דרכי תשובה - ד שמו

לדידן ממנהגא אבל לדינא סיים בצ"ע כי יש לומר דלא דמי להדדי ועיי"ש בעצי לבונה וביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ז וע' בשו"ת טוטו"ד תליתאי סי' רמ"ח מה שהאריך בענין זה והביא דברי החוו"ד הנזכר וכתב דגם החוו"ד לא החמיר בנאסר רק מחמת חומרא רק היכא דהחומרא הוא מכח ודאי דאז הוי בכלל ודאי איסור דרבנן אז אמרינן תולין אבל אם נאסר רק מחמת ספק וחשש לא אמרינן תולין עיי"ש באריכות ועי' בקונטרס תורה מציון ש"ו ח"א סי' ה' אות ח' שהוכיח דגם אם קדירה אסורה משום סכנה אמרינן שאני אומר עיי"ש:

(נז) ונפל איסור וכו'. פי' לא מיבעיא אם לאחר שנפל האיסור הראשון שיערנו הקדירה וראינו שאין בה כדי לבטל דהשני' מותרת אלא אפי' אם אנו דנין על ב' הנפילות כאחת וכגון שראינו שנפל איסור הראשון לקדירה זו וקודם ששיערנו אותה לדעת אם יש בה כשיעור לבטל האיסור נפל האיסור הב' לא' מהב' קדרות ולא נודע לאיזה נפל ושיערנו הקדירה שנפל בה האיסור בראשונה ומצאנו שאין בה כשיעור לבטל האיסור הראשון דהקדירה שני' מותרת פרי תואר סק"ה:

(נח) וידוע לאיזו נפל. עי' בס' מקור מים חיים שכתב דבדיוק כתב המחבר וידוע לאיזה נפל והיינו כי פשוט הוא דבהך דינא דרישא הוא דוקא אם נודע נפילת האיסור טרם נפילת השני ור"ל דמתחלה נפל האיסור לקדירה ונודע שיש איסור בקדירה ואח"כ נפל איסור לא' מב' הקדירות תלינן דלמקום שנפל איסור הראשון נפל גם השני אבל אם בעת נפילת השני עדיין לא נודע הנפילה הראשונה כגון שהי' לפנינו ב' קדירות ונפל איסור לתוך א' מהם ולא נודע עדיין ואח"כ נפל איסור לתוך א' מהב' קדירות ואינו יודע באיזה נפל ואח"כ נודע לנו דאיסור הראשון נפל לא' מהקדירות רק על איסור השני הדבר בספק לאיזה נפל בזה לא תלינן דלמקום שנפל האיסור הראשון נפל השני כיון דבעת נפילת השני עדיין לא נודע לנו אם הקדירה היתה אסורה מכבר עכ"ל:

(נט) אני אוסר וכו'. ואע"פ דקיי"ל דאם אנו אומרים שאני אומר אנו אוסרים את הקדירה הראשונה שנפל בה האיסור בראשונה יותר ממה שהי' עד עתה אין תולין כמ"ש הש"ך ס"ק י"א וא"כ לכאורה גם כאן אי אפשר לומר שאני אומר דהא גם כאן יש על הקדירה זו חומר במה שאנו אומרים תולין שאם יפול בקדירה זו עוד היתר ויתרבה אח"כ לא מהני מה שיש ששים נגד האיסור הראשון וצריך ששים גם נגד השני דז"א דכיון דעכ"פ הוא מקולקל כעת והשתא היא אסירה ומה שניתוסף עוד האיסור מחמת שאנו אומרים תולין לא נאסרה יותר ממה שהי' עד עתה תולין בו. יד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ז ובפיה"ק ס"ק כ"א עיי"ש (ועי' מזה בדברינו לעיל ס"ק) והנה נשאלתי בבעל אכסניא א' המבשל כשרות לישראל וטריפות לא"י ולקח בשר כשר חציו הודח ונמלח כדינו וחציו לא נמלח ואח"כ צוה להמשרתת להוסיף בשר כשר הנמלח על הקדירה הכשרה והבשר שלא נמלח לקדירה האסורה והמשרתת עשתה מצותו רק שאח"כ אמרה מיד שאינה יודעת באיזה קדירה נתנה הבשר כשר ובאיזה קדירה נתנה הבשר שלא נמלח והקדירות הי' שניהם שוים במדתם ודעת השואל לומר תולין שהבשר שלא נמלח נתנה לקדירה הטריפה כיון דדם שבשלו הוא מדרבנן ואמרתי שאם הי' בכל א' מהקדירות בצירוף הרוטב והחתיכות ס' כנגד החתיכה שניתוסף כעת רק שאין בכל קדירה רוב מהחתיכות כנגדה באופן שהחתיכה נשארה באיסורה כדקיי"ל לעיל סי' ק"ט בזה בודאי לא אמרינן שאני אומר שהחתיכה שלא נמלחה נתנה לתוך הקדירה הטריפה דכיון דקיי"ל דלא תלינן דאיסור לתוך איסור נפל אלא היכא שאין אוסרין את האיסור יותר ממה שהי' כבר כנ"ל והרי קיי"ל דאפי' לדידן דס"ל דחנ"נ בשאר איסורים מ"מ בבשר שנתבשל בלא מליחה במקום הפ"מ אם יש ס' בקדירה נגד החתיכה סומכין על המקילין דלא אמרינן חנ"נ כמ"ש הרמ"א לעיל סי' ס"ט סעי' י"א ועיי"ש בחוו"ד בביאורים ס"ק ט"ז וחידושים ס"ק מ"א והרי הכא אם אמרת תולין שהבשר שלא נמלח נתן בקדירת איסור אתה אומר שנעשית נבילה אמנם לפי דברי היד יהודה הנ"ל לכאורה גם בזה שייך לומר שאני אומר דהא סוף כל סוף לפנינו החתיכה היא אסורה שפיר תולין הקלקלה במקולקל ואף שיש נ"מ לענין תערובות דאם אנו אומרים שאני אומר אנו מחמירים עלי' שנ"נ אין מונעים עי"ז מלומר תולין אמנם לאחר העיון קצת נראה שאין להקל בזה לא דמי להא דסעי' זה דהכא הנה כל זמן שלא הוסיף עלי' עוד היתר הקדירה היא באיסורה כמו שהיתה בתחלה רק שיש נ"מ לענין אם ירצה לבטל אח"כ האיסור אבל בנ"ד הנה ניתוסף חומרא לגוף האיסור שאם נימא שנתן הבשר שלא נמלח לתוך הקדירה של בשר טריפה הנה נעשה החתיכה גוף איסור לדידן דקיי"ל חנ"נ בשאר איסורין משא"כ אם נימא שנתנה לקדירה של בשר כשר שלא נעשה גוף הבשר נבילה רק שנאסרה מחמת שהדם נבלע בתוכה בכה"ג אמרינן מה חזית ולא אמרינן תולין כן נלפענ"ד:

(ס) למקום איסור הראשון. וא"ת ובלאו הכי תיפוק לי' דאותה שלא נפל בה איסור בודאי לישתרי ע"י צירוף וי"ל דלא שייך הכא צירוף שהרי אינן עתידות להתערב כיון שאחת היא של איסור פר"ח ס"ק י"ג:

(סא) נפל גם השני. עי' בהגהות מראה כהן שכ' דכאן צ"ל ההג"ה ודוקא שאין ס' וכו' הוי כאלו לא נפל שם איסור כלל (ר"ל ומש"ה לא אמרינן בכה"ג תולין שלמקום הראשון נפל וכו' ולהכי שתיהן אסורות) ואח"ז צ"ל דברי המחבר אבל אם נפל איסור וכו' עכ"ל אבל לפי דברי הפר"ח ס"ק י"ד א"צ להגיה כלל ודברי הרמ"א על מקומו יבוא בשלום עיי"ש ודו"ק:

(סב) גם השני. עי' בס' ערך שי מ"ש בענין זה וסיים ויצא לנו מזה אם נפל איסור לקדירה ואין בה שיעור לבטל ואח"כ נפל עוד איסור אחר וא"י אם לזאת הקדירה או לאחרת דבאיסור דרבנן או שיעור דרבנן תולין הקלקלה במקולקל ואח"כ ריבה בשוגג על הקדירה הראשונה עד שיעור לבטל איסור הראשון מותר לכתחלה להרבות עוד עד שיעור שיתבטל גם איסור השני א. להפיל אחד לים ואז יהי' מותרין השתי קדירות אף דגם ע"י צירוף לא יהי' בתחלה לבטל שתיהן או שהם של שני בני אדם ובאו לשאול בבת אחת עכ"ל:

(סג) השני. עבאה"ט ועבשפ"ד ס"ק י"ד ומ"ז סק"ז:

(סד) אבל וכו' שתיהן אסורות. דין זה מיתוקם בכל גווני ור"ל לא מיבעיא כשאין בשתי הקדירות לבטל האיסור הבלתי ידוע שכבר נאסרו בודאי פשיטא ששתיהן אסורות אלא אף שיש בין שני הקדירות ע"י צירוף לבטל האיסור והותרו שתיהן כבר אעפ"כ כשנפל איסור פעם שנית וידוע לאיזה קדירה נפל הרי שתיהן אסורות האחת בשביל האיסור הידוע והאחרת ג"כ אסורה לפי שהקדירה האסורה תו לא מצטרפת עם האחרת לבטל האיסור שהרי אינן עתידות להתערב בכה"ג לכ"ע אמרינן חוזר וניעור. פר"ח שם (בד"ה ומ"מ):

(סה) נפל איסור לתוך אחת מהן. עשפ"ד ס"ק ט"ו שכתב שיש לעיין בב' קדירות בע"פ קודם זמן איסורו ונפל חמץ נוקשה לאחת מהן ואינו יודע לאיזה (למ"ד נוקשה דרבנן) ואח"כ נפל חמץ גמור וכדומה וידוע להיכן נפל אם י"ל דלאחר זמן איסורו תולין דלא שייך לומר הכא מה חזית אמנם הנה גם הוחזק לא שייך דקודם זמנו עדיין כולו היתר וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א סוף ס"ק י"ז ובפיה"ק ס"ק פ"ב שכ' דלדינא פשוט הוא דכיון דכבר נאסרו שניהם על פסח קודם שנפל הב' אינו חוזר להיתר במה שנאסרה אח"כ עיי"ש:

(סו) ואין ידוע. עשפ"ד שם שנסתפק בלא נודע הנפילה הראשונה עד לאחר נפילה שני' והניח בצ"ע עיי"ש ועי' בס' אמרי בינה בדיני בב"ח ותערובות סי' כ"ז שהביאו והביא מדברי הרשב"א בתוה"ב דמשמע מדבריו דגם בנודע הנפילה הראשונה אח"כ אין תולין הקלקלה במקולקל עיי"ש ועי' ביד יהודה שם מ"ש ע"ד הפרמ"ג בזה והעלה ג"כ דאין חילוק בין נודע בינתיים או לאו דחלות האיסור אינו תלוי בידוע כלל ואף שלא נודע עד שנפלה האחרת תולין עיי"ש:

(סז) שתיהן אסורות. עי' בחמודי דניאל הלכ' תערובות הא' סוף אות ו' שכתב שהוא צ"ע מה הדין בזה אם נאבדה קדירה אחת אם אמרינן שהאסורה נאבדה וכתב דמדברי הב"י משמע לכאורה דלא מהני מה שנאבדה קדירה א' עיי"ש אמנם יעוין ביד יהודה שם שכ' בהחלט לדינא דאפי' אם נאבדה קדירה אחת או נאכל לא מהני דמ"מ