דרכי תשובה - ד עב

להחמיר אבל אם יש שם לחלוחית ממש שפיר אוסר גם הבלוע שבתוך הכירה אע"פ שנבלע דרך הטיט ובע"כ דהטיט של התנור או הכירה אינו פוגם בעצם ודלא כהמהרש"ק וע' מענין זה בחוו"ד להלן סי' ק"ה בביאורים ס"ק ט"ו שכ' דאף אם הכירה היא לחה מהנשפך אינו אסור אא"כ יש שם ממשות מהאיסור הנשפך אבל אם אין שם ממשות איסור אין להחמיר וסיים שם שכן מעשים בכל יום שעומדין על הכירה קדירה של בשר וקדירה של חלב ותחת כל הקדרה לח ממאכל הנשפך ולא אמרינן דהכירה בולע מהנשפך ונאסר הכירה הרותחת ממאכל שתחת קדירה זו ואוסר הקדירה משום דאין כלי מקבל טעם בלוע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א בסי' זה סוף ס"ק כ"ו ובפיה"ק ס"ק ע"ג מ"ש ע"ד החוו"ד בזה והעלה דע"כ אין להקל בזה רק בדיעבד אבל לכתחלה כל שומר נפשו ירחק מזה ובודאי דהנכון למנוע שלא לבשל כלל תבשילי בשר ותבשילי חלב על הכירה ביחד כי באים עי"ז לכמה מכשולות וכו' ומי שיכול להיות לו כירה מיוחדת לבשר ומיוחדת לחלב תע"ב עיי"ש:

(קכד) ע"ג קרקע עי' ביש"ש חולין פ' גה"ג ריש סי' ל"ח בסימניו שכ' דאין חילוק בזה בין אם נשפך על הקרקע ובין אם הי' החלב בכלי והעמידו עליו אותה קדירה עיי"ש ופשוט לפענ"ד דר"ל דאף שהחלב הוא בכלי שיש לה דפנות סביב שמחזיק חומו אפ"ה אם אינו אצל האש לא הוי רק בכלי שני וה"פ. ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק מ"ג:

(קכה) קדירה חמה. עבאה"ט מ"ש לאפוקי צוננת ומשמע דכל שאינה צוננת אע"פ שאינה חם דכלי ראשון רק כלי שני אפ"ה נאסרה הקדירה ועי' בחוו"ד בביאורים ס"ק כ"ב דלדעת הט"ז להלן סי' ק"ה סק"ה שהחמיר בחום כ"ש שהיס"ב ה"נ כאן אם היס"ב יש לאסור הקדירה עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א שם ובפיה"ק ס"ק נ"ט שהעלה לחלק בזה בין כלי חרס לכלי מתכות ע"פ דברי הש"ך להלן סי' ק"ה להחמיר בכלי חרס גם בכלי שני שלא במקום הפסד ע"כ גם כאן יש לחלק בזה דאם הי' לחלוחית הרבה בקרקע בשעה שהעמידו עלי' הקדירה כיון דחלב הרבה מחזיק בטבעו החום יש להחמיר בכ"ח שלא במקום הפסד אף אם השיבו עלי' קדירה צוננת אבל בכלי מתכות אין להחמיר כלל וכל זה בהי' הרבה חלב כאמור אבל אם הי' רק מעט חלב כיון שאין לו כח להחזיק החום אף בכ"ח אין להחמיר בזה אפי' שלא במקום הפסד עיי"ש ודע דכ"ז אם הי' היס"ב בודאי אבל אם הי' ספק אם היס"ב אין להחמיר בזה כלל וכמ"ש במ"ז לעיל סוף סי' ס"ח דבכ"ש אף שמחמירים שלל הפ"מ היינו בודאי יס"ב אבל בספק אם היס"ב יש להתיר אף שלא בהפ"מ דהוי ס"ס עיי"ש (ועי' בדברינו להלן ס"ק קכ"ט):

(קכו) חמה עבאה"ט מ"ש לאפוקי צוננת דבצוננת אפי' הקדירה מותרת היינו אם אינה אצל האש אבל אם הוא אצל האש אף דהקדירה צוננת הכל אסור ואף התבשיל דתתאה גבר. ש"ך ס"ק ל"ב ושפ"ד ס"ק ל"א. וע' מזה בערך השלחן אות י"ג וע' בחוו"ד בביאורים ס"ק כ"א שכתב שדין זה תמוה דאם החלב אינה מכסה כל עובי השוליים שיהי' מגיע עד כנגד המאכל שבקדירה רק שהקדירה עומד על החלב נראה דודאי התבשיל מותר דהא אפי' אם הי' החלב בקדירה אצל האש ותחב בתוכה קדירה זו מבואר בש"ך להלן סי' קכ"א ס"ק י"ז וכו' וכן מבואר בסי' צ"ד בכף דאין צריך ס' רק כנגד מה שנתחב בקדירה וא"כ כיון דאפי' עובי השוליים אין הבלוע עוברת ואפי' המקצת מעובי השוליים שלמעלה מהחלב אינו נאסר היאך יתפשט הבלוע להתבשיל שבתוך הקדירה ואפי' אם החלב מכסה כל עובי השוליים עד שמגיע כנגד האוכל כגון שעומד בגומא אפ"ה נראה דאם מונח בקדירה הרבה חתיכות דאין הבלוע יוצא מחתיכה לחתיכה אחרת שלמעלה הימנו בלא רוטב דהמים שבתוכה ודאי דאין לו דין רוטב כל זמן שהוא צונן עכ"ל והנה בבינת אדם שער או"ה סי' מ"ב השיג על החוו"ד בזה והעלה דאף שאין החלב מכסה עובי השוליים ואינו מגיע כנגד התבשיל יש לאסור התבשיל וכתב דאין להקל בזה רק בספיקו דאם יש ספק אם יש ס' בקדירה נגד החלב שתחתיו מותר מטעם ס"ס שמא הי' ס' ושמא אינו מפעפע לפנים עיי"ש ועי' בדברי יוסף ס' תרס"ו שהסכים עם הבינת אדם בזה ודלא כהחוו"ד עיי"ש ועי' בס' בית יהודה (להה"ג מהר"י לאנדא ז"ל) שכתב ג"כ לדחות דברי החוו"ד בזה דכיון דמיירי שהקדירה הוא אצל האש והיא מרותחת מחמת האש שאצלה שפיר אמרינן דאפי' אין החלב מכסה כל עובי השוליים של הקדירה מבליע בכולו עיי"ש אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א ס"ק מ"ד שמדחה דברי הבינת אדם בשתי ידים וכתב דבעיקר לדינא כהחוו"ד הנ"ל והביא כמה ראיות לזה עיי"ש וע' בבית יצחק (מהשו"ב מפעסט) בחלק ד' בתקה"ב סק"א שהביא דברי החוו"ד הנזכר וסיים דכ"ז הוא כשהקדירה הוא צונן לגמרי אבל אם גם הקדירה הוא חם אפי' אין היס"ב מ"מ כיון שהנשפך הוא חם שאצל האש אסור אף התבשיל אפי' בהפ"מ עיי"ש ואני לא מצאתי מקום לחומרא זו שיהי' חילוק בזה בין צונן לגמרי ובין חם שאין היס"ב ומבואר בכל הפוסקים דכל שאין היס"ב דין צונן יש לו ואין לחוש לדבריו לפענ"ד כלל (קכז) אם מה שנשפך אינו אצל האש. עי' בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאווואהרדק) סעי' מ"ט ונ' שכתב דמיירי שנשפך שלא במקום החום כגון במקום שבראש התנור שקורין פריפעצא"ק ששם אין החום שולט כ"כ ע"כ אין בו רק דין כלי שני והיינו כשהוא רחוק הרבה מן האש באופן שאין היד סולדת שם במקום ההוא אבל כשהיס"ב במקום ההוא דנין בו דין כלי ראשין ולפ"ז בתנורים שלנו ידוע שבתחלת ההיסק המקום שלפני התנור שקורין פריפעצא"ק אינו חם כלל ואחר ההיסק אם הסיקו התנור כראוי גם המקום ההוא הוא חם מאד ע"כ צריך המורה לשאול מתי הי' זה עיי"ש:

(קכח) מה שנשפך. עבאה"ט ס"ק כ"ד ועי' בס' זכרון אברהם (מהגאון מו"ה אבלי הכהן ז"ל) להלן סי' ק"ח (בד"ה ומים) שעמד על המחקר במה שנוהגין העולם דכשזב חלב והלך הקילוח מקדירה רותחת תחת קדירה של בשר שאין אוסרין רק הקדירה של בשר והלא גם הקדירה של חלב עם מה שבתוכה נאסרה דהוי כמו שהקדירה של בשר נאסרה מן החלב כמו כן נאסרה החלב מן הקדירה וחוזרת ואוסרת את הקדירה והחלב וכשעומדים בב' צדדי האש אפשר שהאש בוער ואינו מניחו להבליע להצד הב' אבל כשעומדים שניהם בצד א' אין טעם להקל וצ"ע במה שלא ראיתי בימי לשום מורה הוראה להיות נזהר בזה עיי"ש אמנם יעוין בס' שבילי דוד אות ט"ו שם בשם חמיו הגאון מו"ה קאפל ז"ל דאם נשפך הלב מקדירה רותת על קדירה של בשר רותח דלכאורה נראה דנאסר גם הקדירה של חלב כיון שהחלב בולע מהקדירה של בשר חוזר החלב ואוסר הקדירה של חלב אבל בעלי הוראה לא נהגו כן והוא בע"כ דאמרינן דהקדירה של חלב לא בלעה מהחלב עצמה שבנדה דאין קדירה בולעת מלחלוחית שבצדה רק מה שהוא תחת הקדירה דלחלוחית לא הוי חיבור וע"כ לא נאסר רק הקדירה של בשר כיון שהוא זב תחתיו משא"כ הקדירה של חלב לא נאסרה כלל עיי"ש הנך רואה לפי דבריו שאין הדבר נכון להתיר אלא אם אין שם לחלוחית חלב תחת אותה הקדירה של חלב אבל במה ששכיח שנשפך הרבה חלב על הכירה וזב גם תחת אותה הקדירה של חלב בזה גם לדבריו צריכין להחמיר דהא אפי' אם יהיבנא שאין הקדירה נאסרה מהחלב שבצדה הא מ"מ החלב שתחת הקדירה נאסרה כי בלעה מהחלב שבצדה ושוב תאסר הקדירה מהחלב שתחתיה וזה אין סברא לומר דאם אמרינן שדבר לח אינו חבור לא נאסר החלב שתחת הקדירה מהחלב שבצדה והיתכן לומר שאם יגע שומן לח חם בחלב לא יאסרו זה את זה דבע"כ כל מה דאמרינן דדבר לח לא מיקרי חיבור לא נאמר רק לגבי דבר גוש הנוגע בו והרבה יש להאריך בזה ולפלפל וגם אפי' אם לא זב תחת הקדירה של חלב לא יתכן רק אם נחליט דהעיקר כדעת החוו"ד שהבאתי (בס"ק שאח"ז) דלח לא הוי חיבור אבל לדעת גדולי המחברים שהבאתי שם שחולקים על החוו"ד וס"ל להצריך ס' כנגד כל הנשפך דדבר לח הוי חיבור ממילא דגם בזה צריכין להחמיר וזה תימא כי ידעתי שיש כמה מורים שמחמירים ואין סומכין ע"ד החוו"ד ומשערין כנגד כל הנשפך אפי' לא נגע הקילוח רק מעט בצד הקדירה של בשר ובכ"ז אין שמים לב להחמיר לאסור גם הקדירה של חלב כנזכר וצ"ע:

(קכט) אינו אצל האש. עבאה"ט מ"ש מהט"ז דאם הוא אצל האש צריך ששים במה שאומדין שיש חלב תחת הקדירה וע' בחוו"ד בביאורים סק"ב ובחידושים ס"ק כ"ד ובשבילי דוד אות ט"ו דדוקא קאמר הט"ז כנגד הבעין שתחת הקדירה עיי"ש ועי' בחוו"ד שם שכ' דדוקא כנגד החלב שתחת הקדירה ממש אבל א"צ לשער כנגד החלב שבצדדי הקדירה עיי"ש וכ"כ לעיל סי' צ"א סק"ו והביא ראי' מפסקי מהרא"י סי' ק"ג דניצק דלח לא הוי חיבור עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רכ"ו שכתב כן לדינא דדוקא דבר גוש הנוגע בקדירה צריכין ששים כנגד כולו אבל בדבר לח שזב ונגע הלחלוחית בקדירה א"צ ס' אלא נגד זה המעט