דרכי תשובה - ד סז
Darkhe teshuvah part 4 67 · דרכי תשובה - ד · free full Hebrew text
Open in the reader →אמרינן בשאר איסורים חנ"נ ואף דאנן קי"ל להחמיר דגם בשאר איסורים אמרינן חנ"נ מ"מ בנ"ד כיון דאף בבב"ח מתירין בע"ש רק בס' נגד הטפה לבד לכן בשאר איסורין אין להחמיר כלל עיי"ש ועי' עוד במנח"י כלל נ"ו ס"ק ז' ובחכמת אדם כלל מ"ה סעי' ה':
(פח) ואם יערה וכו' יאסר התבשיל עבאה"ט מ"ש מהש"ך דמיירי כשאין בתבשיל ס' פעמים ס"א נגד הטפה ועי' ביד אברהם שכ' דאפי' יש ס' פעמים ס"א אסיר לערות לכתחלה דשמא לא יערה כולו בפעם א' וישאר מעט בסיף העירוי עד שאין ס' פעמים ס"א ויאסר וכתב דאם עבר ועירה ואינו יודע אם נשאר בקדירה כשיעור הנ"ל יש לאסור התבשיל וסיים בצ"ע עיין שם ועי' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' ק"י שנשאל בענין זה בטפת חלב שנפלה על הקדירה מבחוץ שלא כנגד הרוטב ולא הי' שהות להניחו להצטנן כגון בערב שבת דקיי"ל דאם יש ששים נגד הטפה יערה בצד האחר ועבר ועירה כנגד הטפה מה דינו דנהי דיש ס' כנגד הטפה מ"מ הלא כשמערה לבסוף לא נשאר ס' ברוטב שבקדירה נגד הטפה ועיי"ש במה שהאריך בזה ובסוף דבריו סיים לדינא וז"ל והדרן לנידון שלנו דברוטב נראה להקל אבל בדבר יבש כל שנתמעט מס' או שלא כנגד הרוטב ואין ס' פעמים ס"א בבב"ח יש לאסור ובשאר איסורין דחנ"נ רק מדרבנן ומדרבנן כל שהוא בכלל ספק מצטרף ה"נ כאן יש להתיר ולצרף הכל ובדבר גוש לא שייך סופו להתערב דאין בלוע יוצא מהחתיכה לחתיכה בלא רוטב והרוטב נעשה כלי שני ואינו מפליט ומבליע והעירוי ג"כ אינו אוסר רק כדי קליפה ולכך בגוש אם לא נשאר בסוף בכדי ששים אסור ובלח בשאר איסורים בודאי שרי לא מיבעיא בהפ"מ דקיי"ל בלח אינו נעשה נבילה ואפי' בלא הפ"מ יש להתיר להלכה ולמעשה צ"ע עדיין עכ"ל (ועי' בדברינו להלן ס"ק ק"י וקי"א מ"ש עוד מזה):
(פט) וזה תקנתו. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דכן לא יערה מצד השני דחיישינן שמא ינענע ויגע ברוטב ועי' מנח"י כלל נ"ו סק"ח שהסביר הטעם דלא יערה מצד השני שלא כנגד הטפה דאם כי מצד הסברה י"ל דלא שייך חשש נענוע בזה כ"כ כיון דאפשר שמטה הקדרה מיד לצד השני באופן שלא ינענע אלא די"ל דהוא משום שיש לחוש שהטפה מפעפע נמי ברוחב הקדירה בעיגול ואף כשיערה להצד הב' יש לחוש דכיון שדרך כשמערין הקלוח מתפשט לרוחב קצת וא"א לצמצם שלא יגע אל מקום האיסור במקום שנתפשטה הטפה ברוחב בעיגול קצת שלא כנגד הרוטב עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ג ובפיה"ק ס"ק מ"ג:
ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דבעינן שיהי' בתבשיל ס' פעמים ס"א פחות מעט עי' בישועות יעקב סק"י ועי' חוו"ד בביאורים ס"ק י"ד מה שהרבה להשיב ע"ד הש"ך בזה והעלה דהעיקר כמשמעות הפוסקים דסגי בס' פעמים ס' עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ב שהשיב ע"ד החוו"ד בזה והעלה דהעיקר כהש"ך דבעינן דוקא ס' פעמים ס"א פחות מעט עיי"ש וכ"כ שם בפיה"ק ס"ק מ"ד לדינא אמנם יעוין בשו"ת שבסוף הראש אפרים סי' כ"ה שהעלה ג"כ כדעת החוו"ד דסגי בס' פעמים ס' אך סיים דמ"מ יש לומר דשפיר כתב הש"ך דצריך ס' פעמים ס"א כיון דלא מיירי שהתבשיל הוא של בשר דוקא ואם התבשיל הוא מירקות וכיוצא הוי כנפל תערובות מבב"ח לתוך תבשיל זה דבעינן ס' נגד כל התערובות כמות שהוא כדי שלא יהא בתוכו נ"ט מתערובות בב"ח ובזה שפיר כ' הש"ך דבעינן ס' פעמים ס"א עיי"ש:
ועיין בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' ק"כ שכתב שקיבל ממורו הח"ס ז"ל דשיעור ס' פעמים ס"א שהם סך ג' אלפים ושש מאות וס' טיפין ע"כ צריך שיהי' לקדירה קרוב לד' רביעית של תורה עיי"ש. שוב ראיתי בכללי הש"ס של הגאון הח"ס ז"ל הנדפס בס' לקוטי חבר בן חיים חלק ד' אות פ"ט שכתב כן הח"ס ז"ל בעצמו כדברים הנ"ל וסיים שהוא שכל רביעית מחזיק ביצה ומחצה והוא פחות מגרוי"ס אוסטרייכ"ר זיידי"ל עיי"ש:
ומ"ש הבאה"ט במוסגר מהפר"ח דאם הוא כלי שדרכו להשתמש בו בשפע מותר עי' במנח"י שם סק"ה ובכרתי ס"ק י"ט שכ' דאף הט"ז והש"ך שהשיגו על דין זה להלן סי' צ"ט וסי' קל"ב סעי' ה' ודעתם דאין להקל בקדירה שדרכה להשתמש בה בשפע יותר מבשאר כלי מ"מ בנ"ד בנפל כנגד הרוטב דמעיקר הדין הו"ל כנפל לתוך התבשיל ואין כאן רק חששא רחוקה שמא נשאר איסור מועט בקדירה בכה"ג גם הם מודים לסמוך ע"ז להקל עכ"פ בקדירה שדרכה להשתמש בה בשפע עיי"ש וכ"כ בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' ג' ובבית מאיר לדינא עיי"ש ועי' ביד אברהם שכתב דמ"מ בנפלה כנגד הריקן אין לסמוך ע"ז להקל דכיון דהטפה מתפשטת ואוסרת עד ס' כנגדה א"כ לא הוי איסור מועט ובע"כ דגם הפר"ח לא כ' דין זה רק בנפלה כנגד הרוטב (ובמח"כ לא ראה שכ"כ במנח"י שם) אבל אין זה דעת הפרמ"ג דבמ"ז ס"ק י"ז כ' דלדעת הט"ז דס"ל להלן סי' צ"ט וסי' ק"ה דאין חילוק בין קדירה שדרכה להשתמש בה בשפע או לאו גם כאן אין לחלק בזה עיי"ש ועבשפ"ד ס"ק י"ט שכתב דאין חילוק בין נפל הרבה חלב או מעט דאפי' לא נפל רק טפה א' אסורה הקדירה להשתמש בה עוד עיי"ש ונראה מדבריו דר"ל אף בקדירה גדולה (ועי' בדברינו להלן סי' צ"ט ס"ק ק"ו):
(צ) ודוקא אם הקדירה ישנה. והיא בת יומא אבל באינה ב"י אע"פ שהיא ישנה הו"ל כמו חדשה דכל שהיא אינה ב"י והבלוע שבתוכה הוא לפגם הוי כאלו אין בתוכה בלוע כלל וגוף החרס לא אמרינן דנ"נ לכ"ע. חכמת אדם כלל מ"ה סעי' ו' וה"פ (ועי' בדברינו לעיל ס"ק ע"ח וס"ק פ"א):
(צא) אם היא חדשה. עבאה"ט ס"ק י"ח מ"ש מהש"ך ועשפ"ד ס"ק כ"ג שכ' דלפ"ז צריך המורה לשאול אם הי' מתחלה מליאה רוטב ונצטמק ע"י רתיחות דאם הי' תחלה מליאה ונצטמק אף שנפל הטפה למקום הריקן לא שייך לומר דהוי חדשה לכל התירוצים וכתב דאף את"ל דאין המורה צריך לשאול מ"מ הדין אמת ויציב עכ"ל ועחוו"ד בביאורים ס"ק י"ז ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ה ובפיה"ק ס"ק מ"ו מ"ש בזה וכתב דקשה המציאות בזה דבע"כ מיירי דשמר הקדירה קודם נפילת הטפה שלא יגיע התבשיל למעלה ע"י נענוע או ע"י רתיחה שעלה פעם א' וכעת הוא למטה ועיי"ש מ"ש בזה ועי' בפרי תואר ס"ק י"ד וט"ו שכ' דבע"כ אין להקל אא"כ הי' הקדירה מגולה אבל אם הי' מכוסה כיון דההבל והרתיחה עולה בולע הקדירה מקודם וכן אף אם הי' מגולה אין להתיר אלא אם האש שתחת הקדירה אין בה חום כ"כ שהתחילה להיות עוממת אבל בלא"ה אף שלא כיסה לא ימלט שלא תעלה הרתיחה ותגיע למקום הפה זולת כשנפלה הטפה למעלה הרבה בפה הקדירה דאז שפיר תלינן להקל דהגם שעלתה רתיחת התבשיל מתחלה לא הגיע לשם והכל הוא לפי ראות עיני המורה וסיים שם ודע שיש הפרש בין עליית הרתיחה ע"י כיסוי לשלא ע"י כיסוי דע"י כיסוי עולה הזיעה עד הכיסוי ושלא ע"י כיסוי הגם שעולה הרתיחה מ"מ אינו עולה רק במקצת וכפי רוב החום עולה ממקום הנחתו קצת עיי"ש אמנם כפי המובחן גם בזה אין לומר דרך כלל כי עינינו רואות דאף באין הקדירה מכוסה אם האש גדולה עולה הרתיחה תמיד למעלה על כל גדותיו עד שכמה פעמים שופך בזעף חוץ לקדירה אלא מחוורתא כדקאמר מעיקרא דאין ליתן כלל לזה אלא הכל לפי ראות עיני המורה לפי גודל תבערת האש ומקום עמידת הקדירה על המוקדה ולפי ערך גדלות הקדירה עם הרוטב אם מעט או הרבה כי אם הקדירה עם התבשיל הוא קטן בכמותו ושריפת האש גדולה ובוער סביבותי' גם אם אינו מכוסה כלל עולה הרתיחה עד מהרה ועולה על כל גדותיו:
(צב) סי' צ"ד. צ"ל סי' צ"ח. והוא שם בסעי' ה' שפ"ד שם:
(צ') גבי כף. עבאה"ט ועי' במ"א או"ח סי' תנ"א ס"ק כ"ד שהקשה אהא דלהלן סי' צ"ד דא"צ ס' רק נגד מה שתחב מהכא דמספקינן אי בישול מפעפע בכל הכלי ועיי"ש במ"ש בזה ועיי"ש בפרמ"ג באשל אברהם ובחוו"ד כאן בביאורים ס"ק ט"ז וביד יהודה בפיה"א ס"ק ל"ו מ"ש בזה באריכות: