להבלוע להתפשט לצד הב' אבל כשעומדים שניהם בצד א' צ"ע ולא ראיתי מימי לשום מורה הוראה להיות נזהר בזה עכ"ד והנה אף דלכאורה י"ל שאין תמיה על הוראה זו דלא גרע זה משתי קדירות הנוגעות זב"ז שכ' הרמ"א בסעי' שאח"ז שמותרין (ועי' בדברינו להלן ס"ק קע"ט) ומ"ש הרב הנ"ל מהש"ך בסי' צ"ז אין זה ענין לכאן לכאורה דשם מיירי הש"ך שאפו הפת על התנור בלא הפסק כלי ולזה שפיר קאמר דכיון דזב מן הקדירה על התנור והפת נוגע בגוף התנור ה"ז בולע הפת מגוף התנור שבלוע בו הבשר אבל אם אפו הפת בתוך בעקי"ן פשוט הדבר דגם הש"ך אינו מחמיר שם (וגם במה שהשיב הש"ך בנקה"כ בסי' צ"ז שם על הט"ז שם סק"ג שזה לא דמי לשתי קדירות וכו' הנה המעיין שם יראה בנקה"כ שכתב הטעם משום שהאיסור אינו בלוע בתנור רק שהוא בעין עיי"ש כאשר יראה המעיין שם) וממילא בנ"ד כיון שהחשש הוא רק מחמת הבלוע דהא אין לפנינו דבר בעין על הכירה בודאי כאן שאין התבשיל נוגע בהכירה שהרי חרסית הקדירות מפסיק בין התבשיל להכירה אין להחמיר ואין לאסור כל שלא זב להדיא מקדירה אחת תחת קדירה הב' אפי' אם עומדים בצד א' באופן שאין האש מכלה הבלוע שבתוך הכירה אין לאסור אמנם כד מעיינין בי' שפיר עדיין יש לעיין בהוראה זו דמ"מ לא דמי זה לשתי קדירות נוגעות זב"ז דהתם לא הי' ממשות לחלוחית איסור מבחוץ על הקדירה משא"כ בנ"ד שהכירה בלעה (מצד חוץ) מהקדירה של חלב ע"י לחלוחית שזב ממנה על הכירה החמה ובלעה הכירה חלב שפיר יש לחוש שהלכה הבלוע על כל שטח הכירה ואח"כ כשזב מהקדירה של בשר הנה נעשה שם לחות תחתי' ושפיר יכול הקדירה של בשר לבלוע מהכירה כל זמן שלא נשרף הלחלוחית וע"י לחלוחית שפיר בולע הקדירה מבחוץ דשתי קדירות הנוגעים זה בזה דקיי"ל להתיר הוא רק כשהם יבשים מבחוץ וכמש"ל להלן שם (ס"ק קפ"ב) אבל לפי מש"ל (ס"ק קכ"ב) מהטוטו''ד דהבלוע שנבלע בתוך קרקע נעשה נטל"פ ע"י הטיט הדבר יתכן שגם בזה אין להחמיר מה"ט אבל הלא כתבתי שם לדחות דבריו והבאתי ראי' מדברי הד"מ שהביא מהאו"ה דמבואר מדבריו דמה שמבליע בקרקעותיו של התנור לא הוי נטל"פ אך הבאתי שם מדבריו שכ' לחלק בין נראה לחלוחית בקרקעית התנור או לא דאם לא נראה לחלוחית אין לאסור אבל