דרכי תשובה - ד סט

כיסוי עליו ויש ס' נגד הטפה במקום שנפלה מה דין הכיסוי והשיב דפשוט הוא שהכיסוי מותר דהא ממ"נ אם לא נתפשטה הטפה לא נבלעה בהכיסוי ואם נתפשטה הרי נתבטלה קודם שבאה אל הכיסוי וכתב שם דאפי' אם נפלה הטפה סמוך לקצה הקדירה באופן אשר עד הכיסוי אין ס' בגוף הכלי ג"כ אין לחוש דאם מתפשט הטפה מתפשטת גם למטה עד שיש ס' עיין שם:

(קז) יש ס' בתבשיל. עבאה"ט מ"ש מהש"ך ואין להקשות וכו' ולכך אם בישל בה תבשיל אחר דינו כמו בפעם הא' וכו' ועמ"ז ס"ק י"ז ושפ"ד ס"ק כ"ז שהקשה דאמאי יש להתבשיל השני דין תבשיל ראשון דהא אם לא המתין עד שיצטנן הרי כשעירה התבשיל הראשון ונעשה הכלי ריקן בלא רוטב נאסר כל הבלוע כיון שעדין יס"ב בהקדירה ויש לה דין כ"ר א"כ אמאי יש להתבשיל השני דין תבשיל ראשון דהא הבלוע נ"נ בינתיים וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ח מ"ש לתרץ זה והעלה שכן עיקר לדינא להלכה ולמעשה שאין לחוש להחמיר בתבשיל הב' יותר מתבשיל הא' עיי"ש:

(קח) ויערה מיד. עבאה"ט ועשפ"ד ס"ק כ"ח שכתב דפשוט הוא דאם לא עירה מיד בדיעבד ודאי שרי עיי"ש ופשוט הוא דמיירי שלא נפחת התבשיל ע"י הבישול ולא נחסר עי"ז משיעור ס' נגד הטפה אבל אם נפחת ונתמעט ע"י הבישול בודאי שחזר ונאסר דאף דבנפלה הטפה לתוך הרוטב אין חשש במה שנתמעט אח"כ כמש"ל סי' צ"ט סעי' ד' דבנבלל לח בלח אמרינן כמו שנתמעט מההיתר כך נתמעט מהאיסור משא"כ בנפל טפה על דופן בקדירה מבחוץ שאינו מתערב עם הרוטב דיש חשש שמא לא מפעפע מתחלה הבל לפנים ועתה מפעפע וכדקיי"ל להלן סימן ק"ו סעי' ב' שלא יסיר שום דבר מהקדירה בעוד חתיכת האיסור בתוכה ועי' בקונט' תורה מציון ש"א ח"ג סי' ה' בתשו' מרב א' בעובדא שעמדו על הכירה אצל האש ב' קדירות רוטב עם בשר ונזחל חלב תחת הקדירות ושערו שהי' ס' בכל א' נגד החלב שנזחל תחתיה ואח"כ עמדו קדירה שלישית עם בשר ורוטב בשפת הכירה סמוך לצד חוץ וקרוב להמבשלת ואח"כ לקחו מאחת מהג' קדירות קצת רוטב ואינו יודע מאיזה מהן וספק שמא נלקח מא' מהב' קדירות שנזחל תחתיהן חלב ונתמעט ממנה עד שאין ס' נגד החלב מה הדין של הב' קדירות וכ' דלכאורה הי' לנו לאסור הב' קדירות משום ספיקא דלמא נתמעט מאחת מהן והו"ל תערובות חד בחד דאסור דאם הי' עכשיו כל הג' קדירות בלתי ניכרות לתחת איזה מהן זב חלב הי' אפשר להתיר מטעם חד בתרי בטל כדין יבש ביבש דלהלן סי' ק"ט אך כאן כיון שהקדירה הג' לא נכנסה לספק נפילת החלב כלל והיא מותרת בודאי א"כ אינה מצטרפת לבטל וכו' ועוד דכשאנו דנין אם נתמעט מהקדירה הג' או מהב' שייך לומר כל דפריש מרובא פריש ואמרינן שמאותן הב' קדירות נתמעט שעמדו ביחד ואף שהקדירה הג' עומדת יותר לצד חוץ ולצד המבשלת ויש לתלות יותר שלקחה המבשלת ממנה הרוטב ולא מהב' העומדים ברחוק קצת ממנה הא קיי"ל כר' חנינא בב"ב דף כ"ג ע"ב דרוב וקרוב הלך אחר הרוב ועוד דלו יהיבנא דבזה אזלינן בתר קורבא כיון שאנו דנין על כל קדירה בפ"ע אם נחסר מזו או מזו לא חשבינן להו להרוב נגד הקרוב ואזלינן בתר קורבא מ"מ הא תינח אם נלקח הרוטב מהקדירה ע"י עכו"ם שלא בפני ישראל דהוי פרוש מן הקבוע שלא בפנינו משא"כ בנ"ד שלקח ישראל בידים או שלקח נכרי בפני ישראל והוי נולד הספק בקביעות דבכה"ג לא אזלינן בתר רובא ממילא דה"ה דלא אזלינן בתר קירבא כמ"ש הכו"פ להלן סי' ק"י סק"ז (וע' בדברינו שם ס"ק מ"א) וא"כ בנ"ד כיון שכל קדירה ניכרת בפ"ע ונלקח רוטב מא' מהן הוי כלקח מן הקבוע וכמחצה על מחצה דמי ואכתי מידי ספיקא לא נפקו אמנם לדינא סיים שיש לצדד להקל כי גוף הדין דטפת חלב שנפלה על הקדירה מבואר בסמ"ק דהוי רק ספק דמספקא לן אי מפעפע בכל הכלי כמ"ש בט"ז ס"ק י"ט ובש"ך להלן סי' צ"ט סק"ב ומה"ט פסק בחכמת אדם כלל מ"ה דין ג' בנפלה טפת חלב על הקדירה וספק אם יש ס' בתבשיל נגדה יש להקל בהפ"מ מטעם ס"ס שמא אינו מפעפע ואת"ל שמפעפע שמא יש ששים א"כ ה"נ בנ"ד יש ס"ס שמא אינו מפעפע ושמא מהקדירה הג' נתמעט וגם יש עוד ספק ג' דאפי' את"ל שנתמעט מא' מהב' קדירות שמא כבר נמשכה הטפה ונתערבה לפנים בהקדירה קודם שנתמעט ולא נשאר מהטפה בהקדירה שתוכל לפעפע אח"כ ע"כ יש להתיר הב' קדירות עיי"ש באריכות:

(קט) מיד. עבאה"ט מ"ש דיש לחוש שיפעפע יותר מכאן ואילך וע' ביד יהודה בהשמטות שבסוף הספר ס"ק ל"ט שכ' דמה"ט נכון ג"כ להדיח הקדירה תמיד מיד לאחר שמערה ממנה המאכל שלא יהא חוזר ונפלט להקדירה עיי"ש:

(קי) התבשיל. וזה החילוק בין כנגד הרוטב לנגד מקום הריקן דכנגד הרוטב ויש ששים נגד הטפה צריך לכתחלה לערות מיד לצד הב' וכנגד הריקן צריך לכתחלה להניחו עד שיצטנן וכו' שפ"ד שם. ועי' בהגהות הגאון מהרש"ק ז"ל על הפרמ"ג בשפ"ד שם שכתב דמ"מ אף בנפלה כנגד הרוטב לא אמרינן דמוטב יותר לערות מיד וכאמור אלא אם נפלה הטפה בראש הקדירה דאז מועיל מה שמערה לצד אחר נסתלק המאכל ממקום הטפה אבל אם נפלה באמצע הקדירה ומכ"ש למטה דאז כשמערה מעט מעט ונתמעט התבשיל נשאר אח"כ בלא ס' נגד הטפה ואז אין תקנה רק לערות בזריזות להפוך הקדירה בפעם א' ולשפכה הכל יחד כמו רגע אך במאכל עב שא"א לעשות כן יותר טוב להניחו עד שיצטנן עיי"ש ועי' ביד יהודה להלן סי' צ"ח סוף ס"ק י"ט שכתב דבכ"מ נכון יותר להמתין עד שיצטנן כדי שלא יצטרך לדקדק לערות כולו בפעם א' וסיים שכן הוא נוהג להורות עיי"ש (וע"ל בס"ק שאח"ז) ועי' בס' בית יהודה (להה"ג מהר"י לאנדא ז"ל) שכתב לחלק בזה דבתבשיל צלול שיכול לערות הכל בפעם אחת מוטב לערותו מיד ולא יניח עד שיצטנן כדי שלא יפעפע יותר אבל אם התבשיל עב כגון אורז ודוחן וגראפי"ן שאי אפשר לערות הכל בבת אחת רק צריך להוציאם בכף מעט אז מוטב להניח עד שיצטנן דיש לחוש שישאר מעט גראפי"ן בדופן הקדירה ולא יהי' ס' כנגד הטפה עיי"ש באורך קצת:

(קיא) בצד אחר. עי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קצ"א שכ' שהוא מורה תמיד בדין זה שצריך לערות לכלי הב' בפעם א' ואפי' בדיעבד הוא אוסר אם עירה מעט מעט אמנם במה שנשאל שם בעובדא שלא עשו כן ועירו מעט מעט ונשאל על הכלים וכתב דבדיעבד יש להקל לענין הכלים מטעם ס"ס עיי"ש באריכות ועיי"ש עוד בדבריו שם סי' קפ"ד דפשיטא לי' וגם להרב השואל דאם לא עירה הכל בפעם א' אף בדיעבד אסור ועיי"ש שנשאל בקאוו"ע עם חלב מעט שנשפך תחת קדירה של בשר ורוטב באופן שהי' ס' כנגד החלב ועירו מיד הבשר לקדירה אחרת עוד קודם שהורה להם המורה לעשות כן ודעת השואל להחמיר ולאסור דשמא לא עירו הכל ביחד ואף שאומרים שעירו ביחד אין לסמוך על דבריהם דהוי מלתא דלא רמיא עלי' דאינש ולאו אדעתי' והשיב דזה אינו דכיון שידעו קידם שעירו שיש כאן שאלה ועבור זה עירו אותה הוי שפיר מלתא דרמיא עלי' דאינש ואף שלא ידעו שצריך לעשות הכל ביחד מחמת עיקר הדין מ"מ כיון שעשו כן מחמת איסור והיתר הוי כל עשיות שעשו בזה בכלל מלתא דרמיא עלי' דאינש וכל שאומרים שזוכרין שעירו הכל ביחד מותר עיי"ש ועי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות ח' שעמד על המחקר בזה בטפת חלב שנפלה על הקדירה של בשר כנגד הרוטב והי' ששים רק שלא עירו כל הקדירה בפעם א' אלא מעט ועירה באותה צד שנפלה הטפה אם יש לחוש כיון דבסוף העירוי לא הי' ששים הרי איכא למימר שנשאר מעט חלב בדופן הקדירה ופלטה לבסוף כשלא הי' ששים אמנם לדינא העלה דאין להחמיר לאסור בדיעבד דהוי ס"ס שמא מפעפע הכל בפעם א' ולא נשאר כלום וא"ת נשאר שמא לא נשאר רק מעט עד שיש ששים עיי"ש וכדברים אלו כתב ג"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ט ובפיה"ק ס"ק נ"ד דאם כי לכתחלה צריך לערות כל התבשיל הכל ביחד בפעם א' אמנם בדיעבד אם לא הי' נזהר בזה ולא עירה בפעם א' אין להחמיר שאין להוסיף חומרות בדין זה כיון דבלא"ה יש דעות כמה פוסקים דס"ל להתיר גם הקדירה עיי"ש עוד בהשמטות שבסוף הס' ס"ק ל"ט שכ' דמ"מ אם אי אפשר לו לערות הכל בפעם א' עכ"פ יזהר להדיח הקדירה יפה מבחוץ מהטפה שנפל עלי' דיש לחוש בכל עת במה שנבלע בה מ טפה שנפל עלי' מבחוץ דכל מה דאפשר לתקן שלא