דרכי תשובה - ד לח

בין אם הי' ס' בראשונה או לאו. דאם הי' ס' בהקדירה הראשונה שבשלה עם בשר מהני לה קריעה שו"ע וטחו בכותל ואף שנפל אח"כ לקדירה שאין בה ס' מותר אבל אם לא הי' ס' בהקדירה הראשונה לא מהני לה קריעה שקרעו קודם שנפלה לקדירה הב' אם אין בהשני' ס' אסור עיי"ש ועשפ"ד סק"ה ובחגורת שמואל ס"ק י"ז שהביאו והשיגו עליו דבע"כ אף אם הי' ס' בראשונה לא מהני לה קריעה אח"כ דכל שנתבשלה פעם א' תו אינו יוצא אחר הבישול ואם נפלה לפחות מס' אוסר אף בהפ"מ ועיי"ש בחגורת שמואל שכ' דבע"כ אין לחלק בין אם נגמר בישולה בראשונה או שלא נגמר בישולה בראשונה דבכ"מ כל שלא קרעו קודם בישול הא' כדת שווינהו רבנן כחתיכת נבילה ולא מהני לה שוב קריעה עיי"ש:

(יד) כמות שהוא בעת שנתבשל. עי' במגיד משנה ובלחם משנה בפרק ט' מהלכות מאכלות אסורות הלכה ג' שכ' דמיירי אפי' כשידוע שבשעה שנפל הי' בודאי יותר ולא הי' ס' והי' כפלים ממה שהוא עכשיו אפ"ה אין לשער רק כשיעור שהכחל הוא עתה לפנינו עיי"ש ועי' בפרי חדש סק"ו ובפרי תואר סק"ח מ"ש בזה ובמ"ש בביאור דברי המחבר בזה ועי' בסו"פ סק"ה מ"ש בזה וכ' דהא ודאי הוא דלענין הקדירה שצריכין ס' נגד הכחל בודאי שצריך לשער כמו שהי' בעת שנפל לקדירה ואף שנצטמק עכשיו מ"מ משערין רק כמו שהי' בשעה שנפל קודם הצימוק אך כוונת המחבר שהוא דעת הרמב"ם במה שכ' שמשערין בכחל כמו שהוא עכשיו רק לענין מש"כ דמצטרפין הכחל עצמו לשיעור ס' לזה כתב דאין חושבין הכחל כמו שהי' בשעה שנפל למשל אם הי' בתחלה בהכחל שיעור ב' זיתים ועכשיו ליכא אלא כזית א' אין מצטרף רק כדי כזית אחד כמו שהוא עכשיו דמה שהי' מתחלה ב' זיתים אין לומר שהי' מכח החלב שהי' כנוס בו ועכשיו שנפלט החלב ממנה ונשאר רק בשר הכחל עצמו. שאין בו רק כזית א' א"כ אין מצטרפין רק הכזית בשר של הכחל משא"כ הזית חלב שהי' בתחלה אין מצטרף לבטל דאיך יצטרף החלב לבטל חלב עיי"ש והנה ביד אברהם נכנס בדחוקים כדי לתרץ דברי הש"ע בזה ובמחכ"ת לא ראה דברי גדולי האחרונים הנ"ל שביארו דברי מרן המחבר באופן שא"צ כלל לדבריו ועי' בחגורת שמואל סק"ד:

(טו) נפל תחלה לקדירה שאין בה ס'. כלומר שאין בה ס' אפי' עם הכחל דהיינו שנפל לפחות מחמשים ותשע אבל אם יש נ"ט בקדירה הא' דהיינו שיש ס' עם הכחל בודאי דגם בקדירה האחרת מצטרפות לס' וא"צ אלא נ"ט. ש"ך ושפ"ד סק"ה:

(טז) לקדרה שאין בה ס'. עפת"ש מ"ש מהפרמ"ג ור"ל דבשפ"ד שם ביאר לשון הש"ך שם שכ' דהרמ"א מיירי בנפל תחלה לקדירה של בשר שאין בה ס' דלכאורה נראה דרק להמחבר כ' כן דדוקא שנתבשלה מתחלה בקדירה של בשר הוא דצריך אח"כ ס' בקדירה הב' אבל בנתבשלה מתחלה לבדו או בירקות בלא בשר שרי אף הכחל וא"צ ס' בקדירה הב' כלל אבל לדעת הרמ"א בסעי' ב' אף שנתבשל מתחלה לבדו כל שלא הי' ס' נאסר הכחל וצריך בקדירה הב' ס' ואח"כ כתב דאפשר דאף לדעת הרמ"א מיירי דוקא שנתבשלה מתחלה בקדירה של בשר אבל אם נתבשלה לבדו לא מחמרינן כולי האי וסגי ביש נ"ט גם בקדירה האחת עכ"ד וע' ביד יהודה בפיה"א סק"ל ובפיה"ק ס"ק י"ב שכ' כן בהחלט לדינא דאם נפלה תחלה לקדירה שאין בה בשר הגם דנאסר לדידן כמ"ש הרמ"א בסעי' שאח"ז מ"מ אם נפלה אח"כ לקדירה אחרת יש להקל ולומר דמצטרפת עיי"ש:

(יז) ונאסר הכחל. עי' ביד יהודה בפיה"א סק"ז ובפיה"ק ס"ק י"ג שכ' דאף בנפלה לקדירה שיש בה ס' רק שהגביה אותה פעם א' לחוץ טרם שנתבשלה י"ל דנאסרה מדינא כיון דעדיין לא נסחט ממנה החלב א"כ בולע אז הכחל מהחלב שבה ושוב אח"כ כשנתנה להקדירה אינה מצטרפת עיי"ש:

(יח) הכחל. עבאה"ט ומ"ש דכחל לא הוי ברי' עי' בפר"ח ס"ק ה' ובמנח"י כלל ל' ס"ק י"ט ועי' במ"ז סק"ד ובשפ"ד סק"ה מ"ש בדבריהם בזה וסיים אבל חהר"ל הוי ואם נתערב כחל טריפה בין הכשירות לא בטיל עיי"ש. אמנם במ"ש בלשונו ואם נתערבה באחרות וכו' לא בטיל עיי"ש ומשמע דגם אם בישל כחל בלא קריעה בין שארי כחל לא בטלה אפי' באלף כדין חהר"ל ועי' ביד יהודה בפיה"א סק"ו שכ' דאין להחמיר בזה רק לדעת הרשב"א דס"ל דכיון שנתבשלה בלא קריעה נאסר מחמת בשר בחלב ע"כ שפיר הו"ל חהר"ל אבל לשאר פוסקים דס"ל דהכחל שנאסר מחלבו אין בו איסור בב"ח לא הוי חהר"ל והגם דאנן מחמרינן כרש"י י"ל דאינו מדינא רק משום חומרא ע"כ לגבי חהר"ל יש להקל עיי"ש:

(יט) לקדירה אחרת. עי' ביד יהודה בפיה"א סק"ו ובפיה"ק ס"ק י"ב שכתב דאם נפלה תחלה לקדירה שיש בה ס' ואח"כ נפלה לקדירה שאין בה ס' ואח"כ נפלה לקדירה שלישית יש להקל דמצטרפת עיי"ש:

סעיף ב (כ) בטיגון. עבאה"ט ומ"ש ואנן לא נהגינן הכי ר"ל דלידידן גם טיגון במחבת הוי כמו בישול בקדירה לבדו ואין להתיר לכתחלה אפי' ע"י קריעה שו"ע וכמ"ש הרמ"א. שפ"ד סק"ז. ובגוף הדבר אם הטיגן במחבת הוי כמו בישול עיין במקומות שציינתי לעיל סי' פ"ז (ס"ק י"ח) דיש כמה דעות דס"ל דטיגון לא הוי בכלל בישול אך י"ל דדוקא לענין הלאו דבישול בב"ח מה"ת אמרו כן אמנם לענין איסור כחל בטיגון במחבת שפיר נאסר כמו בבישול וצ"ע:

(כא) או בפשטידא. כ' בפר"ח סק"ז פי' אפי' במחבת עיי"ש וכ' בשפ"ד סק"ז דכ"ז להמחבר אבל לדידן מחבת הוי כמו בישול בקדירה לבדו כמ"ש הרב בהגה ואין להתיר לכתחלה אפי' בקריעה שו"ע עכ"ד:

(כב) במקום הפ"מ. עבאה"ט ומ"ש אבל לבדו מותר אפי' בלא הפ"מ היינו בקריעה שו"ע וטחו בכותל אז מותר אף הכחל עצמו אע"פ שאין ס' ואם יש ס' אף שלא קרעו שו"ע וטחו בכותל מותר אף הכחל. מ''ז סק"ה ו'. ועי' בדברינו להלן (ס"ק ל"ט) ועבאה"ט להלן ס"ק י"ב מ"ש מהט"ז להחמיר בכל ענין זה מטעם מנהג וע' בדברינו (שם) מ"ש בזה מהפרי תואר:

(כג) אבל בלא"ה אין להתיר. פי' בלא ס' אבל אם יש ס' בבשר שבקדירה עם הכחל נגד הכחל אז הבשר מותר והכחל אסור עכ"פ. ט"ז סק"ו. (וכ"ז בנתבשלה עם בשר אבל בנתבשלה לבדו בלא בשר ע"ל בס"ק הקודם ולהלן ס"ק ל"ט):

(כד) ולחתכו. עפת"ש מ"ש מתשו' מהר"א ששון והמנח"י בכחל שנחתכה עם בשר ביחד ועי' ביד יהודה בפיה"ק סק"ל שהביא דבריהם בזה וכ' דמ"מ אין להחמיר בזה אלא כשהי' בהכחל חלב ונסחט על הבשר ונצלה כך אבל בסתמא אין להחמיר דלאו בכל כחל יש חלב דאם כי לענין בישול החמירו לחוש בכל כחל מטעם גזירה אבל בענין זה אין להחמיר רק בכחל שיש בה חלב והכל לפי הענין עיי"ש:

(כה) כמה פעמים. עי' בביאור הגר"א ס"ק ט"ו ועי' בת"ח שם סעי' ו' שכתב מהת"ה וז"ל דמה שנהגו