דרכי תשובה - ד סו

סעיף ה (פ) טיפת חלב שנפלה על הקדירה. עי' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות כ"ט שכתב דנראה דאם אירע כזה במינו שנפל טפה על הקדירה מאיסור שהוא מינו של התבשיל הישר שבתוך הקדירה בזה נראה דאפי' ידוע שאין ששים בקדירה נגד הטיפה מותר כל שידוע שיש עכ"פ רוב בקדירה כיון שיש ספק אם הוא מפעפע לפנים עיי"ש:

(פא) על הקדירה. עי' במנח"י כלל נ"ו סק"א שכתב ממשמעות הפוסקים דאין חילוק בדינים אלו בין אם הקדירה היא של חרס או מתכות עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות י"ח מ"ש בזה והעלה דזה תלוי בפלוגתת הפוסקים אי אמרינן בכלי חנ"נ אף בכלי מתכות דלדעת המחמירים בדין זה אין חילוק בין כלי מתכות או כלי חרס אבל למ"ד דלא אמרינן בכלי חנ"נ רק בכלי חרס ממילא דליתא לדין דסעי' זה רק בכלי חרס אבל בכלי מתכות אמרינן דאין כח בטפה שנפלה אצל האש מבחוץ להבליע ולהתפשט בכל הכלי עיי"ש ולענין דינא עש"ך ס"ק י"ח שהראה מקום לדלקמן סי' קכ"א ס"ק י"ז וכ' בשפ"ד דר"ל דשם מבואר דיש חילוק בין כלי מתכות לכלי חרס בחם מקצתו ומ"מ בדין דסעי' זה בין נפלה כנגד הריקן ובין שלא כנגד הריקן אין לחלק בכל הלכות בין כלי מתכות לכלי חרס עיי"ש וע' מזה בס' דברי יוסף סו' תרי"ד באריכות (וע' חוו"ד בחידושים ס"ק י"ט שכ' דכ"ח פולט וכו' ועי' בס' ישועות חיים ס"ק י"ט מ"ש ע"ד החוו"ד בזה) ועי' בדברינו להלן (ס"ק צ') מ"ש עוד בזה:

(פב) ששים כנגד הטפה. עבאה"ט ועי' בס' יד אלימלך סי' ט"ו שכ' דכ"ז כשהי' רוטב בתוך הקדירה אבל אם הי' בתוך הקדירה רק פשטיד"א בלא רוטב הרי זה דומה למ"ש לקמן סי' ק"ה סעי' ד' דבצלי צריך ס' וגם נטילה וה"נ דומה לצלי ועיי"ש בעובדא שעשו פשטיד"א הנקרא קיגי"ל בתוך כלי מיוחדת ותחב הקיגי"ל עם הכלי לתוך קדירה של רוטב כדרך העולם שעושין טשאלינ"ט לשבת והעמידו בתוך תנור חם ונשפך חלב רותח בתוך התנור לתחת הקדירה של רוטב וברוטב לבדו אין ששים נגד החלב רק בצירוף הפשטיד"א אם מצרפין הפשטיד"א לבטל החלב כיון שהכלי של הפשטיד"א מפסיק בין הרוטב של הקדירה החיצונית ובין הפשטיד"א שמבפני' והביא מדברי הפרמ"ג באו"ח סי' קע"ג בא"א סק"א דמשמע מדבריו דגם אם יש רוטב מבחוץ לקדירה מהני כאלו הוא בתוך הקדירה מבפנים ועיי"ש במ"ש בזה לדינא וגם מ"ש שם לענין הפשטיד"א עצמה כשיש ששים אם ניתרת וא"צ נטילה אע"פ שיש ששים ועיי"ש בסוף הסי' מ"ש לענין הכלי של הפשטיד"א אם היא מותרת כשיש בין הכל ששים וכ' שם דזה תלוי אם נחליט דמצטרפין הפשטיד"א לבטל החלב ממילא דאז גם הכלי של הפשטיד"א מותרת דכלי זו אינו דומה לכלי החיצונית דקיי"ל דבכלי שנפל עלי' הטפה אסורה דהתם חיישינן שמא לא מפעפע בכולו אבל הקדירה שהיא בפנים בתוך הרוטב הוי כחתיכה בעלמא אך אם נאמר שאין הפשטיד"א מסייע לבטל החלב ואסורה הפשטיד"א בכדי נטילה אזי הכלי אסורה כיון שהוא מן הכדי נטילה עיי"ש:

(פג) כנגד הטפה. עבאה"ט ועי' בהגהות יד אברהם סוף סעיף זה שכתב דדוקא החתיכות שבתוך הרוטב מצטרפין לס' אבל החתיכות שחוץ לרוטב אין מצטרפין לבטל הטפה וכמש"ל ריש סי' זה שאם נפלה טפה על החתיכה שחוץ לרוטב שאין החתיכות שברוטב מצטרפין לבטל הטפה וה"ה הכא. וכתב דמ"מ לא דמי דין זה לגמרי לדהתם דאלו התם יש קילא ג"כ שאין החתיכות שברוטב נאסרין בלא ניער וכמש"ל סעי' ב' משום דאין איסור הבלוע בחתיכה יוצא ממנה לבלוע באחרות בלא רוטב משא"כ הכא שאם אין ס' נגד הטפה נעשה הקדירה איסור ואוסרת שאר החתיכות שמחוץ לרוטב דכלי אוסרת מאכל בלי רוטב עיי"ש ועי' בחוו"ד סק"כ ובדברי יוסף סי' תרמ"ז אות ג' ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קפ"ד בצלי קדר שקורין ראסי"ל של בשר שנשפך עלי' מעט קאוו"ע מעורב בחלב והטריף המורה אע"ג שהי' בין הכל ס' כנגד החלב שבקאוו"ע כיון דדרך ראסי"ל להיות החתיכות בולטין חוץ לרוטב והסכים עמו דמה שחוץ לרוטב אין מצטרף וכל שלא נודע בבירור שהי' הרוטב צף למעלה או עכ"פ שוה לחתיכות ודאי יש לאסור עיי"ש ומ"ש הבאה"ט אבל קשה לי לפ"ז וכו' עי' בביאור הגר"א ס"ק כ"ו בביאור ענין זה ועי' בפרי תואר ס"ק י"ג וביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ט:

(פד) הטפה. עב"י שכ' מהמרדכי דדוקא כשראינו הטפה מקודם ועמד עלי' כמה היתה אבל אם לא ראינו אותה אלא לאחר שנפלה חיישינן שמא נבלעת בדופן הקדירה וצריך לשער ס' נגד עובי הדופן במקום שנפל עלי' הטפה עיי"ש ועי' בחכמת אדם כלל מ"ה סעי' ג' דפשוט הוא דאם יש ספק אם יש בתבשיל ששים נגד מה שנפל על הקדירה אע"ג די"ל דהוי ס"ס שמא אינו מפעפע ואת"ל דמפעפע שמא הי' ס' אין לסמוך להתיר דספק זה שמא אינו מפעפע לא נחשב לספק דמה שיסתפקו הראשונים לא נכנס בגדר ספק להצטרף לס"ס אכן במקום הפ"מ צ"ע עכ"ד ועי' בס' דברי יוסף סי' תר"י אות ה' מ"ש בדברי החכמת אדם בזה והעלה דבהפ"מ יש להקל בזה דשפיר חשיב ס"ס עיי"ש באריכות ועי' בדברינו להלן סי' ק"י בדיני ס"ס (סוף ס"ק שס"ט):

(פה) ואם נפלה במקום הריקן. עבאה"ט ס"ק י"ח במוסגר מ"ש מהפר"ח דאם היתה הקדירה בשעת נפילת הטפה מכוסה דינה כמו נפלה נגד הרוטב אף אם נפלה כנגד הריקן דכיון שהקדירה מכוסה ההבל עולה וכו' ועט"ז ס"ק כ"ח ועפר"ח ס"ק ל"ג ובמ"ז שם ס"ק כ"ח דפשוט הוא מדבריהם דלא מהני מה שהי' הקדירה מכוסה אלא אם העלה רתיחות ואם רואין שהעלה רתיחות כאמור תולין להקל ולא חיישינן שמא בשעת נפילת הטפה לא העלה רתיחות באותו פעם ונאסרה הקדירה ונ"נ דאין לחוש לזה עיי"ש ופשוט לפענ"ד דה"ה להיפך דרתיחות לבד לא מהני אלא בכיסה הקדירה אבל אם הי' הקדירה מגולה אף שעמד על האש וחזינן כעת שעולה רתיחות מ"מ כל שלא ידעינן בודאי שבשעת נפילת הטפה עלה הרתיחה עד כנגד הטפה יש לחוש שמא בשעת נפילת הטפה לא הגיע הרתיחה עד כנגד הטפה דדוקא בכיסה שייך לסמוך להקל בזה משום דבכ"מ יש שם הבל הקדירה שמקושר תמיד עם הרוטב וכמ"ש החוו"ד בביאורים ס"ק כ"ה משא"כ אם לא כיסה שאין שם הבל דאין להקל בספיקו:

(פו) והיא מפעפעת וכו'. כלומר לא שודאי הוא מפעפע אלא דר"ל שיש לחוש דלמא הוא מפעפע ט"ז ומ"ז ס"ק י"ח:

(פז) נאסר אותו מקום. עבאה"ט מ"ש דמקצת הכלי נעשה נבילה וכו' ועי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק מ"ב שכתב דכ"ז הוא בבב"ק כיון דכ"ע מודים דאמרינן בבב"ח חנ"נ אבל אם נפל איסור על קדירה של היתר כיון דבלא"ה דעת הטוהמ''ח דלא