דרכי תשובה - ד עג

שנגע בקדירה ולא כנגד הנמשך מן הקילוח ע"כ א"צ לשער רק כנגד מה שיש תחת הקדירה ולא כנגד כל הקילוח שזב בקדירה עיי"ש. וכ"כ ג"כ בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק) סעי' מ"ח בפשיטות לדינא ומה"ט כתב שם דאם קרקע התנור במקום שהקדירה עומדת עלי' הוא שוה וחלק בלי גומות יש להכשיר תמיד דבכה"ג בודאי יש ששים לעולם כיון דתחת הקדירה בודאי לא בא החלב כיון שאין מקום חלל ובית קיבול להחלב בין התנור לשולי הקדירה ורק סביבות הקדירה בתחתיותיו וכנגד זה המעט פשוט שיש תמיד ששים בקדירה כנגד זה עיי"ש איברא כי בפרמ"ג להלן סי' צ"ה בשפ"ד ס"ק י"ח כתב וז"ל מ"ש הת"ח דצריך ס' נגד מה שנגע בקדירה קשה הא הכל מחובר וצ"ל דמשערין באומד יפה עכ"ל אמנם ביד אפרים לעיל סוף סי' ע"ו סמוך לסוף הדיבור הסכים לדעת החוו"ד להקל עיי"ש לדינא וכן דעת הגרעק"א בסי' זה סעי' ז' בד"ה הכל אסור עיי"ש וע' בעצי לבונה שהאריך בזה והביא דברי החוו"ד הנ"ל והניח בצ"ע כי מדברי הרא"ש משמע שדבר לח הוי חיבור א"כ אמאי לא נצטרך לשער בכל מה שזב ועומד אצל הקדירה כיון דלא ידעינן כמה נבלע בקדירה דאין אנו בקיאין לשער באומד הדעת וסיים בצ"ע עיי"ש וכה ראיתי דאתא לידי מכתב כתב יד קדשו של אדמו"ר הגאון הקדוש רשכבה"ג מצאנז זצללה"ה שכ' לרב א' שכ' דמתחלה הי' מורה ובא לשער נגד כל הנשפך והי' לו הוכחה על פסק זה אך כעת הוא חוזר מדבריו בזה כי עיין בלשון האו"ה והת"ח וראה דפשט דבריהם מוכיחין כדעת החוו"ד שא"צ לשער רק נגד מה שתחת הקדירה ע"כ מבטל דעתו נגד דעת החוו"ד עכתדה"ק. ועי' בקונט' ועד חכמים ש"א סי' קנ"ח מ"ש ע"ד העצי לבונה בזה ועי' בשו"ת משיב דבר (מהגאון בעל העמק שאלה ז"ל) חיו"ד סי' כ"ג שפסק ג"כ כהחוו"ד ולא מטעמי' והוא ז"ל הקיל עוד ביותר דאפי' אם יש גומא בכירה תחת הקדירה ממש כל שרואין שהגומא מלא ולא חסר מהחלב שבגומא א"צ לשער כנגד כל החלב שבגומא וסגי לשער רק כנגד המעט שנגע בהקדירה ממש עיי"ש טעמו באריכות ועי' בשו"ת עמודי אש בקונטרס דיני או"ה סי' י"ג מ"ש בזה ודחה ראיות העצי לבונה והעלה דהעיקר לדינא שדבר לח לא הוי חיבור וכמ"ש החוו"ד וא"צ לשער רק מה שתחת הקדירה ומה שבצדדיו א"צ לשער עיי"ש אמנם בשו"ת הרד"ם חיו"ד סי' כ"ז האריך להשיג על החוו"ד והביא כמה ראיות שדבר לח הוי חיבור ע"כ צריך לשער כנגד כל הנשפך עיי"ש באריכות ועי' בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' י"ד שכ' כן בפשיטות לדינא שצריך לשער כנגד כל הנשפך עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק ס"ה שכ' דלדינא מסתבר להחמיר כפשטות לשון הת"ח דמשמע מלשונו שצריך לשער כנגד כל הנשפך עיי"ש ועי' בס' ישועות חיים סוף סי' זה שהרחיב קצת הדיבור בזה והעלה דהעיקר לדינא כדעת החכמת אדם הנזכר ולהחמיר באיסור דאורייתא להצריך ס' כנגד כל הנשפך על הכירה כל שהוא מחובר להקדירה עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תרט"ז שהאריך בזה והעלה ג"כ דהחלב שבצדדים הוי חיבור וצריך לשער כנגד כל החלב שנשפך אף מה שאינו תחת הקדירה רק כנגד מה שאינו בעין רק שהוא בלוע בקרקע הכירה א"צ לשער עיי"ש ועי' בס' מנחת יצחק (מהרב מו"ה יצחק מאליר ז"ל מו"ץ מבראד) ריש הספר ובסוף הס' שהרחיב הדיבור בזה והביא מכמה מקומות והעלה דעיקר הדבר בזה הוא דניצוק הוי חיבור היכא שסופו לירד לשם אבל בניצוק שאין סופו לירד לשם לא הוי הניצוק חיבור ע"כ בקילוח חלב הזב בכירה וזב תחת הקדירה של בשר א"צ לשער כנגד כל הנשפך אלא אם הוא באופן שכל הקילוח שזב ע"ג הכירה סופו לירד תחת קדירה ממש אבל אם אין סופו לזחל גם תחת צדדי הקדירה אז מה שבצדדי הקדירה לא הוי חבור עם הקילוח שתחת הקדירה וא"צ ששים רק כנגד מה שתחת הקדירה והביא כמה ראיות לזה עיי"ש (ועי' בדברינו בסוף ס"ק שלפ"ז ולהלן סי' ק"ה סוף ס"ק ס"ד וס"ק פ"ז):

וכתב עוד בחכמת אדם שם וז"ל י''מ נ"ל דאם יש ספק אם יש ששים בקדירה כנגד מה שזב מותר משום ס"ס שמא הי' ששים וספק שמא אינו מפעפע לפנים עכ"ד ועי' בבינת אדם סי' מ"ב מזה ועי' בס' דברי יוסף סי' תרט"ז אות ד' מ"ש בדברי הבינת אדם בזה ובמ"ש בזה לדינא:

(קל) לא הוי רק כלי שני. עפר"ח סק"ל שכתב דמשמע דאע"פ שהיס"ב בהחלב אפ"ה התבשיל מותר דאם אין היס"ב לא מקרי כלי שני אבל לפי מה שהעליתי לעיל סי' ס"ח ס"ק י"ח (ר"ל שכ' דכשהיס"ב גם כ"ש אוסר) ממילא גם כאן כשהחלב רותח בכדי שהיס"ב אוסר הקדירה וכל מה שבתוכה עכ"ד אמנם יעוין בחוו"ד בביאורים ס"ק כ"ב שכ' דאף לפ"ד הט"ז להלן סי' ק"ה סק"ה שמחמיר בכלי שני שהיס"ב אין להחמיר כאן ולאסור התבשיל אפי' כשיס"ב כל שהוא כלי שני כיון שצריך להפליט עוד מהקדירה ולהבליע להמאכל הרי זה דומה כמפליט ומבליע כאחד דמודה הט"ז דכ"ש אף שהיס"ב אינו מפליט ומבליע כא' עיי"ש וע' בהגהות הח"ס במהד"ב שכ' דאפי' לקלוף המאכל א"צ בזה משא"כ בעלמא דאפי' בעירוי שנפסק הקילוח דצריך המאכל קליפה דהכא שאני וכו' עיי"ש וע' בפרמ"ג לעיל סוף סי' ס"ח וע' בדברינו להלן סי' ק"ה (סוף ס"ק ס"ב):

ועיי"ש בחוו"ד שכ' דכל זה הוא כשהקדירה היא צוננת אבל כשהקדירה היא רותחת אף התבשיל אסור עיי"ש ועי' במנח"י כלל נ"ו ס"ק כ"א שכ' דכל שעכ"פ עדיין הנשפך רותח שהיס"ב אף דהוי רק בכלי שני מ"מ כיון שהעמידו עלי' קדירה מרותחת בקל מתבשל גם ע"י כלי שני ולכן צריך ס' נגד הנשפך עיי"ש והביאו בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' י"ד לדינא עיי"ש אמנם יעוין במ"ז ס"ק כ"ה שהביאו ג"כ וכתב דדעת הרמ"א בודאי אינו כן אלא גם בהי' הקדירה רותחת והנשפך יס"ב בחום כ"ש אמרינן תתאה גבר ולא נאסר התבשיל עיי"ש וע' ביד יהודה בפיה"א סוף ס"ק מ"ה ובפיה"ק ס"ק ס"א ובדברי יוסף סי' תרט"ז אות ה' מ"ש בדברי המנח"י בזה ובמ"ש בזה לדינא וע' בדברינו לעיל סי' צ"א (ס"ק כ"ו) ולהלן סי' ק"ה (ס"ק ע"ו):

(קלא) דתתאי גבר. עבאה"ט ופת"ש ומ"ש הפת"ם מהמנח"י והלב"ש בדאיכא אפר במקום שנשפך עמ"ז סוף ס"ק כ"ה מ"ש בזה וכתב דלמעשה אין להקל עיי"ש אכן להלן סי' צ"ה בשפ"ד ס"ק כ"א כתב דמ"מ בהפ"מ וצורך ע"ש אפשר לצדד עכ"ד ובמ"ז שם ס"ק ט"ו כתב שהמתיר בהפ"מ ולצורך ע"ש אין לגעור בו עיי"ש וע' בס' דברי יוסף סי' תרי"ח שמצדד ג"כ להקל בזה עיי"ש וע' בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' י"ח שכ' ומ"מ נראה לי שאם זב הרבה והי' שם רק מעט אפר אין להקל והכל לפי הענין עכ"ד וכה ראיתי בשו"ת שם שלמה כת"י לאאמו"ר הגאה"ק זצללה"ה (וצוה שלא להדפיס הס' הנזכר ולא שום חיבור מחיבוריו) שכתב ג"כ לדינא להחמיר בענין כזה וכ' באמצע התשו' וז"ל אבל בנ"ד שהחלב הוא למעלה והאפר הוא למטה דאף אם נימא דכמעט חלב אשר למטה הנוגע. באפר נבלל בו מעט אפר מ"מ כיון שלמעלה יש הרבה חלב שלא בא בו אפר ולא נבלל בו כלל בזה ודאי לא נימא שנעשה כולו פגום אף מה שלא נגע וכו' בפרט שדין זה שנזחל על הכירה עם אפר אף שנבלל עם האפר אינו מוסכם עוד וכו' עכ"ד וע' במשמרת שלום סוף ס"ק ב"ה שכ' דכעת נהגו להחמיר בזה בכל ענין אפי' בהפ"מ וכמ"ש הלב"ש עיי"ש (ועי' בדברינו להלן סי' צ"ה ס"ק פ"ג מה שהבאתי בזה כמה חילוקי דעות ובמ"ש בזה לדינא):

(קלב) גבר. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דאם הכירה הוא אצל האש גם התבשיל אסיר ובשם הש"ך כ' דאם הקדירה מרותחת מחמת האש וכו' אפי' התבשיל אסור ועבאה"ט של מהרי"ט ס"ק ל"ד שנראה דעתו שהט"ז מחולק מדעת הש"ך ולדינא כ' דהעיקר כדעת הט"ז להלכה ולמעשה עיי"ש אמנם יעוין במ"ז ס"ק כ"ה שכ' דלדינא שניהם אמת דאם הכירה יס"ב אף שהקדירה צוננת הכל אסור דתתאי גבר ואם הקדירה רותחת אצל האש אף שהכירה אין היס"ב ג"כ הכל אסור דלא שייך תתאי גבר דכיון שעומד אצל האש אין התחתון מקרר העליון עיי"ש: