דרכי תשובה - ד ע

יבא לידי ביטול איסור לכתחלה מתקנין עיי"ש ועי' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' קי"א בעובדא שזב על השפא"ר חלב תחת קדירה של בשר והי' ס' ומיד עירו המאכל בשר לקדירה אחרת ורצה למדן א' לאסור התבשיל דהא הטעם שצריך לערות מצד אחר הוא משום דחיישינן שמא נשאר בסיף רוטב פחות מס' ונ"נ ונאסר הכל ובנ"ד שזב תחתי' שא"א לערות מצד אחר ע"כ צריך בע"כ להניח להצטנן וכיון שהוא לא עשה כן ועירה מיד אסור והוא הסכים לדברי השואל שהלמדן טעה בזה דהא שצריך לערות מצד אחר הוא מטעם אין מבטלין איסור לכתחלה דחיישינן שמא יפעפע לפנים אבל משום שמא ישאר פחות מס' אין לחוש כיון דאינו מפסיק ומערה הכל בפעם א' ע"כ כיון שאין בזה חשש לענין דיעבד אם א"א להמתין עד שיצטנן שרי וכ' שכן מורין בבי מדרשא כל בעלי הוראה דאם נפל במקום שא"א לשפוך נגד צד הב' מערין אותו ג"כ מיד עיי"ש באורך:

(קיב) כנגד הטיפה. עי' בשו"ת יד יוסף סי' ס"ב בעובדא שנפלה טפת, חלב על הקדירה נגד הרוטב ועירו הרוטב לכלי אחר והקדירה אחרת היתה קטנה ונשאר מעט רוטב עם חתיכת בשר בקדירה הראשונה ולקחו קדירה אחרת לערות הרוטב הנשאר בקדירה הראשונה ואח"כ עירבו הרוטב כולה בקדירה אחרת ונסתפק השואל כיון שהקדירה היתה רותחת מהאש ואותה המעט רוטב עם החתיכה קטנה בשר שנשאר חזר להיות כטפה שנפל נגד הריקן שצריך להניח עד שתצטנן וכיון שלא המתין עד שתצטנן רק עירבה תיכף יש לחוש דלמא ע"י הנענוע נגע הרוטב בצד שנאסר והשיב דהרוטב יש להתיר לפמ"ש הש"ך להלן סי' צ"ד וסי' ק"ג דבב"ח לאחר שנאסר הוי דינו כשאר איסורין ובשאר איסורין קיי"ל דלח בלח לא אמרינן חנ"נ ואף שהש"ך כ' להחמיר דכל הבא מבב"ח כבב"ח דיינין לי' מ"מ הרי כתב הפרמ"ג דזה אינו אלא מדרבנן וא"כ בנ"ד דלא הוי אלא ספק אולי נגעה הרוטב במרום הקדירה שנאסר מהטפה הרי הו"ל רק ספיקא דרבנן ולא אמרינן חנ"נ בלח בלח ע"כ יש להתיר הרוטב אך החתיכות בשר שהי' בתוך הרוטב המבט הנ"ל אותו החתיכה יש לאסור מטעם אפשר לסוחטו עיי"ש:

(קיג) ואם בשלו בקדירה. עמ"ז סוף ס"ק כ"ח שכ' דקדירה ריקנית חמה שנפלה טפה עני' ובשלו בה אח"כ בשר צריך ס' פעמים ס"א עיי"ש ועי' בס' בית יהודה (להה"ג מהר"י לאנדא ז"ל) שהביאו וכתב מלתא דפשיטא לי' להפרמ"ג לדידי מספקא לי טובא וכתב דלדעתו נראה דסגי בפעם א' ששים כנגד הטפת חלב שנפלה אף שהקדירה היתה ב"י בעת נפילת הטפה דכיון דהיתה הקדירה ריקנית בשעת נפילת הטפה ולא הי' שם הבל בקדירה אין הטפה מתפשטת יותר לכן כשמבשלים אח"כ תבשיל בתוך קדירה זו סגי בפעם א' ס' כנגד הטפה עיי"ש ופשוט הוא דהיינו כשהגיע התבשיל שבקדירה שבשלו בה אח"כ כנגד מקום נפילת הטפה וה"פ:

(קיד) תבשיל אחר. עי' בכנפי יונה שהקשה דאפי' אם הי' בפעם הא' ס' פעמים ס"א נגד הטפה מ"מ איך מותר התבשיל הב' הא יש לחוש שמא לא יצאה הטפה בפעם א' ולאחר שעירה התבשיל ועדין הקדירה חמה התחיל הטפה לפעפע ואסרה עד ס' טפין בבליעת הדופן ונצטרך בפעם ב' ג"כ ס' פעמים ס"א ועיי"ש במ"ש בזה ועי' במ"ז ס"ק י"ז שעמד ג"כ בזה וע' בס' ערך שי בסעי' ה' שמתרץ דכיון דאף דאנן קיי"ל דבלוע אוסר בלוע לעשותו נבילה כמ"ש סי' צ"ח מ"מ עכ"פ אינו רק מדרבנן אפי' בבב"ח ע"כ אין להחמיר בספיקו וכאן יש ספק כיון שנפלה הטפה נגד הרוטב ויש ששים אין כאן רק ספק שמא לא הי' הטפה מפעפע תחלה רק אח"כ עיי"ש ועי' בחידושי הגרעק"א בש"ך ס"ק כ"ח שכ' לצדד בזה בדרך הכרע דאם הגיע הרוטב בתבשיל השני כנגד מקום נפילת הטפה אין לחוש אבל אם התבשיל השני לא הגיע הרוטב כנגד נפילת הטפה בעינן גם בתבשיל השני ס' פעמים ס"א נגד הטפה דהטפה מתפשט במקום הריקן עד סמיך לרוטב ונ"נ ועיי"ש במ"ש בזה וסיים בצ"ע אמנם יעוין ביד יהודה בפיה"א סק"ח ובפיה"ק ס"ק נ"ה שהאריך בזה והעלה דגם אם בפעם הב' הי' הרוטב למטה מהטפה סגי בס' נגד הטפה וא"צ ס' פעמים ס"א עיי"ש:

(קטו) דינו כמו בפעם הראשון. כ' במנח"י כלל נ"ה סק"ז וז"ל ונ"ל דאם לא הי' בתבשיל ראשון ס' פעמים ס"א דאז אסרינן התבשיל ראשון וכו' מ"מ אם חזרו ובשלו בתוכו תבשיל אחר ובאותו תבשיל הוא ס' פעמים ס"א נגד הטפה מותר ג"כ וכו' ואף דאיכא למימר כיון דהתבשיל ראשון נאסר וא"כ נעשה כל הבלוע שבקדירה איסור מתבשיל ראשון שנאסר ונ"נ וצריכין שוב ס' נגד הקדירה דכיון דהא דאסרינן התבשיל ראשון הוא חומרא גדולה ורבו המתירין וכו' וא"כ פשיטא דאין להחמיר יותר ולומר בבלוע בכלים חנ"נ באיסור כזה וכו' עכ"ל וכ"כ בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' ה' לדינא עיי"ש:

סעיף ז (קטז) בערב שבת. עבאה"ט מ"ש דה"ה לצורך גדול או הפסד או לעני. וכ' בכנה"ג בהגהות הטור אות כ"ז בשם תשו' מהר"ם מינץ סי' ט"ו דעני כל ימות השבוע ועשיר בע"ש שוין הם עיי"ש וכ' בגליון מהרש"א דכ"ז הוא בבשר בחלב אבל בשאר איסורין כיון דקיי"ל דגם בהפסד מועט לא אמרינן בבלוע חנ"נ ממילא דגם כאן א"צ כ"א הפסד קצת עיי"ש:

(קיז) אפי'. עבאה"ט ועשפ"ד להלן סי' צ"ג סק"א שכ' ודע דהא דמתירין בע"ש או בהפ"מ היינו שישפוך מצד אחר אבל מצד זה או שאח"כ מלאו הקדירה במים נגד הריקן אף בהפ"מ אסיר וכו' עכ"ל אמנם להלן סי' צ"ח במ"ז סק"ח (בד"ה דע) כ' בעצמו דרק לכתחלה צריכין לזהר בזה אבל בדיעבד אין לחוש עיי"ש לדרכו ועי' ביד יהודה כאן בפיה"א ס"ק מ"א ובפיה"ק ס"ק נ"ו מ"ש ע"ד הפרמ"ג בזה והעלה דהעיקר לדינא כמ"ש הפרמ"ג בסי' צ"ח דבדיעבד יש להקל דגם אם עירה התבשיל מצד זה או מילא הקדירה במים ובא התבשיל כנגד מקום נפילת הטפה מותר בדיעבד ואף כדין אין מבטלין איסור לכתחלה אין לדונו בזה עיי"ש ועי' מזה בס' דברי יוסף סי' תר"י וסי' תרי"ד ועי' מזה בדברינו לעיל (ס"ק קי"א):

(קיח) ע"י ס'. עבאה"ט מ"ש מהאו"ה בנפלה טפת חלב על קדירה עם מים ובתוך מעל"ע בשלו בה בשר ועי' בחכמת אדם כלל מ"ה סעיף ד' שסיים על דברי האו"ה בזה וז"ל דמ"מ אסור לבשל באותן מים בשר כיון שאין בו ס' ושמא מפעפע לפנים וכו' אבל מותר לשתותה כך עכ"ל וכ"כ בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות י"ו דאם בשלו ירקות בקדירה ונפל הטפת חלב על הקדירה מבחוץ ואין ס' כנגד הטפה לא אמרינן דהוי נ"ט בר נ"ט אלא אמרינן שמא מפעפע הטפה לפנים והוי כאלו נפלה הטפה לתוך התבשיל ממש ואם נתנו הירקות לתוך בשר אסור אפי' בדיעבד ועיי"ש עוד בהלכ' בב"ח אות כ"ט ועי' במ"ז ס"ק כ"ד שהביא מדברי האו"ה שכתב לחלק בין נפלה הטפה נגד המים ובין נפלה כנגד הריקן דאין להקל בזה באין ס' רק בנפלה נגד המים אבל בנפלה נגד הריקן אם בשלו בה בשר בתוך המעל"ע אסור ועיי"ש במה שהתפלא על דין זה וכתב דאם היה הקדירה ישנה ותוך מעל"ע אף שנפלה כנגד המים אם לא הי' במים ס' כנגד הטפה נעשה הבלוע שבקדירה נבילה ונאסר אח"כ הבשר השני ואם הי' הקדירה חדשה או ישנה לאחר מעל"ע אין לחלק בזה בין נפלה נגד המלא או נגד הריקן ואף כנגד הריקן מותר אף באין ס' וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בחוו"ד שכ' לדינא כמ"ש האו"ה דגם בקדירה חדשה או אינה ב"י יש חילוק בין אם נפלה הטפה נגד המים או כנגד הריקן דכשנפלה כנגד המים מותר אף באין במים ס' נגד הטפה אבל בנפלה מתחלה שלא כנגד המים ואח"כ בבישול הבשר הוא כנגד הרוטב בעינן ס' בבשר נגד הטפה עיי"ש ועי' בדברי שאול ויוסף דעת בעובדא בכלי שקורין ריינדי"ל בן יומו מחלב שבשלו בה בתוך מעל"ע חלב והי' בה כעת חלב צונן ואירע שלקחו כף של רוטב חם שהעבירו בו זהומת הרוטב כנהוג והי' שם שוי"ם בהכף ונגע הכף עם השוי"ם בהריינדי"ל והשוי"ם הי' רותח ורצה השואל לומר שהריינדי"ל נאסרה כולה וממילא נאסרה החלב שבשלו אח"כ בכלי זו והוא ז"ל השיב דז"א שהרי כשנגע השוי"ם בהכלי הצוננת אינו אלא כחם לתוך צונן ובהפ"מ מקילין דלא נאסר הכלי רק כ"ק וא"כ לענין בב"ח אינו רק בב"ח דרבנן ויש לתלות שיש ששים אף בכלי כזו כנגד הקליפה מן הכלי דלו יהי' שהוא ספק אם יש ששים הנה אינו אלא ספק דרבנן ולקולא עיי"ש:

(קיט) ידי. עבאה"ט מ"ש מהמהרש"ל דמ"מ הקדירה אסירה ועי' בגליון מהרש"א בט"ז ס"ק כ"ד שכתב דאם נפל מים שבשלו בקדירה של חלב על קדירת בשר שיש בה מים לכאורה יש להתיר הכלי עכ"פ אחר מעל"ע והראה מקום לדבריו להלן סי' קכ"ב סעיף ב' עיי"ש ור"ל ששם הביא משו"ת נו"ב תניינא חיו"ד סי' נ"א שכ' דלולא סתימת הפוסקים הי' מסתבר דלא גזרו חז"ל לאסור קדירת איסור שאינה ב"י רק בנתבשל בה איסור דאורייתא עיי"ש אמנם לדינא בודאי אין לסמוך על זה כיון שגם הנו"ב