דרכי תשובה - ד מח

ס"ק י"א והחוו"ד:

(מא) כגון בהפ"מ והוא לצורך סעודת מצוה. עבאה"ט סק"י מ"ש מהפר"ח שחולק על הרמ"א וכ' דאפי' בהפ"מ וסעודת מצוה אין לסמוך דלאחר שיעור מליחה פסק כח המלח ועשפ"ד ס"ק י"ז דלאחר שהביא דברי הש"ך הנזכר סיים וע' מ"ש בט"ז סי' ס"ט עיי"ש ונראה כונתו לדברי הט"ז שם ס"ק מ"ז שכ' ג"כ לחלק כמ"ש הש"ך כאן אך סיים שם דמ"מ כדאי המה המרא"י והרמ"א לסמוך עליהם בהפ"מ וסעודת מצוה עיי"ש ועי' בדבריו במ"ז לעיל סי' ס"ט ס"ק מ"ז עוד מזה ובמ"ש בזה לדינא ועי' במנח"י כלל כ"א סק"ו דנראה שדעתו מכרעת דכיון דגם הט"ז עמד בחילוקו של הש"ך ומ"מ סיים דבהפ"מ וסעודת מצוה יש לסמוך על התה"ד והרמ"א כנ"ל יש להורות כוותי' ועיי"ש עוד בדבריו לעיל כלל כ' סק"ב ועי' בכו"פ ובחוו"ד שכתבו דהעיקר כהש"ך להחמיר אפי' בהפ"מ עיי"ש אבל לא נזכר בדבריהם אם גם בהי' שניהם יחד הפ"מ וצורך גדול לסעודת מצוה אין להקל ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ח ובפיה"ק ס"ק כ"ב שכתב לדינא להקל בהי' שניהם ביחד בהפ"מ וצורך סעודת מצוה ע"י קליפה עכ"פ דוקא עיי"ש. אכן בחכמת אדם כלל מ"ג סעי' ד' פסק בהחלט כהש"ך דאפי' שהה כך כמה ימים איסר ההיתר שנגע בו אפי' בהפ"מ וגם צורך סעודת מצוה עיי"ש וצ"ע:

(מב) אפי' לא נמלח הבשר כשני צדדין. עי' ביד יהודה בפיה"א סק"יט דמ"מ אין להחמיר בזה אלא אם עכ"פ נמלח כל החתיכה מצד א' אבל במולח רק חצי חתיכה מצד א' בודאי אינו מועיל להרתיח כל החתיכה וכן דבר חלל שמולח חצי הלל דהחלל מפסיק בין צד א' לחבירו בזה בודאי אין מועיל להרתיח גם הצד הב' שלא נמלח ואין לאסור אלא אם נגע באותו צד שנמלח ובכ"ז אין להחמיר אלא אם עכ"פ אותו הצד שנמלח אינו נאכל מחמת אותו המלח ואז יש להחמיר אפי' בלא ראו נטיפת ציר עיי"ש:

(מג) דאנן אין בקיאין בדבר. עי' ביד יהודה שם בס"ק שאח"ז שכתב דמ"מ אף לדידן בזמה"ז אין להחמיר אלא אם עכ"פ נרגש בו הרבה מלח אבל אם לא נרגש רק מעט מלח בעלמא אין להחמיר כלל עיי"ש:

(מד) וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ. עשפ"ד להלן סי' ק"ה ס"ק כ"ו שכ' בפשיטות דאף בכחוש אסרינן במליחה מועטת משום דאא"ב עיי"ש עי' בחידושי הגרעק"א כאן שכ' דאין דבריו מוכרחין די"ל דלא אמרינן תרתי דאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן ולא בקיאין בין מליחת צלי לקדירה דעכ"פ דחדא מתרתי אין אנו טועין וסגי גם לדידן בקליפה עיי"ש:

(מה) להחמיר במקום שאין הפ"מ. עי' כו"פ שכתב דבבשר עוף דרבנן יש לצדד להקל דהוי ספיקא דרבנן ומסיק דאם יש עוד צד להקל אין להחמיר עיי"ש והביאו בהגהות אמרי ברוך לדינא עיי"ש:

(מו) במקום שאין הפ"מ. עמנח"י כלל ו' ס"ק ט"ו שכ' דכ"ז בלא נטף ציר אבל נטף ממנו ציר בודאי אף במליחה מועטת חשיב רותח ואף בהפ"מ יש להחמיר עיי"ש והביאו בשפ"ד ס"ק ט"ו וכתב דנכון הוא ולפ"ז צריך המורה לזהר כשרוצה להתיר בהפ"מ במליחה מועטת שלא להתיר אלא אם אין שם טפת ציר כלל אך מ"מ אין להחמיר בזה אלא אלא ביש שם ממש ציר אבל אם אין שם ממש ציר רק שהם לחים קצת אך שמונחים זא"ז או זה על זה יש להתיר במליחה מועטת בהפ"מ עיי"ש:

(מז) לאסור כדי קליפה. עי' פרי תואר סק"י שכ' דכיון שדעת כמה פוסקים לאסור הכל אלא שהרא"ה עשה פשרה בין הסברות והחמיר להצריך עכ"פ כדי נטילת מקום יש לחוש לדבריו להצריך נטילה והיכא דהוי איסור דאורייתא כגון בשר נבילה אין להקל בזה אפי' בהפ"מ אלא דבב"ח במליחה דמדרבנן הוא יש לסמוך בהפ"מ דסגי בקליפה אבל באין הפ"מ יש להחמיר אף בבב"ח להצריך נטילה עיי"ש ויש בזה נ"מ גם לדידן עפמ"ש הרמ"א להלן סי' ק"ה סעי' ט' דלפעמים גם לדידן סגי במליחה בקליפה וק"ל:

(מח) בין מלוח עליון ותפל תחתון. עבאה"ט מ"ש מהש"ך ועשפ"ד ס"ק י"ב דלפי דברי המ"א דהקליפה בתתאה הוא רק חומרא (ע"ל ס"ק כ"ז) א"כ בלא"ה יש חילוק במליחה בין תתאה דמדינא צריך קליפה אם לא קלטוהו ובשלו כך אוסר עד ס' נגד הקליפה ובין עלאה דלא הוי מדינא דבדיעבד אם בשלוהו כך מותר בלא ס' עיי"ש (ויש בזה נ"מ גם לדידן כמש"ל בסוף ס"ק הקודם) (מט) צריך לקלוף. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דלא שייך לומר איידי דטריד למפלט ולא כבכ"פ ר"ל ודלא כהאו"ה שכ' דדוקא בבשר וגבינה מלוחים מחמרינן כיון דהוי איסור תורה אם יבשלם אח"כ אבל באיסור דרבנן דעלמא יש לומר איידי דטריד וכו' כבכ"פ דז"א ואין להקל כלל אפי' בצירוף כמה צדדים. שפ"ד ס"ק י"ג:

(נ) דבבל מליחה אנו משערין בס'. עי' בגליון מהרש"א שהביא ע"ז מדברי הש"ך להלן סי' צ"ח ס"ק י"ד דבכלי גס לדידן אין משערין כ"א כדי קליפה וכבר קדמו לעורר בזה במנח"י כלל י"ג סק"ג וכלל פ"ה ס"ק י"א וכלל י"ד סק"ד ועשפ"ד לעיל סי' ס"ט ס"ק פ"ב מ"ש בזה:

(נא) שהטמא יבש. עבאה''ט סוף ס"ק י"ג שהעתיק דברי הש"ך דחלב (ר"ל תרבא פר"ח) רך שאינו מהותך לא מקרי דבר צלול ור"ל אף שהוא לח קצת מ"מ כל שהוא גוש שרי. שפ"ד ס"ק י"ד:

(נב) דבר צלול. עפת"ש מ"ש מתשו' צמח צדק ותשו' נו"ב