דרכי תשובה - ד שמז

השני' אסורה עיי"ש:

(סח) ודוקא שאין ס'. עי' ביד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"ג שעמד על המחקר דאם נפל תחלה איסור לקדירה א' ויש ספק אם יש ס' ואח"כ נפל איסור לא' מב' קדירות ולא ידעינן למי נפל אם נימא דאף שכתב לעיל סוף סעי' ה' דאם נפל איסור לא' מב' קדירות של היתר ויש ספק בקדירה א' אולי יש בה ס' כנגד האיסור דשניהם מותרות (כמש"ל ס"ק מ"ט) מ"מ בנ"ד יש לאסור אותה קדירה כיון שניתוסף עוד ספק שמא נפל גם איסור הב' לתוכה והו"ל ס"ס לאיסורא שמא לא הי' מתחלה ס' ואת"ל הי' ס' שמא גם האיסור זה נפל לשם אבל הקדירה השני' מותרת דאין עלי' רק ספק א' דרבנן או אם נימא דגם הקדירה הא' מותרת דלא אמרינן ס"ס להחמיר בדרבנן אלא אם נולדו הב' ספיקות ביחד משא"כ כאן שכבר הותרה הקדירה הראשונה מחמת הספק הא' שוב אינו נאסר מחמת הספק השני שנולד אח"כ וא"כ עדיין שייך מה חזית וסיים בצ"ע עיי"ש:

(סט) שאין ס' לבטל. זה קאי גם ארישא בדין הראשון דאם האיסור הראשון הי' ס' כנגדו ונגד האיסור השני לא הי' ס' שניהם אסורים וכ"ש בדין הב' אם האיסור הב' הי' ס' כנגדו ונגד האיסור הראשון לא הי' ס' דשניהם אסורים. חידושי רז"ה (מהגאון מו"ה וואלף אלעסקיר ז"ל) אבל לפי דברי הפר"ח ס"ק י"ד א"צ לכל דבריו של הרז"ה בזה עיי"ש ודו"ק:

(ע) ששים לבטל האיסור. עי' ביד יהודה בפיה"ק שם שכתב דזה פשוט הוא שאם לא הי' ס' נגד האיסור הראשון דתולין בהשני אף אם נתרבה אח"כ נגד האיסור הראשון מ"מ אינו מעורר הקדירה שני' לאסרה אלא היא אסורה והשני' מותרת עיי"ש:

(עא) לבטל האיסור שנפל. עי' בחידושי רז"ה שם שכתב בזה וז"ל אמנם אם ב' האיסורים יש ס' נגד כל א' אבל נגד שניהם אין ס' וב' האסורים הם ממין א' דאלו ב' מינים קיי"ל שכל א' מבטל חבירו וכו' אבל כשהם ממין א' קיי"ל דחוזר וניעור וכו' נראה דבזה תלינן ג"כ להקל ואמרינן דב' האיסורים נפלו לב' הקדירות ונתבטלו בס' ולא אמרינן בזה במקום שנפל הא' נפל הב' ולא במקום שנפל הב' נפל הראשון עכ"ל ועי' בפרמ"ג בפתיחה להלכות טריפות (בד"ה יראה) שעמד על המחקר באם הי' ב' קדירות א' של איסור וא' של היתר ונפל כזית איסור דרבנן לתוך א' מהם ואינו יוד לאיזה נפל (כנ"ל סעי' א') ואח"כ נפל עוד כזית איסור דרבנן שאינו ממין הראשון לתוך הקדירה של היתר ומתחלה הי' בקדירה של היתר נ"ט זיתים וא"כ כשנפל האיסור הב' לתוך ההיתר אין בו ששים אמנם אם נאמר דאיסור הא' ג"כ נפל לתוך היתר תו יש כאן ס"א זיתים נ"ט של היתר וב' של איסור וכיון שהוא מין באינו מינו א' מבטל חבירו ולא הספיק לבדוק הקדירה אם יש בה הסך ס"א זיתים כנזכר עד שנשפך וכתב דזה לא דמי לדין (דסעי' זה) דנפל איסור לב' קדירות היתר וא"י וכו' ואח"כ נפל איסור לא' מהם דאין אומרים למפרע שהאיסור לכאן נפל הכא הטעם משום שאנו מחזקינן שניהן לאיסור משא"כ בזה עיי"ש אמנם כאן בשפ"ד ס"ק י"ח חזר בו וכתב להחמיר דב' קולות לא מקילינן וכיון שמתחלה אתה דן דבקדירה של איסור נפל שוב אי אתה רשאי לתלות שבהיתר נפל וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בהגהות מהרש"ק על הפרמ"ג בפתיחה להלכות טריפות שם ובתשו' טוטו"ד תניינא סי' א' שהעלה ג"כ לאסור בזה הקדירה עיי"ש וכ"כ ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ח ובפיה"ק ס"ק כ"ג וכתב אך מה שיש להסתפק בזה הוא אם יש שני קדירות היתר ונפל זית איסור לאחד מהם בידוע ואסרנו אותה יען שאין בהקדירה רק נ"ט זיתים נגדו ואח"כ חזר ונפל כזית איסור אחר שאינו מיט של האיסור הראשון ולא ידעינן להיכן נפל ואם נימא שאני אומר שנפל לקדירה זו שאסרנו אותה תו יהא ס' מחמת דאיסורין מבטלין זה את זה אם נימא כן כמו באם יש בא' כדי לבטל או דלמא כיון שכבר אתחזק קדירה זו באיסור לא תלינן שוב שנפל בה האיסור הב' כדי להתירה כיון דאם נתלה שלזה נפל אנו מוציאין אותה מחזקתה והו"ל ספיקא דרבנן נגד חזקת איסור עיי"ש:

(עב) אבל אם הי' ס'. כתב ביד יהודה בפיה"ק ס"ק כ"ג לאו דוקא שכבר הי' ס' דה"ה אם נתרבה אח"כ אם הוא מותרת באופן דלא נ"נ מתחלה אף אם ריבאה במזיד שהוא אסור לו ולמי שנתבטל בשבילו מ"מ כיון שמותר לאחרים שוב אין תולין כעת עכ"ד:

(עב) אם הי' ס'. עי' פר"ח ס"ק י"ג ובפרי תואר ובשפ"ד ס"ק ט"ו מה שהאריכו בביאור לשון הירושלמי בדין אם ריבה על אחת מהם ועיי"ש במ"ש בזה כמה חילוקי דינים וע' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ח מ"ש על דבריהם בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש:

סעיף ז (עג) היה כאן שתי קדירות. עי' בכנה"ג בהגהות ב"י אות כ"א שכתב דאין לו דין שתי קדירות אלא דוקא כשבשעת נפילת האיסור הי' השתי קדירות עומדות ומזומנות לפניו משא"כ כשהי' כעין העובדא שאירע לפניו שנתערב תרנגולת טריפה א' בין כמה תרנגולת וכל התרנגולת נתבשלו בב' קדירות רק שלא נתבשלו כל התרנגולת בפעם א' רק שעשו כמנהג המקום ההוא שבישלו קצת מהם בקדירה אחת ואתר שמבשלים הראשונות מסלקין אותם ומניחין לקדירה זו עופות אחרים ומבשלים אותם עד תום כל התרנגולים אין אין כאן דין ב' קדירות כיון שהקדירה השני' אינה מזומנת לפניו בשעת נפילת האיסור אלא עתידה שתבא אחר בישול של קדירה הראשונה זה לא מהני דאנן בעינן שיהי' בהיתר ששים מזומן בשעת נפילת האיסור ולא במה שיבא אח"כ עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק י"ט מחודש ג' שהביאו וסיים שמדעת עצמו כתב הכנה"ג והכריע כן ואני מסתפק בזה דמלשון הרשב"א משמע דאין חילוק בזה דאפילו אם יבשלו הקדירות בזו אחר זו כל שהם של אדם א' מותר דהכל תלוי אם עתיד להתערב א"כ ל"ש אם הם מזומנים כעת יחד או שבישלם בזה אחר זה עיי"ש:

(עד) קדרות של היתר. פי' בין שהיתה חתיכה א' של איסור ונפלה לא' מב' קדירות כשירות ולא נודע להיכן נפלה בין שהי' ב' חתיכות א' היתר וא' איסור ונפלו א' לזו וא' לזו בכל גווני מהני הצירוף גם בהיכא שב' הקדירות הי' של ב' בני אדם וכו'. פרי תואר סק"ז. ועי' בכנה"ג שם אות י"ט שכתב דאם נפלו ב' חתיכות לב' קדירות של היתר חתיכה א' הוא ודאי איסור והב' הוא ספק איסור אם אין בקדירה א' לבדה לבטל הודאי איסור אין הב' קדירות מצטרפות ושתיהן אסורות והסברה מכרעת כן דאיך יצטרף להתיר הקדירה שיש ספק איסור עכ"ד וה"פ:

(עה) של היתר. עי' בכנה"ג שם אות כ"ב שכ' דלא אמרינן דהקדירות מצטרפות אלא כשהי' הקדירות מוחזקות קודם בשל היתר ואח"כ נפל איסור לתוך א' מהן אז אמרינן כיון שהי' להקדירות שעת הכושר ואח"כ נפל האיסור מצטרפין לבטל האיסור אבל אם נתערב עוף טריפה בין עופות כשירים ונתבשלו בב' קדירות דבאופן זה לא הי' לשום א' מהקדירות אף שעה א' חזקת היתר דבשעת בישול נכנסו כל קדירות בחזקת ספק איסור שמא בישלו בה העוף הטריפה בהא ודאי לא שייך דין דב' קדירות עיי"ש:

(עו) ונפל איסור. עש"ך ס"ק י"ט מ"ש י"ל דמיירי באיסור דאורייתא וכו' דמשמע מדבריו שדין זה מיירי גם בנפל איסור דאורייתא אמנם יעוין בפר"ח ס"ק ט"ו וס"ק י"ט שכתב דמלתא דפשיטא הוא דלא מהני צירוף רק באיסור דרבנן או באיסור דאורייתא ושיעורן דרבן אבל באיסור דאורייתא ושיעורן דאורייתא לא אמרינן צירוף עיי"ש ובפרי תואר סק"ח ועשפ"ד ס"ק ט"ז מ"ש בזה וסיים בצ"ע עיי"ש:

(עז) אחת מהן. עי' בדברי שאול ויוסף דעת לעיל סי' צ"ח (בד"ה ונשפך) בעובדא שעמדו שתי קדירות של בשר באחת הי' רק בשר עוף ובאחת הי' בשר בהמה ונשפך קדירה של חלב תחת שתי הקדירות ולא נודע אם הי' ששים והורה המורה ששניהם מותרין דהא הקדירה שלא הי' בה רק בשר עוף הו"ל ספק דרבנן ולהקל וממילא דגם הקדירה שהי' בה בשר בהמה ג"כ מותר דהא שניהם עומדים בספק ומצטרפין לבטל והוא ז"ל השיב דלא מיבעיא דהקדירה של בשר בהמה ודאי אסור דבמין בשאינו מינו לא אמרינן דהכל עומד בספק דהא נוכל להרגיש האיסור בטעם ואיך יצטרף כיון דהוי בשני קדירות ובכל אחת ספק אם הי' ששים אלא אף אותה קדירה שהי' בה בשר עוף אין להתיר כיון שיוכל להתברר אח"כ ע"י טעימה ויהי' מורגש הטעם שוב אין כאן מקום להתיר דכל ספק דרבנן שיוכל להתברר אח"כ שהוא אסיר לא שייך ביטול וכו' עיי"ש:

(עח) שתיהן מצטרפות