דרכי תשובה - ד שמא

הי' כ"כ הרבה כמו שיעור ההיתר עכשיו או אם הוא פחות מזה עד שעם האיסור שנפל שם נעשה כ"כ הרבה ובדרישה מפרש לה על ב' חתיכות ביבש דהיינו שיודע שיעור האיסור ולא שיעור ההיתר ועכשיו מצא ב' חתיכות אחת גדולה ואחת קטנה וידוע לו שעכ"פ אין הקטנה של איסור ואין ידוע אם הגדולה היא של איסור ממילא יש בה רוב על היתר או גם הגדולה היא של היתר והאיסור נפל לקדירת איסור עכ"ל ועי' בחידושי הרז"ה (מהגאון מו"ה זאב אלעסקיר ז"ל) שכתב ע"ד הט"ז דאין מוכרח לומר דמיירי דוקא ששמע מאחר דמשכחת לה גם כשראה וידע האיסור שהי' מעט יותר מחצי מדה וההיתר לא ראה ולא ידע וכשנפל לאחת מהקדירות אח"כ מדד ההיתר שבקדירה והי' מדה שלימה ואינו יודע אם מתחלה הי' שם מדה שלימה היתר והאיסור נפל לקדירת איסור או אם הי' שם פחות מחצי מדה היתר ונפל שם האיסור להשלים למדה שלימה בזה אסור כיון שהאיסור רבה על ההיתר אבל אם ידע שהאיסור הי' מחצה מדה מכוונת וכשמדד אח"כ ההיתר שבקדירה ונמצא מדה שלימה מכוונת כשירה כיון שבודאי לא הי' האיסור רבה על ההיתר עכ"ל ועפר"ח סק"ו שכתב די"ל ג"כ כגון שנצטמק הקדירה הרבה ואינו יודע אם נצטמק האיסור או שמה שנצטמק הי' מן ההיתר עכ"ד ועי' בפלתי סק"ח שכ' די"ל ג"כ דמיירי דנשפך מקדירה אחת ואינו יודע מאיזה נשפך עכ"ד ועי' בתפארת למשה שכתב דמשכחת לה כשראינו שהי' כאן ב' חתיכות שוות של איסור כל אחת מלא אגרוף וראינו שנפלו שתיהן למקום א' אלא דלא ידעינן לאיזה קדירה נפלו ועכשיו אנו רואין בקדירת היתר ג' חתיכות שוות כמלא אגרוף ולא ידענו אם כולן היתר והי' מתחלה בתוך הקדירה והב' חתיכות איסור נפלו לקדירת איסור או שב' מאלו החתיכות הוא איסור שנפלו וא' הוא היתר ועכ"פ לא ידעינן איזה הי' כבר ואיזה נפל עכשיו וכן בהיתר רבה על האיסור מיירי ג"כ בכה"ג שנפל חתיכה א' ונמצא בקדירת היתר ג' חתיכות שוות וכן בב' חתיכות וכו' צ"ל שהי' ב' חתיכות של איסור וב' של היתר שיות וראינו שנפלו ב' של איסור במקום א' וב' של היתר במקום א' כנ"ל. ואף שכתבו הפוסקים בלשונם חתיכה א' של איסור וא' של היתר הוא שגרותא דלישנא כי כל האיסור נקרא בשם חתיכה א' וכן ההיתר כיון שידענו שנפל למקום א' עכ"ד:

(כח) אין תולין להקל. עי' בשו"ת בית ישראל סי' ל"א (בהיתר הג') בעובדא ששחטו ד' בהמות ונמצא ב' טריפות בבדיקת הריאה וב' כשרות ואח"כ מצאו שוב ספק טריפות בכוליא א' ולא ידעו מאיזה בהמה היא וכתב דאפי' הי' רק א' טריפה וג' כשרות אמרינן ג"כ תולין שהוא מהטריפות ולא מהכשירות כיון שיש להכשירה חזקת כשרות אמרינן שהכוליא הטריפה הוא מהבהמות הטריפות ועיי"ש בסוף סי' שאח"ז שהתווכח בזה עם הגאון מהרש"ק ז"ל והוסיף עוד תבלין לזה דהיכא שיש לו חזקת היתר אפי' בכה"ג אמרינן תולין עיי"ש באריכות:

סעיף ג (כט) היה האיסור של תורה. עשפ"ד ס"ק י"א שנסתפק בב' קדירות של היתר ונפל איסור דרבנן לאחד מהם ובאחד מהקדירות אם אתה אומר שנפל האיסור בתוכה והי' איסור תורה מהו. דרך משל שבא' מהקדירות הי' בשר בהמה ובהשני' הי' בשר עוף ונפל חלב לא' מהם מהו מי אמרינן דדוקא ב' קדירות של היתר ונפל איסור דרבנן לאחד מהם הוא דלא אמרינן שאני אומר וכו' משום דאמרינן מה חזית דאסרת להא וכו' משא"כ אם בא' יהי' איסור תורה א"כ אותה קדירה בהכרח יהי' אסור מספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה כדעת הרשב"א (עי' בדברינו לעיל סי' ק"י ס"ק ר"ה) א"כ פו תולין להתיר הקדירה השני' בדרבנן או דלמא כל שאתה מוציא אחד מהחזקה אין תולין וסיים בצ"ע עיי"ש ועי' בס' בית יצחק (מהגאון בעל תשו' ב"ע ז"ל) בשער הקבוע סי' מ' שכתב דלפי דברי הפרמ"ג בזה יש לחקור עוד מה הדין בתערובות חנויות באופן כזה שהי' כאן ב' חנויות בא' לא הי' בשר כלל ובא' הי' בשר כשר הרבה ונפל חתיכה א' מתערובות ג' חתיכות שהי' קבוע בתוכם חתיכה א' של איסור ונפרש קודם שנודע התערובות באופן דמדאורייתא לא אמרינן כל דפריש מרובא פריש (כמש"ל סי' ק"י סעי' ה') ולקחו בשר מחנות א' ואינו יודע מאיזה מהן אם מהחנות שלא הי' שם בשר מתחלה רק שנפל שם מהתערובות הנ"ל או שלא נפל כלל להחנות הזה שום חתיכה ונפל להחנות שיש שם הרבה בשר ומשם לקח וכתב דלפי דברי הפרמ"ג יש להסתפק בזה כיון שאם נתלה שנפל החתיכה להתנות שלא הי' בשר כלל הוי איסורא מספיקא דאורייתא א"כ יותר יש לתלות שנפלה להחנות שיש בה הרבה חתיכות ששם יהי' רק איסור דרבנן דבטלו ברובא ואפי' נפלו כל הג' חתיכות ג"כ מותר מדאורייתא דבטלו ברובא וכו' ועיי"ש במ"ש בזה באורך ויצא לחלק בזה בכמה גווני בין אם החתיכות הם ראויות להתכבד או שאינם חהר"ל וכתב שם כמה חלוקי דינים בזה באריכות ועיי"ש עוד בסי' שאח"ז שעמד על המחקר אם הי' כאן ששה חנויות שנים מהם מוחזקות בכשרות ודאי שאין בהם תערובות איסור כלל וד' חנויות מהם הם בספק כגון ששחטו ד' בהמות ונמצא מהם ב' טריפות ובכל חנות יש בהמה א' ואינו יודע איזה מהם הם הטריפות באופן שכל הד' חנויות הם מספק טריפה ואח"כ נפרש חתיכה א' של איסור שהוא חהר"ל והי' במקום א' עם רוב חתיכות כשרות ואינה אסורה אלא מדרבנן כגון שנפרש לפנינו וכדומה אם תולין לומר שנפלה לתוך א' מהד' חנויות האסורות מספק כיון שיש לנו עתה ספק להיכא נפלה על כל הששה החנויות וכיון שהד' חנויות אסורות מספק מכבר אפשר לומר דתולין דלתוך איסור נפלה או אפשר כיון באין איסורא אלא מספק אין תולין וכו' ועיי"ש במה שמצדד בזה ובמ"ש עוד דין חדש בענין זה עיי"ש באריכות ועי' בשו"ת בית שלמה חלק א' מיו"ד סי' קפ"ב שנשאל בשתי קדירות שפותות על הכירה בא' הי' תבשיל עם בשר עוף ובהב' הי' בה ירקות והי' ספק אם בשלו בה בשר בהמה תוך מעל"ע דהיינו שזה ודאי שבישלו בה בשר בהמה מקודם אך הספק הוא אם עבר מעל"ע מעת הבישול או לא ותחבו לאחת מהם כף של חלב ב"י ואינו יודע לאיזה מהם ולא הי' בהם כדי לבטל והשואל כתב אף דלכאורה יש לאסור שניהם דבכה"ג אמרינן מה חזית אמנם לדינא יש להתיר הקדירה שעם ירקות מטעם שאם נאמר שתחב לתוכה הכף היתה אסורה בהנאה לזאת תלינן שתחב לתוך הקדירה שעם בשר עוף והוא ז"ל השיב דזה ליתא דכיון דעכ"פ שניהם הי' של היתר מתחלה ואנו צריכין לאסור עכ"פ א' מהם אף דאם יהי' מקום חומרא באם נאמר שנתחב לתוך זה יותר מזה לא מהני מידי להתיר משום זה אמנם בלא"ה אין ממש בדבר השואל הלא גם אם הי' בודאי נתחב הכף בהתבשיל של ירקות שבלועים מבשר בהמה מותרין בהנאה דהא אין בהם רק בלועה מבב"ח וכו' ועיי"ש במה שמצדד עוד בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש באריכות:

(ל) האיסור של תודה עשפ"ד לעיל סי' ט"ו סק"א שמבואר מדבריו דהא דבדאורייתא, לא אמרינן שאני אומר דוקא בודאי איסור תורה אבל בספק איסור תורה אמרינן שאני אומר דהוי כעין ס"ס עיי"ש והביאו הגאון מהרש"ק ז"ל כאן בהגהותיו סק"ו עיי"ש ועי' במ"ז כאן סק"א שכתב דאם הי' ב' קדירות א' של איסור וא' של היתר וב' חתיכות א' של איסור וא' של היתר ונפלה א' מן החתיכות לקדירה א' ואינו יודע לאיזה קדירה וגם איזה חתיכה בזה י"ל דאמרינן תולין גם אם החתיכה של איסור הוא אסור מן התורה מטעם ס"ס שמא לאיסור נפלה ואת"ל להיתר נפלה שמא החתיכה שנפלה היתה של היתר וסיים בצ"ע עיי"ש (לא) של תורה. עי' בשו"ת יד יוסף סי' ס"ד שהביא מדברי הט"ז לעיל סי' ק"ז שכתב בשם הגש"ד להקשות במין בשאינו מינו ונשפך אמאי אסור נוקמיה הקדירה אחזקתה ותירץ דזה הוי רגל"ד וכתב דמזה מוכח דהיכא דהוי הספק שקול לגמרי וליכא רגלים לדבר להחמיר שפיר גם בדאורייתא תולין להקל משום דמוקמינן הקדירה אחזקתה ועיי"ש במה שפלפל בדברי ההגש"ד בזה ועיי"ש בסוף התשו' שלא רצה להעמיד יסוד על זה להקל בזה אמנם בתשו' שאח"ז העמיד יסוד ע"ד הגש"ד הנ"ל להקל בספק השקול לגמרי היכא שיש חזקה להתיר וכתב הן אמת שדעת הפר"ח בסי' כ"ט דמדרבנן מיהו אסור גם בספק השקול לגמרי ויש לו חזקת היתר אולם כבר השיגו עליו התב"ש והפרמ"ג בנוו"ר כלל ס"ב דהיכא דלא איתרע החזקה כלל אזלינן בתרה להקל ואף מדרבנן לא חיישינן להחמיר עיי"ש אמנם דע דלאו כללא לסמוך בכ"מ על דברי הגש"ד הנזכר לומר תולין בדאורייתא היכא דיש לו חזקת היתר דהא באמת נודע קושיות הר"ש בפרק ד' דתרומות והתוס' ביבמות דף פ"ב דאמאי לא אמרינן בדין דשתי קדירות שאני אומר איסור לתוך איסור נפל גם באיסור דאורייתא כיון דהוא ספק אם נפל לתוך האיסור או לאו ניקום הקדירה הכשירה אחזקתה ונימא דבודאי לתוך איסור נפל כיון שיש להקדירה הכשירה חזקת היתר וחזקה הוא מדאורייתא ותירצו כיון שאנו מסופקין על האיסור שמא נפל לתוך ההיתר וכשיאכל ההיתר יאכל גם האיסור והאיסור אין לו חזקת היתר עיי"ש ולפ"ז ממילא צריך המורה לידע דכל שיש חשש שנפל איסור ונתערב בהיתר לא מהני חזקת ההיתר לומר תולין בדאורייתא אבל היכא דאין חשש תערובות איסור לתוך ההיתר וההיתר עומד בפ"ע והאיסור בפ"ע בודאי גם מדאורייתא אמרינן תולין וכן ראיתי בשו"ת בית ישראל סי' ל"א בעובדא ששחטו ד' בהמות ונמצא