דרכי תשובה - ד ס

דבוק לפי שמיד שמשימין הכף ברותחין נמס החלב ובטל בששים אבל אם הי' דבוק על הכף הרבה חלב באופן שמובן שלא נמס תיכף ויכולין להכניס ולהוציא הכף ועדיין החלב על הכף אז נאסר הכף דהוי איסור דבוק וכו' ולכאורה נראה דהכף נעשה נבילה וצריך ס' כנגד כל הכף כמו כל איסור דבוק אמנם דינא כ' דאין הכרע להחמיר בזה די"ל נמי להיפך דאין הכף נאסר דלא שייך בזה לומר דהוי איסור דבוק דלטעם שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב או שמא נשאר בסיף העירוי לא שייך כיון דלא שהה הכף בתוך הקדירה בכדי שיוכל להסתפק שמא שכח ולא בא הדבר לידי ספק כלל וכן לטעם שממהר לבלוע נמי י"ל דלא שייך הכי דממ"נ אם ניחוש שמא לא נמס החלב מן הכף בע"כ הוא משום דלא עבר החום הגדול בכל עובי החלב והכף דאם הי' עובר בודאי הי' נמס החלב וכו' עיין שם:

(מט) בחתיכת היתר. עבאה"ט מ"ש מהסמ"ק שהביא הט"ז שיש עוד טעם לאיסור דבוק דחיישינן שמא הי' פעם א' חוץ לקדירה וע' ביד יהודה לעיל סוף סי' ע"ג וכאן בפיה"ק ס"ק כ"ו שהביא מדברי כמה פוסקים דלא ס"ל טעם זה אלא עיקר הטעם דאיסור דבוק הוא רק משום דממהר לבלוע דלא חיישינן שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב זולת אם נולד איזה ריעותא לחוש לזה עיי"ש אמנם הפרמ"ג ושאר אחרונים נקטו בכ"מ לחוש גם לטעם של הסמ"ק וצ"ע:

(נ) היתר. עמנח"י כלל ב' סק"ב ושפ"ד לעיל סי' ס"ט ס"ק ס' דמבואר מדבריהם דגם בכבוש מעל"ע אמרינן איסור דבוק וע' ביד יהודה בפיה"א סק"כ ובפיה"ק ס"ק כ"ז ולעיל סוף סי' ע"ב שהעלה לדינא דדוקא ברותחין חיישינן כשהוא דבוק בו דממהר לבלוע בו קודם להרוטב ושאר דברים שבקדירה אבל בכבוש מעל"ע אין לחוש לזה דכיון שהוא צונן גמיר ופעולת הכבוש הוא רק שהמים מרככין אותו ומפליטין ממנו וכיון דא"א לעשות פעולתו בלי המים כלל היאך תאמר שהוא בולע קודם להמים וגם פשוט הוא דלא שייך החשש שמא הי' פעם א' לחוץ ע"כ אין להחמיר בזה כלל וע' בדברינו להלן סי' ק"ה (ס"ק י"ז) מ"ש בזה והבאתי גם דברי היד יהודה הנזכר ועיי"ש כמ"ש בזה לדינא:

(נא) ונפל עלי' איסור. פי' בעודו רותח נפל האיסור אבל אם נפלה תחלה לאיסור צונן ואח"כ נפלה לרותחין אף בבשר בחלב אין להחמיר דאם נפלה חתיכה לחלב צונן ואח"כ נפלה לתבשיל של בשר פשיטא שמצטרף הבשר עצמו עם שאר התבשיל לבטל החלב מאחר שלא נאסרה עד שתבא לתבשיל ואז מתחיל האיסור ומתחיל גם הביטול בכל מה שבקדירה ואפי' אם מגביה את החתיכה ההיא לחוץ לבדה בעודה רותח אינו נאסר דבבואו למים תכף נחלק הטעם. ט"ז ומ"ז ס"ק י"ג. וע' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ג ובפיה"ק ס"ק כ"ח שכ' דבע"כ כל זה הוא רק בהיתה כל החתיכה מכוסה ברוטב דאז מסתמא יצא בהתבשיל כל החלב ממנה אבל אם הי' החתיכה חוץ לרוטב נאסרה כל החתיכה ואם הי' מקצתה בחוץ תלוי בפלוגתת האו"ה והרמ"א דלאו"ה כל הקדירה מצטרף לבטל החלב ומותרת ולהרמ"א גם בזה נאסרה ואין שאר הקדירה מצטרף וכל זה אם לא הגביה החתיכה מתוך הרוטב אבל אם הגביה פעם א' לחוץ גם להאו"ה נאסרה וכשחזר לקדירה נאסר התבשיל וכתב שם דאם היתה כל החתיכה ברוטב כנזכר יש להקל גם אם נסתפק אילי שהה מקצת החתיכה מעל"ע בהחלב וכל הקדירה מצטרף לבטל אותה המקצת גם המקצת ההיא מותרת וכ"ז כשהיתה כולה ברוטב כנזכר אבל אם היתה חוץ לרוטב אף אם הדיחה מהחלב שעלי' נאסרה החתיכה ואם ניער הקדירה אח"כ אוסרת הקדירה ואם הי' מקצתה ברוטב צ"ע אם נסמוך עכ"פ בכה"ג על הר"י כיון דהודח מהחלב ויש ספק שמא לא נכבש מעל"ע ולא בלע מהחלב כלל עכת"ד:

(נב) ואין האיסור דבוק בו. עחוו"ד בביאורים סוף סק"ט שכ' דאם נאסרה חתיכת בשר מחמת החלב שנפל עליה כדי נטילה הוי איסור דבוק דהא הנטילה איסור דבוק הוא דדוקא בשאר איסורין הכריע הש"ך להלן סי' צ"ו סק"ט דכ"נ לא הוי איסור מחמת עצמו אבל בבב"ח דהוי איסור מחמת עצמו הוי הנטילה איסור דבוק עיי"ש דרכו וכ"כ הפרמ"ג באו"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר א' אות ל"ה דבשאר איסורין דבר הנאסר כ"ק או כ"נ לא אמרינן חנ"נ ואיסור דבוק משא"כ בבב"ח עיי"ש ועי' בדבריו לעיל סי' כ"ב בשפ"ד ריש סק"י שכ' וז"ל וראוי שתדע דלהלכה ודאי קיי"ל חנ"נ אף כ"נ או כ"ק כמבואר בכמה דוכתי וכו' ונהי דדבוק לא אמרינן בכה"ג (ר"ל בשאר איסורין) אבל חנ"נ אמרינן עכ"ל וע' בדבריו להלן בשפ"ד בסי' צ"ו סק"ט שכ' דבאמת יש לראות אמאי לא אמרינן איסור דבוק בכה"ג וכו' ובפלתי סק"ג חוכך להחמיר וכו' עיי"ש ועי' עוד בדבריו להלן סי' ק"א בשפ"ד סק"ו שכתב דבבב"ח כ"ע מודים דמה"ת נ"נ גם הכדי קליפה וכ"כ במ"ז לעיל סי' ס"ט ס"ק ל"ה וכ' דגם הש"ך מודה לזה עיי"ש ועי' בדבריו עוד מזה בסי' ק"ה במ"ז ריש ס"ק י"א ועי' בחדושי הגרעק"א לעיל סי' צ' בט"ז סק"ד באמצע הדיבור מה שהאריך בביאור ענין זה ועי' מזה בדברינו לעיל (ס"ק מ"ד):

(נג) ומצטרף כל הקדירה לבטל האיסור. ור"ל אפי' אם ניער וכיסה אח"כ אין שאר הקדירה נאסר. ביאור הגר"א ויד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"ט וה"פ:

(נד) כל הקדירה. עי' בס' יד אלימלך סי' ט"ו שנסתפק מה הדין אם תחב קדירה קטנה אינה ב"י או חדשה עם חלב צונן לתוך קדירה גדול של בשר רותח אם צריך ששים נגד החלב וגם החלב שנבלע בתוך הקדירה הקטנה כי הלא מקודם לא הי' בלוע חלב בקדירה הקטנה רק עכשיו בשעת תחיבה לתוך קדירה של בשר א"כ יש לומר לכאורה דכל שיש ס' נגד החלב שבתוך הקדירה סגי וא"צ ששים נגד החלב שבלוע בדופני הקדירה הקטנה וכתב שם דפשוט הוא דצריך ששים גם נגד החלב הבלוע בתוך דופני הקדירה הקטנה כיון שהרוטב שמבחוץ בהקדירה של בשר מושך לפנים את החלב שבתוך הקדירה הקטנה והחלב שבפנים יוצא דרך הדופן והביא כמה ראיות לזה וכתב שם אמנם לענין אם צריך ששים גם נגד הקדירה עצמה של חלב זאת צריכין לעיין דלכאורה נראה דכיון שהי' הקדירה חדשה א"כ לא הי' מקודם שום בלועת חלב בתוך דופן של קדירה זו וסגי במה שיש ששים נגד החלב שבלעה עכשיו ואם יכולין לידע כגון שידוע כמה חלב הי' קודם וכמה חסר עכשיו ע"י שבלעה הקדירה כעת) וא"צ לשער נגד גוף הדופן של הקדירה אמנם לפי מה דקיי"ל להחמיר באיסור דבוק ה"נ שייך חשש זה ועוד יש טעם להחמיר בזה משום דהחלב שבתוך דופן הקדירה נאסר מחמת שפגעו שם החלב עם בלועת הרוטב ומן הסתם אין ששים בהחלב שבתוך הדופן נגד בלועת הרוטב שבתוך הדופן שם א"כ ממילא דהחלב נ"נ ואוסרת את הקדירה של חלב ואפי' אם נאמר דבלועת הרוטב שבקדירה של חלב לא נ"נ משום דמקושר הוא עם הרוטב שבקדירה אבל הקדירה עצמה עכ"פ נאסרה ונ"נ כי בבב"ח נעשה גוף הקדירה נבילה ובפרט בכלי חרס עיי"ש באריכות:

(נה) לאסור אותה חתיכה. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק כ"ב ובפיה"ק סק"ל שהעלה לדעת הרמ"א במקצתה תוך הרוטב אם ניער הקדירה מיד גם אותה החתיכה מותרת וכתב דנראה דבמקצתה תוך הרוטב יש להקל ולנער מיד אף לכתחלה אבל בכולו חוץ לרוטב אין לנער לכתחלה גם מיד אך בדיעבד אם ניער מיד צ"ע אם יש לדינו כדין מבטל איסור לכתחילה עיי"ש:

(נו) ומקצת החתיכה תוך הרוטב. עבאה"ט וע' ביד יהודה בפיה"א שם ובפיה"ק בס"ק שאח"ז שכ' דהעיקר כהכרעת הרמ"א דבבב"ח יש לחוש לדעת רש"י כאמור ומ"מ אם לא ניער הקדירה כלל רק הגביה החתיכה מיד ולקחה מן הקדירה אין לחוש כלל לאסור שאר הקדירה כיון דבלא"ה רוב הפוסקים ס"ל כר"י א"כ עכ"פ יש לסמוך להקל בזה עכ"פ בלא ניער רק סילקה תיכף מהקדירה עיי"ש:

(נז) אם נתערב איסור לח בהיתר לח עי' ביד יהודה בפיה"א סק"כ שעמד על המחקר מה דינו של הקדירה בלח בלח דקיי"ל דהתבשיל לא נעשה נבילה אם נימא דה"ה לגבי הקדירה נמי אמרינן כן והיינו אם נפל תבשיל של היתר לח בדבר לח של איסור ואח"כ ניתוסף עוד היתר באופן שהתבשיל מותר אם נימא דגם הקדירה מותרת דאף שבלעה מתחלה מהאיסור לפי ערך ולא הי' ס' מ"מ אם מוסיף אח"כ תבשיל ומתבטל האיסור