דרכי תשובה - ד נו

(כא) ושאר הקדירה מותר. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דמ"מ שאר החתיכות שנגעו בזו החתיכה צריכים נטילה ועשפ"ד סק"ו וז' שכתב דכל זה הוא היכא דהחתיכה אינה שמינה אבל אם היא שמינה אוסרת אחרים אף בלא רוטב ואנו בקיאים בזה אם הוא שמן או לאו עיי"ש וע' בחוו"ד בביאורים סק"ה מ"ש בדברי הש"ך בזה וע' ביד יהודה בפיה"ק סק"ח שכ' דאין להחמיר בזה להצריך נטילה אלא בכולו חוץ לרוטב אבל במקצתה תוך. הרוטב אין להחמיר להצריך נטילה ביש ס' אף באיסור כחוש עיי"ש:

(כב) לתוך המרק. עב"י שמתמה דאם נפל לתוך המרק מה צריך לנער עיי"ש ועי' בהגהות דרישה שמתרץ דשם מרק אינו ר"ל הרוטב לבד אלא כולל כל מיני לפתן ושאר דברים שמתבשלים עם הבשר אבל בנפל לרוטב גרידא באמת א"צ לנער כלל ועיי"ש בפרישה שכתב דבשם מרק נכלל גם בצלים ועשבים שנותנין בקדירה לבשם המאכל עיי"ש וע' בהגהות יד אברהם (כג) גוער את הקדירה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך לתרץ דאיך מותר לנער הא מבטל איסור לכתחלה ועי' בחידושי הגרעק"א ז"ל שהקשה דאכתי איך שרי לנער דהא אם לא ינער ישאר הטפה באותה חתיכה וע"י ניעור מעייל הטפה בחתיכות אחרות והוי מבשל בב"ח ומדוע לא נימא דיטעום קפילא דלמא ימצא שיש בחתיכה א' טעם בכולה ועבר על בישול בב"ח וסיים בצ"ע עיי"ש:

(כד) שישוב ויתערב הכל. עי' בשו"ת חוות יאיר ס' ק"ז שנשאל בתערובות לח בלח דקיי"ל דבטל בששים אמאי לא חיישינן שמא לא נתערב יפה ונשאר עדיין האיסור עומד באותו צד שנפל וכו' וכ' דבנתערב דרך נפילה שנפלו בשפיכה ודאי נתערב יפה וכן אם מערים אותו מכלי אל כלי עיי"ש ועי' בערך השלחן להלן סי' צ"ח אות א' שהביאו והביא מדברי הט"ז באו"ח סי' תס"ז ס"ק י"ח שכ' לענין מים של הגעלה שירדו לבור דאם לא עירב ולא שאבו מן הבאר כמה פעמים חיישינן שנשאר במקום א' וציין לדברי החק יעקב שם ס"ק מ"ד שמבואר מדבריו דאפי' נפלו דרך נפילה אפשר שנשארו למעלה ולא נתערב עיי"ש ועי' בשו"ת עמודי אש בקונט' דיני או"ה סי' י"ג אות ד' מ"ש בזה והביא מדברי הראב"ן סי' כ"ח שמבואר מדבריו לחלק דאם לא שהה חיישינן באמת שמא לא נתערב וצריך לערב בידו דוקא אכן כששהה מעט א"צ לנער בידו עיי"ש ועי' בס' שערי תורה חלק ג' כלל כ' פרט ה' אות ט"ז י"ז וי"ח מה שהאריך בזה וכ' דלכאורה נראה לחלק דדוקא בדבר לח קר הוא דחיישינן שמא לא נתערב יפה ועומד בפ"ע במקום א' אבל היכא שנתערב לח בלח ברותח נראה מסברה דע"י רתיחה ודרך בישול נתערב הטעם בכולו ואינו עומד במקום א' אבל מדברי הרמב"ם וטור בסוגיא דטפת חלב משמע דאפי' בלח בלח רותח יש לחוש שמא לא נתערב יפה אמנם מדברי הב"י משמע דבאמת מדינא לא חיישינן ברותח ומ"ש נוער את הקדירה לאו לעכובא קאמר כיון דהוא חשש רחוק רק דלכתחלה נכון לעשות כן עצהיו"ט כדי שלא יהי' שום חשש ופקפוק עיי"ש ועי' בחיי אדם הלכ' פסח כלל קס"ב סעי' י"ט שכ' וז"ל ונ"ל מדברי הט"ז שאם נשבר כד של חלב לתוך הבור ובשלו בו בשר קודם ששאבו (ור"ל שבודאי הי' בהבאר ס' נגר החלב רק מחמת שלא שאבו עדיין מן הבאר לא נתערבה החלב בתוך המים ועמדה החלב במקום א' בתוך המים) והי' הרוטב מלבין מן החלב אסור ודמות ראי' לזה עירה דם הפר לדם השעיר וכו' כדי שיתערבו יפה וכן נראה לעינים וכו' עכ"ל ומבואר מדבריו דה"ה בנפל מעט חלב לקדירה של בשר עם רוטב וכיוצא אע"פ שבודאי יש ששים בהקדירה נגד החלב אפ"ה אם לא הרתיחה הקדירה אח"כ אסור לאכול מן התבשיל עד שיערב יפה מקודם כל התבשיל שבקדירה עד שנודע בבירור שלא עמדה החלב במקום א' אבל בלא"ה חיישינן שיקח בכף במקום הזה שיש יותר חלב ויהא באותו המעט תבשיל טעם חלב וכדעת השואל של החוות יאיר והערך השלחן הנ"ל:

(כה) דאינו מועיל מה שנוער הקדירה. עבאה"ט מ"ש הטעם דל נכנס הכל בספק ועשפ"ד סק"ח שכ' דגם המחבר דס"ל להקל משום דנכנס הכל בגדר הספק לא התיר אלא ביש רוב חתיכות של היתר כיון דלא הוי רק מדרבנן ע"כ דמי לדלקמן סי' קי"א דהכל מצטרף לבטל אבל אם לא הי' רוב רק חד בחד דהוי מה"ת גם המחבר מודה שיש להחמיר דבדאורייתא לא סמכינן על זה להקל וממילא דלדידן אף שהי' רוב חתיכות של היתר אסור עיי"ש:

(כו) אם לא שניער מיד. עי' בחגורת שמואל סק"ט שכ' דדוקא במין בשאינו מינו הוא דלא מהני אם ניער אח"כ דאף שאין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עכו"ם מ"מ כיון דאפשר למיקם עלה דמלתא אלא דאנו מחמירים עלינו ע"כ לא שייך לומר שנכנס הכל בספק ע"כ אינו מועיל מה שניער אח"כ אבל במין במינו מותר לנער גם אח"כ דהכל נכנס בספק דומיא דשתי קדירות דלהלן סי' קי"א עיי"ש והיינו אם יש עכ"פ רוב וכמש"ל (בס"ק הקודם):

(כז) והכי נהוג. כ' בפר"ח ס"ק ט' ולפיכך אין להתיר אא"כ איכא ס' נגד הטפה בכל חתיכה וחתיכה ואי איכא חתיכה דלית בה ששים נגד הטפה והוא חוץ לרוטב היא אסורה והשאר הכל מותר עכ"ד ועי' בדברינו לעיל (ס"ק כ"א) שכ' מהשפ"ד דכ"ז אם החתיכה אינה שמינה אבל אם היא שמינה אוסרת אחרים אף בלא רוטב [והנה אף דאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן ולכאורה גם בכחוש יש לנו לאסור האחרים גם בלא רוטב אבל הלא כבר כתב בשפ"ד בס"ק ו' וז' עפ"ד הש"ך סי' ק"ה ס"ק י"ז דלענין בליעה לאסור גם אנו בקיאין ואינו אוסר בכחוש):

סעיף ג (כח) נעשית כל החתיכה איסור. עחוו"ד לעיל סי' פ"ז בביאורים סק"ב שכ' דלא אמרינן באיסור הנאה חנ"נ שיהא גוף החתיכה אסור בהנאה כיון שהוא רק מדרבנן עיי"ש ועי' בהגהות הגרעק"א על החוו"ד שם שהביא מדברי האו"ה דאף בדאורייתא כן הוא דלא אמרינן חנ"נ לענין איסור הנאה עיי"ש ועי' בהגהות יד שאול להלן סי' קל"ד סעי' ד' מ"ש בזה מהרז"ה ומ"ש ע"ד בזה (ועי' בדברינו להלן ריש סי' ק"י ס"ק ז'):