דרכי תשובה - ד סח

סעיף ו (צד) נהגו העולם. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דהמהרא"י כ' דנוהגין להתיר ע"י צינון ועשפ"ד ס"ק כ"ד שהעיד שעכשיו אין נוהגין להקל אלא בהפ"מ וע"ש דוקא וכמ"ש הרמ"א להלן סעי' ז' והכי נהוג עיי"ש וע' בפרי תואר ס"ק י"ד שכ' דמנהג זה תורה הוא כי קשה להבחין ולדקדק שלא יעלה פעם א' הרתיחה כנגד אותה מקצת הקדירה שנאסרה ואע"ג דקיי"ל שאין לנו לגזור גזירות מדעתינו זולת מה שגזרו בעלי הש"ס זה לא חשיב כגזירה שאין בה אלא הרימו מכשול מדרך עמי עיי"ש:

(צה) לאסור. עבאה"ט ועחוו"ד בחידושים סוף ס"ק י"ז שכתב דבע"כ כל זה מיירי שהיס"ב בקדירה במקום נפילת הטיפה אבל אם אין היס"ב במקום נפילת הטפה בכ"מ מותר עיי"ש:

(צו) שלא כנגד הרוטב. עבאה"ט ומ"ש דבחדשה לא נהגו לאסור כשיש ס' נגד הטפה עי' בהגהות לבושי שרד בש"ך ס"ק כ"ה דבע"כ צ"ל דמיירי שנפל הטפה כשעדיין לא נתחמם התבשיל שבקדירה או שנפלה קודם שנתנו בו הבשר דאל"כ חיישינן שמא עלה פעם א' הרתיחה קודם שנפלה הטפה ובעת נפילת הטפה לא עלה ושוב אח"כ עלה כי ביני וביני דהיינו בעת נפילת הטפה נח עיי"ש:

(צז) כנגד הרוטב. עבאה"ט מ"ש דבחדשה לא נהגו לאסור כשיש ס' וכו' וכ' בחוו"ד ס"ק י"ז דכל זה אם לא עירו דרך מקום הטפה אבל אם עירו דרך אותו מקום אפי' בחדשה ואפי' יש בקדירה ס' נגד הטפה אסור אא"כ יש בקדירה ס' פעמים ס' נגד הטפה עיי"ש:

(צח) הרוטב. עי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קכ"ו שרצה השואל לומר דבבשר עוף יש להקל אפי' בנפלה שלא כנגד הרוטב כיון דכל החומרא דמחמרינן הוא משום דהוי איבעיא דלא איפשיטא ובדרבנן אמרינן בכמה דוכתא בעיא דלא איפשטא לקולא והוא ז"ל העלה דאין להקל בענין זה בבשר עוף יותר מבבשר בהמה עיי"ש באריכות:

(צט) אבל אם נפל כנגד האש וכו'. עי' בערך השלחן אות י"א שכתב מהרדב"ז בתשו' ס' רכ"ג דמ"מ אפי' אם נפלה כנגד האש אם אין האש חזק כ"כ ולא קנח המקום שנפל בו הטפה אסור אא"כ קנח אותו המקום מיד אז אפי' אם אין האש חזק כ"כ מ"מ זה מעט הנשאר האש שרפו מותר עיי"ש וע' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ז שהביא כן מהגהות סמ"ק והגמ"ר שסיימו ובלבד שיקנח הטפה מיד וסיים אכן כל הפוסקים לא הביאו דין זה שצריך לקנחו מיד וסיים בצ"ע עיי"ש ולפי האמור הנך רואה שכן כתב בתשובת הרדב"ז וצ"ע:

(ק) כנגד האש. היינו בעודנו עומד אצל האש אבל לאחר שסילקו אע"פ שהוא רותח עדיין מ"מ אינו שורף ומייבש וה"פ. ט"ז ס"ק כ"א:

(קא) מותר עי' בכנפי יונה שהתפלא על דין זה וכתב דהא שהקילו הפוסקים בנפל טפה קטנה כנגד האש דא"צ ס' במאכל כנגד הטפה הוא קולא גדולה להקל בכך דהא קיי"ל דלא מהני שום הגעלה וליבון לכלי חרס אפילו מילא אותו גחלים ולמה נקל בדין זה כ"כ ובאמת י"ל דלא הקילו הסמ"ק והא"ז רק כשיש ס' והקילו דא"צ ס' פעמים ס' אבל להקל שגם ס' א"צ י"ל דלא עלתה על דעתם לעולם וסיים דבלא ה אין מציאות לדין זה כיון שצריך להיות טפה קטנה דוקא א"כ בודאי דלעולם יש ששים בהתבשיל נגד הטפה עיי"ש ועי' בס' ערך שי שהביאו וכתב דאין שום תפיסה על הפוסקים בזה דלא אמרו על כלי חרס רק שאינו יוצא מידי דופי' דהיינו לאחר שכבר נכנס הטפה אינו יוצא אבל כאן אמרו שהאש שורפו קודם שנכנס ואינו מניחו לכנוס כלל וזה יש לומר דגם בכלי חרס מהני עיי"ש:

(קב) ואז הקדירה נמי שרי. עבה"ט מ"ש מהת"ח להחמיר לכתחלה לאסור הקדירה ועי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הב' אות י"ט דמ"מ גם להש"ך שהחמיר לאסור הקדירה הוא רק בטפת חלב על קדירת בשר או בטפה של איסור ממש אבל אם בשלו בקדירה של איסור שאינה ב"י דבר חריף ונפל ממנה טפה על קדירת היתר יש להתיר הקדירה אם יש ששים נגד הטפה כיון דלא הי' איסור בעין ויש ספק אולי העיקר כהפוסקים דלא הוי דבר חריף אלא קורט של חלתית אבל שאר ד"ח לא אמרינן דחורפי' מחליא לשבח ויש לצרף ג"כ הספק דשמא אינו מפעפע לפנים ע"כ בנ"ד כיון דמן הדין הקדירה מותרת ורק מחומרא בעלמא הוא שהחמיר הש"ך מהת"ח ובכה"ג אין להחמיר עיי"ש:

(קג) הקדירה נמי שרי. עבאה"ט מ"ש מהת"ח לאסור הקדירה ועשפ"ד ס"ק כ"ו שהביא מהאו"ה דאף שהוא נגד האש וגם כנגד הרוטב אפ"ה הקדירה אסורה עיי"ש ועי' במנח"י כלל נ"ה ס"ק כ"ה שכ' שכל מ"ש הפוסקים להחמיר לאסור הקדירה בזה הוא רק בקדירה קטנה שאין דרכה להשתמש בה היתר מרובה אבל בכלי שדרכה להשתמש בה בשפע יש להתיר בכה"ג הקדירה אפי' לכתחלה ואף להט"ז והש"ך שהשיגו על דין זה שהביא המחבר להלן סוף סי' צ"ט ודעתם להחמיר מ"מ כאן כשנפל הטפה כנגד הרוטב דהוי כנפלה לתוך התבשיל דאין כאן רק חששא בעלמא שמא לא מפעפע כולו לתוך התבשיל ונשאר עדיין איסור מיעוט בקדירה גם הם מודים דמותר עיי"ש והביאו בבית מאיר כאן וכ"כ בכרתי ס"ק י"ט ובישועות יעקב בפיה"ק ס"ק י"ב ובחכמת אדם כלל מ"ה סעיף ג' לדינא עיי"ש אך מדברי השפ"ד ס"ק י"ט ובמ"ז ס"ק י"ז לא משמע להקל בכך עיי"ש ועי' במשמרת שלום בחידושי דינים שבסוף סי' זה אות ט"ז ועי' בשו"ת עמודי אש בדיני או"ה סי' י"ג אות ט' מה שהאריך בזה והביא כמה טעמים שיש לסמוך ע"ד המנח"י להקל בזה וסיים וז"ל וידעתי שמנהג מורה הוראות לאסור בכל גווני הקדירה אולם בשעת הדחק יש לסמוך על מה שכתבתי עכ"ל:

(קד) בדבר מועט כגון טיפה. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ז שיש לעיין בדין זה כיון שיש חילוק בין מעט להרבה יש מקום לומר דאין אנו בקיאין בזה כ"כ וכתב די"ל כיון דאינו מותר אלא בכגון טפה א' דכל שיש יותר מטפה א' אין מתירין תו יש שיעור לזה ולא שייך לומר שאין אנו בקיאין עיי"ש:

(קה) ואז הקדירה הוי אסורה. עפת"ש מ"ש דלא מהני כשימלאנה מים וכו' ועי' בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סי' נ"ז שנשאל בענין זה אם מהני בכה"ג הגעלה מבחוץ והשיב שהוא נהוג להקל בזה בכלי שדרכה להשתמש בה בשפע לאחר מעל"ע עיי"ש:

(קו) אפי' יש ס'. עי' בשו"ת דברי מלכיאל שם שנשאל אם נפלה טפת חלב על הקדירה בשר שיש