דרכי תשובה - ד שמד

ואף שאתה מקלקל אותה לענין אם נתפרש חתיכה א' אח"כ אין בכך כלום כיון דאין זה דבר ברור שיתפרש שם חתיכה שלא בפנינו והביא ראי' לדבריו עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת שערי דעה חלק ב' סי' ק"ד שנשאל דלפי דברי האחרונים דגם במוסיף איסור אמרינן תולין מה יהי' בשתי קדירות של שני בני אדם א' של היתר וא' של איסור אכילה ולפניהם שני חתיכות א' של היתר וא' של איסור הנאה ונפנו להקדירות אם אומרים בזה איסור לתוך איסור נפל דתולין הקלקלה במקולקל או כיון שניתוסף עי"ז איסור הנאה יכול בעל קדירת האיסור לומר לאו כל כמינך לאסור שלי בהנאה וכתב דלכאורה הי' נראה לו דאף שכ' האחרונים דגם במוסיף איסור אמרינן דתולין הקלקלה במקולקל מ"מ באיסור הנאה כיון דאיסור הנאה אין לו בעלים א"כ הו"ל כמפקיע מרשותו הו"ל כעין דררא דממונא ובכה"ג לא אשכחן לומר שאני אומר אך באמת זה אינו שהרי אין כאן נ"מ לענין ממון כלל שהרי גם אם יתלו בו האיסור לא יאסר בהנאה רק מספיקא ומספיקא בודאי לא נפיק מרשותי' ולפ"ז ממילא מסולק סברת השואל הנ"ל שהרי גם אם לא יתלו בו הי' אסור בהנאה מספק הרי אין בזה שום חידוש דבר כלל עיי"ש:

אמנם בעיקר הדין היכא שמקלקל יותר אם אמרינן שאני אומר הנה כבר הבאתי דברי החוו"ד בזה ועיי"ש עוד בדבריו בביאורים סק"ג שכתב וז"ל עוד יש לברר באם קדירה אחת אסירה ואם התלה בה תאסור אותה יותר מאיסור הקדום כגון שאין אסורה רק באכילה מדרבנן ואם תתלה האיסור בה תאסרנה בהנאה וכו' ג"כ אין תולין וכו' ואין ראי' מהא דנדה דתולין בסופרת ז' שלא טבלה אף שאתה מקלקלה יותר אפ"ה תולין דשאני התם דשם עיקר הטעם משום דמעיינה פתוח אבל בלא טעם זה אפי' באיסור גמור אינה תולה וכו' ואין לדמות שום דבר לשם רק העיקר דכל שהקדירה האחרת בלא"ה אסור וכו' תולין האיסור בה ומתירין האחרת וצ"ע עכ"ל ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ז מ"ש בדברי החוו"ד בזה וכתב דהעיקר לדינא כמ"ש הפרמ"ג דכל שע''י שתולין בה האיסור מוסיפין עלי' איזה איסור כגון איסור הנאה פשוט הוא דלא אמרינן שאני אומר דאמרינן מה חזית ועיי"ש בריש הס"ק שנסתפק אם להאיסור הראשין יש תקנה כגון באיסור שאין לו עיקר בדאורייתא אשר לכמה פוסקים מותר להוסיף עלי' ולאיסור זה שנפל שוב אין תקנה עוד וכתב דפשוט דגם בכה"ג אין תולין עיי"ש:

(מו) שתיהן. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאפי' א' גדולה וא' קטנה לא אמרינן דלהקטנה נפל ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ד ובפיה"ק ס"ק ט"ו דאפי' יש צירוף עוד ספק בזה כגון שנפל חלב על א' מב' חתיכות בשר רותחות אחת גדולה ואחת קטנה שהיו מונחים זה אצל זה ונוגעין זה בזה ואין בכל א' ששים נגד החלב ובצירוף שניהם יש ששים לא אמרינן דעל הקטנה נפל להתיר הגדולה מטעם ס"ס שמא לא על זה נפל ושמא החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה ותצטרפת הקטנה להגדולה לבטל החלב אלא דשניהם אסורין מטעם מה חזית עיי"ש:

(מז) אפילו. עי' בחוו"ד בביאורים ס"ק ג' שכתב דאם חזר ונפלה אח"כ מאחד מהב' קדירות לקדירה שלישית אסורה אף הקדירה הג' דכיון דכבר נאסרו שניהם דמי לנתערבו קודם הנפילה דלא אמרינן שאני אומר עיי"ש ועי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ד שכתב דמ"מ א''צ ס' בקדירה הג' נגד כל התבשיל שבקדירה וסגי בס' נגד הא סור גרידה וכמ"ש הש"ך לעיל סי' צ"ב סק"מ דכל דלא הוברר האיסור לא אמרינן חנ"נ אכן אם יש ספק אם נפל חלב לא' משתי קדירות של בשר אף בבשר עוף דרבנן דקיי"ל דאמרינן חנ"נ גם מספק צריך ס' נגד כל התבשיל שנפל לקדירה הג' עיי"ש:

(מח) באיסור דרבנן. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק י"ג שכתב דאם נפלה קודם חתיכה א' מהב' חתיכות לקדירה א' ואח"כ שוב אינו מכיר התתיכה הנשארת מה הוא יש להתיר הקדירה הראשונה אפי' הי' א' מהחתיכות איסור דאורייתא אם הי' עכ"פ רוב בהקדירה נגדה דכיון דאינו מכיר התתיכה הנשארת עכשיו מה הוא ממילא אסורה מכח ספיקא דאורייתא ולא מטעם מה חזית א"כ ממילא דהקדירה הראשונה מותרת מטעם ספיקא דרבנן שמא ההיתר נפל וכתב דזה דוקא באינו מכיר החתיכה שנפלה ונתבטלה אבל אם מכירה אע"פ שאינו יודע מה הוא אסורה הקדירה דכיון דהחתיכה אסורה מטעם ספיקא דאורייתא תו הוי התבשיל אסור דהוי ספיקא דרבנן ע"י גלגול עיי"ש:

(מט) אם אין בשום אחת כדי לבטל האיסור. עי' ביד יהודה בפיה"א ס"ק ט"ו ועי' בדברינו להלן (ס"ק נ"ג):

(נ) אבל אם יש באחת מהן לבטל. עי' בספר תוספות ירושלים שהביא מדברי הירושלמי פרק ד' דתרומות דדוקא כשבשעת נפילה הי' בה כדי לבטל אבל אם אחר הנפילה ריבה על אחת מהם בשוגג וביטלה היא מותרת והשני' נשארה באיסורה עכ"ד:

(נא) אם יש באחת מהן לבטל האיסור. עבאה"ט מ"ש בקושית הב"ח דאמאי לא אמרינן דהב' קדירות מצטרפין לבטל וכו' ועי' בפלתי שכתב די"ל ג"כ דמיירי בב' קדירות א' של בשר וא' של חלב והאיסור הוא מין ג' כגון תפוחי ערלה וכיוצא בי וא"כ לא ולכך צריך שייך שהב' קדירות יצטרפו דהא לא יתערבו דזה בשר וזה חלב בכל א' ס' נגד התפוח ופשוט עכ"ל:

(נב) יש באחת מהן לבטל האיסור. ואם לא נפלה אלא חתיכה אחת ולא ידעינן לאיזה קדירה ויש בקדירה אחת לבטל האיסור וחתיכה השני' הוא לפנינו ואין מכירין מה הוא יש להתיר הכל בין הב' הקדירות ובין החתיכה השני' שנשארה וכל זה כשהי' ניכרים החתיכות קודם שנפל א' מהם לקדירה וכאמור אבל אם קידם הנפילה לא הי' ניכרין אז הקדירות מותרות דתלינן דלקדירה שיש בה ס' נפלה אבל החתיכה הב' שנשארה אסורה. יד יהודה בפיה"ק ס"ק י"ח:

(נג) לבטל האיסור. עי' ביד יהודה בפיה''א ס"ק ט"ו ובפיה"ק ס"ק י"ט שכתב דנראה דגם ביש ספק אם יש בה כדי לבטל נמי שניהם מותרין דהא קדירה זו מותרת אף אם נפל בודאי מטעם ספיקא דרבנן שוב תלינן בהשני' דלקדירה זו נפל. וכ"ז באיסור דרבנן אבל אם הוא איסור דאורייתא ובקדירה אחת יש ספק אם יש ס' אזי קדירה זו מותרת והשני' אסורה מספיקא דאורייתא ואם גם בקדירה אחרת יש ספק אם יש ששים והיא מדאורייתא שניהם אסורים כיון דע"כ לא' מהם נפל א"א להתיר שניהם דאמרינן מה חזית ע"כ שניהם אסורים עיי"ש:

(נד) שתיהן מותרות. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דלא מיירי הכא מדין צירוף ועי' בתפארת למשה שכתב די"ל נ"מ לענין אם נתוסף אח"כ האיסור בקדירה א' בענין שאין בהם לבטל אף ע"י צירוף דאי משום צירוף הי' שני הקדירות אסורות אף אותו שלא נתוסף איסור בו וכו' אבל אם הי' בא' לבטל דמותר מכח שאני אומר וכו' אף שניתוסף עליו איסור אח"כ השני נשאר בהתירו גם נ"מ דא"צ להשליך א' אף להיש מחמירים דלעיל סי' ק"ט סעי' א' בהג"ה כיון שאמרינן שאני אומר וכו' צריך להשליך מאותו שיש בו כדי לבטל ולא מהאחר כי א"צ לערב ב' הקדירות קודם האכילה משום שאני אומר וכו' משא"כ אם משים צירוף צריך לערבם וכו' וגם י"ל דמיירי שהאיסור שנפל הוא אינו מינו של הב' הקדירות דבכה"ג פסק הש''ך לעיל סי' צ"ב סק"ח וסי' ק"ה ס"ק כ"ט דאין מצטרפין לבטל עיי"ש:

ומ"ש הבאה"ט מהש"ך דאין חילוק אם הב' קדירות הם של אדם אחד או של שני בני אדם עי' בט"ז סק"ו שהקשה דמ"ש משני שבילין א' טמא וא' טהור והלכו שניהם א' בזה וא' בזה דקיי"ל דאם באו לשאול בזה אחר זה שניהם טהורים ותלינן כל א' שבטהור הלך וא"כ ה"נ בנ"ד בב' קדירות של היתר של שני בני אדם אם באו לשאול בזה אחר זה נתיר שניהם ולומר לכל או"א דבשלך של היתר נפל ועי' בפלתי סק"ח שהביא קושיא זו בשם האחרונים ותירץ דזה לא דמי לשני שבילין דהתם בא כל א' לשאול לחכם הלכתי בדרך א' ולא ידעתי באיזה ואין מהצורך להזכיר בשאלתו שגם חברו הלך בא' משתי דרכים אלו וע"כ שפיר יתכן כיון ששואל רק עליו החכם מתיר לו וכן לשני אבל הכא הנה ממ"נ אם בא לשאול לחכם חתיכה של איסור נפלה לקדירה שלו ודאי דהחכם אוסר קדירתו ואם מזכיר גם של חבירו דהיינו שאומר שנפל האיסור לתוך א', מב' קדירות או לתוך קדירה שלו או לשל חבירו ואינו יודע לאיזה כיון שהוא מזכיר גם שחבירו הוי כנשאל עליו ועל חבירו ושניהם אסורים עיי"ש ועי' בשפ"ד סק"ד מ"ש בזה וכתב דכ"ז כשנפלו ב' חתיכות א' של היתר וא' של, איסור לב' קדירות של היתר וכאמור אבל אם נפלה חתיכה א' של איסור לא' מב' קדירות של היתר אזי בב' בני אדם שבאו בזה אחר זה לא שייך