דרכי תשובה - ד נט

דמאוס לכל אדם אין להחמיר בכל זה מצד איסור דבוק אף שנתבשל בהדי חלא עיי"ש וע' בדברינו להלן סי' ק"ד (ס"ק ל"ו וס"ק מ"ד):

(מו) אם האיסור דבוק. עי' בשו"ת מנחת משה חיו"ד סי' כ' שנשאל אם אמרינן באיסור בלוע דין איסור דבוק כגון עוף שנמלח והבני מעיים שבתוכה לא נמלחו דנאסרו ונתבשל כך בקדירה שנאסרו הבני מעיים מחמת איסור בלוע אם אין ס' בעוף עצמו נגדם אם אמרינן בכה"ג איסור דבוק ועיי"ש במה שהאריך בזה והעלה דגם באיסור בלוע שייך איסור דבוק דלא נמצא בשום פוסק לחלק בכך ואין להקל מצד סברה בעלמא אך כתב שיש לחקור בזה היכא דאין האיסור דבוק בעצם רק שנמצא מונח בתוכו דלפ"ד הט"ז ס"ק י"ב גם בזה שייך איסיר דבוק דאף דהטעם דממהר לבלוע לא שייך בזה אבל הטעם דשמא הוציאו פעם א' רותחת חוץ לקדירה ונ"נ שייך א"כ יש לחקור בדבר הבלוע שאינו דבוק בעצם לחתיכה רק שנמצא בתוכו וכדומה אי שייך בו איסור דבוק כיון דהטעם דממהר לבלוע לא שייך באינו דבוק בעצם רק החשש שמא הי' פ"א חוץ לרוטב ובכה"ג אין חשש כיון דאין בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב ועיי"ש במה שמצדד בזה ולא העלה דבר ברור לדינא עיי"ש וע' בס' מגדים חדשים ריש סי' זה שהביאו והתפלא עליו שנעלם ממנו דברי הש"ך להלן סי' צ"ו סק"ט שמבואר מדבריו דגם באיסור בלוע שייך איסור דבוק והראה מקום לדברי השפ"ד שם וסיים דלדינא צ"ע עיי"ש:

(מז) האיסור דבוק. עבאה"ט ועמ"ז ס"ק י"ד ועי' בש"ך לעיל סי' ע"ב ס"ק י"ז שהביא מהמהרש"ל במ"ש דאם נדבק הלב בחתיכה ע"י צימוק נקרא ג"כ איסור דבוק והשיג עליו דאם נדבק ע"י צימוק בבישול לא מקרי איסור דבוק דמ"מ אינו ממהר לבלוע יותר בשביל זה ועיי"ש בשפ"ד שכתב דגם הטעם הב' שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב לא חיישינן כל שאין מחובר מתולדה עיי"ש (ועי' בדברינו שם ס"ק ל"ב) ועי' בחוו"ד כאן בביאורים סק"ח שכ' כן בהחלט לדינא דדוקא כשהוא דבוק בתולדה מקרי איסור דבוק כגון חלב הדבוק בבשר דהוי כאלו הוא כולו חתיכה אחת אבל אם הוא בענין אחר כגון שהוא דבוק ע"י מילוי וכיוצא בו אף שאין הרוטב יכול לבוא מכל דדין לא מקרי איסור דבוק אך כתב שם בחידושים סק"ט דאם אין הרוטב יכול לבא מכל צדדים יש לאסור אותה חתיכה אפי' יש בכל הקדירה ס' נגד האיסור דעכ"פ שייך הטעם הב' שמא נשאר לבדו דאפשר לסוחטו דאורייתא והוי ספיקא דאורייתא עיי"ש אמנם יעוין בשו"ת טוט"ד קמא סי' קכ"ה שהשיג עליו וכתב דברי החוו"ד לא נהירין ויחיד הוא בזה אלא העיקר כדעת הסוברים דגם באינו דבוק בתולדה מקרי איסור דבוק עיי"ש ועי' בכנפי יונה מ"ש בענין זה והעלה דלא בעינן דוקא שהוא דבוק מתחלת ברייתו אלא כל שהוא בתוך ההיתר סתום מכל צד שאפשר הו"ל בכלל איסור דבוק אבל אם אינו סתום מכל צד רק שמצטמק ונדבק בו מחמת בישול או שנתחב ומונח בין כפלי ההיתר לא אמרינן בי' איסור דבוק עיי"ש ועי' בפרמ"ג או"ח בהנהגות הנשאל באו"ה סדר ג' אית נ"ח שכ' וז"ל באיסור דבוק יש ב' מינים א' דבוק בתולדה וזה אף באיסור דרבנן משום דממהר לבלוע יותר ולדידן דחנ"נ בשאר איסורין צריך לשער נגד כל החתיכה שהאיסור דבוק בי' אבל איסור שאינו דבוק בו בתולדה כמו חתיכת קרעפ"ש מונח בראש דג טהור ונתבשל כך אם הוא איסור תורה צריך לשער נגד כל החתיכה דשמא הי' פעם א' חוץ לרוטב ונעשה נבילה משא"כ באיסור דרבנן לא חיישינן שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב ואף אותה חתיכה ראוי להתיר ובהפ"מ אף באיסור תורה יש לצדד בשאר חתיכות דחתיכה נעשה נבילה דרבנן וע"י גלגול הוא ולא נודע וכו' ואם נמצא חתיכת בשר בקרעפלי"ך עם גבינה שהבצק מקיפו מכל צד אי צריך לשער נגד חתיכת בצק וכו' י"ל דהוי כדבוק ממש שא"א לרוטב לכנוס ולהוציא טעם פליטת הבשר וכו' עכ"ל ועי' בס' גנזי יוסף על הפרמ"ג שם ס"ק ל"ג מ"ש בזה וע' בחמודי דניאל הלכ' בב"ח אות י"ט שכתב ג"כ בעובדא שבשלו עגולים מעיסה בקדירה ואח"כ שפכו לתוך הקדירה חלב רותחות ואח"כ נמצא בתוך עגול א' חתיכה אחת בשר ואין בעיגול לבדו ששים נגד הבשר אמרינן חנ"נ וצריך שיהי' בקדירה ששים נגד כל העיגול כמו בכל איסור דבוק דהעיקר לדינא דלא בעינן שיהי' דבוק בתולדה ע"כ אפי' אם יש ששים מ"מ זה העיגול שהי' בו הבשר נשאר באיסורו דאין דמית דין זה למש"ל סי' צ"ח בט"ז סק"ה בבצלים הבלועים מבשר שבשלם בחלב דאם יש ששים אמרינן דגם הבצלים מותרין דשם לא הוי אלא בלוע ונסחט לגמרי משא"כ כאן שנשאר ממשות בשר בתוך העיגול בודאי לא שייך היתר זה וכל שאין ששים בהעיגול בעצמו נגד הבשר שבו נשאר העיגול באיסורו אע"פ שיש בכל התבשיל ששים נגד העיגול עיי"ש וע' מזה במשמרת שלום לעיל סוף סי' פ"ג ובחידושי דינים שבסוף סי' זה אות י':

ומ"ש הבאה"ט מהט"ז דאם הוא מינח במקום שאפשר לרוטב לבוא לכל הצדדים לא אמרינן חנ"נ ע' במ"ז ס"ק י"ב שכתב דמ"ש הט"ז להקל היכא שהיא מונח במקום דאפשר לרוטב לבוא לכל הצדדין דלא אמרינן חנ"נ כוונתו רק להתיר שאר הדגים כיון דיש בין הכל ס' נגד הדג טמא ולזה החשש שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב ונ"נ אין לחוש דהוי ספיקא דרבנן ולקולא אבל זה הדג טהור שנמצא בו הדג טמא בודאי דאפי' בכה"ג אסור דלגבי דג זה יש ספק איסור דאורייתא שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב ונאסר ושוב אינו ניתר אח"כ דאפשר לסוחטו אסור מה"ת אמנם המ"ז לעצמו מצדד להחמיר באין הפ"מ לאסור בכ"מ גם שאר החתיכות כיון דהוא ספיקא דאורייתא גבי חתיכה זו שהי' בה הדג טמא ממילא דגם לגבי שאר החתיכות לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא וסיים בצ"ע אם יש להתיר בזה אפי' בהפ"מ עיי"ש ועי' בחכמת אדם כלל מ"ד סעי' ט"ו שהבין מדברי הט"ז שכל מה שמקיל להתיר השאר הוא רק בדין דנמצא שרץ בראשו דבזה דוקא יש להקל דלא שייך הטעם דממהר לבלוע כיון שמונח במקום שאפשר לרוטב לבא לכל הצדדים משא"כ בנמצא במעיו דלשם לא יוכל הרוטב לבוא כיון דנחבא הדג במעיו אין להתיר השאר עיי"ש אמנם יעוין בחיו"ד שם שהעלה לדינא דלענין לאסור שאר הקדירה אין להחמיר גם אם אין הרוטב יכול לבוא מכל הצדדים דלא גרע מנפל איסור על חתיכה שמקצתה חוץ לרוטב שאז בודאי הרוטב אינו מגיע סביב האיסור ואפ"ה הכל מצטרף בשאר איסורים ואין לאסור רק אותה חתיכה עיי"ש ועי' בשו"ת טוטו"ד קמא סי' קכ"ה שהשיג על החוו"ד בזה עיי"ש ועי' בס' בית יצחק מהשו"ב מפעסט בתיקון הבית בסי' זה חלק ב' סק"א אות ב' מ"ש בדברי החיו"ד בזה וסיים בצ"ע לדינא עיי"ש ועי' בס' משמרת שלים על המ"ז כאן ולעיל סוף סי' פ"ג ובהערו' הג' מבערזאן ני' שם מ"ש בדין זה באורך ובמ"ש בזה לדינא:

ועיין במ"ז ס"ק י"ד שכ' מהאו"ה דאפי' יש בחתיכה שדבוק בה ס' מ"מ צריך ג"כ קליפה וכן באינו דבוק בו אלא מונח בתוכו אם הוא איסור תורה שצריך ס' בחתיכה שמא הי' פעם א' חוץ לרוטב ממילא שצריך ג"כ נטילה דבשעה שהי' חוץ לרוטב הו"ל חם בחם בלא רוטב דקיי"ל דאע"ג שיש ס' צריך ג"כ נטילה וסיים בצ"ע עיי"ש (מח) דבוק. עי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הא' אות מ' שכתב דאם נטף חלב (בציר"י) על כף באופן שלא הי' צריך אלא גרירה (ע"ל סעי' ט') או שנדבק חלב (בציר"י) בכף ע"י כלי שני וכדומה באופן שהי' הכף כשר לגמרי רק שהי' דבוק בו זה האיסור ואח"כ תחבו הכף לקדירה רותחת בענין שהי' ששים נגד האיסור אם הי' החלב רק מעט בענין שמובן שתיכף כשבא להרותחין נמס החלב מן הכף מותר גם הכף וגם הכף מצטרף לששים לבטל החלב דאין זה מקרי איסור