דרכי תשובה - ד עא

מודה שהוא נגד סתימת הפוסקים דמשמע מדבריהם דאפי' נתבשל בה איסור דרבנן אין להקל ועי' בדברי שאול ויוסף דעת שכ' שהי' לפניו עובדא בעש"ק סמוך לבין השמשות שעמדה קדירה מלאה רוטב ובשר גדולה לערך ב' וחצי קוואר"ט ונשפך חלב לערך כף תחת הקדירה והתיר גם הקדירה כיון שהי' האש משני הצדדים של הקדירה אמרינן שהאש שורפו ומייבשו ואז הקדירה ג"כ שרי ואף דלכתחלה כתב הש"ך דאסור להשתמש עוד בקדירה זו מ"מ כיון שהי' בע"ש ובע"ש קיי"ל דמתירין ע"י ששים אפי' בנפלה הטפה שלא כנגד הרוטב ה"ה שיש לסמוך בע"ש על הרמ"א דגם הקדירה נמי שרי וכיון דשרי בע"ש הותרה גם אח"כ כמ"ש הפרמ"ג בסי' צ"ד עכת"ד והנה כפי הנראה הי' העובדא שה' ע"ש ולא הי' לו קדירה אחרת להטמין הרוטב ובשר לכבוד שבת אמנם הנה בשפ"ד לעיל סי' צ"א ס"ק י"ח בעובדא שנפל טפת ציר על צאלינ"ט טא"פ בע"ש ולא הי' לו פנאי להכין כלי אחרת להטמין והתיר הקדירה ע"י קליפה והתנה שם בפירוש דרק לאותו שבת התירה אמנם גם בגוף הקולא שהתיר הקדירה מטעם שהאש שורפו הנה כיון שהט"ז ס"ק כ"ג כתב מהמהרש"ל דאפ' בע"ש ושעת הדחק מ"מ הקדירה אסורה וגם בש"ך כתב מהת"ח דבכ"מ יש לאסור הקדירה וכ' בשפ"ד שם דאף נגד האש ונגד הרוטב אסורה הקדירה עיי"ש אין לנו לעשות מעשה כנגדם אפי' בשעהד"ח ולצורך שבת וכיוצא:

(קכ) ס'. עבאה"ט מ"ש מהש"ך שיניחו להצטנן היינו אם אפשר אבל אם צריך מיד לאורחים וכה"ג אין צריך להמתין וכו' ועי' בסלת למנחה כלל נ"ה דין ב' סק"ח שהביא בשם ס' תורת האשם דבערב שבת אף שיש שהות עוד לצננו ולערות לקדירה אחרת ולחזור לחממו אפ"ה אין זה כבוד שבת לאכול מאכל שנתחמם אחר שכבר נצטנן ע"כ התירו לערות מיד מצד אחר עיי"ש וע' בס' ערוך השלחן (להרב מהרי"מ מנאוואהרדק) סוף סעי' מ"ד שסיים וז"ל אך אצלינו המנהג לערות תיכף התבשיל מפני שבתנורים שלנו קשה לדקדק אם היתה הנפילה כנגד הרוטב או כנגד הריקן וע"פ רוב הוא כנגד הרוטב ובענגיליש"ע קעכי"ן אין מבשלין בלא כיסוי ובזה נחשב בכל מקים שנפלה הטפה כנגד הרוטב עכ"ד:

ומ"ש הבאה"ט מהאו"ה דמ"מ אין בקדירה מן החלב אלא לפי שיעור המדומע במים עי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג בשפ"ד להלן סי' צ"ה סק"ה שכ' דאם בשלו מים בכלי שהי' בה חלב מעורב בתבשיל שני חלקים תבשיל ושליש חלב ואח"כ בשלו בשר בהמים הללו נראה להתיר כיון דאנן משערין הכל רק לפי המדומע א"כ גם הקדירה לא בלעה רק שליש חלב ושני שלישים תבשיל אחר א"כ י"ל דאיכא ס' בהמים נגד החלב בהקדירה כיון שיש ס' בכלי נגד קליפת הכלי כמ"ש הש"ך לעיל סי' ס"ט ס"ק ס"ב ומסתמא כיון שהכלי הוא דקה מן הסתם אין בה רק לערך ב' קליפות מן הקדירה בעובי' וכיון דא"צ לשער רק נגד שליש חלב שיש בקדירה זו הוי כמו שא"צ ס' רק נגד שליש הכלי וא"כ כיון שלא נבלע בה רק שליש חלב הרי מסתמא יש בהקדירה ס' נגד החלב שנבלע בעובי חרסית הקדירה ועי' בס' דרכי הוראה חלק ב' פרק ל"ח שהביאו והתפלא עליו בהא דאטו משתוים כל דופני הכלי בעובים וכ' די"ל כוונתו לסתם כלים אכן בנידון שאלתינו אין אנו צריכין לכל זה ואפי' אם בשלו מחצית חלב ומחצית מים תצא בהכשר שהרי הפרמ"ג כתב בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ב' אות ב' דלעולם יש במה שבכלי שלשים נגד הבלוע בכלים וא"כ כיון דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון אם הוי מחצית מים הוי חלק ששים וממילא כשר עיי"ש אמנם בעיקר הדין והפסק שהחליטו דאמרינן בזה אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ע' בס' שערי שמחה שער ב' סי' ט"ו מה שהאריך בענין זה והניח דין זה בתימא כי מבואר מדברי הפוסקים דחיישינן שנבלע בהקדירה כל טעם החלב ועיי"ש במה שהאריך בזה ועי' בדברינו להלן סי' צ"ד (ס"ק י"א):

(קכא) והכי נהוג. עי' במנח"י כלל נ"ו סק"ד שכתב דאם לא הי' בהתבשיל הראשון ס' פעמים ס"א אע"ג דאסרינן התבשיל, הראשון שלא בשעהד"ח מכל מקום אם חזרו ובשלו בתוכו תבשיל אחר אם יש בתבשיל הב' ס' פעמים ס"א נגד הטפה מותר דכיון דהא דאסרינן התבשיל הראשון הוא חומרא גדולה ורבו המתירין רק שנהגו לאסור שלא בשעהד"ח א"כ פשיטא דאין להחמיר יותר ולומר בבלוע בכלים חנ"נ באיסור כזה עיי"ש ועי' ביד יהודה שם מ"ש להשיג ע"ד המנח"י בזה והעלה לדינא דשלא בשעהד"ח או ע"ש שאוסרין בנפל שלא כנגד הרוטב כנזכר אז גם אם בשלו אח"כ בקדירה זו מאכל שני אם הוא שלא בע"ש או שעהד"ח גם התבשיל השני אסור אף שיש ס' פעמים ס"א זולת כשהי' העובדא בתבשיל הראשון שנפל הטפה כנגד הריקן בע"ש או שעהד"ח דקיי"ל להקל בס' לבד אז יש להקל ולהתיר גם התבשיל הב' אף שהרוטב של התבשיל השני בא כנגד הטפה אם יש בהתבשיל הב' רק ס' עכ"פ נגר הטפה אף שלא בשעהד"ח ואם אין ס' כנגד הטפה דינו כמו בראשונה עיי"ש ועי' בס' דברי יוסף סי' תרי"ג אות ב':

(קכב) נהוג. עבאה"ט סוף ס"ק כ"ג שכ' מהס' תורת האשם דאם נפל טפת חלב על אוזן הכלי אין לאסור התבשיל ועי' בחוו"ד בחידושים ס"ק י"ז שכתב דאם היס"ב שם במקום נפילת הטפה יש להחמיר בזה שדינו כאלו נפלו על גוף הכלי וכתב דאם היד הוא נגד עובי הכלי והוא כנגד הרוטב הוי כנפל בגוף הכלי כנגד הרוטב ואם הוא שלא כנגד הרוטב הוי כנפל שלא כנגד הרוטב אכן אם אין היס"ב במקום הנפילה בכ"מ מותר עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רמ"ז ועי' בס' זר זהב על האו"ה כלל ל"ט סק"ג שכתב שיש להסתפק דאפשר יש לחלק דדוקא אם היד הוא גוש א' עם הכלי אבל אם אינו גוש א' רק שהוא מחובר במסמרים ואפי' אם הוא מחובר בבדיל יש להסתפק אם נעשה גוף א' שיבלע בכולו וסיים בצ"ע עיי"ש ואני העני אינו יודע לחלק בזה בין אם הוא גוף א' או שנתחבר אח"כ ונעשה א' כי הלא יש כמה כלים שלא הותכו מעשת אחת ונעשים מרעפים של בדיל או ברזל ונחושת ונתחברים מכמה חתיכות אחת אל אחת והי' אחד כפי האומנות במסמורים או בבדיל שלא יזובו המים ממנו אף טפה א' היתכן לומר שאם נפלה טפה על חלק א' מהכלי לא נבלע בשאר החלקים שנעשה מרעפים אחרים הס כי לא להזכיר ולא נמצא בשום מקום שיהי' גילוי לקולא זו ובודאי דכל שנתחבר והי' לכלי א' יהי' באיזה אופן שיהי' הו"ל כאלו הוא עשת אחת ולאו דין צריך בושש:

(קכג) ואם נשפך וכו' ע"ג קרקע. עי' בס' גילוי דעת בסוף הס' (אחר לוח התיקון) שכתב בתנור שנבלע בו איסור וטחו בטיט חדש פחות מכעובי אצבע ובהיותו רותח העמידו שם דבר רותח ומצדד שם להקל עפ"ד הפרמ"ג או"ח סי' תס"א בא"א סק"ב דע"י הטיט נעשה הבלוע נטל"פ ועיי"ש במ"ש עוד בזה לענין אם הי' המאכל דבר חריף עיי"ש ויותר מזה ראיתי בשו"ת טוטו"ד קמא סי' ק"ב בשאלה הב' אין לחוש להחלב הנבלע בקרקע התנור שיאסר הקדירה שהעמידו שם כי הבלוע שבתנור נעשה לפגם ע"י הטיט והאבנים ואינו דומה לכלי חרס שכשנצרף בכבשן בטל ממנו טעם הטיט לגמרי משא"כ בטיט שלא נצרף בכבשן ואף שמדליקין אש תדיר שם מ"מ אין זה בכלל החזרה לכבשונות שיבטל עי"ז טעם הטיט שבו לכן הטיט פוגם המאכל הנבלע אפי' הוא ב"י הו"ל כאלו עירב בו דבר מר וכדין בורית דהוי נטל"פ כיון שנותנין בו אפר דהוי לפגם עיי"ש אמנם יעוין בלשון הד"מ במה שהביא מהאו"ה דאם נפל לארץ חלב והקרקע לחה וכו' עיי"ש וכתב בבאה"ט של מהרי"ט ס"ק ל"ד וז"ל ביאור הדבר אם נשפך חלב או שאר איסור רותח ע"ג קרקע הכירה והעמיד עליו קדירה חמה של בשר אם אין הכירה לחה מהנשפך רק שחלב השפיכה הוא נבלע בקרקע הכירה הכל כשר מידי דהוי כמו שתי קדירות שנוגעות זו בזו וכו' אבל אם קרקע הכירה הוא עדיין לחה מחלב השפוכה כשהעמיד עליו הקדירה של בשר אז אם הקדירה של חלב השפוכה הי' עומד אצל האש וכו' הכל אסור הקדירה והתבשיל עכ"ל ומבואר מזה דדוקא באין שם במקום שהעמידו הקדירה בעין רק בלוע בעלמא שמבליע תחת הטיט אין