דרכי תשובה - ד נז

(כט) ואם בשלה עם אחרות וכו'. דוקא בישלה אבל בלא בישול אינה אוסרת אחרות בנגיעתן אפי' בשניהם חמין וכו'. ט"ז סק"ז. אבל בשמן גם בלא בישול אוסרת בשניהם חמין וע' בפרי תואר ס"ק ח' שכ' דכל זה דוקא כשנאסרה החתיכה מחמת חלב שאינו מפעפע בטבעה אבל כשנאסרה החתיכה מחמת חמאה אוסרת בחם בחם שהאיסור מפעפע ויוצא גם בלא רוטב עיי"ש וכיוצא בזה כ' ג"כ במ"ז ס"ק ז' דכ"ז מיירי שהחתיכה שנאסרה היא כחושה אבל בשמן גם בלא בישול אוסרת כששניהם חמין וכתב דמ"מ אין להחמיר בזה אף בכחוש משום חשש דאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן דלענין בלוע אנן בקיאין כמבואר בש"ך להלן סי' ק"ה ס"ק י"ז עיי"ש:

(ל) צריך ששים לבטל כולה מן התורה. ש"ך ס"ק י"ב. ועי' בדברי יוסף סי' תר"ה מ"ש בדברי הש"ך בזה באריכות:

(לא) והאחרות מותרות. כשיש ששים נגד החתיכה ש"ך סק"ט:

(לב) הרוטב מותר. כשיש ס' בחתיכות וברוטב. ש"ך שם. (ור"ל דלא תימא דבעינן דוקא שברוטב עצמה יהי' ס'. שפ"ד) ובזה בודאי אין ליקח שום דבר מהקדירה קודם שתצטנן שמא נשאר האיסור בלא ס' וחוזר אוסר ואף בדיעבד אם לקח נראה דאסור כמו שאר חתיכות איסור שנתערב בחהר"ל ונפל א' מהם לקדירה. יד יהודה בפיה"ק ס"ק י"א:

(לג) אם חתיכת האיסור ראויה להתכבד. עבאה"ט מ"ש דאם אינה ראוי' להתכבד בטלה ברוב ור"ל דרוב עכ"פ בעינן. הגהות יד אברהם. וכתב ביד יהודה שם ס"ק י"ט דפשוט הוא דבאינה ראוי' להתכבד תו מותר ליקח מהקדירה כיון שכבר נתבטלה החתיכה וניתרה ואף לדעת המחבר להלן סי' ק"ט דאין לבשלם כא' מ"מ כיון שלוקח א' תו אין מתבשלין יחד עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות י"ג שכ' דדוקא בעינן שאותה שנאסרה מבב"ח אינה ר"ל ולא מהני מה שאין אחרות ראוין להתכבד דכל שאותה חתיכה ראוי' להתכבד כולן אסורות עיי"ש ועמ"ז סק"ח ושפ"ד שם שמתמה עליו דהא קיי"ל דחתיכ' א' משאר החתיכו' שאינה ראוי' להתכבד מותרת ממ"נ עיי"ש:

סעיף ד (לד) אלא בבב"ח. עבאה"ט מ"ם מהט"ז והש"ך דהטעם דמחלקינן בין בב"ח לשאר איסורין לענין חנ"נ הוא משום דבב"ח אין כל א' איסור בפ"ע רק לאחר התערובות ועש"ך להלן סי' צ"ד סק"ד שכתב דאפי' בבב"ח גופא אם נאסר הבשר פעם א' מחמת חלב תו הוה כשאר איסרין ואף אם נפל אח"כ שנית לחלב הוי כשאר איסורין לענין חנ"נ עיי"ש ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות י"ז מ"ש מהב"ח בזה עיי"ש אמנה בפר"ח שם סק"ד השיג על הש"ך שם וכ' דאף כשנאסר מקודם משום בב"ח אם נפל שנית לחלב נ"נ מה"ת עיי"ש ועפרמ"ג בפתיחה לבב"ח (בד"ה טעם כעיקר) שכתב לדינא כהפר"ח להחמיר עיי"ש ועי' בדבריו כאן בשפ"ד סק"י מ"ש עוד מזה ועי' בחוו"ד להלן סי' צ"ד בביאורים סק"ד שכתב ג"כ ע"ד הש"ך בזה שדבריו תמוהין וצריך בר נגר דיפרקיני' עיי"ש ועי' בשו"ת אבני קודם סי' א' מ"ש בדברי הש"ך והחוו"ד בזה והביא ראיות לדברי הש"ך בזה עיי"ש ותמהני שלא הביא מדברי הפר"ח והפרמ"ג הנ"ל שכתבו לדינא להחמיר בזה וכנזכר ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל לעיל סי' צ' בט"ז סק"ד מ"ש בענין זה ועי' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' קפ"ג (בד"ה ובדין) ובשו"ת מהר"י הכהן תניינא חיו"ד סי' כ' באריכות (לה) בבשר בחלב. עשפ"ד לעיל סי' פ"ז סק"ג דגם בבשר חי' ועוף בחלב אמרינן חנ"נ ואף בלח בלח כגון ציר בשר עוף שנתבשל עם עם חלב ונתערב אח"כ עם שאר תבשיל צריך ס' נגד הכל אף בהפ"מ עיי"ש וכ"כ הפרמ"ג באו"ח בהנהגת הנשאל באו"ה סדר ב' אות ל"ג כיון דבב"ח הוי חנ"נ מדאורייתא ע"כ יש להחמיר גם בבב"ח דרבנן כגון כביש ובשר עוף בחלב ומליחה וכיוצא לענין חנ"נ יותר מבשאר איסורין עיי"ש:

(לו) אבל לא בשאר איסורין. עי' בערוגות הבושם אות ז' שכ' דאפי' לדעת הר"א דס"ל דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורין בשום גווני מ"מ אם האיסור הוא רוב נגד ההיתר גם הוא מודה דאמרינן חנ"נ דנהפך ההיתר לאיסור והוי הוא כאלו הוא כולו איסור עיי"ש (וע"ל ס"ק נ"ט ולהלן סי' ק"ט ס"ק א'). (לז) כזית חלב שנבלע בחתיכה. פי' לא מיבעיא אם נבלע רק טעמא אלא אפי' בבליעת גוף האיסור לא אמרינן חנ"נ בשאר איסורין. פרי תואר סק"ט:

(לח) אלא ששים כרי כזית חלב. היינו בצירוף החתיכה כדלקמן סי' ק"ו יד יהודה. והיינו לדעת המחבר אבל לדידן אין גוף החתיכה מצטרף וצריך ששים כנגד כל החתיכה וכמ"ש בבאה"ט להלן סי' צ"ט ס"ק ה' ועיי"ש בדברינו (ס"ק ט"ז):

(לט) חתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת. עבאה"ט ועי' בדבריו לעיל סי' פ"ז סק"ג מ"ש מהט"ז דהיכא דהבשר או החלב הוא אסור בפ"ע לא שייך חנ"נ ועי' בדברינו שם (ס"ק ל"ב) מ"ש מהנקה"כ ועי' במ"ז לעיל סי' פ"ז סק"ב שכתב מהרמב"ם פ"ט מהלכ' מאכלות אסורות דגם בבשר נבילה וטריפה בחלב אמרינן חנ"נ עיי"ש ועי' בחוו"ד להלן סי' צ"ד בביאורים סק"ד שכ' ג"כ דפשוט הוא דחצי זית בשר טריפה בחלב נאסר מן התורה משום בב"ח ואמרינן בי' חנ"נ ומה"ט כתב דפשוט הוא דאם בישל בב"ח ונוסף עלי' אח"כ עוד בשר בבישול אמרינן גם בבשר הנוסף חנ"נ אע"פ שהחלב כבר נאסר ונ"נ מבישול הבשר מתחלה אפ"ה כל שנשאר עוד חלק גדול מהחלב שיכול להטעים הבשר הנוסף ויהי' לו טעם בב"ח אמרינן בי' חנ"נ עיי"ש ועבשפ"ד סק"י שנסתפק בחתיכה שנאסרה מחמת שבלעה כזית חלב (בציר"י) או דם ואח"כ נבלע בה חלב (בקמ"ץ) ונפלה אח"כ לקדירה אחרת אינה מינה אי נ"נ מה''ת ונ"מ גם לדידן היכא דנפלה לקדירה אחרת ונשפך והי' ס' נגד הזית חלב (בציר"י) וגם נגד הזית חלב (בקמ"ץ) רק שאינו יודע אם הי' ס' נגד כל החתיכה מי אמרינן כיון שבשעה שבלעה חלב (בקמ"ץ) כבר נאסרה מחמת החלב (בציר"י) ובשאר איסורין לא נ"נ מה"ת וכתב דלענין הלכה אין מקום להקל דטעם כעיקר בשאר איסורין לא דבר ברור הוא דהוי מה"ת אלא מחמת ספיקא אסיר וא"כ ממילא דנאסר אח"כ מה"ת מחמת החלב (בקמ"ץ) וכ' דכל זה בנאסרה מקודם בחלב (בציר"י) וכאמור אבל בנאסרה מקודם מדם ודאי דאם בלעה אח"כ חלב (בקמ"ץ) נעשה נבילה מן התורה דהא מחמת הדם לא נאסרה מן התורה כלל דדם שבשלו הוא רק מדרבנן עיי"ש ועי' בס' בית יהודה (להה"ג מהר"י לאנדא ז"ל) בחידושיו ליו"ד להלן סי' צ"ד שעי' כ' שהביא דברי החיו"ד והפרמ"ג הנזכר ועיי"ש במה שהאריך בזה והעלה לדינא החלוק בין אם נאסרה מתחלה מחמת איסור אחר בין אם נאסרה משום בב"ח דאם הוא אסור מתחלה מחמת איסור אחר כגון בשר טריפה או כשבלע תחלה חלב (בציר"י) שפיר שייך בי' עוד איסור בשר בחלב כשמבשלין אותו בחלב ואמרינן בי' חנ"נ אבל בנאסר הבשר או החלב כבר מחמת איסור בב"ח ואח"כ נתוסף עליו בשר או